תגית: סרטונים

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקרים שדרכו על נחשים ארסיים, ולחוקרים שביקשו מאנשים לקבור תחתונים

נעם לויתן | פורסם במקור ב-10/09/2026

ביום חמישי לפני שבוע, 3 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-36 פרס איג נובל הנכסף. לאחר 35 שנים, השנה הטקס נערך לראשונה מחוץ לארצות הברית, בציריך שבשווייץ. גם בשנים הבאות הוא יערך מחוץ לארצות הברית, בשל חשש שהפעולות של הממשל הנוכחי נגד מהגרים ימנעו מחלק מהזוכים ומהעיתונאים שמסקרים את הטקס להיכנס בבטחה למדינה.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

להמשיך לקרוא חלב תיקנים וגניבת ממתקים מילדים: איג נובל 2026

לכבוד הסרט החדש "קיוטי נגד אקמי", מי החיות האמיתיות מאחורי הדמויות המצוירות של לוני טונס?

יונת אשחר ונעם לויתן | פורסם במקור ב-03/09/2026

"הרשה לי להציג את עצמי. שמי הוא וייל אי קַיוֹטִי. גאון", כך, עם מבטא של "איש" המעמד העליון, הציג את עצמו ב-1952 וייל אי קיוטי, גאון, לבאגס באני. עם זאת, רוב האנשים מכירים את וייל אי, המופיע בסרטוני האנימציה לוני טונס (Looney Tunes) של אולפני האחים וורנר דווקא כדמות האילמת, שנכשלת שוב ושוב בניסיון ללכוד את העוף הכחול רואד ראנר, ולא את באגס.

כבר 77 שנים וייל אי המסכן מנסה לתפוס את רואד ראנר. כדי לעשות זאת הוא מתכנן תוכניות גאוניות יותר ופחות, ומשתמש שוב ושוב בציוד מתוחכם שהוא מזמין מתאגיד אקמי (ACME Corporation). אך תוכניותיו המורכבות נכשלות; הציוד של אקמי לא מהימן, פגום ומסוכן; ואפילו חוקי הפיזיקה של העולם בו הוא חי פונים נגדו ומונעים ממנו ללכוד את טרפו.

להמשיך לקרוא קיוטי נגד רואד ראנר, וחיות אחרות

הלכה לעולמה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. לפני 17 שנה חבריי ואני שוחחנו איתה על המסע לפיענוח מבנה הריבוזום, מפעל ייצור החלבונים של התא, ועל פרס נובל

נעם לויתן, יונת אשחר, איתמר הראל | גליליאו

פרופ' עדה יונת הלכה לעולמה אתמול, ביום שני, בגיל 87. בשנת 2009 יונת זכתה בפרס נובל לכימיה על חקר הריבוזום, היא זכתה גם בפרס ישראל (2000) ובפרסים רבים נוספים. היא הייתה חוקרת סקרנית ונחושה, שלמרבה המזל לא הקשיבה לאלו שניסו לשכנע אותה שנושא המחקר שבחרה קשה מדי. היא גם הייתה מלאת הומור ופשוט אנושית. שהסכימה להקדיש מזמנה כדי שכמה כתבים צעירים, שהם גם סטודנטים למדעים, יוכלו לשוחח איתה על המחקר שלה בשביל מגזין "גליליאו" זצ"ל. לא אשכח איך בסוף השיחה היא החמיאה לנו, ולאבי בליזובסקי, על כך שהיינו המראיינים הראשונים שלא שאלו אותה שאלות על השיער שלה או על מה תלבש לטקס קבלת הפרס – שאלות שמשום מה אף פעם לא שואלים חוקרים זכרים. יהיה זכרה ברוך.

הנה הכתבה כפי שפורסמה במגזין גליליאו גיליון 138, פברואר 2010:

כאשר נכנסנו למשרדה של פרופ' עדה יונת (Yonath), זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, היא עסקה באריזתו של אחד המודלים הראשונים של הריבוזום שנעשו במעבדתה, מודל עשוי קלקר הבנוי שכבות שכבות, שאותו התכוונה לשלוח למוזאון נובל בסטוקהולם שבשבדיה. יונת השחילה דרך המודל שרוך אדום ושרוך כחול, המייצגים את ה-mRNA ושרשרת החלבון החדש שנוצר, בהתאמה (ראו מסגרת "חלבונים למתחילים").

המודל יוצג במוזאון לצד מוצגים כגון הטלסקופ של גליליאו, מכונת הכתיבה של יצחק בשביס-זינגר ועוד. אך נראה כי יונת התרגשה יותר משליחתם של מכתבי תודה לילדים שמהם קיבלה ברכות; ובייחוד ממכתב שכתבה לילדי כיתה ג' בקריית-טבעון, ששלחו לה קובץ ברכות מאוירות יום לאחר ההכרזה על זכייתה.

להמשיך לקרוא עדה יונת: לתרגם חלום

ג'ימותי, שצבר מיליוני מעריצים, לוקה בתסמונת נדירה שמקנה לו מראה כדורי ושונה מאוד מדביבון רגיל

נעם לויתן | פורסם ב-22/07/2026

הפונפון או הקיפודור בעל הרגליים שבתמונה הוא לא קיפוד, אלא הדביבון (רקון) החמוד, או החמודה, ג'ימותי. הוא הפך לוויראלי כמעט בן לילה, לאחר שקיאנה הול (Hall) מסיאטל – שגם העניקה לו את שמו – פרסמה ב-14 ביולי סרטון שלו. הסרטון משך מיליוני צופים והרשתות החברתיות הוצפו בממים, בקומיקס, בתמונות של קעקועים, באיורים ובפוסטי הערצה רבים. אפילו גוגל הצטרפה לחגיגה.

View this post on Instagram

ג'ימותי לא נראה כמו דביבון רגיל. אין לו זנב עבות וארוך שעליו טבעות שחורות, כמעט ואין לו צוואר, ובמקום גוף מוארך ושמנמן הוא רק כדור שמנמן עם רגליים ארוכות מהרגיל. דומה יותר לרגלביש (קוצר) ענק או עכביש ענק ושעיר שאיבדו ארבע רגליים.

להמשיך לקרוא מי הוא ג'ימותי, הדביבון העגלגל שהפך למפורסם?

המשלחת הנורווגית למונדיאל הביאה לארצות הברית מאות קילוגרמים של מזון, כדי לשמור על שגרת התזונה של השחקנים. אך ברשת ובתקשורת טענו שהיא עשתה זאת כי היא לא סומכת על אוכל אמריקאי

נעם לויתן | פורסם ב-26/06/2026

המשלחת הנורווגית למונדיאל עוררה סערת רשת קטנה, כשהתברר שהיא הביאה איתה לארצות הברית מאות קילוגרמים של מזון עבור ארלינג האלנד (Haaland) והשחקנים האחרים שלה. על פי הסיפורים ברשת הסיבה לכך היא שאנשי הנבחרת רוצים להימנע ממזון אמריקאי. כתב הספורט אוריאל דסקל אף כתב בפייסבוק "שתזונאים של ספורטאים זרים מתייחסים לאוכל בארצות הברית כמפגע ביולוגי של ממש". 

ואולם, אף על פי שדסקל לרוב מקפיד על דיוק, הפוסט הזה – כמו חלק מהסיפורים האחרים ברשת על הנושא – לא מדויק. המשלחת הנורווגית אכן הביאה איתה כמות גדולה של מזון, ושלושה שפים שיכינו ארבע ארוחות ביום לשחקני הנבחרת ולצוות המלווה אותם. על פי אחד השפים האלה, ארון אספלנד (Espeland), ועל פי המועצה הנורווגית למאכלי ים הנבחרת הביאה מעבר לאוקיינוס כ-500 קילו של דגים ופירות ים: סלמון, טרוטה, זהבון, הליבוט, לנגוסטין (לובסטר), סרטן מלכותי ועוד. בנוסף המשלחת הביאה גבינות נורווגיות – 100 קילו יארלסברג ו-80 קילו ברונוסט, שהיא גבינה רכה חומה ומתקתקה.

