איך איבד האדם את זנבו
שינוי גנטי פשוט מסביר למה לקופי האדם ולאדם אין זנבות, בעוד לפרימטים אחרים יש
נעם לויתן
קוף גנון אדום זנב מציג את זנבו הארוך. צילום: Charles J. Sharp, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
לרוב בעלי החיים בעלי החוליות יש זנב. לאבותינו הדגים היה זנב. לאבותינו הזוחלים היה זנב. גם לאבותינו הקופים הקדומים, כפי שידע כבר צ'רלס דרווין, היה זנב. אבל לפני כ-25 מיליון שנה, כשהשושלת של קופי האדם התפצלה מהשושלת של קופי העולם הישן, הכיף נגמר והזנב נעלם.
כל שנותר לקופי האדם ולאדם כמזכרת מהזנב של אבותינו, הוא כמה חוליות בקצה עמוד השדרה, שמרכיבות את עצם הזנב (עצם העוקץ). חוסר הזנב הזה מאפיין אותנו – אם לפרימט כלשהו יש זנב אפשר לדעת בוודאות שהוא אינו קוף אדם.
אבל איך איבדנו את הזנב? במחקר שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature, זיהתה קבוצת חוקרים מארצות הברית את המנגנון הגנטי שאולי גזל את הזנב שלנו: רצף DNA טפילי ש"קפץ" לתוך גן.
קראו עוד
לראשונה: תיעוד של לווייתנים גדולי סנפיר מזדווגים – ומתברר ששניהם זכרים
בעקבות התצפית אפשר להוסיף את הלווייתנים גדולי הסנפיר לרשימה הגדולה והגדלה של בעלי חיים המקיימים יחסים חד מיניים
נעם לויתן
שני הזכרים של לווייתן גדול-סנפיר. צילום: Lyle Krannichfeld and Brandi Romano via Pacific Whale Foundation
ב-19 בינואר 2022, סמוך לחופי הוואי, הבחינו שני צלמים בזוג לווייתנים גדולי סנפיר ששחו לכיוון הספינה שלהם. הם צילמו את הלווייתנים וכך זכו להיות האנשים הראשונים בעולם שהצליחו לתעד הזדווגות של לווייתנים ממין זה. לאחר שהראו את התמונות לחוקרת לווייתנים היא גילתה שהתיעוד מיוחד אף יותר – שני הלווייתנים המזדווגים הם זכרים.
לווייתנים גדולי סנפיר (Megaptera novaeangliae), שהם מין יחיד בסוגו של לווייתן מזיפות, יכולים להגיע למשקל של 36 טונות ולאורך של 17 מטרים. חוקרים עוקבים אחרי אוכלוסיות מסוימות שלהם עשרות שנים, ולמדו רבות על הקשרים החברתיים שלהם, על השירים המורכבים והארוכים, על המסורות ועל דפוסי הנדידה שלהם. למרות המעקב הארוך, כמעט ולא ידוע דבר על חיי המין של הלווייתנים. עד עתה לא היה כל תיעוד של הזדווגות שלהם, ואפילו צילומים רק של הפין שלהם נדירים למדי, אולי כי אין להם סמארטפון.
קראו עוד
מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה
חוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-99 מיליון מחוסנים ומצאו שהחיסונים נגד COVID-19 קשורים לעלייה קטנה בתופעות חריגות, נדירות, ומוכרות ממחקרים קודמים. החיסונים בטוחים והסיכון מהמחלה עצמה גדול בהרבה
נעם לויתן
בקבוק חיסון לקורונה, אילוסטרציה. צילום: Artem Podrez, Pexels
מאז שנת 2020 יותר מ-70 אחוזים מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנת חיסון אחת נגד COVID-19. במהלך תקופה זו ניתנו כ-13.6 מיליארד מנות חיסון נגד קורונה ברחבי העולם, ולרובם המוחלט של המחוסנים לא היו תופעות לוואי לאחר החיסון, או היו להם תופעות לוואי קלות בלבד. עם זאת, ככל שהחיסון ניתן ליותר ויותר אנשים עלולות להתרחש תופעות לוואי נדירות מאוד, שלא התגלו לפני כן. מסיבה זו רשויות הבריאות עוקבות אחר דיווחים על תופעות חריגות אצל מתחסנים, למקרה שיתגלו סימנים לתופעות לוואי אמיתיות הקשורות לחיסון.
במחקר שהתפרסם לאחרונה ניתחו חוקרים של רשת נתוני החיסונים העולמית (GVDN) דיווחים על תופעות חריגות אצל יותר מ-99 מיליון אנשים, משמונה מדינות שונות, שהתחסנו נגד קורונה. המחקר, שנעשה במימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), הוא המחקר הגדול ביותר שנעשה על בטיחות החיסונים ל-COVID-19. החיסונים שנבדקו היו חיסוני ה-mRNA של פייזר וביונטק ושל מודרנא, והחיסון בטכנולוגיה של וקטור נגיפי של חברת אסטרה-זניקה ואוניברסיטת אוקספורד.
קראו עוד
אם אין נגיף, אין עובר
ההתפתחות העוברית תלויה בשריד של נגיף קדום, שהדביק את אבות בעלי החיים לפני מאות מיליוני שנים
נעם לויתן
עובר בשלב שבו הוא מורכב משני תאים בלבד. צילום: Alan Handyside, CC0 1.0 Universal, via Wellcome Collection
אנחנו חושבים על עצמנו כבני אדם, כל חלק מאיתנו שייך לנו ואנושי לחלוטין. אך האמת היא שחלק לא קטן מהחומר הגנטי שלנו, ה-DNA, הוא ממקור חיצוני. הוא הגיע בין היתר מנגיפים הקרויים רטרו-וירוסים, שהדביקו את אבותינו לפני מאות מיליוני שנים עד מאות אלפי שנים, פלשו לגנום שלהם, והותירו בו שאריות DNA שעברו לדורות הבאים.
רצפים גנטיים נגיפיים כאלו נקראים רטרו-וירוסים אֶנדוֹגֵנִיים (ERV), וכיום הם מרכיבים שמונה עד עשרה אחוזים מהגנום של בני האדם. חלקם חסרי כל תפקיד ידוע, אבל כמה מהרצפים "גויסו" במהלך האבולוציה והפכו לגֵנים עם תפקידים חדשים, כגון בקרה על פעילות גנים אחרים בעובר, או הגנה עליו ועלינו מפני נגיפים אחרים. גם הגן סינסיטין (Syncytin), שאצל בני אדם וכמה יונקים אחרים חשוב ליצירת הקשר בין השליה לרחם, הוא גן שמקורו בנגיף.
קראו עוד
מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו
נעם לויתן
עכבר מעבדה בעין בינה מלאכותית. איור: Stable Diffusion XL
הכותרת שבחרתי לרשומה הזאת ארוכה ולא מלהיבה במיוחד. אולי בגלל זה גורמים שונים בעולם, ובעקבותיהם גופי תקשורת ברחבי העולם, העדיפו לנצל את המחקר – שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין סין למונגוליה – כדי להפחיד מפני מחקר בנגיפים ומפני מדענים סיניים.
המחקר החדש פורסם, כמקובל בימינו, כטיוטה באתר bioRxiv, שמאפשר לחוקרים לפרסם מאמרים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. על פי הפרסום החוקרים הדביקו עכברים, שהונדסו גנטית כך שעל פני תאיהם תהיה גרסה של בני אדם של החלבון ACE2, בנגיף קורונה מוכר של פנגולין. כל ארבעת העכברים שנחשפו לנגיף חלו ומתו תוך מספר ימים. למרות זאת אין כל ראיות לכך שהנגיף מסוכן לבני אדם, והוא אפילו לא מסוגל לפגוע בעכברים מזנים דומים.
קראו עוד
לאכול את אמא
חיפושית קטנה עם מחזור חיים לא ייאמן: הזחלים שלה מתרבים ללא זכרים, וכשכן מופיעים זכרים הם אוכלים את אימן מבפנים
נעם לויתן
נקבה בוגרת של החיפושית Micromalthus debilis. צילום: David R. Maddison, CC BY 3.0, via Tree of Life Web Project
במבט ראשון, שני ואפילו עשירי החיפושית הצפון אמריקאית Micromalthus debilis אינה מרשימה כלל. היא קטנטנה – אורכה פחות משלושה מילימטרים – וצבעה חום כהה עד שחור. היא חיה בעץ נרקב, בין היתר בעמודי טלפון מעץ, במקומות שהם עדיין קיימים, ולכן היא מכונה "חיפושית עמוד הטלפון".
אבל אל תתנו למראה של מיקרומלתוס להטעות אתכם. היא חיפושיות מרשימה ביותר, יש לה מחזור חיים משונה, היא עושה סקס רפאים, והיא קיימת הרבה מאוד זמן.
קראו עוד
ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות
מחזור החיים של היצורים החד תאיים האלה מוזר, וכולל שינוי צורה ליצור רב-תאי תוך הקרבה עצמית – ולעתים רמאות
נעם לויתן
גופי פרי של רירית פלסמודית מהמין Diachea leucopodia. צילום: Stu Pickell, CC BY-NC 4.0, via iNaturalist
זו חיה? זה צמח? זו פטרייה? לא! זו רִירִית (slime mould). היצור שנושא את השם הלא סקסי בעליל הזה תואר לראשונה באמצע המאה ה-19 ומיד יצר לחוקרים בעיות. יש לו גופי פרי כמו של צמח או פטרייה, ותלוי בסוג הרירית, הוא יכול לזחול כמו חיה או להתפשט בדומה לפטרייה.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוחלט שהיצור הזה הוא פטרייה מוזרה ביותר. אולם במהרה התברר שהוא אינו קרוב לפטריות, או לצמחים ולבעלי חיים, אלא שהוא חלק מהקבוצה אמבוזואה (Amoebozoa): יצורים חד-תאיים בעלי גרעין כגון… אָמֶבּוֹת.
מאחר שבעבר טעו לחשוב שהיצור קרוב לפטריות, הוא כונה פטרירית. כיום הוא איבד את ה"פט" וקרוי רירית, אם כי שמו הרשמי בעברית הוא רִירָנִית.
קיימות שלוש קבוצות של ריריות אמיתיות (Eumycetozoa). הראשונה היא של ריריות קטנות שכמעט ולא נחקרו, ושמה הקליט הוא Protosporangiida.
קראו עוד
הנפשת גופות עכבישים וכלי אוכל מחושמלים: איג נובל 2023
הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקר שהסביר למה מדענים מלקקים סלעים, ולחוקרים שבדקו את תחושת הז'מה וו
נעם לויתן
פתיחת טקס איג נובל 2023. מקור: צילומסך
גם השנה, ביום חמישי האחרון, 14 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-33 פרס איג נובל הנכסף. בשל מגפת COVID-19 הטקס נערך בפעם הרביעית ברציפות במלואו באופן מקוון, במקום בהרווארד. למרות זאת, המארגנים והקהל לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר על הבמה, או, בלית ברירה, על המסך.
הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
קראו עוד
עדכון: ארגון הבריאות העולמי פרסם את מסקנותיו לגבי אספרטיים וסרטן
ארגון הבריאות העולמי הכריז על קשר בין הממתיק המלאכותי אספרטיים לסרטן, אך שבטוח לצרוך אותו ברמות המומלצות. כרגע אין סיבה לדאגה
נעם לויתן
דיאט קולה מכיל אספרטיים. צילום: Mike Mozart, CC-BY
עדכנתי את הרשומה הקודמת על אספרטיים מאחר שהסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום רשמית שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות, ולכן אין שינוי בהנחיות צריכת הממתיק.
לחצו כאן לקריאת הרשומה המעודכנת, כולל מידע על משמעות ההכרזה ועל צריכה בטוחה של אספרטיים
קראו עוד
סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה
ארגון הבריאות העולמי הכריז על קשר בין הממתיק המלאכותי אספרטיים לסרטן. נשמע מפחיד, לא? ספויילר: לא
נעם לויתן | פורסם ב-29/06/2023 | עודכן ב-14/07/2023
דיאט קולה מכיל אספרטיים. צילום: Mike Mozart, CC-BY
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות.
הדיון על ההכרזה החל לפני שבועיים בעקבות הדלפה לתקשורת. ההדלפה הובילה, כרגיל, לפרסום כתבות הפחדה. היא גרמה לבלבול בקרב עיתונאים, ואנשים אחרים מהציבור, שאולי לא מכירים את שיטת הסיווג המבלבלת של ה-IARC, ולא מודעים לכך שאין לה כל משמעות מבחינת הסיכון הנובע מחומרים שונים. לפעמים נראה שהשימוש העיקרי של הסיווג הוא להטעות את הציבור. אכן בכאן חדשות, ובכמה גופים אחרים, טעו וטענו ש-WHO עומד להכריז שהממתיק המלאכותי מסרטן, אף שאספרטיים כלל לא הוכרז ככזה.
קראו עוד
עקבו אחרי ב:
פרופילים אישיים, לא רק על מדע
תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות 