חליתם בשפעת? קחו סוכר

גלולות הסוכר היקרות המוכרות בשם "אוסילו" הן תכשיר הומיאופתי, וכמו כל תכשיר הומיאופתי הן אינן מסוגלות לטפל בדבר. יש לכם שפעת? אמרו לא לאוסילו!

נעם לויתן

פרסומת לאוסילו, ערוכה

אוסילו. לא עוזר נגד שפעת, או לכל דבר אחר

כמו בכל חורף גם הפעם אפשר להיתקל בכל מקום בפרסומות מטעות לכדורי סוכר יקרים במיוחד. מדובר בכדורי סוכרוז (סוכר לבן) ולקטוז (סוכר חלב) שמשווקים בישראל על ידי חברת מדיצ'י. הכדורים האלו קרויים "אוסילוקוקסינום", או "אוסילו" בקיצור. הם מיוצרים על ידי החברה הצרפתית "בוארון", ומשווקים בליווי הצהרות חסרות שחר על יכולתם לטפל בשפעת או למנוע אותה.

מה זה אוסילו?

אוסילו הוא לא תרופה לדבר. אלא סוכר יקר וקשקוש לא יעיל. השם של המוצר מגיע מחיידק דמיוני שרופא צרפתי בשם ז'וזף רוי (Roy) חשב שראה בדמם של אנשים שחלו בשפעת הספרדית, שפעת שבין 1918 ל-1920 הרגה יותר מ-50 מיליון בני אדם. הוא קרא לחיידק הזה אוסילוקוקוס. במציאות שפעת נגרמת מנגיפים, אם כי עוד לא ידעו זאת.

בהמשך הוא חשב שראה את החיידק גם בדמם של חולים בחצבת, סרטן, דלקת פרקים ועוד. אף אחד אחר לא ראה את החיידק. אז או שלרוי היו בעיות ראייה או שהיה לו מיקרוסקופ מלוכלך. הוא החליט שכל המחלות נגרמות מהחיידק הלא קיים הזה. והכין טיפול הומיאופתי שאמור לטפל בכל אלה, אם כי כיום "בוארון" לא מסתכנים ומוכרים אוסילו רק כטיפול לא יעיל ל"תסמיני שפעת".

מדובר בתכשיר הומיאופתי, כלומר מוצר שלא אמור להכיל שום חומר פעיל שבאמת מסוגל לעשות משהו. בניגוד למה שכמה אנשים חושבים תכשירים הומיאופתיים אינם "מוצרים טבעיים" או צמחי מרפא (שגם איתם יש בעיות), אלא מוצרים שלא מכילים כל חומר פעיל.

את ההומיאופתיה בדה ממוחו הקודח רופא גרמני בשם סמואל האנמן (Hahnemann) בשלהי המאה ה-18. האנמן האמין שמחלות נגרמות מהפרעות ל"כוח החיים" ולא מגורמי מחלה ספציפיים. הוא ביסס את השיטה על גרסה של "מאגיה סימפתטית", העקרון המיסטי כי "דומה מרפא דומה" המוכר גם מהאגדה התנ"כית על נחושתן – נחש הנחושת ששימש את משה לריפוי נשיכות נחש (במדבר כ"א, ו-י). עקרון נוסף שהאנמן המציא, כדי למנוע הרעלות, הוא כי כוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. כדי להצדיק את הטענה שדילול מגביר את עצמת החומר המציא האנמן טקס טלטול ("succussion") מיוחד שנעשה בשלבי הדילול ומגביר את "כוח הריפוי הדינמי" של החומר בתהליך המכונה "פוטנטיזציה".

עקרונות ההומיאופתיה נוגדים את חוקי הטבע ואת כל הידוע לנו בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והרפואה. ניסויים מתוכננים ומבוקרים היטב, שנועדו לבדוק יעילות של תרופה או תהליך אפילו אם מנגנון פעולתם אינו ידוע, מעולם לא הצליחו להדגים את יעילותו של טיפול הומיאופתי. סקירה שפורסמה ב-2015 על ידי גוף בלתי תלוי – המועצה הלאומית לבריאות ולמחקר רפואי של ממשלת אוסטרליה – הגיעה, כמו סקירות קודמות לפניה, למסקנה כי תכשירים הומיאופתים טובים בדיוק כמו פלצבו (טיפול דמה). כלומר, חסרי פעילות לחלוטין.

ממה עשוי אוסילו?

הרכיב ההומיאופתי של אוסילו הוא: anas barbariae hepatis et cordis extractum 200C, שזה כבד של ברווז (ברבר) והלב שלו. אגב השם הלטיני הנכון של הברווז הוא Cairina moschata. ברווזי Anas זה סוג אחר בכלל של ברווז.

מאז 1925 תהליך ההכנה של אוסילו כולל מילוי בקבוק של ליטר בתמיסה של מיצי לבלב וגלוקוז. אחרי זה לוקחים ברווז יחיד, כורתים את ראשו, ומוסיפים 35 גרם מהכבד שלו ו-15 גרם מהלב שלו לתמיסה. אחרי 40 יום, כשהלב והכבד התפרקו לנוזל דביק לוקחים את הנוזל הזה ומתחילים בתהליך דילול הומיאופתי שלו במים מזוקקים. זה החלק של ה-200C (או 200K) ברכיבים, שהפירוש שלו הוא "עבדנו עליכם אין כאן דבר":

"דיללנו" את החומר 200 פעמים ביחס של 1 ל-100 וטלטלנו אותו בכל פעם, כך שהחומר המקורי דולל פי 100 בחזקת 200 (טיפה של החומר ב-99 טיפות מים, ואז טיפה של התמיסה המדוללת הזו ב-99 טיפות מים וכו'). לשם השוואה ביקום הנראה יש בערך 100 בחזקת 40 אטומים כלומר דילול של מולקולה אחת בכל היקום הנראה יחשב ל-40C. אוסילו, כאמור, דולל ל-200C. לא מדובר כאן במנה קטנטנה, קשקוש קוונטי או כל דבר אחר. נותרים רק מים מזוקקים.

אבל אוסילו נמכר כגלולות סוכר יבשות, איך זה קורה? לוקחים את המים המזוקקים הקסומים, שלפי הסיפורים של ההומיאופתים "זוכרים" מה היה בהם (תחשבו קצת מה עובר במים ועל מים ועד כמה הייתם רוצים שהם יזכרו זאת…), ומטפטפים אותם על גלולות הסוכר. הטיפה מתייבשת ואיכשהו התכונות הקסומות שלה עוברות לגלולות. אולי החליטו שגם סוכר זוכר.

אם נתעלם מכל הכשפים ברור שהכדור לא מכיל דבר פרט לסוכרוז ולקטוז. אפילו כתוב כך במפורש על הקופסה: סך הכל הרכיבים ה"לא פעילים" מגיע ל-100 אחוז סוכר. גם הדוברת של בוארון אמרה לפני כמה שנים, כשנשאלה אם מוצר שנעשה מכבד ברווז בטוח לשימוש, ש"ברור שהוא בטוח, הוא לא מכיל דבר".

גם אם הכדור כן היה מכיל שאריות של כבד ברווז מה הקשר בין זה לבין טיפול בשפעת וחיסון נגדה? אין קשר. רוי בחר ברווז כי הוא חשב שראה בו גם כן את החיידקים שלו. גם סקירות של מעט המחקרים (הגרועים) שנעשו על אוסילו הראו שהוא לא עוזר נגד שפעת.

ובכל מקרה טענות חסרות בסיס כגון "אוסילו פועל במהירות וביעילות מרבית לעצירת השפעת…" נוגדות את התקנות של משרד הבריאות, שאוסרות על משווקים של תכשירים הומיאופתיים להטעות את הציבור. אסור לטעון שיש לתכשירים אלו יכולת כלשהי של ריפוי, מניעה או אבחון מחלות. אותן תקנות גם אוסרות על רוקחים לנפק תכשיר הומיאופתי בלי להסביר למטופל שהוא לא מחליף טיפול רפואי ושאין לו יעילות רפואית.

"בוארון" נתבעו בארצות הברית ובקנדה בגלל טענות אלו, הוזהרו על ידי ה-FDA בגלל פרסום טענות שקריות, ואפילו בצרפת – המקור של "אוסילו" – המדינה תפסיק סוף סוף לסבסד את התכשיר, מאחר שאינו יעיל.

ובכלל, בלי קשר לכך שאוסילו תורם רק לכיס של בוארון ושל מדיצ'י ולא לבריאות האנשים שהוטעו ושקונים אותו, אם אתם טבעונים, רגישים ללקטוז, מתנגדים לכבד ברווז (שאין בו) או מתנגדים להרג לא מוצדק של ברווזים התכשיר הזה בטוח לא בשבילכם.

התגוננות מפני שפעת ללא לחשים

כדי להימנע משפעת אתם יכולים ליהנות ממשהו שכן הודגם כיעיל ונבדק מחקרית, ומוכיח את עצמו כל הזמן – חיסון לשפעת, אם עוד לא עשיתם זאת לכו להתחסן. ובעונת השפעת הבאה התחסנו בזמן – לוקח לחיסון בין שבועיים לשלושה שבועות עד שהוא מספק הגנה מהמחלה. אגב, באופן מוזר חברת מדיצ'י היא זו שמוכרת אותו למשרד הבריאות.

המלצות נוספות של ארגוני הבריאות כדי לא להידבק ולא להדביק אחרים: להימנע ממגע קרוב עם אנשים חולים; לא להגיע לעבודה כשחולים (כדי לא להדביק אחרים); להשתעל ולהתעטש לטישו או לשרוול; להימנע ממגע עם העיניים, האף והפה; לשטוף ידיים;  לנקות משטחים שנוגעים בהם הרבה (מקלדות, ידיות, טלפונים). גם אורח חיים בריא מקטין את הסיכוי לחלות, אז מומלץ לישון טוב, לעשות פעילות גופנית מתונה, ולהתמודד/להקטין סטרס.

ודעו – אם רוקח מציע לכם לקנות תכשיר הומיאופתי כגון "אוסילו", ועוד בלי להזהיר אתכם שהתכשיר לא עושה דבר, הוא חסר אחריות ומסכן את בריאותכם. אל תזרקו כסף על התכשיר. החזירו אותו לרוקח ודרשו תרופה אמיתית.

הכתבה

(קישור לכתבה באתר חדשות 13)

תגים: , , , , , ,

9 תגובות ל-“חליתם בשפעת? קחו סוכר”

  1. ביולוג ירושלמי אומר:

    לא הכרתי את המוצר הזה… ככה זה כשבוחרים במודע להתנתק מחדשות וטלוויזיה וכל המסביב.
    אני נגד מוחלט.
    באותה הדיעה כמו שלך ואין פה מה להטיל ספק.
    אם זה אוויר בצורת אוויר ונשמע כמו אוויר – זה אוויר.

    עם הערה אחת שחייבת להאמר גם על ידי חובבי מדע כמונו – גלולות סוכר/פלצבו, שקריות לחלוטין שלא אמורות ולא עוזרות לכלום ולא מהוות שום תרופה כי הן ממש לא תרופה, משום מה עדיין עוזרות לסביבות ה- 30% מהאנשים (כאלו שלא יודעים ומאמינים שהן אכן תרופה) דרך מנגנון שלא פוענח במלואו עד היום (או לא פוענח בצורה המניחה את הדעת).
    אז אני מניח שתרופת השקר הזו עזרה לכמה אנשים להרגיש יותר טוב ולהחלים את עצמם ממשהו או מישהו. או כבר לא בטוח מה בדיוק.

    • Noam אומר:

      גלולות פלצבו מקלות רק על דברים מאוד מסוימים וגם אז פחות מטיפול אמיתי, שבו יש גם את אפקט הפלצבו (שהוא לא באמת אפקט, אבל זה ידרוש כבר רשומה שלמה) וגם את אפקט הטיפול. הן גם מסכנות את בריאות הציבור – יש אנשים שיקחו טיפול לא יעיל במקום לטפל בבעיה שלהם, או שיחשבו שהם חסינים לשפעת או למחלות מידבקות אחרות רק כי בלעו סוכר.
      אגב החלק של ה-30 אחוז הוא מיתוס ישן וחסר ביסוס, שמסרב להיעלם.

      הנה רשומה מעולה ומקיפה על פלסבו:
      https://sciencebasedmedicine.org/placebo-are-you-there/

      • ביולוג ירושלמי אומר:

        תשובה מעולה.
        מבטיח לקרוא.
        מודה שהייתי קצת טרול עם הנתון של ה- 30% כי זה מספר שמסתובב המון.
        ידעתי שאפשר לסמוך עליך 🙂

  2. empiarti אומר:

    לא מתווכחת עם העובדות (ולא לוקחת תרופות הומיאופתיות, אגב פרט ל-Traumeel שמשום מה ממש עוזרת כאשר יש כאבי שרירים) אבל נתפסתי למשפט בודד בפוסט הזה:
    “עקרונות ההומיאופתיה נוגדים את חוקי הטבע ואת כל הידוע לנו בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והרפואה” ומתוכו המילים “כל הידוע לנו”.
    אני מרשה לעצמי להדגיש שיש הרבה שלא ידוע לנו – בפיזיקה, בכימיה, בביולוגיה וברפואה.
    אז עצם העובדה שמשהו לא ידוע לנו, עדיין לא אומר בוודאות שהוא לא נכון………

    • Noam אומר:

      אבל כאן לא מדובר על משהו שלא ידוע לנו, אלא על משהו שנוגד את מה שכבר ידוע. הומיאופתיה לא יכולה לפעול תחת חוקי הטבע הקיימים ביקום שלנו. ואכן, גם מחקרים שבדקו בכל זאת אם הומיאופתיה עוזרת הראו שהיא לא עוזרת לדבר.

      טראומיל עוזר כמו כל משחה לא פעילה אחרת, במקרה כתבתי עליו כאן לא מזמן:

      (כדאי לקרוא את התגובות)

      • empiarti אומר:

        שוב, אני לא מתווכחת על התוכן ולא על העובדות. זה שמשהו נוגד את מה שידוע עדיין לא אומר שבעתיד לא נגלה מידע חדש שאותו זה לא ינגוד (יש מילה כזאת בכלל? )
        זכור את הרופאים ואת ההילרים ואת המדענים מהמאות הקודמות….כמה אנחנו יודעים היום שלא היה להם מושג לגביו?
        לגבי טראומיל קראתי את הפוסט ואת התגובות – ואני עדיין יודעת מהניסיון שלי (ובעיקר של בעלי, שממש לא מאמין בשום הומיאופתיה או צמחי מרפא או תוספים למיניהם – זה עוזר. ממש. ומיידית. אין לי מושג איך להסביר את זה

        • Noam אומר:

          לא. זה לא אומר זאת. זה שאנחנו לא יודעים משהו היום לא אומר שמה שסותר לחלוטין את מה שכן יודעים יפעל. בדיוק כמו שלא נגלה שלומר מילים מסוימות בלטינית יזמן שדים, כך גם לא נגלה משהו שתומך בהומיאופתיה. והומיאופתיה אפילו פחות הגיונית מהקטע של זימון שדים. בזכות זה שאנחנו יודעים יותר מההילרים של פעם אנחנו יודעים שהומיאופתיה לא עובדת. אם כי, להגנת אנשים התקופה של האנמן, כבר אז נעשו מחקרים שהדגימו שהומיאופתיה לא יעילה יותר מטיפול דמה.

          כאמור אין כאן משהו שאנחנו לא יודעים איך הוא עובד, אבל הוא עובד ואולי בעתיד גם נגלה איך הוא עושה זאת. יש כאן משהו שאם היה עובד הוא היה סותר חוקי טבע ועובדות מבוססות ביותר, ושבנוסף אנחנו גם יודעים שהוא לא עובד.

          לגבי טראומיל, או כל טיפול אמיתי או דמיוני: ניסיון אישי, כמו שגם הסברתי בתגובות שם, לא אומר דבר על יעילותו האמיתית של טיפול. השיפור יכול לנבוע ממקריות, מאפקט פלצבו או מכך שכל משחה עוזרת (שזו הסיבה העיקרית שטראומיל עוזר). משחה זולה בהרבה גם תפעל.

        • ביולוג ירושלמי אומר:

          הניסיון שלך ושל בעלך הוא ניסיון מעולה ויש לך ולבעלך את כל הזכות המלאה להרגיש שהמשחה הזו עובדת בשבילך ובשביל בעלך.
          אגב, היא באמת עובדת בשבילך ובשביל בעלך, כי עובדה שאת טוענת כך (אני באמת שמאמין לך, נשבע!).
          אף אחד גם לא ינסה להתווכח אל מול ההרגשה הסובייקטיבית שלך ולשכנע אותך אחרת (אגב, זו נקראת ראיה אנקדוטלית, תגגלי)
          כשמדובר בעזרה אמיתית, כזו של תרופה מוכחת, שפועלת ועוזרת להמון אנשים, בסיטואציה שאליה היא מכוונת (זה נקרא התוויה), פעם אחר פעם באופן שחוזר על עצמו (רפטביליות) ומגובה בעובדות, כלומר בניסויים מבוקרים – ראיה אנקדוטלית שווה כקליפת השום.
          לך היא שווה. לבעלך היא שווה. לשכן ממול שהמלצת לו והודה לך מקרב לב היא שווה.
          הלאה.

          לגבי מה שכבר יודעים שהוא לא עובד ויש הוכחות שלא עובד וחקרו ובדקו והראו שלא עובד – על פי מה שידוע לנו, ממש כמו שנעם רשם, זה כנראה שלא יכול להשתנות.
          בכוונה רשמתי את המילה כנראה כדי להשאיר טיפה מקום של ספק (לא, הומאופתיה לא עובדת ושם אין ספק), כי אם למדתי משהו בביולוגיה הוא שבביולוגיה "אין דבר כזה שאין דבר כזה" (=הכל יש!).
          אז ניחא.
          מה שלא יודעים בוודאות, נניח חייזרים, אלוהים ועוד אי אלו דברים, אז אומרים שלא יודעים.
          על הומיאופתיה כבר יודעים.
          אלא אם את מאמינה שמים זוכרים ומצטטת מהמחקר של ה"חוקר" היפני ההוא שהצליח לעצבן את מי השתיה שלו. ואז אין לנו על מה לדבר בכלל.

%d בלוגרים אהבו את זה: