על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.

אף שבינתיים מספר החולים ברחבי העולם אינו גדול, ההתפרצות הנוכחית של אבעבועות הקוף מעוררת עניין רב. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית, שנדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ושלא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

בעקבות הדיווחים על שיעור גדול של גברים סמב"ה מבין החולים, גורמים ברשתות החברתיות, אך גם מחוץ להן, מנסים לתייג את אבעבועות הקוף כ"מחלה של הקהילה הגאה". תיוג כזה, המבוסס על מידע מוטעה ועל חוסר הבנה, עלול לא רק להדביק סטיגמה נוספת לאוכלוסייה שגם כך עדיין מופלית לרעה, אלא גם לפגוע במאמצים להגן על כלל האוכלוסייה ולמנוע מהמחלה להתפשט.

עם זאת, גם התעלמות מכך שמרבית החולים בהתפרצות הם גברים סמב"ה עלולה להקשות את בלימת התפשטות אבעבועות הקוף. מסיבה זו רשויות הבריאות עומדות בפני אתגר: הפחתת הסיכון להדבקות באוכלוסיות שנפגעו יותר מהמחלה, ללא דעות קדומות או אפליה, ובמקביל העברת המסר שכל אדם עלול להידבק ושכלל הציבור צריך להיות ערני ולהיזהר.

על אבעבועות הקוף

הגורם למחלה הוא נגיף אבעבועות הקוף (או הקופים), השייך למשפחת נגיפי האבעבועות (Poxviridae) ולסוג Orthopoxvirus, הכולל גם את שני הנגיפים שגרמו לאבעבועות שחורות, ונכחדו בזכות מבצע חיסונים חובק עולם. למרות הדמיון בשם, אין כל קשר בין מחלת אבעבועות רוח, הנגרמת על ידי נגיף הרפס, לבין נגיפי האבעבועות.

אבעבועות הקוף קרויה כך מאחר שהתגלתה לראשונה בקופים, במהלך שתי התפרצויות במתקן מחקר בקופנהגן, דנמרק, בשנת 1958. למרות השם, ככל הידוע המאכסן הראשי של הנגיף הוא מכרסמים. בבני אדם המחלה התגלתה לראשונה ב-1970, אצל ילד בן תשעה חודשים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שחשדו שנדבק באבעבועות שחורות.

מאז המקרה הראשון בבני אדם התגלה הנגיף במדינות נוספות במרכז אפריקה ובמערבה, ומרבית המקרים מתרחשים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ההתפרצות הראשונה, ועד השנה גם הגדולה ביותר, מחוץ לאדמת אפריקה התרחשה ב-2003 בארצות הברית, בגלל משלוח של מכרסמים, ביניהם חולדות אוגרות ונמנמנים, מגאנה שבאפריקה לחנות חיות באילינוי. המכרסמים המיובאים הדביקו בחנות נבחניות, סנאי קרקע גדולים החיים באמריקה הצפונית, שנמכרו כחיות מחמד. בעלי החיות נדבקו ישירות – באמצעות נשיכות ושריטות – או בעקיפין – בעקבות מגע בהפרשות בעת ניקוי הכלובים. בהתפרצות הזו נדבקו 47 בני אדם, ולא היה אף מקרה תמותה וגם לא מקרה של הדבקה מאדם לאדם.

העץ המשפחתי של הנגיף כולל שני ענפים. הענף המרכז אפריקאי (אגן הקונגו) מידבק יותר ואלים יותר, וגורם לתמותה ב-10.6 אחוזים מהמקרים המזוהים. הענף המערב אפריקאי גורם באפריקה לתמותה של 3.6 אחוזים מהמקרים המזוהים. הנגיף שזוהה עכשיו מחוץ לאפריקה הוא המערב אפריקאי, הפחות קטלני. סביר שבמדינות מערביות, עם גישה לרפואה מתקדמת, שיעור התמותה ממנו יהיה נמוך בהרבה, ואולי אף אפסי.

תסמיני המחלה דומים לאלו של האבעבועות השחורות, אך קלים יחסית אליהם. הם מופיעים לאחר תקופת דגירה הנמשכת בין חמישה ימים לשלושה שבועות מרגע ההדבקה, וככל הידוע במהלכה האדם לא מידבק. התסמינים הראשונים (פרודרום) שמופיעים לאחר תקופת הדגירה מזכירים מחלת צינון. הם כוללים לרוב, אך לא תמיד, חום, וכן לעתים כאב ראש, כאבי שרירים, כאב גב, קשריות לימפה מוגדלות, צמרמורות ותשישות. יום עד שלושה ימים לאחר תחילת התסמינים מופיעה פריחה שמתפתחת עם הזמן לשלפוחיות מלאות מוגלה, שלבסוף מגלידות ונושרות. הפריחה של אבעבועות הקוף לרוב כואבת. באופן טיפוסי היא מתחילה בחלל הפה או על הלשון, מתפשטת לפנים ואז לגפיים, ולעתים לשאר הגוף. אם הנגעים מגיעים לעיניים הם עלולים לגרום לעיוורון. המחלה נמשכת לרוב בין שבועיים לארבעה שבועות, עד לנשירת כל הנגעים ולהחלמה מלאה של השורדים. במהלך כל התקופה שבה יש תסמינים החולים עלולים להדביק אחרים.

בהתפרצות הנוכחית יש דיווחים אנקדוטליים על מופע שונה של המחלה, למשל על פריחה לא כואבת על איבר המין, שהופיעה ללא חום ולא התפשטה לאזורים אחרים בגוף. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה- CDC) אף הודיע לרופאים ולרופאות שישימו לב שלא לכל האנשים שחלו יש חום, ושהפריחה יכולה להיות מקומית, ולהופיע רק באזור אברי המין או פי הטבעת. המרכז מציין שהפריחה, לפחות בהתחלה, עלולה להידמות לפריחה שנגרמת ממחלות אחרות (הרפס, שנקרואיד, עגבת, אבעבועות רוח). לכן הוא ממליץ לזכור שאבעבועות הקוף הן אבחנה אפשרית אצל כל אדם, ללא קשר להיסטוריית הנסיעות שלו או להעדפותיו המיניות, אך בעיקר אצל אנשים שהיה להם מגע עם אנשים חולים, שחזרו מחו"ל בחודש שקדם לתסמינים, וגם – במיוחד – אצל גברים סמב"ה שיש להם נגעים באזור אברי המין.

מחלה של כולם או מסיבה של סמב"ה?

אכן, כפי שציין ה-CDC, אבעבועות הקוף יכולות להדביק כל אחד. המגיפה המתמשכת והמתגברת באפריקה, וההתפרצויות מחוץ ליבשת, הראו מעל לכל ספק שלנגיף אין גבולות. הוא עלול להדביק כל אחד ואחת, ובכל גיל, שהיו במגע קרוב עם חיה נגועה או אדם חולה, או עם חפצים מזוהמים מסוימים. גם בהתפרצות הנוכחית, המחלה הדביקה אנשים שאינם גברים סמב"ה.

"בעוד אנו רואים, למשל, שכמה מקרים הם בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, זו אינה 'מחלה של הומואים', כפי שכמה אנשים ברשתות החברתיות ניסו למתג אותה", אמר במהלך מפגש שאלות ותשובות אנדי סיל (Seale), יועץ בתכנית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) להתמודדות עם HIV, צהבת ומחלות המועברות במין. "זה לא המקרה. כל אחד יכול להידבק באבעבועות הקוף בעקבות מגע קרוב".

אפשר להידבק בנגיף במגע עם רוק, ישירות או בטיפות גדולות המופצות למרחק קצר. הוא מדביק גם במגע פיזי ישיר עם הפריחה, דם או נוזלי השלפוחיות והגלדים. חפצים שזוהמו בנגיף בעקבות מגע עם חולים, כגון בגדים, מצעים, מגבות או כלי אוכל, גם כן עלולים להדביק. עם זאת, הנגיף לא נחשב ככזה שעובר בקלות מאדם לאדם, ולרוב נדרשת חשיפה ממושכת כדי להידבק בו.

אם כך, איך בכל זאת נדבק מספר לא קטן של אנשים בנגיף, ומדוע רוב הנדבקים הם גברים סמב"ה צעירים? ככל הנראה לנגיף היה לא מעט מזל. הוא הגיע לאירופה באדם אחד או יותר, בתקופה שבה הוסרו הגבלות רבות שנקבעו בגלל מגפת הקורונה. התיירות חזרה, ואיתה הנסיעות ממקום למקום, המסיבות והאירועים רבי המשתתפים, שבהם יש מגעים רבים בין המשתתפים. הזדמנות נהדרת לכל מחלה מידבקת. או כדברי זהבה, התנאים התאימו לנגיף בדיוק.

בין האירועים שחזרו להתקיים היו גם כמה אירועי גאווה, כגון אירועי הגאווה במספלומס באי הספרדי גראן קנריה, שביקרו בהם עשרות אלפי אנשים מרחבי אירופה, ושקושרו לכמה ממקרי אבעבועות הקוף בהתפרצות הנוכחית. אנשים מכל רחבי העולם מגיעים לאירועים אלה כדי לשמוח ולחגוג, וכמו שאנשים בוגרים מכל המגדרים והנטיות יכולים לספר, חגיגות כוללות פעמים רבות גם יחסי מין.

אמנם אבעבועות הקוף לא נחשבות למחלת מין, ובינתיים אין עדויות לכך שהנגיף נמצא בזרע או בהפרשות הנרתיק, אך יחסי מין דורשים קירבה, מגע עור לעור וכן חשיפה לרוק, ולרוב לזמן לא קצר. אלה תנאים מיטביים להדבקה בנגיף, ויכולים להסביר את התפשטותו בקרב אנשים צעירים ופעילים מינית, וכן את מיקום הפריחה.

הדבקה באבעבועות הקוף דורשת, כאמור, מגע קרוב, לאו דווקא מיני. מסיבה זו ברגע שמתרחשת הדבקה בקהילה מסוימת, סביר שהמחלה תתפשט בעיקר בקרב חברי אותה קהילה, שנמצאים בקשר הדוק. מאחר שההדבקות התחילו, במקרה, אצל גברים סמב"ה באירועים של הקהילה הגאה – הן יכלו באותה מידה להתחיל אצל אנשים אחרים במסיבות ואירועים של קהילות אחרות – הגיוני שהמחלה תתפשט בעיקר לגברים סמב"ה אחרים. על פי WHO, סיבה נוספת שבגללה שומעים על יותר מקרים של אבעבועות הקוף בקרב גברים סמב"ה שנדבקו ככל הנראה במהלך פעילות מינית, היא שאוכלוסייה זאת מודעת יותר למחלות וטורחת ללכת למרפאות למחלות מין כדי להיבדק. לכן ייתכן שאנשים אחרים, שנדבקו בדרכים אחרות, עוד לא נבדקו וזוהו.

למרות הרכב המקרים הנוכחי, מאחר שהמחלה אינה קשורה לנטייה או להעדפה מינית, והנגיף יכול להדביק כל אחד, כולם צריכים ללמוד לזהות את המחלה וכיצד להימנע ממנה. קישור מחלות לקבוצה מסוימת עלול להגביר את הפצתה, ולסכן את בריאותם של כלל האנשים באוכלוסייה. למשל, חולים עלולים לא להבין שנדבקו, מאחר שאינם שייכים לקבוצה שאיתה המחלה מזוהה, או לחלופין עלולים להימנע במכוון מטיפול, כדי שלא יחשבו שהם חברים באותה קבוצה.

"סטיגמה והאשמה מערערות את האמון ואת היכולת להגיב ביעילות במהלך התפרצות כמו זו", אמר מתיו קבאנו (Kavanagh), סגן מנהל תוכנית האו"ם המשותפת בנושא HIV ואיידס (UNAIDS). "הניסיון מלמד שרטוריקה היוצרת סטיגמה עלולה לשתק במהירות תגובה מבוססת ראיות, על ידי ליבוי פחדים, הרחקת אנשים משירותי הבריאות, סיכול המאמצים לזיהוי מקרים, ועידוד צעדי ענישה לא יעילים".

תקשורת סיכונים

כדי לא ליצור סטיגמה שעלולה להפריע להתמודדות עם אבעבועות הקוף, וכדי לא להזניח את האוכלוסייה שכרגע המחלה נפוצה בה יותר, ארגוני ורשויות בריאות שונים יצאו במסע הסברה שפונה לכלל האוכלוסייה וכן לגברים סמב"ה.

ה-CDC, למשל, פרסם פוסטר שמסביר לאנשים פעילים מינית באילו פעילויות אינטימיות הנגיף עלול לעבור: כל סוגי המין; חיבוקים, עיסויים ואוננות הדדית; נשיקות ושיחות ממרחק קצר; ומגע בבדים ובחפצים שנגע בהם חולה – כגון מגבות וצעצועי מין. הוא גם קורא לכל האנשים – ללא קשר למגדרם או להעדפותיהם המיניות – לפנות למרפאה במקרה של כל פריחה לא מוסברת או תסמינים אחרים; וכמובן להימנע ממגע מיני או ממגע אינטימי אחר כל עוד קיימים נגעים. במקביל קרא המכון לרופאות ולרופאים המטפלים להתייחס לכל מחלת פריחה הדומה לאבעבועות הקוף בחשד, ללא קשר למאפיינים של החולים או להיסטוריה שלהם.

בעדכונים שמפרסמת הסוכנות הבריטית, ה-UKHSA, נכתב שעל אף שהסיכון לאוכלוסייה בבריטניה נמוך, חשוב שכולם ישימו לב לפריחה חדשה או לנגעים. מאחר שרוב המקרים המוכרים בהתפרצות הנוכחית הם בקרב גברים סמב"ה הדגישה הסוכנות כי קבוצה זו צריכה לשים לב במיוחד לתסמינים, בעיקר אם קיימו לאחרונה יחסי מין עם פרטנר חדש. עם זאת, סוזן הופקינס (Hopkins), היועצת הרפואית הראשית של הסוכנות, אמרה שכל אחד שחושד שיש לו או לה תסמינים צריך להימנע ממגע עם אחרים ולפנות למרפאה בהקדם, במיוחד אם היה לו לאחרונה פרטנר חדש לסקס.

בדוח של המקבילה האירופאית של ה-CDC, ה-ECDC, נכתב שההדבקות בהתפרצות הנוכחית קשורות כנראה לריבוי פרטנרים מיניים, התנהגות שמאפיינת חלק מאוכלוסיית הסמב"ה, אבל לא רק. על פי הדוח תורמת להתפרצות העובדה שרוב האוכלוסייה בעולם כיום כבר לא מחוסן נגד אבעבועות שחורות, חיסון שיעיל גם נגד אבעבועות הקוף. מחברי הדוח ממליצים על תקשורת סיכונים יזומה מראש (פרואקטיבית) להעלאת מודעות והעברת הנחיות לאוכלוסייה הכללית, תוך שימת דגש על העלאת המודעות בקרב גברים סמב"ה להתפרצות באוכלוסייה ספציפית זו.

גם משרד הבריאות הישראלי מציין ש"יש ריבוי מקרים בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אך חשוב לציין שגורם הסיכון להדבקה הוא מגע קרוב והדוק מכל סוג שהוא". הנחיות המשרד לאוכלוסייה הן לפנות לרופאה או לרופא במקרה של חשיפה לאדם שאובחן כחולה, או במקרה של חום או פריחה שלפוחיתית "במיוחד אם חזרת ממדינה בה ידוע כי יש התפרצות של אבעבועות הקוף". כרגע אין באתר המשרד התייחסות לריבוי פרטנרים מיניים או קריאה לגברים סמב"ה לשים לב במיוחד לתסמינים.

מה לעשות?

כל אחד ואחת יכולים להידבק באבעבועות הקוף בעקבות מגע ישיר או דרך מגע בבגדים או במצעים, לדוגמה. אם מופיעים אצלכם תסמינים, ובמיוחד אם שהיתם ליד חולה; חזרתן לאחרונה מחו"ל; החלפתן לאחרונה פרטנרים מיניים; או אם אתם גברים סמב"ה מרובי פרטנרים; התקשרו לרופא או לרופאה המטפלים שלכם כדי לתאם פגישה ולהיבדק בהקדם. נוסף על כך המנעו בינתיים מקיום יחסים – קונדום לא מונע הדבקה באבעבועות הקוף – ובכלל ממפגשים מיותרים עם אנשים.

אל תתביישו ואל תפחדו מסטיגמה: אם מישהו או מישהי נדבקו זה לא אומר שזה קרה דווקא במהלך יחסי מין, וגם לא אומר דבר על נטייתם המינית או העדפותיהם.

כרגע, לאנשים חסרי תסמינים, מומחים בעולם עוד לא ממליצים על שינוי התנהגות. רק על "עירנות מוגברת". גם עוד מוקדם להיבהל מהעלייה הצפויה במקרים המדווחים. יכולים לעבור עד שלושה שבועות לפני שהתסמינים מתחילים, כך שיש עוד אנשים שנדבקו באירועים שהתרחשו לפני כמה שבועות ועוד לא פיתחו מחלה.

המקרים המתגלים בכל יום הם מהדבקות ישנות אלו. אנחנו עדיין בשלב בהתפרצות בו תשומת לב וערנות של כלל האוכלוסייה יכולות לבלום הדבקות חדשות, ולעצור את המשך התפשטות המחלה. הסברה, בשילוב עם חיסון (בחיסונים החדשים והבטוחים) של הצוותים המטפלים ושל אנשים שנחשפו לנגיף, יאפשרו לשמור על הבריאות של כולנו, בלי ללבות סטיגמה ולהפיץ מידע מטעה ומפלג.

תודה לאביעד אורבך וליונת אשחר על העזרה

עקבו אחרי גם ב:

פרופילים אישיים, לא רק על מדע

למידע נוסף

קורס פתיחה חינמי וקצרצר של WHO, משנת 2020, על אבעבועות הקוף באפריקה. הארגון מציע גם קורס מעמיק יותר, מ-2021

דף מידע של WHO על המחלה וההתפרצות הנוכחית

מאמר על הסכנה במיתוג מחלות וביצירת סטיגמה

מידע על אבעבועות הקוף, כולל הנחיות לאנשים החיים עם HIV, באתר של קרן טרנס היגינס, הקרן הגדולה בבריטניה למאבק ב-HIV, במחלות מין אחרות ובסטיגמה

פוסט של ד"ר רותי גופן על סטיגמה

אתנחתא קומית, בזכות ינאי גורני: