שמידט התפרסם כשאיפשר לחרקים לעקוץ אותו כדי לחקור את ההגנות שלהם

נעם לויתן

ג'סטין שמידט, שהקריב את גופו למדע בעודו בחיים, נפטר. צילום: Justin Schmidt / John Hopkins University Press

האנטומולוג ו"מלך העקיצות" ג'סטין שמידט (Schmidt), היוצר של אינדקס העקיצות הכואבות של שמידט, מת בשבת לאחר מאבק במחלת הפרקינסון.

שמידט, חוקר מאוניברסיטת אריזונה, מפורסם בכך שהקריב את גופו למדע בעודו בחיים ונתן לדבורים, לצרעות ולנמלים (דבוראים) שונות לעקוץ אותו, כדי להבין טוב יותר את התפתחות מנגנוני ההגנה שלהן.

הוא דירג את חוויותיו ויצר מדד כאב שנודע בשם "מדד שמידט לכאב מעקיצות", ונע בין 0 ל-4: דירוג 0 לעקיצה שלא מסוגלת לחדור עור של אדם, 2 לרמת כאב בינונית ומוכרת כמו של דבורת הדבש, ו-4 לכאב המייסר והמשתק של עקיצות נמלת הקליע, הצרעה הלוחמת, וצרעות "נץ הטרנטולה".

דירוגי הכאב לוו בתיאורים ציוריים. העקיצה של נמלת הקציר האמריקנית (Pogonomyrmex badius), שדירוגה 3, גורמת לכאב שדומה לתחושה שמישהו מבריג בורג לתוך העור, או קורע שרירים וגידים. לעומת זאת עקיצת "נץ הטרנטולה" גורמת לכאב משתק המרגיש כמכת ברק ונמשך כשלוש דקות, ושמידט ממליץ לנעקצים פשוט לשכב על הקרקע בצרחות עד שהכאב יחלוף.

שמידט זכה ב-2015 בפרס איג נובל על מחקרו, ובעקבות כך נכתבו עליו כתבות רבות, הוא הוזמן לתוכניות אירוח, ואפילו הוזכר בסרט אנט-מן של מארוול ודיסני.

קראו עוד

מפות דו-ממדיות של ראש אדם. מתוך הספר Elements of map projection

כדור הארץ הוא כדור פחוס (ספרואיד) ולכן תלת-ממדי. מפות לעומת זאת הן דו-ממדיות. כדי ליצור מפה של כדור הארץ פותחו שיטות שונות ליצור היטל, מיפוי, שייצג גוף תלת-ממדי על משטח דו-ממדי. המחיר של פריסת כדור הארץ למשטח הוא ויתור על דיוק המפה והכנסת עיוותים שונים.

אחד ההיטלים הפופולריים הוא היטל מרקטור (Mercator), שמעוות שטחים ומרחקים כדי לקבל קווים ישרים ומקבילים הנוחים לתכנון נתיבי שייט. בהיטל מרקטור העיוות גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה לעבר הקטבים, לכן אפריקה נראית כל כך קטנה במפות כאלו. גרינלנד נראית שווה בגודלה לאפריקה, בעוד במציאות אפריקה גדולה פי 14 ממנה.

האיור למעלה, מהספר "Elements of map projection" משנת 1921, מדגים מה קורה כשמשתמשים בשיטות היטל שונות לציור מפה דו-ממדית של ראש אנושי תלת-ממדי. כדי להראות את הבעיות הגלומות בשיטות אלה ציירו צדודית אדם כך שתהיה סימטרית בהיטל כדורי (למעלה משמאל) ואז הדגימו מה קורה לה בשלושה היטלים אחרים. היטל מרקטור מופיע באיור למטה מימין.

המחברים מדגישים שההדגמה לא מראה שהיטל כדורי עדיף על האחרים. הם יכלו לצייר את הצדודית כך שתהיה סימטרית ותראה טוב בכל אחד מההיטלים, למשל בהיטל מרקטור, אולם אז היא הייתה מתעוותת בשלושת ההיטלים הנותרים.
קראו עוד

בסדרת הסטרימינג "בית הדרקון" מופיעים אנשים כהי עור עם שיער בצבע כסף. זה עלול להיראות מפתיע, אך גם בעולמנו יש אנשים שחורי עור עם שיער בלונדיני טבעי

נעם לויתן

לורד קורליס ולאריון. לא רק בעולם הפנטזיה יש אנשים כהי עור ובהירי שיער. צילום: Ollie Upton/HBO

מרגע שהתברר כי בסדרה "בית הדרקון", המבוססת על הספר "אש ודם", יש אנשים שחורים, הופיעו ברשת תלונות שונות. חלקן כנראה נובע מגזענות, ומוסווה בטענות שבספרים של ג'ורג' ר. ר. מרטין לורד קורליס וֶלָארִיון, וילדיו לאנה ולאנור, לא מתוארים ככהי עור; וחלקן נובע מההפתעה מכך שאותם בני ולאריון הם "שחורים עם שיער בלונדיני". אולם דווקא נקודה זו אינה פנטזיה, אנשים כאלה קיימים בעולם האמיתי.
קראו עוד

נחים – אולי גם חולמים. מחקר חדש גילה שעכבישים בשעת מנוחה מזיזים את עיניהם במהירות ויש להם עוויתות גפיים, כמו אצל יונקים בשעת שינה וכנראה חלום

נעם לויתן

כיווץ רגלי העכבישה בזמן מנוחתה הזכיר לחוקרת דניאלה רוסלר את שלב הרע"מ, שמתרחש במהלך השינה של יונקים וחיות אחרות. צילום: Daniela C. Rößler

ציפורים עושות את זה, דבורים עושות את זה, בכל ממלכת בעלי החיים עושים את זה – ישנים. כשבני אדם עושים את זה, השינה כוללת שלב של ריצודי עיניים מהירים (רע"מ, או REM). שלב הרע"מ מתרחש במחזורים קבועים, ומאחר שהוא מאופיין בחלומות הוא מכונה גם "שנת חלום". גם שנתם של כל היונקים היבשתיים האחרים, העופות, חלק מהזוחלים והדגים, ואף דיונונים ותמנונים כוללת שלב רע"מ, או שלב דומה. לפי מחקר חדש יתכן שגם קופצנים, עכבישים קופצים, ישנים וחווים שנת רע"מ.
קראו עוד

בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.

אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.

בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
קראו עוד

שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?

נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022

בקבוקוני חיסון MVA–BN נגד אבעבועות הקוף. מקור: U.S. Department of Health and Human Services.

לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.

בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.
קראו עוד

פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון

נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיקי נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף, שבודדו מחולה באוסטרליה, מאי 2022. מקור צילום: Euro Surveill. 27, 2200411 (2022), CC BY.

מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.

נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.

מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
קראו עוד

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
קראו עוד