סלמון מהונדס גנטית נמכר בקנדה
סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית (הגדול) וסלמון לכיס רגיל. צילום: © AquaBounty.
הסלמון המהונדס גנטית של חברת אקווה-באונטי, שכתבתי עליו כאן לפני שנתיים, נמכר בקנדה. לאחר 25 שנים של התמודדות עם עודף רגולציה מכרה החברה ללקוחות הקנדיים כ-4.5 טון (4,535 קילוגרם) של בשר הסלמון המושבח במחיר שוק: 5.30 דולר אמריקני לפאונד (0.45 קילוגרם). זה המקרה הראשון, ונקווה שלא האחרון, שבו בעל חיים מהונדס גנטית נמכר בשוק החופשי למאכל
למידע נוסף על דג הסלמון של חברת אקווה-באונטי קראו את הרשומה המקורית
סלמון הספק
מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר לראשונה שיווק של דגי סַלְמוֹן מהונדסים גנטית למאכל. זה מוצר המזון הראשון מבעל חיים שהושבח בהשבחה מדייקת באמצעות הנדסה גנטית
נעם לויתן | מדע גדול בקטנה
סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית (הגדול) וסלמון לכיס רגיל. צילום: © AquaBounty.
לאחר כמעט 20 שנים של בדיקות בטיחות והליכים אחרים הצליחו בחברת אקווה-באונטי (AquaBounty) ממסצ'וסטס להתקדם במעלה זרם הבירוקרטיה ולקבל ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את האישורים הדרושים לשיווק הסלמון המושבח שלה. ההמתנה הארוכה וההשקעה הכספית העצומה בדגים המושבחים הביאו את החברה לסף פשיטת רגל, אך היא הצליחה להישאר עם הראש מעל המים וכעת אולי תתחיל להרוויח מהפיתוח שלה.
הדג של חברת אקווה-באונטי – הקרוי סלמון AquAdvantage – הוא סַלְמוֹן לָכִיס ("סַלְמוֹן אַטְלַנְטִי", Salmo salar) שהונדס גנטית כך שיגדל במהירות כפולה מסלמון רגיל שגדל בחוות דגים. כלומר, הדג המושבח מגיע לגודל המתאים לשיווק בתוך מחצית מהזמן הנדרש לסלמון לָכִיס שלא הושבח – בתוך שנה וחצי במקום כשלוש שנים.
קראו עוד
הנדסה גנטית של עובּרי אדם: הדרך ארוכה היא ורבה
חוקרים סינים דיווחו לראשונה כי ערכו את הגנים של עוברי אדם, אם כי לא בהצלחה יתרה
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
לפני כמה חודשים החלו לרוץ שמועות בקהילה המדעית כי כמה קבוצות מחקר בארצות הברית ובסין עורכות ניסויים בעריכה גנטית של עובּרי אדם ועומדות לפרסם מאמרים מדעיים בנושא. גל השמועות גרם לכמה מדענים לקרוא להשעייתה של כל פעילות הקשורה לניסויים מסוג זה, אך בעת פרסום הקריאה מחקרה של אחת הקבוצות הסיניות – קבוצת מחקר בראשותו של ג'וּנג'יאו חואנג (Huang) מאוניברסיטת סוּן יַאט-סֶן – כבר הסתיים. החוקרים הסינים פרסמו את תוצאות מחקרם ב-18 באפריל 2015 בכתב עת מקוון ולא מוכּר במיוחד בשם Protein & Cell.
קראו עוד
קצרצרים: לעצור את הנגיף
ריפוי גני כתחליף יעיל לחיסון (הכושל) נגד HIV-1
תא T מודבק בנגיפי HIV (מסומנים בצהוב). צילום: NIAID, Public Domain.
חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר לקופים גנים הפועלים יחדיו לייצור נוגדן מיוחד שמוצלח ביותר ב"נטרול" HIV, הנגיף הגורם לאיידס. הנוגדן מסוגל למנוע ממגוון רחב של זני HIV, כולל זנים שידוע כי הם עמידים במיוחד לנוגדנים, להקשר לתאי הגוף ולחדור אליהם (בדומה לתרופות מסוג מעכבי חדירה). נוסף לכך הנוגדן גורם למערכת החיסון להשמיד תאים שכבר נדבקו ב-HIV.
החוקרים, מתיו גרדנר (Gardner) ממכון סקריפס בפלורידה ועמיתיו, החדירו את הגנים המקודדים לנוגדן לתאי שריר של קופים. הם עשו זאת באמצעות נגיפים ממשפחת האדנו-וירוסים, שהוזרקו לקופים והונדסו כך שלא יהיו פעילים כנגיף ולא יוכלו להתרבות אלא רק יחדירו לתאי הקופים גנים חדשים. הקופים שתאי השריר שלהם ייצרו והפרישו את הנוגדן החדש היו עמידים לחלוטין ל-HIV למשך לפחות 34 שבועות. הם לא נדבקו ב-HIV אף לאחר שקיבלו מספר עירויים שהכילו כמויות עצומות של הנגיף.
נגיפי HIV עוברים אבולוציה מהירה ולכן נוטים לפתח עמידות לטיפולים נגדם, עם זאת נראה כי הם לא יצליחו לעשות זאת בקלות נגד הנוגדן החדש. כמו כל הנגיפים, HIV הוא טפיל שחייב לחדור לתאים כדי להשתלט על המערכות שלהם ולהתרבות. לשם כך, הנגיף מסתייע במספר מולקולות, קולטנים, שנמצאות על פני התאים. הנוגדן המיוחד מחקה שתי מולקולות כאלו (CD4 ו-CCR5) וכדי לפתח עמידות לנוגדן ולחמוק ממנו הנגיף יצטרך לעבור מוטציה כך שלא יקשר אליהן יותר או שיקשר אליהן בצורה חדשה. מאחר שמדובר במולקולות שחיוניות לחדירת HIV לתאים הסיכוי כי יופיעו אצלו מוטציות כאלו לא גדול.
תוצאות המחקר נראות מבטיחות, אך הוא נעשה על כמות קטנה ביותר של קופים ויש לחזור עליו עם כמות גדולה בהרבה של קופים. כמו כן, לא נבדק האם הטיפול מגן מהדבקה ב-HIV כשנחשפים לנגיף בדרך הנפוצה ביותר, במגע בין נוזל מדבק לרקמה רירית, ולא באמצעות עירוי ישירות לוריד.
קראו עוד
חיים בהילוך מהיר
דג אפריקאי קצר חיים מאפשר לחקור את הגנטיקה של הזדקנות האדם ושל מחלות זקנה
בסוואנות של מוזמביק וזימבבואה שבאפריקה חי דג קטן את כל ימיו בבריכות עונתיות, שלוליות, שמתקיימות רק למספר חודשים. במהלך העונה הגשומה נקווים מי הגשמים, ממלאים שקעים בקרקע, מציפים שטחים ויוצרים שלוליות, שישובו ויתייבשו במהירות כעבור כמה חודשים בעונה השחונה. לפני התייבשות מקווי המים הזמניים מטיל הדג ביצים בנות קיימא – ביצים המסוגלות לשרוד בתנאי יובש חודשים ואף שנים – וקובר אותן בקרקעית השלולית. עם תחילת עונת הגשמים והתמלאות של מקווי המים בוקעים מביצים אלו דגיגים צעירים החייבים להספיק לגדול, להתבגר מינית ולהתרבות לפני שובה של העונה השחונה.