אין כל ראיה לכך שכל המזון הזה נשלח בגלל חשש מהמזון שזמין בארצות הברית. אספלנד הסביר שהם הביאו איתם את מוצרי המזון שבחרו כדי שהמנות שהשחקנים יאכלו יהיו דומות ככל האפשר לאלה שהם רגילים לאכול בבית, כדי שיחוו כמה שפחות שינויים שעלולים לפגוע בביצועים שלהם. ואולי כל זה בכלל קשור לחוזים המסחריים של האלנד ושל התאחדות הכדורגל הנורווגית עם המועצה הנורווגית למאכלי ים וקמפיין "מאכלי ים מנורווגיה".

להמשיך לקרוא מה אכלה הנבחרת הנורווגית?

סיפורי האימים בתקשורת על הזחלים השעירים והמסוכנים כמעט אינם מבחינים בין תהלוכן האורן, המסוכן באמת, לבין דובון הקורים הנפוץ והבלתי מזיק

נעם לויתן

כל שנה, עם רדת הגשמים הראשונים, מרבדי צמחייה ירוקים מכסים את השדות הפתוחים. המרבדים מנוקדים במטווי קורים לבנים שמתחתם חיים זחליו של עש מהמין דובון הקורים (Ocnogyna loewii) וניזונים מצמחים שונים. הזחלים מכוסים בזיפים ("שערות") רבים והמראה השעיר כדב הוא מקור שמם. כל שנה, עם בוא החורף, מתפרסמות בתקשורת כתבות הפחדה מפני דובוני הקורים וברשתות החברתיות מופצים סיפורי אימה על הנזקים לחיות מחמד ולבני אדם שגורמים כביכול הזחלים השעירים האלו.

אולם בספרות המקצועית אין מחקרים או תיאורי מקרה של פגיעה בעקבות מגע עם דובוני קורים. מחקר ישראלי אמנם הראה שעיזים נמנעות מלאכול צמחים שעליהם זחלי הדובון השעירים, אך הן עשו זאת גם כשנחשפו לצמחים שעליהם הונחו זחלי טוואי המשי החלקים. מתברר שכמו רובנו, עיזים מעדיפות להימנע מזחלים באוכל שלהן.

להמשיך לקרוא איך למדתי להפסיק לפחד מהדובון?

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקרים שהראו שאלכוהול עוזר לדבר שפות זרות, ולחוקרים שבדקו אילו פיצות מעדיפות לטאות

נעם לויתן | פורסם ב-21/09/2025

ביום חמישי האחרון, 18 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-35 פרס איג נובל הנכסף, בטקס מרשים באוניברסיטת בוסטון. בין הזוכים המאושרים(?) אפשר למצוא חוקרים שבדקו אם אכילת פלסטיק יכולה לעזור לירידה במשקל, שצבעו פסי זברה על פרות, ושמצאו את הדרך להכנת רוטב פסטה מושלם.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

להמשיך לקרוא נעליים מסריחות ועטלפים שיכורים: איג נובל 2025

לא רק יונקים. עופות, חרקים, עכבישים ואפילו דגים מזינים את הצאצאים שלהם בנוזלים דמויי חלב

נעם לויתן

חג שבועות היום ואיתו המנהג בן מאות השנים – לפחות בקרב יהדות אשכנז – לצרוך מוצרי חלב. הנוזל הלבן הזה הוא המזון הראשון של בעלי חיים כמונו, ממחלקת היונקים. הוא מיוצר בבלוטות מיוחדות בגוף, בלוטות החלב, והנקבות מפרישות אותו כמזון לצאצאיהן. הוא מזין ביותר ויש יונקים שאפילו ניזונים ממנו בבגרותם, כמו חתולי הפרא שנצפו גונבים חלב מפילי ים צפוניים בגוואדלופ. צריכת חלב היא כה בסיסית אצל יונקים עד שהם קיבלו את שמם מפעולת היניקה, צריכת חלב האם.

אולם, מתברר שהורים נוספים בממלכת בעלי החיים מפרישים מזון עשיר להאכלת הצאצאים שלהם, מזון בעל תפקיד דומה מאוד לחלב שמפרישים היונקים.

להמשיך לקרוא טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים