נעם לויתן

גמל שלמה מהמין החדש Vespamantoida wherleyi. צילום: Gavin Svenson, Cleveland Museum of Natural History

ה"צרעה" בתמונה היא בכלל מין חדש למדע של גמל שלמה, שהוא אחד מהדברים המגניבים יותר שראיתי השנה. מין גמל שלמה המתחזה הזה התגלה לראשונה בשנת 2013 סמוך לנהר האמזונס בצפון פרו.

התחזות לנמלים, ולעיתים נדירות מאוד לצרעות ולדבורים, היא תופעה המוכרת בנימפות, השלב הצעיר, של גמלי שלמה מסוימים. לעומת זאת, גמלי שלמה בוגרים, כמו זה שבתמונה, שמחקים צרעות אינם ידועים. עד עתה רק מין אחד של גמלי שלמה (Nemotha metallica) נחשד כמתחזה לצרעות, בגלל שצבעיו הם שחור וצהוב.

מין גמל שלמה שהתגלה הוא היחיד בעל צבעי כתום ואדום בולטים ומבריקים, בשילוב צבע שחור. מבנה גופו גם כן מזכיר צרעות, וכך אף התנהגותו: הוא מתקדם בפרצי תנועה קצרים ומניע את מחושיו ואת בטנו בדומה לצרעות ממשפחת הצרעכבישיתיים או הצרעתניים.

החוקרים שגילו את גמל שלמה זה קבעו שהוא שייך לסוג חדש של גמלי שלמה, Vespamantoida – מהמילה Vespa, צרעה בלטינית, ומשם המשפחה אליה הוא שייך Mantoididae. הם העניקו לו את השם Vespamantoida wherleyi, לכבודו של ריק וורליי (Wherley), מתנדב ותיק במוזיאון הטבע של קליבלנד.

ככל הנראה גמל שלמה הזה מתחזה לצרעות כדי להטעות טורפים ולגרום להם לחשוב שהוא ארסי כמו צרעה. חקיינות כזו, שבה חיה לא ארסית או רעילה מתחזה לכזו כאמצעי הגנה, קרויה חקיינות בייטסית (חקיינות בייטסיאנית, Batesian mimicry), על שם חוקר הטבע האנגלי הנרי וולטר בייטס (Bates).

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

קוצר חמוד עם מה שנראה כראש כלב. תמונה: Andreas Kay, CC-BY-NC-SA.

היצור בעל ראש הכלב שבתמונה נמצא ביערות הגשם של אקוודור. לא מדובר בעכביש, וגם לא בכלב מוטנטי,  אלא בקוֹצֵר (רגלביש) – פרוק רגליים ממחלקת העכבישניים. בניגוד לרוב העכבישים לקוצרים אין בלוטות ארס והם גם לא טווים משי.

הקוצר המתוק שבתמונה (Metagryne bicolumnata) מכונה באנגלית "קוצר ארנבוני" (Bunny harvestman), אף שברור לכל שהיה צריך לקבל כינוי כלבי או זאבי יותר. וכמו כל הקוצרים נראה שהוא מורכב בעיקר מרגליים.

לא ידוע עדיין מדוע הקוצר הכלבלבי החמדמד הזה נראה איך שהוא נראה. לא מדובר בפוטושופ או בחוקר טבע עם אקדח דבק חם ונצנצים, אלא אולי בעיניים מזויפות ובליטות דמויות קרניים או אוזניים שמפחידות טורפים וגורמות לקוצר להיראות גדול יותר. או אולי זו סתם דרך למשוך בני או בנות זוג – אין ספק שכשראיתי את התמונות ואת הסרטון רק רציתי להתקרב לשחק עם הקוצר וללטף אותו.

העיניים האמיתיות של הקוצר, אגב, נמצאות ב"אף" של הכלב.
קראו עוד

צורתו של העכביש Eriovixia gryffindori דומה לשל מצנפת המיון מספרי הארי פוטר. צילום מתוך: © Ahmed, J. et al. Indian Journal of Arachnology. 5, 24-27 (2016).

מין חדש של עכביש חקיין המתחזה לעלה, שהתגלה במדינת קרנאטקה שבדרום הודו, קיבל את שמו ממצנפת המיון שבספרי הארי פוטר

חוקרים מהודו העניקו את השם Eriovixia gryffindori לעכביש שגילו, מאחר שצורתו מזכירה את מצנפת המיון מסדרת הארי פוטר. בספרים המצנפת, שהייתה שייכת במקור לגודריק גריפינדור, ממיינת את תלמידי בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות לבתים שונים.

בחלק האטימולוגיה במאמר המדעי, שבו מסבירים על השם הנבחר, החוקרים לא הצליחו להסתיר עד כמה הם גיקים (תרגום חופשי):

שמו של העכביש בעל הצורה הייחודית נגזר משמו של החפץ הקסום הנפלא והתבוני, מצנפת המיון, שהיה בבעלותו של הקוסם (הדמיוני) מימי הביניים, גודריק גריפינדור, אחד מארבעת מייסדי בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ושמקורו בדמיונה רב העצמה של אשפית המילים היוצאת מן הכלל, גברת ג'יי קיי רולינג, וכפי שהוצג בסדרת הספרים האהובה שלה, שגיבורה הוא הקוסם-הנער האהוב על כולם הארי פוטר. זהו שיר הלל של המחברים לקסם שאבד ושנמצא, בניסיון למשוך את תשומת הלב לעולמם המרתק, אך שמתעלמים ממנו תכופות, של חסרי החוליות ולחייהם הסודיים.

הצורה והצבע של העכביש הקטן, שאורכו לא עולה על 7 מילימטרים, מאפשרים לו להסוות את עצמו כעלה יבש וכך לחמוק מטורפים.

אני, אגב, הייתי מצפה שעכביש יהיה חבר בסלית'רין ולא בגריפינדור.
קראו עוד

צילום: Andreas Kay, CC-BY-NC-SA.

זה אינו נחש. זהו גולם חקיין שמתחזה לנחש

הפרפר Dynastor darius, ממשפחת הנימפיתיים (Nymphalidae), הוא פרפר גדול שנפוץ מגואטמלה שבמרכז אמריקה, דרך טרינידד ועד ברזיל שבאמריקה הדרומית. לגלמים של פרפר זה מגיע ציון 100 בהתחזות, מאחר שהם נראים כמו ראש של נחש ארסי.

חקיינות כזו, שבה חיה לא מסוכנת מתחזה לחיה רעילה או ארסית כאמצעי הגנה, קרויה חקיינות בייטסית או (חקיינות בייטסיאנית, Batesian mimicry), על שם חוקר הטבע האנגלי הנרי וולטר בייטס (Bates). זוהי צורת החקיינות הנפוצה ביותר בטבע ואפשר למצוא לה דוגמאות רבות, כגון זחלים שמתחזים לנחשים, פרפרים שמתחפשים לפרפרים אחרים, זבובים שמתחפשים לצרעות או נחשים שמחקים נחשים ארסיים. עם זאת, הגולם המתחזה בצורה כל כך משכנעת לראש נחש הוא הדוגמה המרשימה ביותר של חקיינות בייטסית.

כאשר זחלי הפרפר בעלי המראה המוזר – גופם גלילי ומוארך בצבע ירקרק וראשם קשיח, שעיר ובעל קרניים – מגיעים לשלב האחרון בהתפתחותם הם מחפשים מקום בו יוכלו להתגלם. הם מפסיקים לאכול ונצמדים עם חלקם האחורי לתחתית של עלה של צמח ממשפחת הברומליים, כגון אננס. גופם של הזחלים מתקצר ומשנה את צבעו לחום והם משילים את עורם בפעם האחרונה והופכים לגולם באורך של כ-4 סנטימטרים התלוי מהעלה.

הגולם, שצורתו ותנוחתו מזכירות ראש של נחש, נותר תלוי במשך 13 יום עד שמגיח ממנו הפרפר הבוגר. מאחר שהגולם מחובר לנקודה אחת ולא יכול לזוז עד שישלים את שינוי הצורה, ההגנה היחידה שלו מפני טורפים היא חיקוי הנחש המוצלח. אולם, עד כמה שמראה הגולם משכנע, ועשוי לגרום לטורף להסס או להיבהל לרגע, כיצד זה עוזר לגולם? הרי גלמים לא ידועים ביכולת התנועה שלהם – גולם לא יכול לנצל את הבלבול של הטורף שלו כדי לברוח.

מתברר כי לגולם יש טריק נוסף, שגורם לטורפים לברוח בבהלה. הגולם מסוגל לחוש בעולם החיצון, וכשמישהו מתקרב הוא זז בפראות מצד לצד בדומה לנחש מאיים.

לתמונות נוספות