שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?

בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.

אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.

בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.

סלט עגבניות

"שפעת העגבניות" קיבלה את שמה מהפריחה האדומה והעגולה שמופיעה על הידיים והרגליים של החולים בה. לעתים הפריחה מתפשטת לישבן ולאזורים אחרים בגוף, ומתפתחת לשלפוחיות. החולים עלולים לסבול גם מחום גבוה, מהתייבשות או מכאבי מפרקים. מחברי המכתב לכתב העת הרפואי אף טוענים שהשלפוחיות האלו יכולות להגיע לגודל של עגבניות, אך כפי שצייץ רג'יב ג'איאדבן (Jayadevan), יושב ראש שותף של צוות הלוחמה הלאומי בקורונה של הסתדרות הרפואית בהודו, טענה זו אינה נכונה, אלא אם התכוונו לעגבניות ממש קטנות.

טעות זו היא לא השגיאה היחידה במכתב, שמתיימר לדווח על נגיף חדש ומחלה חדשה אך אין בו כל ניסיון לזהות את הנגיף, או אפילו דיווח על חולה שנבדק על ידי מישהו מהמחברים – שאף אחד מהם אינו רופא. את המידע על ההתפרצות הנוכחית בהודו לקחו מחברי המכתב מידיעות חדשותיות, אחת קצרה וכמעט ללא מידע, ושנייה שנראה שנמחקה. כמו כן, התמונה היחידה במכתב היא צילום של ילדים הודים מחייכים, מתוך מאגר התמונות Science Photo Library.

המחברים אף אינם עקביים בטענותיהם: הם טוענים שמדובר בנגיף חדש, אך באותה פסקה כותבים שהוא אנדמי. מחלה אנדמית היא מחלה שנוכחת באופן קבוע או בשכיחות צפויה באוכלוסייה ומוגבלת לאזור גאוגרפי מסוים, למשל מלריה באזורים מסוימים באפריקה. כפי שצייצה אנג'י רסמוסן (Rasmussen), פרופסורית לווירולוגיה מאוניברסיטת ססקצ'ואן הקנדית, נגיף לא יכול להיות חדש ולגרום להתפרצות של מחלה חדשה וגם להיות אנדמי, אלה מונחים סותרים. אכן, גם בידיעה החדשותית הקצרה המצוטטת במכתב כתוב ש"שפעת העגבניות אנדמית בקרלה" ושאין סיבה לדאגה.

המחברים אפילו לא בטוחים אם מדובר במחלה נפרדת, או שהפריחה האופיינית היא תופעה הנגרמת ממחלה נגיפית מוכרת כלשהי. למשל, מצוין במכתב שתסמיני המחלה דומים לקדחת דנגי ולצ'יקונגוניה, מחלות נגיפיות שנפוצות בהודו בעונה הגשומה ומופצות על ידי יתושים, ושאולי "קדחת העגבניות" היא תופעה במחלימים ממחלות אלה. אבל הם גם כותבים שיכול להיות שהמחלה היא סוג כלשהו של מחלת הפה והגפיים, הנגרמת על ידי כמה זני נגיפים מהסוג אנטרווירוס (Enterovirus). משום מה המחברים גם מתייחסים לנגיף כסוג של שפעת, אף שהקשר היחיד בין המחלה לשפעת הוא הכינוי "שפעת העגבניות".

לא מצאו את הידיים והרגליים

אולי טוב עשו המחברים כשכתבו במכתב כל גורם למחלה שעלה על דעתם – שכן אחד מהם התברר כנכון. אנשי רפואה מהודו דיווחו כי "שפעת העגבניות" היא כינוי שהציבור בהודו נתן למחלת הפה והגפיים. כבר במאי, עם תחילת ההתפרצות הנוכחית של "שפעת העגבניות", הוציאה וינה ג'ורג' (George), שרת הבריאות של מדינת קרלה בהודו, הודעת הרגעה לגבי המחלה. היא הסבירה שאין סיבה לדאגה מפני מחלת הפה והגפיים, אך שצריך להיות מודעים לה, כדי לזהות אותה בשלבים מוקדמים, למנוע את הסיבוכים הנדירים של המחלה, ולמנוע הדבקה של ילדים נוספים.

מחלת הפה והגפיים שכיחה בילדים וגורמים לה זני אנטרווירוסים מסויימים, עם שמות כמו קוקסאקי A16, אנטרווירוס A71 או קוקסאקי A6. המחלה מתחילה לרוב בחום גבוה, כאב גרון, ירידה בתיאבון ותחושה כללית רעה. לאחר כמה ימים מופיעים נגעים בפה ופריחה על הידיים והרגליים, שעלולה להתפתח לשלפוחיות. המחלה נמשכת בדרך כלל עד עשרה ימים, והסיבוך העיקרי שלה הוא התייבשות בגלל החום הגבוה והימנעות משתייה בעקבות הכאבים בפה ובגרון. סיבוכים נדירים כוללים דלקת קרום המוח ודלקת המוח, שלרוב חולפים.

המחלה מידבקת מאוד והנגיף עובר בקלות דרך הפרשות רוק, נזלת, נוזלי השלפוחיות, צואה, או מגע במשטחים שזוהמו בהפרשות אלו. אנשים שנדבקו בו עלולים להפיץ את הנגיף עוד לפני תחילת התסמינים, ולפעמים הם ממשיכים להפיץ אותו ימים או שבועות לאחר שכבר אין להם תסמינים, או אם לא היו להם תסמינים כלל.

ילד עם פריחה של מחלת הפה והגפיים. צילום: Grook Da Oger, CC BY-SA.

אכן, שני ילדים – פעוטה בת שנה וחודש ואחיה בן החמש – שחזרו לבריטניה מחופשה משפחתית בקרלה, נדבקו במחלה אף שלא פגשו אדם חולה, אלא רק שיחקו בהודו עם ילד שהחלים לאחרונה מ"שפעת העגבניות". לשני הילדים הופיעה פריחה ללא חום. אצל הילדה הנגעים היו מוגבהים והעלו חשד שאולי נדבקה באבעבועות הקוף.

בדיקת הנגעים הראתה ששני הילדים חלו במחלת הפה והגפיים, ולא באבעבועות הקוף. קביעת הרצף הגנטי של הנגיף גילתה שהגורם למחלה הוא קוקסאקי A16, שהוא אחד הגורמים השכיחים ביותר למחלת הפה והגפיים בהודו. גם בדיקות שנערכו בהודו מצאו שהתפרצות הנוכחית שם נגרמת על ידי קוקסאקי A16, וגם על ידי קוקסאקי A6.

כלומר, נראה שאין אף נגיף חדש ואף מחלה חדשה, רק מכתב לכתב עת רפואי שנכתב באופן סנסציוני ועיתונאים שרצו לכתוב ידיעות מפחידות בלי בדיקה מינימלית של הנושא. הבדיקה חשובה במיוחד במקרה של מכתב כזה, מאחר שהוא לא עובר ביקורת עמיתים לפני הפרסום, אלא מפורסם על פי החלטת עורכי כתב העת – שכנראה היו צריכים לבדוק אותו היטב לפני שאפשרו את פרסומו.

הרעש התקשורתי אף אילץ את "המרכז", הממשלה המרכזית של הודו, להבהיר ש"שפעת העגבניות" היא גרסה של מחלת הפה והגפיים, ושלמרות התסמינים היא אינה קשורה לקורונה, אבעבועות הקוף, דנגי או צ'יקונגוניה, אלא נגרמת מאנטרווירוסים.

אף על פי כן לפרסם?

חשוב לפרסם בספרות המדעית על התפרצות מחלות, לחקור אותן, ולא להסתיר. אחרי הכל, על אף מה שכתוב לעיל יתכן שבדיקה מעמיקה תגלה שבכל זאת "שפעת העגבניות" הזו שונה מהקודמות, ונגרמת על ידי נגיף לא מוכר. אך כשמפרסמים זאת בכתב עת מדעי חשוב לכלול נתונים, תמונות, אבחונים ועוד, אחרת הפרסום אינו יותר מסיפור הפחדה בעיתון ואין בו ערך.

עם זאת, יותר משכשלו עורכי כתב העת בפרסום מכתב שלא מוסיף ערך מדעי, כשלה התקשורת. הכתבות שיצאו על המכתב הידהדו את ההפחדה מפני מחלה מידבקת חדשה, בתקופה בה העולם נלחץ בקלות מכל דיווח כזה. זה אולי מוביל לרייטינג טוב, אך זו עיתונות רעה. כפי שאמרה הפרופסורית לווירולוגיה רסמוסן, כיסוי תקשורתי שלא עונה על שאלות בסיסיות כמו: האם יש כאן נגיף חדש? איזה סוג של נגיף? מה צריך לעשות לגביו? לא מועיל בשום צורה ורק פועל להפחדה. אין כל סיבה לקחת ברצינות כתבים וגופי תקשורת שמדווחים כך, ובוחרים בקליקים על פני האמת.

בסופו של דבר "שפעת העגבניות" אינה שפעת, לא קשורה לעגבניות ולא חדשה. ככל הידוע זו התפרצות של מחלת הפה והגפיים, שלרוב אינה מסוכנת אך מאוד מידבקת. צוותי בריאות הציבור צריכים לעקוב אחרי ההתפרצות, כדי לנסות לבלום אותה ולוודא שאין כאן בכל זאת משהו חדש, והתקשורת צריכה לא להפריע להם – לא להפחיד אנשים ולא להפיץ סיפורים שבינתיים נראה שהקשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. במקום זאת, הדיווחים האחרונים בתקשורת נראים קרובים יותר לשפעת העגבניות הבדיונית והאולי מסוכנת, שבנדיקט קמברבאץ' הזהיר מפניה כבר בשנת 2008:

הסיפור האמיתי, כפי שכתב האפידמיולוג גדעון מאירוביץ-כץ (Meyerowitz-Katz), ככל הנראה שגרתי בהרבה ממה שקוראים בתקשורת.

עקבו אחרי גם ב:

פרופילים אישיים, לא רק על מדע

המאמר המקורי פורסם ע"י מכון דוידסון לחינוך מדעי. הפרסום הוא באדיבות המכון וכל הזכויות שמורות