פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?

נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022

בקבוקוני חיסון MVABN נגד אבעבועות הקוף. מקור: U.S. Department of Health and Human Services.

לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.

בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.

כיום בישראל, וברוב המדינות בעולם שהצליחו לשים את ידן על החיסון MVABN (הקרוי גם Jynneos, Imvamune, או Imvanex), מחסנים על ידי הזרקת תוכן בקבוקון החיסון במלואו (0.5 מ"ל) תחת העור (subcutaneous), לתוך שכבת השומן שבין העור לשריר. בשיטה שאושרה בארצות הברית מזריקים חמישית מתוכן הבקבוקון (0.1 מ"ל), אבל לתוך העור (intradermal), מתחת לשכבת העור העליונה. כלומר, בתנאים אידיאליים בהזרקה לתוך העור מפיקים מאותו בקבוקון עד פי חמישה מנות.

השיטה החדשה נשמעת כמו פתרון קסם – פותרת זמנית את בעיית המחסור במנות, ומאפשרת לחזור לחסן אנשים בצורה שבה החיסון נבדק במחקרים: בשתי מנות חיסון במרווח של לפחות ארבעה שבועות בין המנה הראשונה לשנייה. חיסון בצורה זו אף פחות כואב, אבל גורם לתופעות לוואי מקומיות – כגון אדמומיות, התקשות וגרד באזור הזריקה – חמורות יותר ולמשך זמן רב יותר.

אולם חיסון בדרך זו אינו פשוט. הוא דורש מזרק מתאים (טוברקולין), מחטים מיוחדות וכח אדם שמיומן במתן חיסון תוך עורי, ואפילו אז טעויות בהזרקה אינן נדירות. הזרקה לא נכונה, למשל החדרת המחט עמוק מדי כך שהמנה הקטנה תוזרק תחת העור, או קרוב מדי לפני העור כך שהמנה תדלוף החוצה, תגרום לכך שהמחוסן לא יקבל מנה גדולה מספיק כדי להגן עליו.

הזרקה נכונה של החיסון לתוך העור גורמת לתגובה חיסונית חזקה יותר, וליותר תופעות לוואי מקומיות, מאחר שהעור עשיר מאוד בתאי חיסון מיוחדים הקרויים תאים דנדריטיים. תאים אלו מתמחים בבליעת חלקיקים של החיסון – או של גורמי מחלות – והצגתם לתאים אחרים של מערכת החיסון, כדי שילמדו לזהות אותם. נוסף על כך קצב ספיגת החיסון בהזרקה לתוך העור איטי יותר מאשר בהזרקה תחת העור.

שימוש בהזרקה לתוך העור כדי להגדיל את מספר המנות הזמינות נוסה בהצלחה בחיסוני פוליו, קדחת צהובה, כלבת, שפעת ועוד. יש אפילו כמה מחקרים שנעשו עם גרסה אחרת של חיסון עם הנגיף MVA, והראו שהזרקה תוך עורית יכולה להוביל לתגובה חיסונית טובה וכן להגדיל את מספר מנות החיסון.

ההגיון המדעי אומר שגם הזרקה לתוך העור של MVA-BN תאפשר להגדיל את מספר המנות הזמינות, בלי לפגוע בתגובה החיסונית. אולם רק מחקר קליני בודד מ-2015 בדק זאת. במחקר, שכלל כמעט רק אנשים לבנים בגילים 18 עד 38, חוסנו המשתתפים בשתי מנות חיסון MVA-BN. כ-150 מהם חוסנו בדרך הרגילה, תחת העור, וכ-150 משתתפים חוסנו בזריקה לתוך העור, עם כחמישית מנפח המנה הרגילה. תוצאות המחקר הראו שהתגובה החיסונית של האנשים משתי הקבוצות הייתה דומה, ושריכוז הנוגדנים שנוצרו בעקבות החיסון עלה (ודעך) באופן דומה. לאנשים שחוסנו לתוך העור היו יותר תופעות לוואי מקומיות, באזור הזריקה, אך לא יותר תופעות לוואי מערכתיות כגון חום וכאבי שרירים.

כל האנשים שהשתתפו במחקר הזה היו בריאים ושליליים ל-HIV, אך רבים מהחולים באבעבועות הקוף בהתפרצות הנוכחית חיוביים לנגיף. באירופה ובארצות הברית שיעור החיוביים בקרב החולים הוא כ-40 אחוז, ובישראל כ-20 אחוז. התגובה החיסונית אצל אנשים החיים עם HIV עלולה להיות חלשה יותר ולהימשך זמן קצר יותר מאשר אצל אנשים שליליים לנגיף. אם כי רוב המחקרים מראים שאין שוני בתגובה החיסונית של אנשים עם HIV שחוסנו תחת העור או לתוך העור, ולכן יתכן שזה יהיה המצב גם עם הדרכים השונות למתן החיסון נגד אבעבועות הקוף.


הירשמו כאן כדי לקבל עדכונים על רשומות חדשות ישר למייל:


מאחר שההחלטה לשנות את שיטת החיסון נסמכת כמעט לחלוטין על מחקר בודד ועל היגיון ביולוגי, כמה מומחיםכולל פול צ'פלין נשיא ומנכ"ל יצרנית החיסון "בוואריאן נורדיק" ואחד מעורכי המחקר מ-2015 – חוששים שהשינוי יגרום יותר נזק מתועלת. לטענתם הצורך במזרקים ומחטים חדשים ובכוח אדם מיומן ומנוסה פותחים פתח לטעויות שיגרמו לבזבוז מנות, לפגיעה ביעילות החיסון ולתחושת ביטחון מזויפת של המחוסנים בנוגע לרמת הגנתם מהמחלה, ובעקבות זאת לפגיעה באמון הציבור.

יתר על כן יעילות החיסון, אפילו בהזרקה בדרך הרגילה, במניעת מחלה או הדבקה אצל בני אדם לא ידועה. הנתונים שיש כרגע הם רק ממחקרים על רמות נוגדנים בדם, או על מניעת תמותה ומחלה בחיות מעבדה. עוד לא פרסמו תוצאות מחקרים שבדקו עד כמה החיסון מגן על בני אדם.

למרות חוסר הוודאות והמידע החסר, כל עוד יש מחסור עולמי בחיסונים, שגורם למדינות רבות לחסן אנשים רק במנת חיסון אחת – בניגוד להמלצות, כמה ארגוני בריאות בעולם סבורים שהיתרונות האפשריים של מעבר להזרקת החיסון לתוך העור, עולים על החסרונות. משרד הבריאות הישראלי בוחן גם כן את האפשרות למתן תוך עורי של החיסון, כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להזרקה תוך עורית כדי להבטיח שכל מנה תוזרק באמת לתוך העור.

הזרקה נכונה בדרך זו תגדיל את כמות מנות החיסון הזמינה, ותאפשר לחסן אנשים בשתי מנות, צורת חיסון שמובילה לתגובה חיסונית טובה בהרבה מאשר חיסון במנה בודדת, ושמומלצת על ידי יצרן החיסון, ה-FDA וה-EMA. כמו כן, במקביל לשינוי שיטת החיסונים, נדרש להמשיך ולחקור את יעילות ובטיחות שיטות מתן החיסון האלטרנטיביות – במנה אחת או בשתי מנות מופחתות – מול השיטה הרגילה. נדרש גם איסוף מידע על יעילות חיסון בשיטות השונות במניעת מחלת אבעבועות הקוף, מאחר שכיום לא ידוע עד כמה החיסון, בכל שיטה, יעיל במניעת המחלה.

תודה לד"ר (MD) טל ברוש על העזרה


עקבו אחרי גם ב:

Facebook Instagram Youtube Twitter
פרופילים אישיים, לא רק על מדע


למידע נוסף

ההודעה של ה-FDA

ההמלצה של ה-EMA

Frey, S.E. et al. Comparison of lyophilized versus liquid modified vaccinia Ankara (MVA) formulations and subcutaneous versus intradermal routes of administration in healthy vaccinia-naïve subjects. Vaccine 33, 5225-5234 (2015). doi:10.1016/j.vaccine.2015.06.075

שאלות ותשובות על אבעבועות הקוף

תגים: , , , , ,

%d בלוגרים אהבו את זה: