תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקרים שדרכו על נחשים ארסיים, ולחוקרים שביקשו מאנשים לקבור תחתונים

נעם לויתן | פורסם במקור ב-10/09/2026

ביום חמישי לפני שבוע, 3 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-36 פרס איג נובל הנכסף. לאחר 35 שנים, השנה הטקס נערך לראשונה מחוץ לארצות הברית, בציריך שבשווייץ. גם בשנים הבאות הוא יערך מחוץ לארצות הברית, בשל חשש שהפעולות של הממשל הנוכחי נגד מהגרים ימנעו מחלק מהזוכים ומהעיתונאים שמסקרים את הטקס להיכנס בבטחה למדינה.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

להמשיך לקרוא חלב תיקנים וגניבת ממתקים מילדים: איג נובל 2026

לכבוד הסרט החדש "קיוטי נגד אקמי", מי החיות האמיתיות מאחורי הדמויות המצוירות של לוני טונס?

יונת אשחר ונעם לויתן | פורסם במקור ב-03/09/2026

"הרשה לי להציג את עצמי. שמי הוא וייל אי קַיוֹטִי. גאון", כך, עם מבטא של "איש" המעמד העליון, הציג את עצמו ב-1952 וייל אי קיוטי, גאון, לבאגס באני. עם זאת, רוב האנשים מכירים את וייל אי, המופיע בסרטוני האנימציה לוני טונס (Looney Tunes) של אולפני האחים וורנר דווקא כדמות האילמת, שנכשלת שוב ושוב בניסיון ללכוד את העוף הכחול רואד ראנר, ולא את באגס.

כבר 77 שנים וייל אי המסכן מנסה לתפוס את רואד ראנר. כדי לעשות זאת הוא מתכנן תוכניות גאוניות יותר ופחות, ומשתמש שוב ושוב בציוד מתוחכם שהוא מזמין מתאגיד אקמי (ACME Corporation). אך תוכניותיו המורכבות נכשלות; הציוד של אקמי לא מהימן, פגום ומסוכן; ואפילו חוקי הפיזיקה של העולם בו הוא חי פונים נגדו ומונעים ממנו ללכוד את טרפו.

להמשיך לקרוא קיוטי נגד רואד ראנר, וחיות אחרות

הלכה לעולמה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. לפני 17 שנה חבריי ואני שוחחנו איתה על המסע לפיענוח מבנה הריבוזום, מפעל ייצור החלבונים של התא, ועל פרס נובל

נעם לויתן, יונת אשחר, איתמר הראל | גליליאו

פרופ' עדה יונת הלכה לעולמה אתמול, ביום שני, בגיל 87. בשנת 2009 יונת זכתה בפרס נובל לכימיה על חקר הריבוזום, היא זכתה גם בפרס ישראל (2000) ובפרסים רבים נוספים. היא הייתה חוקרת סקרנית ונחושה, שלמרבה המזל לא הקשיבה לאלו שניסו לשכנע אותה שנושא המחקר שבחרה קשה מדי. היא גם הייתה מלאת הומור ופשוט אנושית. שהסכימה להקדיש מזמנה כדי שכמה כתבים צעירים, שהם גם סטודנטים למדעים, יוכלו לשוחח איתה על המחקר שלה בשביל מגזין "גליליאו" זצ"ל. לא אשכח איך בסוף השיחה היא החמיאה לנו, ולאבי בליזובסקי, על כך שהיינו המראיינים הראשונים שלא שאלו אותה שאלות על השיער שלה או על מה תלבש לטקס קבלת הפרס – שאלות שמשום מה אף פעם לא שואלים חוקרים זכרים. יהיה זכרה ברוך.

הנה הכתבה כפי שפורסמה במגזין גליליאו גיליון 138, פברואר 2010:

כאשר נכנסנו למשרדה של פרופ' עדה יונת (Yonath), זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, היא עסקה באריזתו של אחד המודלים הראשונים של הריבוזום שנעשו במעבדתה, מודל עשוי קלקר הבנוי שכבות שכבות, שאותו התכוונה לשלוח למוזאון נובל בסטוקהולם שבשבדיה. יונת השחילה דרך המודל שרוך אדום ושרוך כחול, המייצגים את ה-mRNA ושרשרת החלבון החדש שנוצר, בהתאמה (ראו מסגרת "חלבונים למתחילים").

המודל יוצג במוזאון לצד מוצגים כגון הטלסקופ של גליליאו, מכונת הכתיבה של יצחק בשביס-זינגר ועוד. אך נראה כי יונת התרגשה יותר משליחתם של מכתבי תודה לילדים שמהם קיבלה ברכות; ובייחוד ממכתב שכתבה לילדי כיתה ג' בקריית-טבעון, ששלחו לה קובץ ברכות מאוירות יום לאחר ההכרזה על זכייתה.

להמשיך לקרוא עדה יונת: לתרגם חלום

תולעת טפילית שמדביקה נמלים פועלות מאריכה את חייהן בשנים רבות, וגורמת להן לקבל טיפול מלכותי. מחקר חדש חושף חלק מסודותיה

נעם לויתן

בתוך כל נמלה מסתתרת מלכה, שלרוב לא זוכה לפרוץ. הגורל של נקבת נמלים, אם תהיה מלכה מאריכת חיים או פועלת, נקבע לפי הסביבה שבה גדלה והמזון שקיבלה כשעוד הייתה זחל, ולעתים גם לפי הגנטיקה שלה. ברוב המקרים מעמדה של נמלה לא יכול להשתנות לאחר שנקבע, אך לעתים – כמו באגדות – זרה מסתורית עשויה להפוך את המשרתת לחלק מהאצולה. וכמו ברבות מהאגדות המקוריות, העזרה הזו מגיעה עם תג מחיר.

במקרה של נמלי בַּלּוּט מהמין Temnothorax nylanderi, העוזרת היא תולעת שטוחה טפילית, השַׁרְשׁוּר (תולעת סרט) Anomotaenia brevis. הנמלים הזעירות האלו חיות על קרקעית היער באירופה, בקינים שהקימו בחללים טבעיים, כגון תחת קליפות ענפים נרקבים או בתוך בלוטים שנשרו. המושבות הקטנות שלהן כוללות מלכה אחת, שהיא הנמלה המתרבה היחידה בקן, ועד 300 פועלות שדואגות לכל צורכי המושבה: מטפלות במלכה ובזחלים, אוספות מזון, מגינות על המושבה מפולשים ועוד.

להמשיך לקרוא תחי הפועלת: הטפיל שמאריך חיי נמלים

ג'ימותי, שצבר מיליוני מעריצים, לוקה בתסמונת נדירה שמקנה לו מראה כדורי ושונה מאוד מדביבון רגיל

נעם לויתן | פורסם ב-22/07/2026

הפונפון או הקיפודור בעל הרגליים שבתמונה הוא לא קיפוד, אלא הדביבון (רקון) החמוד, או החמודה, ג'ימותי. הוא הפך לוויראלי כמעט בן לילה, לאחר שקיאנה הול (Hall) מסיאטל – שגם העניקה לו את שמו – פרסמה ב-14 ביולי סרטון שלו. הסרטון משך מיליוני צופים והרשתות החברתיות הוצפו בממים, בקומיקס, בתמונות של קעקועים, באיורים ובפוסטי הערצה רבים. אפילו גוגל הצטרפה לחגיגה.

View this post on Instagram

ג'ימותי לא נראה כמו דביבון רגיל. אין לו זנב עבות וארוך שעליו טבעות שחורות, כמעט ואין לו צוואר, ובמקום גוף מוארך ושמנמן הוא רק כדור שמנמן עם רגליים ארוכות מהרגיל. דומה יותר לרגלביש (קוצר) ענק או עכביש ענק ושעיר שאיבדו ארבע רגליים.

להמשיך לקרוא מי הוא ג'ימותי, הדביבון העגלגל שהפך למפורסם?

המשלחת הנורווגית למונדיאל הביאה לארצות הברית מאות קילוגרמים של מזון, כדי לשמור על שגרת התזונה של השחקנים. אך ברשת ובתקשורת טענו שהיא עשתה זאת כי היא לא סומכת על אוכל אמריקאי

נעם לויתן | פורסם ב-26/06/2026

המשלחת הנורווגית למונדיאל עוררה סערת רשת קטנה, כשהתברר שהיא הביאה איתה לארצות הברית מאות קילוגרמים של מזון עבור ארלינג האלנד (Haaland) והשחקנים האחרים שלה. על פי הסיפורים ברשת הסיבה לכך היא שאנשי הנבחרת רוצים להימנע ממזון אמריקאי. כתב הספורט אוריאל דסקל אף כתב בפייסבוק "שתזונאים של ספורטאים זרים מתייחסים לאוכל בארצות הברית כמפגע ביולוגי של ממש". 

ואולם, אף על פי שדסקל לרוב מקפיד על דיוק, הפוסט הזה – כמו חלק מהסיפורים האחרים ברשת על הנושא – לא מדויק. המשלחת הנורווגית אכן הביאה איתה כמות גדולה של מזון, ושלושה שפים שיכינו ארבע ארוחות ביום לשחקני הנבחרת ולצוות המלווה אותם. על פי אחד השפים האלה, ארון אספלנד (Espeland), ועל פי המועצה הנורווגית למאכלי ים הנבחרת הביאה מעבר לאוקיינוס כ-500 קילו של דגים ופירות ים: סלמון, טרוטה, זהבון, הליבוט, לנגוסטין (לובסטר), סרטן מלכותי ועוד. בנוסף המשלחת הביאה גבינות נורווגיות – 100 קילו יארלסברג ו-80 קילו ברונוסט, שהיא גבינה רכה חומה ומתקתקה.

אין כל ראיה לכך שכל המזון הזה נשלח בגלל חשש מהמזון שזמין בארצות הברית. אספלנד הסביר שהם הביאו איתם את מוצרי המזון שבחרו כדי שהמנות שהשחקנים יאכלו יהיו דומות ככל האפשר לאלה שהם רגילים לאכול בבית, כדי שיחוו כמה שפחות שינויים שעלולים לפגוע בביצועים שלהם. ואולי כל זה בכלל קשור לחוזים המסחריים של האלנד ושל התאחדות הכדורגל הנורווגית עם המועצה הנורווגית למאכלי ים וקמפיין "מאכלי ים מנורווגיה".

להמשיך לקרוא מה אכלה הנבחרת הנורווגית?

החולים הם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שלא היו בקרבת חיות, וכנראה נדבקו במהלך יחסי מין. ההתפרצות מזכירה את התפרצות אבעבועות הקוף, אך מחלת העור קלה בהרבה ויש לה טיפול

נעם לויתן | פורסם ב-12/05/2026

בין דצמבר 2025 למרץ 2026 פנו כמה גברים בברצלונה שבספרד ובליון שבצרפת למרפאות למחלות מין, בגלל פריחה מוזרה שהופיעה על גופם. התברר שהפריחה, שנראית כמו פצעונים מוגלתיים המזכירים דלקת בזקיקי שיער, היא דרמטופילוזיס (dermatophilosis), מחלת עור חיידקית של חיות משק.

לעתים נדירות המחלה מדביקה בני אדם, אך זה קורה אצל ציידים, חקלאים, וטרינרים או אנשים אחרים שיש להם מגע קרוב עם החיות, כמו רוכבי פילים או סוסים. החולים מצרפת וספרד לא באו במגע עם חיות משק או בר, ואף לא שהו בחודש שקדם להופעת התסמינים באזורים טרופיים שבהם המחלה נפוצה. הגורם המשותף לחולים הוא שכולם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – קבוצה שכוללת גברים סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים, או בקיצור סמב"ה. ככל הנראה הם נדבקו במחלה בזמן קיום יחסי מין.

להמשיך לקרוא מחלת עור של חיות התגלתה אצל גברים באירופה ובישראל

סיפורי האימים בתקשורת על הזחלים השעירים והמסוכנים כמעט אינם מבחינים בין תהלוכן האורן, המסוכן באמת, לבין דובון הקורים הנפוץ והבלתי מזיק

נעם לויתן

כל שנה, עם רדת הגשמים הראשונים, מרבדי צמחייה ירוקים מכסים את השדות הפתוחים. המרבדים מנוקדים במטווי קורים לבנים שמתחתם חיים זחליו של עש מהמין דובון הקורים (Ocnogyna loewii) וניזונים מצמחים שונים. הזחלים מכוסים בזיפים ("שערות") רבים והמראה השעיר כדב הוא מקור שמם. כל שנה, עם בוא החורף, מתפרסמות בתקשורת כתבות הפחדה מפני דובוני הקורים וברשתות החברתיות מופצים סיפורי אימה על הנזקים לחיות מחמד ולבני אדם שגורמים כביכול הזחלים השעירים האלו.

אולם בספרות המקצועית אין מחקרים או תיאורי מקרה של פגיעה בעקבות מגע עם דובוני קורים. מחקר ישראלי אמנם הראה שעיזים נמנעות מלאכול צמחים שעליהם זחלי הדובון השעירים, אך הן עשו זאת גם כשנחשפו לצמחים שעליהם הונחו זחלי טוואי המשי החלקים. מתברר שכמו רובנו, עיזים מעדיפות להימנע מזחלים באוכל שלהן.

להמשיך לקרוא איך למדתי להפסיק לפחד מהדובון?

הגז חסר הצבע והריח קוטל אלפי אנשים בכל שנה, בעיקר בעונה הקרה, ואין טיפול יעיל נגדו. איך אפשר למנוע הרעלה?

נעם לויתן | פורסם ב-20/01/2026

החושים שלנו לא מסוגלים לזהות פחמן חד-חמצני (CO). הוא חסר טעם, ריח או צבע. זהו גז רעיל ביותר שנוצר בשריפה לא מלאה של דלקים כגון עץ, פחם או גז. הוא גורם למותם של עשרות אלפי בני אדם בשנה ברחבי העולם. הרעלות רבות בפחמן חד-חמצני מתרחשות בחורף, בעקבות חימום של מרחבים סגורים ולא מאווררים.

חשיפה לפחמן חד-חמצני מזיקה תוך דקות אם ריכוזו גבוה, ותוך כמה שעות בריכוזים נמוכים יותר, ויכולה לגרום לנזק בלתי הפיך למוח וללב, ואף למוות. קשה לזהות הרעלה בפחמן חד-חמצני, מאחר שאינה מלווה בתסמינים מיוחדים אלא בתסמינים שלרוב מתוארים כ"דמויי שפעת": כאבי ראש, סחרחורות, בלבול, בחילות והקאות, קוצר נשימה, כאבי שרירים וכאבים בחזה, הפרעות ראייה, ישנוניות, פרכוסים ולבסוף אובדן הכרה ומוות.

להמשיך לקרוא להיחנק בלי להרגיש: הרעלת פחמן חד-חמצני