ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות
מחזור החיים של היצורים החד תאיים האלה מוזר, וכולל שינוי צורה ליצור רב-תאי תוך הקרבה עצמית – ולעתים רמאות
נעם לויתן
גופי פרי של רירית פלסמודית מהמין Diachea leucopodia. צילום: Stu Pickell, CC BY-NC 4.0, via iNaturalist
זו חיה? זה צמח? זו פטרייה? לא! זו רִירִית (slime mould). היצור שנושא את השם הלא סקסי בעליל הזה תואר לראשונה באמצע המאה ה-19 ומיד יצר לחוקרים בעיות. יש לו גופי פרי כמו של צמח או פטרייה, ותלוי בסוג הרירית, הוא יכול לזחול כמו חיה או להתפשט בדומה לפטרייה.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוחלט שהיצור הזה הוא פטרייה מוזרה ביותר. אולם במהרה התברר שהוא אינו קרוב לפטריות, או לצמחים ולבעלי חיים, אלא שהוא חלק מהקבוצה אמבוזואה (Amoebozoa): יצורים חד-תאיים בעלי גרעין כגון… אָמֶבּוֹת.
מאחר שבעבר טעו לחשוב שהיצור קרוב לפטריות, הוא כונה פטרירית. כיום הוא איבד את ה"פט" וקרוי רירית, אם כי שמו הרשמי בעברית הוא רִירָנִית.
קיימות שלוש קבוצות של ריריות אמיתיות (Eumycetozoa). הראשונה היא של ריריות קטנות שכמעט ולא נחקרו, ושמה הקליט הוא Protosporangiida.
קראו עוד
כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour
כאשר אנחנו מנסים להגיע ממקום למקום, למשל לנסוע לעבודה או לטייל בשביל ישראל, אנו מנווטים ומתמצאים במרחב בעזרת מפה מנטלית של סביבתנו, ועל פי סימני דרך שונים כגון שלטים, שבילים, עץ מוכּר או ערימת אבנים שזכורה לנו מהטיול הקודם. גם בעלי חיים אחרים מסתייעים בסימנים וברמזים חיצוניים כדי להתמצא במרחב. ציפורים נודדות מנווטות, בין היתר, על פי סימני דרך שאותם הן רואות, כגון מבנים והשדה המגנטי של כדור הארץ, וכן בעזרת ריחות מוכרים. נמלים נווטות (Cataglyphis) מנווטות דרכן על פי זווית השמש ומניית הצעדים שעשו מהרגע שיצאו מהקן. נמלים מסוגים אחרים מסמנות בחומרים נדיפים (פֶרומונים) את הנתיבים המוליכים מהקן למקורות המזון. כמעט לכל בעלי החיים יש מוח, או לפחות מערכת עצבים, המאפשר להם לזכור סימנים ולבצע את החישובים הדרושים לניווט מוצלח. אך מתברר כי גם יצור חסר מוח מסוגל לזכור ולנווט.
קראו עוד
רירית לא רציונלית ולא במקרה
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
הרירית הצהובה Physarum polycephalum. צילום: Dr. Jonatha Gott and the Center for RNA Molecular Biology, Case Western Reserve University.
מרבית האנשים אוהבים לחשוב על עצמם כעל יצורים רציונליים שמקבלים החלטות נבונות לאחר שקילת כל האפשרויות ובחירת האפשרות הטובה ביותר. הנחה זו מופיעה במודלים רבים המנסים להסביר את תהליכי קבלת ההחלטות של יצורים חיים, ובכללם האדם. אך מה חבל שההנחה כי אנו פועלים באופן רציונלי, המככבת בעיקר בקרב כלכלנים קלאסיים, מופרכת מיסודה. דוגמה אחת מני רבות לחוסר הרציונליות של בני האדם מוצגת בספרו (הנהדר!) של פרופ' דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה" (תרגום: גילי בר-הלל סמו, מטר, 2009): כאשר נציג מכירות בחנות טלוויזיות מציע למכירה שלושה מכשירים במחירים שונים רוב האנשים יקנו את המכשיר במחיר הביניים, וכמו זהבה יבחרו במכשיר שאינו היקר ביותר אך גם אינו הזול ביותר. אם לא היתה מוצגת לפני הקונים האופציה השלישית, היקרה ביותר, רובם היו קונים ככל הנראה את המכשיר הזול דווקא. טריק דומה משמש גם בעלי מסעדות, למשל, הגורמים ללקוחותיהם לקנות את המנה השנייה הכי יקרה בתפריט על-ידי פרסום מנה יקרה ממנה.
קראו עוד
זכרונותיה של רירית
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
כיצד יצורים חיים זוכרים ולומדים? נהוג לחשוב כי כדי ללמוד דרוש מוח, או לכל הפחות כמה תאי עצב המתַקשרים ביניהם, אך מחקר שפורסם במגזין Physical Review Letters קורא תיגר על ההנחה הזאת. טטסו סאיגוסה (Saigusa) וחוקרים נוספים מהמחלקה להנדסה אלקטרונית באוניברסיטת הוקאידו ביפן ערכו את מחקריהם על יצור חד-תאי, דמוי אמבה – הרירית Physarum polycephalum, והגיעו למסקנה שאפילו יצור זעיר זה מסוגל למידה מסוימת של למידה.
הרירית פיסרום פוליצפלום בסביבתה הטבעית. צילום: randomtruth
תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות 