קצרצרים: גן הצמחים הטורפים
סרט יפה בצילום מואץ, שמגלה את החן של צמחים טורפים.
צמחים מייצרים סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה, בעזרת אנרגיית השמש, פחמן דו-חמצני ומים. אך, כמו כל האורגניזמים, הם זקוקים לחומרים נוספים כדי להתקיים. לרוב הצמחים קולטים את חומרי המזון האלו, כגון תרכובות חנקן וזרחן, מהקרקע. צמחים טורפים, שהתפתחו במקומות דלים בחנקן וזרחן, מצאו דרך נוספת להשיג אותם: הם לוכדים בעלי חיים, מעכלים אותם ומטמיעים את החנקן והזרחן שבגופם.
הצלם כריס פילד (Field), יוצר הסרט, צילם במשך 107 ימים, שהתפרשו על פני שנה שלמה, צמחים טורפים שונים – דיוניאה לוכדת-הזבובים ("מלכודת הזבובים של ונוס"), טלליות, כדניות ושופריות – שגידל במרתף ביתו. התוצאה היא סרט קצר של כשלוש דקות המראה את הצמחים גדלים, פורחים וטורפים.
קראו עוד
גזע עליון: סודם של המינים הפולשים
ההיסטוריה האבולוציונית של מינים פולשים מבטיחה את הצלחתם
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
דררת קרמר, מין פולש המשגשג בישראל. צילום: © ערן גיסיס.
היזכרו בפעם האחרונה שבה ביליתם בחוץ, בפארק או בגינה ציבורית. אולי הבחנתם בדררות הצועקות זו לזו, במיינות המקפצות על המדשאות כשסביב עיניהן "איפור" צהוב המקנה להן מראה קצת מרושע, וכמובן ביתושות הטיגריס האסייתי העושות כמיטב יכולתן לרוקן את גופכם מדם. אלו מכם שהעדיפו לבלות בחודשי הקיץ בים, יכולים להיזכר במקום זאת ב"מתנה" שהעניקה לנו תעלת סואץ [PDF] – להקות של מדוזות מהמין חוטית נודדות, שצורבות את המתרחצים.
כל בעלי החיים שנזכרו הם חלק קטן ממיני בעלי החיים, הצמחים והפטריות שפלשו לישראל בהצלחה. מינים אלו הגיעו מתחום מחייתם המקורי לבתי גידול חדשים – לרוב בעקבות פעולות האדם – והצליחו לשגשג בהם, לדחוק מינים מקומיים ולגרום לשינויים ניכרים במערכת האקולוגית.
אך לא כל מין ביולוגי שמגיע לסביבה חדשה הופך למין פולש, קראו עוד
אפקט הפרפר
האם תירס שהונדס לעמידות לחרקים פוגע בפרפר הדנאית המלכותית? ספויילר: לא
נעם לויתן | הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת
התקבצות דנאיות מלכותיות. צילום: Michelle Maani, CC-BY-NC-ND.
דנאיות מלכותיות (Danaus plexippus) הן פרפרים יפים שידועים בעיקר בזכות נדידתם למרחקים עצומים. הזחלים שלהן ניזונים מצמחים רעילים מהסוג אסקלפיאס (Asclepias), ממשפחת האסקלפיים. בשנים האחרונות נראה כי חלה ירידה באוכלוסיית פרפרי הדנאית באמריקה, אם כי יש מחקרים הטוענים אחרת.
קראו עוד
דיון בכנסת: לסמן או לא לסמן מוצרים מהונדסים גנטית?
שדה לפתית. צילום: Daniel Schwen, CC-BY-SA.
ברגעים אלו ממש, (זמן פרסום הרשומה), שי פליישון ואני, שניים מעורכי דף הפייסבוק "הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת", משתתפים בדיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל. את הדיון, של השדולה הסביבתית-חברתית, יזמו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש וישתתפו בו נציגי ממשלה, ח"כים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים סביבתיים וגם מומחים בתחום.
סוגיית הסימון היא סוגיה סבוכה: מצד אחד ארגונים שונים טוענים כי יש לסמן מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית מאחר שזכותו של הציבור לדעת את הרכב המזון שלו, כאשר במקביל הם מנסים לשכנע אנשים, על ידי סיפורים שלא נתמכים בעובדות, בכך שמזון מהונדס הוא מסוכן. מצד שני הסימון כי מוצר מסוים מהונדס לא מוסיף מידע אמיתי על הרכב המזון ותכונותיו – הקונצנזוס המדעי הוא כי אין הבדל מהותי בין מזון מהונדס ללא מהונדס וכי אין במזון מהונדס סכנות מיוחדות, עובדות שארגוני בטיחות מזון בעולם (כמו ה-FDA) מסכימים איתן. שוב, כדי להדגיש: אין סיכון בריאותי בצריכת מזון מהונדס גנטי.
לדעתי ההחלטה בקשר לסימון צריכה להתבסס על עובדות ולא על כניעה ללחץ של לוביסטים או ללחץ ציבורי. ואם בכל זאת מתעקשים לסמן את שיטת ההשבחה על ידי הנדסה גנטית, אז יש לסמן גם מוצרים שהושבחו בשיטות אחרות, כגון על ידי קרינה או כימיקלים יוצרי מוטציות (ואם כבר הזכרנו הפחדות מיותרות: שימוש בכימיקלים אלה ישירות על בני אדם יגרום לגידולים סרטניים, אך מאחר שהשימוש הוא על הצמחים ורק בשלב יצירת המוטציות אין כאן סכנה אמיתית).
אם מסמנים מוצרים מהונדסים, רצוי לסמנם לא בתוויות כלליות בסגנון "מזון מהונדס" או "מכיל רכיבים מהונדסים" (ללא זיהוי הרכיב הספציפי) שתורמות לבורות הציבור במקום להוסיף לידע שלו. תוויות אלו, כל מטרתן היא הפחדה שכתוצאה ממנה מוצרים עלולים לרדת מהמדפים והמשך המחקר בתחום והשבחת התוצרת החקלאית עלולים להיפגע. לדעתי יש לסמן בתווית שתספק לצרכן מידע אמיתי – מידע על התכונות ששונו, נוספו או הוסרו ולא על שיטת ההשבחה המסוימת בה זה נעשה. ואם כבר מסמנים הסימון צריך להיות וולונטרי, כמו סימון של כשרות או של מוצר כאורגני. מי שרוצה יוכל לסמן שהמוצר שלו לא מכיל רכיבים מהונדסים, לאחר שיוכיח זאת. ובאופן דומה מי שרוצה יוכל לסמן כי המוצר שלו הושבח בהנדסה גנטית ולמנות את תכונותיו, בתנאי שיוכיח זאת.
כרקע לדיון שי, אני ועורכי דף הפייסבוק האחרים הכנו דף הסבר קצר על הנדסה גנטית ובטיחות מזון מהונדס מנקודת מבט מדעית, תקציר של מסקנות דו"ח האקדמיה האירופית למדעים בנושא הנדסה גנטית בחקלאות וחוברת של שאלות ותשובות נפוצות בנוגע להנדסה גנטית, שיחולקו למשתתפי הדיון. חומר רקע זה מופיע כאן בהמשך:
קראו עוד
פרשת תפוח האדמה הרעיל
תפוח האדמה מזן לנאפי, שפותח בשנות ה-60 של המאה ה-20 עבור תעשיית החטיפים, שימש להכנת חטיפי צ'יפס משובחים ביותר. לרוע המזל הוא היה גם רעיל.
מגי קורת'-בייקר | Boing Boing
טיגון תפוח אדמה זה עניין מסובך. ההצלחה בכך תלויה לא רק בכישורי הטבחות שלך, אלא גם בשותף לעשיה – תפוח האדמה. תפוחי אדמה מזן "שעוותי", שתכולת הסוכר בהם גבוהה ותכולת העמילן נמוכה, משחימים מוקדם מדי כשהחום גורם לשינויים בסוכר. עד שפנים תפוח האדמה מתבשל היטב, חלקו החיצוני כבר הפך לפחם.
לעומתם, מתפוחי אדמה עמילניים מתקבלים חטיפי צ'יפס מוצלחים יותר. אך כדי לקבל צ'יפס בדיוק בגוון הנכון – שחום-זהוב חמאתי ומושלם – צריך להתייחס לגורמים רבים ושונים, החל מסוגי הסוכרים בתפוח האדמה וכלה בכימיה המתרחשת בזמן שתפוח האדמה נח בשק לאחר האסיף.
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 קראו עוד
הפוך בו והפוך בו
היפוך גנטי מאפשר למין צמח אחד לגדול בשתי צורות שונות לחלוטין
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
מימולוס צהוב (Mimulus guttatus) מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי (שמאל) והחד-שנתי (ימין). צילום: דיוויד לורי, מתוך: PLOS Biol. 8, e1000500 (2010).
במערב אמריקה הצפונית צומח מימולוס צהוב (Mimulus guttatus), צמח ממשפחת הלועניתיים המכונה באנגלית פרח-הקוף בשל הנקודות הזרועות על פניו. בחופי המערב הקרירים, הלחים ועטויי הערפל גדל המימולוס הצהוב כצמח רב-שנתי, בעוד בפנים היבשה, שבה אקלים ים-תיכוני חם, הוא גדל כצמח חד-שנתי שנובל ומת עם בוא הקיץ. הבדל בולט ביותר קראו עוד
איך יוצרים צמח טרנסגני: מדריך מופשט (ומעט פשטני)
רשומת אורח המסבירה כיצד יוצרים צמחים מהונדסים גנטית ובמה זה שונה ודומה לשיטות השבחה חקלאיות קלאסיות
גל ויטנברג
אורז זהוב מול אורז רגיל. צילום: IRRI Images
צמחים טרנסגניים (מה שמכונה בעברית "צמח מהונדס גנטית") מעוררים הרבה עניין מצד אחד וחששות מצד שני. צמחים טרנסגניים נמצאים היום בחזית הפיתוח החקלאי ופוטנציאל השימוש בהם יכול לספק פתרונות לתחום רחב של בעיות המתעוררות בחקלאות המודרנית. למרות כל זאת קיימת תנועה לא קטנה המתנגדת לשימוש בצמחים כאלו. כחלק מהמאמץ להביא את הדיון בנושא לכזה המבוסס על ידע, נראה כי יש צורך לנסות ולהסביר מהם צמחים טרנסגניים ואיך יוצרים אותם. התוצאה לפניכם.
קראו עוד
מהיר וקטלני
הטורף המהיר בעולם הוא דווקא צמח מים עדין למראה
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
המילים "תנועה מהירה" עשויות להעלות על הדעת את מעוף הנץ, או ריצה של ברדלס – מה שבטוח, הן אינן מתקשרות ל…צמחים. אך צמח הנֹאדיד, כך מתברר ממאמר שפורסם בכתב-העת Proceeding of the Royal Society B, מסוגל לתנועה כה מהירה, עד שבמשך עשרות שנים החוקרים לא הצליחו להבין כיצד בדיוק היא מבוצעת. רק בעזרת טכנולוגיה של המאה ה-21 הצליחה קבוצת חוקרים, בראשותו של פיליפה מרמוטנט (Marmottant) מאוניברסיטת גרנובל בצרפת, להאט את התנועה מספיק בשביל להבחין בכל פרטיה.
העץ הנדיב והנמלה
שיתוף פעולה מקורי בין עצי שיטה ונמלים
נעם לויתן | גליליאו
עלעלי השיטה Acacia hindsii וגופיפי מזון בקצותיהם. צילום: © 2009 Barry Rice, CC-BY-NC-SA
בעלי חיים העומדים בפני סכנה יכולים לבחור לברוח מפניה אם אינם מעוניינים או אינם מסוגלים להתמודד איתה. בניגוד להם, צמחים נטועים במקומם ולכן אינם יכולים לנוס בעת צרה, אלא חייבים למצוא דרכי התמודדות אחרות. כדי לנסות להתגונן מאוכלי-צמחים וטפילי צמחים (כגון כנימות או זחלי פרפרים) התוקפים אותם, צמחים רבים מייצרים חומרים רעילים שפוגעים במזיקים. כמו כן, במקרים רבים הצמחים משחררים אותות מצוקה המזהירים את שכניהם ומגייסים לעזרתם טורפים או טפילים שיגנו עליהם ויעזרו להם להיפטר מהמזיקים. עצי שיטה, למשל, גייסו נמלים להגנתם.
קראו עוד
הזחל הרעב
זחלים החיים בעלים שעומדים להתייבש יכולים "להחזיר אותם לחיים" בעזרת חיידקים סימביונטים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
דמיינו לרגע שאתם לרווה של עש – זחל קטן החי בתוך עלה ומתקדם לאורכו תוך כדי אכילה. כל קיומכם תלוי בעלה היחיד הזה, המספק לכם מזון והגנה. אבל אתרע מזלכם לחיות בעלה של עץ נשיר, והסתיו מתקרב. העלה משחים ומצהיב והרקמות החיות שלו, המלאות סוכרים, חומרי מזון נוספים ולחוּת, מתייבשות. מה יכולים הזחלים לעשות במצב כזה? הם אינם מסוגלים לצאת ולעבור לעלה אחר – לא עד שיגדלו, ישלימו את הגלגול ויהפכו לבוגרים. העלה "שלהם", מצד שני, לא יוכל להמשיך ולכלכל אותם עוד זמן רב. כדי לשרוד, הזחל חייב "לבצע נס" ולהחזיר את העלה שלו לחיים.
קראו עוד
תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות 