קצרצרים: שיטוח הכדור

ארבעה איורים של ראש אדם שצוייר לפי היטלים שונים

מפות דו-ממדיות של ראש אדם. מתוך הספר Elements of map projection

כדור הארץ הוא כדור פחוס (ספרואיד) ולכן תלת-ממדי. מפות לעומת זאת הן דו-ממדיות. כדי ליצור מפה של כדור הארץ פותחו שיטות שונות ליצור היטל, מיפוי, שייצג גוף תלת-ממדי על משטח דו-ממדי. המחיר של פריסת כדור הארץ למשטח הוא ויתור על דיוק המפה והכנסת עיוותים שונים.

אחד ההיטלים הפופולריים הוא היטל מרקטור (Mercator), שמעוות שטחים ומרחקים כדי לקבל קווים ישרים ומקבילים הנוחים לתכנון נתיבי שייט. בהיטל מרקטור העיוות גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה לעבר הקטבים, לכן אפריקה נראית כל כך קטנה במפות כאלו. גרינלנד נראית שווה בגודלה לאפריקה, בעוד במציאות אפריקה גדולה פי 14 ממנה.

האיור למעלה, מהספר "Elements of map projection" משנת 1921, מדגים מה קורה כשמשתמשים בשיטות היטל שונות לציור מפה דו-ממדית של ראש אנושי תלת-ממדי. כדי להראות את הבעיות הגלומות בשיטות אלה ציירו צדודית אדם כך שתהיה סימטרית בהיטל כדורי (למעלה משמאל) ואז הדגימו מה קורה לה בשלושה היטלים אחרים. היטל מרקטור מופיע באיור למטה מימין.

המחברים מדגישים שההדגמה לא מראה שהיטל כדורי עדיף על האחרים. הם יכלו לצייר את הצדודית כך שתהיה סימטרית ותראה טוב בכל אחד מההיטלים, למשל בהיטל מרקטור, אולם אז היא הייתה מתעוותת בשלושת ההיטלים הנותרים.
קראו עוד

אנשים שחורים עם שיער בהיר?

בסדרת הסטרימינג "בית הדרקון" מופיעים אנשים כהי עור עם שיער בצבע כסף. זה עלול להיראות מפתיע, אך גם בעולמנו יש אנשים שחורי עור עם שיער בלונדיני טבעי

נעם לויתן

סטיב טוסיינט בתור קורליס ולאריון, שעורו כהה ושיערו כסוף

לורד קורליס ולאריון. לא רק בעולם הפנטזיה יש אנשים כהי עור ובהירי שיער. צילום: Ollie Upton/HBO

מרגע שהתברר כי בסדרה "בית הדרקון", המבוססת על הספר "אש ודם", יש אנשים שחורים, הופיעו ברשת תלונות שונות. חלקן כנראה נובע מגזענות, ומוסווה בטענות שבספרים של ג'ורג' ר. ר. מרטין לורד קורליס וֶלָארִיון, וילדיו לאנה ולאנור, לא מתוארים ככהי עור; וחלקן נובע מההפתעה מכך שאותם בני ולאריון הם "שחורים עם שיער בלונדיני". אולם דווקא נקודה זו אינה פנטזיה, אנשים כאלה קיימים בעולם האמיתי.
קראו עוד

מה עושים העכבישים בלילות?

נחים – אולי גם חולמים. מחקר חדש גילה שעכבישים בשעת מנוחה מזיזים את עיניהם במהירות ויש להם עוויתות גפיים, כמו אצל יונקים בשעת שינה וכנראה חלום

נעם לויתן

נקבה של עכביש קופצן מהמין Evarcha arcuate תלויה הפוך מקור בודד בשעת מנוחה. הרגליים שלה מכווצות ומכונסות כלפי גופה

כיווץ רגלי העכבישה בזמן מנוחתה הזכיר לחוקרת דניאלה רוסלר את שלב הרע"מ, שמתרחש במהלך השינה של יונקים וחיות אחרות. צילום: Daniela C. Rößler

ציפורים עושות את זה, דבורים עושות את זה, בכל ממלכת בעלי החיים עושים את זה – ישנים. כשבני אדם עושים את זה, השינה כוללת שלב של ריצודי עיניים מהירים (רע"מ, או REM). שלב הרע"מ מתרחש במחזורים קבועים, ומאחר שהוא מאופיין בחלומות הוא מכונה גם "שנת חלום". גם שנתם של כל היונקים היבשתיים האחרים, העופות, חלק מהזוחלים והדגים, ואף דיונונים ותמנונים כוללת שלב רע"מ, או שלב דומה. לפי מחקר חדש יתכן שגם קופצנים, עכבישים קופצים, ישנים וחווים שנת רע"מ.
קראו עוד

שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?

בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.

אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.

בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
קראו עוד

פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?

נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022

בקבוקוני חיסון MVABN נגד אבעבועות הקוף. מקור: U.S. Department of Health and Human Services.

לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.

בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.
קראו עוד

אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6

פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון

נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיקי נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף, שבודדו מחולה באוסטרליה, מאי 2022. מקור צילום: Euro Surveill. 27, 2200411 (2022), CC BY.

מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.

נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.

מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
קראו עוד

על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
קראו עוד

בפרקים הבאים של אומיקרון

בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?

נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012

חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.

בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.

על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".


לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"


המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.
קראו עוד

אומיקרון: וריאנט קורונה החדש

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט החדש, הקרוי גם B.1.1.529, "מעורר דאגה". עוד לא ידוע הרבה על הווריאנט ומדענים ברחבי העולם במירוץ להשלים את פערי המידע. מה ידוע ולא ידוע על אומיקרון? ועד כמה צריך לדאוג?

נעם לויתן | פורסם ב-01/12/2021

הדמיה ממוחשבת של חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2. איור: NIAID, CC-BY

ביום שלישי, 23/11/2021, התוודע העולם לווריאנט חדש של נגיף קורונה בעל מוטציות רבות, שעלולות להשפיע על יכולתו להדביק או לחמוק ממערכת החיסון. כבר ביום שישי העניק ארגון הבריאות העולמי (WHO) לווריאנט החדש את השם "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני.

הארגון אף הגדיר את אומיקרון כ"ווריאנט מעורר דאגה" (VOC), בגלל ראיות ראשוניות שהראו שהוא עלול להעלות את הסיכון להדבקה חוזרת בקורונה, לעומת וריאנטים אחרים. זה רק וריאנט קורונה החמישי שהוגדר כ"מעורר דאגה" מאז תחילת המגפה, הגדרה השמורה לווריאנטים שנראה שהם מדבקים יותר, גורמים למחלה חמורה יותר, או מפחיתים את יעילותם של אמצעי הגנה מפניהם כגון חיסונים וטיפולים.

אומיקרון, הקרוי גם B.1.1.529, עורר דאגה בחוקרים בגלל מערך מוטציות, כלומר שינויים ברצף הגנטי, שהוא נושא, ומאחר שנראה שהוא מתפשט במהירות, ואפילו מצליח להתחרות בווריאנט דלתא. אולם נכון לכתיבת שורות אלה רוב הידוע על הווריאנט החדש של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא המוטציות שלו, שהשפעתן המלאה על תכונותיו אינה ודאית.
קראו עוד

הזבובים של רופול

בשנה האחרונה העניקו חוקרים מאוסטרליה שמות ל-150 מיני חיות, צמחים ויצורים חד  תאיים, ביניהם זבוב הקרוי על שם מלכת הדראג רוּפּוֹל

נעם לויתן

מבט מלמעלה על זבוב החייל החדש על שם רופול, Opaluma rupaul. צילום: Bryan Lessard, CSIRO

כאשר מישהו או מישהי מתארים לראשונה מין ביולוגי בספרות המדעית הם זוכים להעניק לו את שמו, ולא משנה אם מדובר במין חדש למדע או אפילו "רק" ביצור מוכר שעוד לא קוטלג. לעתים לא נדירות החוקרים מנצלים את ההזדמנות כדי לבטא את ההומור שלהם, את גיקיותם, או כדי לכבד דמות נערצת או מוכרת. מדעני סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה (CSIRO) קבעו השנה את השמות של 150 מינים חדשים למדע של חרקים, צמחים, דגים, לטאה אחת וריסנית (חד תא) אחת. הם לא ויתרו על ההזדמנות: האנטומולוגים (חוקרי החרקים) מביניהם קראו לחרקים שגילו על שם פוקימונים, דיג'ימונים ואפילו על שם רופול, מלכת הדראג המפורסמת.

הזבוב שמלכת הדראג זכתה שיקרא על שמה הוא אחד מתוך 13 מינים חדשים של זבובי חייל* (משפחת Stratiomyidae) אוסטרליים שהאנטומולוג בריאן לסרד (Lessard) נתן להם את שמם. זבוב רופול, Opaluma rupaul, קיבל את שמו מסיבות ברורות. "יש לזבוב חליפת צבעי קשת מבריקים מתכתיים, ורגליים שלא נגמרות", אמר לסרד בריאיון לעיתון "הגרדיאן". "אני חושב שברגע שרוּ תראה את הזבוב היא תבין שהוא נועז (fierce) לחלוטין, ובתקווה תעריך את השם".
קראו עוד