אכן, ככל הנראה בשל אופיים הזמני של מקווי המים התפתחה אצל הדג – הקרוי נוֹתוֹבּרַאנק פוּרזֵרִי (Nothobranchius furzeri) ושמכונה פשוט דג קִילִי – תוחלת חיים קצרה. קראו עוד
אפקט הפרפר
האם תירס שהונדס לעמידות לחרקים פוגע בפרפר הדנאית המלכותית? ספויילר: לא
נעם לויתן | הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת
התקבצות דנאיות מלכותיות. צילום: Michelle Maani, CC-BY-NC-ND.
דנאיות מלכותיות (Danaus plexippus) הן פרפרים יפים שידועים בעיקר בזכות נדידתם למרחקים עצומים. הזחלים שלהן ניזונים מצמחים רעילים מהסוג אסקלפיאס (Asclepias), ממשפחת האסקלפיים. בשנים האחרונות נראה כי חלה ירידה באוכלוסיית פרפרי הדנאית באמריקה, אם כי יש מחקרים הטוענים אחרת.
קראו עוד
דיון בכנסת: לסמן או לא לסמן מוצרים מהונדסים גנטית?
שדה לפתית. צילום: Daniel Schwen, CC-BY-SA.
ברגעים אלו ממש, (זמן פרסום הרשומה), שי פליישון ואני, שניים מעורכי דף הפייסבוק "הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת", משתתפים בדיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל. את הדיון, של השדולה הסביבתית-חברתית, יזמו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש וישתתפו בו נציגי ממשלה, ח"כים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים סביבתיים וגם מומחים בתחום.
סוגיית הסימון היא סוגיה סבוכה: מצד אחד ארגונים שונים טוענים כי יש לסמן מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית מאחר שזכותו של הציבור לדעת את הרכב המזון שלו, כאשר במקביל הם מנסים לשכנע אנשים, על ידי סיפורים שלא נתמכים בעובדות, בכך שמזון מהונדס הוא מסוכן. מצד שני הסימון כי מוצר מסוים מהונדס לא מוסיף מידע אמיתי על הרכב המזון ותכונותיו – הקונצנזוס המדעי הוא כי אין הבדל מהותי בין מזון מהונדס ללא מהונדס וכי אין במזון מהונדס סכנות מיוחדות, עובדות שארגוני בטיחות מזון בעולם (כמו ה-FDA) מסכימים איתן. שוב, כדי להדגיש: אין סיכון בריאותי בצריכת מזון מהונדס גנטי.
לדעתי ההחלטה בקשר לסימון צריכה להתבסס על עובדות ולא על כניעה ללחץ של לוביסטים או ללחץ ציבורי. ואם בכל זאת מתעקשים לסמן את שיטת ההשבחה על ידי הנדסה גנטית, אז יש לסמן גם מוצרים שהושבחו בשיטות אחרות, כגון על ידי קרינה או כימיקלים יוצרי מוטציות (ואם כבר הזכרנו הפחדות מיותרות: שימוש בכימיקלים אלה ישירות על בני אדם יגרום לגידולים סרטניים, אך מאחר שהשימוש הוא על הצמחים ורק בשלב יצירת המוטציות אין כאן סכנה אמיתית).
אם מסמנים מוצרים מהונדסים, רצוי לסמנם לא בתוויות כלליות בסגנון "מזון מהונדס" או "מכיל רכיבים מהונדסים" (ללא זיהוי הרכיב הספציפי) שתורמות לבורות הציבור במקום להוסיף לידע שלו. תוויות אלו, כל מטרתן היא הפחדה שכתוצאה ממנה מוצרים עלולים לרדת מהמדפים והמשך המחקר בתחום והשבחת התוצרת החקלאית עלולים להיפגע. לדעתי יש לסמן בתווית שתספק לצרכן מידע אמיתי – מידע על התכונות ששונו, נוספו או הוסרו ולא על שיטת ההשבחה המסוימת בה זה נעשה. ואם כבר מסמנים הסימון צריך להיות וולונטרי, כמו סימון של כשרות או של מוצר כאורגני. מי שרוצה יוכל לסמן שהמוצר שלו לא מכיל רכיבים מהונדסים, לאחר שיוכיח זאת. ובאופן דומה מי שרוצה יוכל לסמן כי המוצר שלו הושבח בהנדסה גנטית ולמנות את תכונותיו, בתנאי שיוכיח זאת.
כרקע לדיון שי, אני ועורכי דף הפייסבוק האחרים הכנו דף הסבר קצר על הנדסה גנטית ובטיחות מזון מהונדס מנקודת מבט מדעית, תקציר של מסקנות דו"ח האקדמיה האירופית למדעים בנושא הנדסה גנטית בחקלאות וחוברת של שאלות ותשובות נפוצות בנוגע להנדסה גנטית, שיחולקו למשתתפי הדיון. חומר רקע זה מופיע כאן בהמשך:
קראו עוד
כוחות-על?
הנדסה גנטית בתאי מערכת החיסון של נשאי HIV עשויה להגן מהנגיף
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
נגיפי HIV (מסומנים בירוק) יוצאים מתא דם לבן. צילום: Cynthia Goldsmith, CDC.
לאקס-מן ולמוטנטים אחרים בקומיקס של חברת מארוול יש כוחות-על שנובעים משינוי בחומר הגנטי שלהם. כוח אחד שאותו חולקים כל המוטנטים הוא עמידות לנגיף ה-HIV. גם בקרבנו, בעולם האמיתי, מסתובבים מוטנטים שעמידים בפני הנגיף.
קראו עוד
פרשת תפוח האדמה הרעיל
תפוח האדמה מזן לנאפי, שפותח בשנות ה-60 של המאה ה-20 עבור תעשיית החטיפים, שימש להכנת חטיפי צ'יפס משובחים ביותר. לרוע המזל הוא היה גם רעיל.
מגי קורת'-בייקר | Boing Boing
טיגון תפוח אדמה זה עניין מסובך. ההצלחה בכך תלויה לא רק בכישורי הטבחות שלך, אלא גם בשותף לעשיה – תפוח האדמה. תפוחי אדמה מזן "שעוותי", שתכולת הסוכר בהם גבוהה ותכולת העמילן נמוכה, משחימים מוקדם מדי כשהחום גורם לשינויים בסוכר. עד שפנים תפוח האדמה מתבשל היטב, חלקו החיצוני כבר הפך לפחם.
לעומתם, מתפוחי אדמה עמילניים מתקבלים חטיפי צ'יפס מוצלחים יותר. אך כדי לקבל צ'יפס בדיוק בגוון הנכון – שחום-זהוב חמאתי ומושלם – צריך להתייחס לגורמים רבים ושונים, החל מסוגי הסוכרים בתפוח האדמה וכלה בכימיה המתרחשת בזמן שתפוח האדמה נח בשק לאחר האסיף.
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 קראו עוד
איך יוצרים צמח טרנסגני: מדריך מופשט (ומעט פשטני)
רשומת אורח המסבירה כיצד יוצרים צמחים מהונדסים גנטית ובמה זה שונה ודומה לשיטות השבחה חקלאיות קלאסיות
גל ויטנברג
אורז זהוב מול אורז רגיל. צילום: IRRI Images
צמחים טרנסגניים (מה שמכונה בעברית "צמח מהונדס גנטית") מעוררים הרבה עניין מצד אחד וחששות מצד שני. צמחים טרנסגניים נמצאים היום בחזית הפיתוח החקלאי ופוטנציאל השימוש בהם יכול לספק פתרונות לתחום רחב של בעיות המתעוררות בחקלאות המודרנית. למרות כל זאת קיימת תנועה לא קטנה המתנגדת לשימוש בצמחים כאלו. כחלק מהמאמץ להביא את הדיון בנושא לכזה המבוסס על ידע, נראה כי יש צורך לנסות ולהסביר מהם צמחים טרנסגניים ואיך יוצרים אותם. התוצאה לפניכם.
קראו עוד
תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות 