ארכיון לפי מחבר | Noam

אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6

פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון

נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיקי נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף, שבודדו מחולה באוסטרליה, מאי 2022. מקור צילום: Euro Surveill. 27, 2200411 (2022), CC BY.

מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.

נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.

מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
קראו עוד

על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
קראו עוד

בפרקים הבאים של אומיקרון

בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?

נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012

חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.

בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.

על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".


לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"


המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.
קראו עוד

אומיקרון: וריאנט קורונה החדש

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט החדש, הקרוי גם B.1.1.529, "מעורר דאגה". עוד לא ידוע הרבה על הווריאנט ומדענים ברחבי העולם במירוץ להשלים את פערי המידע. מה ידוע ולא ידוע על אומיקרון? ועד כמה צריך לדאוג?

נעם לויתן | פורסם ב-01/12/2021

הדמיה ממוחשבת של חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2. איור: NIAID, CC-BY

ביום שלישי, 23/11/2021, התוודע העולם לווריאנט חדש של נגיף קורונה בעל מוטציות רבות, שעלולות להשפיע על יכולתו להדביק או לחמוק ממערכת החיסון. כבר ביום שישי העניק ארגון הבריאות העולמי (WHO) לווריאנט החדש את השם "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני.

הארגון אף הגדיר את אומיקרון כ"ווריאנט מעורר דאגה" (VOC), בגלל ראיות ראשוניות שהראו שהוא עלול להעלות את הסיכון להדבקה חוזרת בקורונה, לעומת וריאנטים אחרים. זה רק וריאנט קורונה החמישי שהוגדר כ"מעורר דאגה" מאז תחילת המגפה, הגדרה השמורה לווריאנטים שנראה שהם מדבקים יותר, גורמים למחלה חמורה יותר, או מפחיתים את יעילותם של אמצעי הגנה מפניהם כגון חיסונים וטיפולים.

אומיקרון, הקרוי גם B.1.1.529, עורר דאגה בחוקרים בגלל מערך מוטציות, כלומר שינויים ברצף הגנטי, שהוא נושא, ומאחר שנראה שהוא מתפשט במהירות, ואפילו מצליח להתחרות בווריאנט דלתא. אולם נכון לכתיבת שורות אלה רוב הידוע על הווריאנט החדש של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא המוטציות שלו, שהשפעתן המלאה על תכונותיו אינה ודאית.
קראו עוד

הזבובים של רופול

בשנה האחרונה העניקו חוקרים מאוסטרליה שמות ל-150 מיני חיות, צמחים ויצורים חד  תאיים, ביניהם זבוב הקרוי על שם מלכת הדראג רוּפּוֹל

נעם לויתן

מבט מלמעלה על זבוב החייל החדש על שם רופול, Opaluma rupaul. צילום: Bryan Lessard, CSIRO

כאשר מישהו או מישהי מתארים לראשונה מין ביולוגי בספרות המדעית הם זוכים להעניק לו את שמו, ולא משנה אם מדובר במין חדש למדע או אפילו "רק" ביצור מוכר שעוד לא קוטלג. לעתים לא נדירות החוקרים מנצלים את ההזדמנות כדי לבטא את ההומור שלהם, את גיקיותם, או כדי לכבד דמות נערצת או מוכרת. מדעני סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה (CSIRO) קבעו השנה את השמות של 150 מינים חדשים למדע של חרקים, צמחים, דגים, לטאה אחת וריסנית (חד תא) אחת. הם לא ויתרו על ההזדמנות: האנטומולוגים (חוקרי החרקים) מביניהם קראו לחרקים שגילו על שם פוקימונים, דיג'ימונים ואפילו על שם רופול, מלכת הדראג המפורסמת.

הזבוב שמלכת הדראג זכתה שיקרא על שמה הוא אחד מתוך 13 מינים חדשים של זבובי חייל* (משפחת Stratiomyidae) אוסטרליים שהאנטומולוג בריאן לסרד (Lessard) נתן להם את שמם. זבוב רופול, Opaluma rupaul, קיבל את שמו מסיבות ברורות. "יש לזבוב חליפת צבעי קשת מבריקים מתכתיים, ורגליים שלא נגמרות", אמר לסרד בריאיון לעיתון "הגרדיאן". "אני חושב שברגע שרוּ תראה את הזבוב היא תבין שהוא נועז (fierce) לחלוטין, ובתקווה תעריך את השם".
קראו עוד

הפיכת קרנפים ואורגזמה לפתיחת אפים: איג נובל 2021

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה בין השאר לחוקרת שמפענחת קולות חתולים, ולחוקרים שבדקו את הקשר בין זְקָנים לאגרופים

נעם לויתן

פתיחת טקס איג נובל 2021. מקור: צילומסך

השנה אפתח לראשונה את הדיווח שלי על פרס איג נובל כך: ביום חמישי, 9 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-31 פרס איג נובל הנכסף. ולראשונה בפעם השנייה, בגלל מגפת COVID-19 והרצון לא להפיץ מחלות, במקום בהרווארד הטקס כולו התקיים אך ורק באופן מקוון ולכן שוב כלל יותר חתולים מהרגיל (וכלב). אף שגם השנה הטקס וירטואלי המארגנים והקהל לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר בפתיחתו ובמהלכו.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב. הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
קראו עוד

עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה

בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה

נעם לויתן

אשרת קוטלר מפיצה פייק ניוז על החיסון נגד קורונה. מקור: צילומסך

ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.

מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.
קראו עוד

מיזוג אוויר הוא סקסיסטי

לנשים קר יותר מלגברים בין היתר בגלל הבדלים במבנה גוף ובהורמונים. גם העובדה שהטמפרטורה האידאלית במשרדים נקבעה על פי גבר יחיד לא עוזרת

נעם לויתן

אישה וקר לה

אישה וקר לה. צילום: created by wayhomestudio – www.freepik.com

בסרטון שפרסמה מרב מיכאלי בטיקטוק היא טענה: "כי ככה זה, לבנות יותר קר מאשר לבנים במזגן". היא צודקת. כשהטמפרטורה זהה לרוב לנשים קר יותר מלגברים, והן סובלות יותר.

יש כמה גורמים שיכולים להיות אחראים לכך. לנשים, בממוצע, מסת שריר נמוכה יותר מלגברים, ושרירים מייצרים חום טוב יותר משומן. גם להורמון המין העיקרי בנשים, אסטרוגן, יש חלק בדבר. ההורמון מפחית את זרימת הדם לפריפריה, לידיים ולרגליים, וכך מגביר את השפעת הקור. מחקר מ-1998 מצא שהטמפרטורה הפנימית של נשים גבוהה קצת יותר משל גברים, אך הידיים שלהן קרות בהרבה – בכ-3°C פחות משל גברים.
קראו עוד

עלייתה של מגפת האיידס

לרגל 40 שנה לפרסום המאמר הראשון שתיאר מקרי איידס, רשומה מהעבר על ההיסטוריה של HIV ושל מגפת האיידס הקטלנית

נעם לויתן

המאמר שסימן את תחילתה של מגפת האיידס. מקור: MMWR 30 (1981), CDC, Public Domain.

היום לפני 40 שנה, ב-5 ביוני 1981 פרסמו הרופא הצעיר – רק בן 33 – מיכאל גוטליב (Gottlieb) ועמיתיו בכתב עת של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) דוח על מקרה משונה: חמישה גברים הומוסקסואלים צעירים מלוס אנג'לס, שלא היה ביניהם כל קשר, חלו בדלקת ריאות לא שגרתית שנגרמת מפטרייה (Pneumocystis carinii) שכולנו נחשפים אליה בלי לחלות.

עד 1981 היתה המחלה נדירה ביותר ופגעה רק במדוכאי מערכת חיסון, כגון אנשים לאחר השתלה או כאלו הסובלים מתת-תזונה קיצוני. אולם, חמשת הצעירים – ששניים מהם מתו מהמחלה עוד בטרם פורסם הדוח – היו בריאים עד להופעת המחלה ולא עברו טיפולים שהיו עלולים לפגוע במערכת החיסון שלהם. למרות זאת, נוסף לדלקת הריאות, הצעירים סבלו גם מזיהום קשה בקנדידה – פטרייה אחרת הקיימת באופן טבעי בגוף ולא מזיקה לאנשים בריאים, אך עלולה לגרום למחלה אצל מדוכאי מערכת החיסון. בדיקת דם של שלושה מהחולים חשפה כי פעילות תאי מערכת החיסון שלהם פגועה.

גוטליב ועמיתיו לא ידעו זאת, אך הדוח שלהם הוא התיעוד הראשון של מקרי איידס בעולם המערבי. תסמונת שעד מהרה התברר שהיא מגפה כלל עולמית.

לקריאת הרשומה המלאה: "ההיסטוריה של HIV ומגפת האיידס"
קראו עוד

לאבד את הראש כדי להבריא

חשופיות ים מסוימות עורפות לעצמן את הראש ומצמיחות גוף חדש, בריא, ונטול טפילים

נעם לויתן

הראש והגוף של Elysia marginata, יום אחרי שניתקה את ראשה. צילום: Sayaka Mitoh

אתם רוצים לפעמים להתנתק מהכל ולהשאיר את הצרות מאחור? שני מינים של חשופיות ים עַלְעַלִּיּוֹת עושים זאת – באופן מילולי. במקרה הצורך, חשופיות אלו יכולות לנתק את ראשן מגופן: הראש ממשיך להסתובב ולאכול אצות כאילו כלום לא קרה, בזמן שצומח ממנו גוף חדש עם לב וכל האיברים הפנימיים האחרים.

את היכולת של חשופיות הים לחקות את מארי אנטואנט במהפכה הצרפתית (ובהצלחה גדולה יותר ממנה), גילתה במקרה סאיאקה מיטו (Mitoh), דוקטורנטית מאוניברסיטת הנשים בנארה ביפן. לפני קצת יותר משנתיים, כשבחנה חשופיות ים הגדלות במעבדה, הבחינה החוקרת במחזה מוזר – ראש מטייל. "חשבנו שהוא ימות במהרה ללא לב ואיברים חיוניים אחרים," אמרה מיטו בהודעה לעיתונות. "אבל הופתענו פעם נוספת כשגילינו שהוא הצמיח מחדש את כל הגוף." מיטו וראש המעבדה שלה מתארים במאמר בכתב העת Current Biology את ניסיונם להבין מה גורם לחשופיות לאבד את ראשן ולגדל גוף חדש.
קראו עוד