Tag Archive | טפילים

טורפים נסתרים

צמחים טורפים לוכדים בעלי חיים כדי לנצל את החנקן בגופם. מחקר חדש מראה כי גם צמחים "רגילים" מסוגלים להרוג ולעכל חרקים בעזרת פטרייה השותפה לצייד

נעם לויתן | גליליאו

Metarhizium anisopliae fungus, capable of killing more than 200 insect species including cockroaches (pictured) (Photo credit: Wikipedia)

מקק שהותקף על ידי הפטרייה. מתוך ויקיפדיה.

צמחים, כמו כל האורגניזמים המוכּרים לנו, זקוקים לתרכובות חנקן כדי לגדול. הגז חנקן אמנם נפוץ מאוד באטמוספרה, ומהווה 78% מנפחה, אבל הצמחים אינם מסוגלים לקלוט אותו ("לקבע חנקן") ישירות מהאוויר. הם קולטים תרכובות חנקן מהקרקע, אך גם זאת רק בזכות חיידקים קושרי חנקן החיים בקרקע או בסימביוזה בתוך שורשי צמחים מסויימים, שמקבעים את החנקן שבאוויר והופכים אותו לתרכובות זמינות לצמחים (חנקה או אמוניה). נוסף על כך, פטריות וחיידקים מפרקים חומרים אורגניים בקרקע, כגון צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם חזרה לתרכובות זמינות וכן לחנקן חופשי החוזר לאטמוספרה.

צמחים טורפים, כמו הכדנית או הנאדיד, הגדלים במקומות דלים בחנקן, מצאו דרך אחרת להשיג חנקן: הם לוכדים בעלי חיים (או את גלליהם), מעכלים אותם, ומנצלים את החנקן מגופם. סקוט ביהי (Behie) ועמיתיו מאוניברסיטת בּרוֹק בקנדה, גילו, במחקר שפורסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Science, כי גם צמחים "רגילים" מסוגלים להרוג ולעכל חרקים. אך בעוד צמחים טורפים עושים זאת באמצעות מלכודות בולטות לעין, צמחים אחרים צדים בסתר, בעזרת פטרייה השותפה להרג.
קראו עוד

מודעות פרסומת

קרם נגד אלמוגים

חומרים פעילים הנמצאים בתכשירי ההגנה נגד שמש מסכנים אלמוגים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

אלמוג שהלבין כתוצאה מחשיפה למסנני קרינה

אלמוג בריא (משמאל) שנחשף לחומרים הקיימים בתכשירים מסנני קרינה הופך ללבן (מימין) לאחר מות האצות הסימביוטיות שחיו בתוכו. תצלום: רוברטו דאנוברו (Danovaro)

מחקר שפורסם בכתב-העת Environmental Health Perspectives אימת את החשד, כי תכשירי הגנה נגד שמש עלולים לגרום להלבנת שוניות אלמוגים. ארבע תרכובות אורגניות הנפוצות בתכשירים לסינון קרינה אולטרה-סגולה (UV) גורמות לנגיפים רדומים, הנמצאים בתוך האצות האנדוסימביוטיות (הקרויות זוֹאוֹקסַנטֶלות) החיות בגופם של אלמוגים בוני-שונית, "להתעורר" ולעבור למצב ליטי, קטלני. במצב זה הנגיפים מתרבים עד לפיצוץ האצות, והנגיפים המשתחררים מהן אל הסביבה עלולים להדביק מושבות אלמוגים נוספות. האצות החיות באלמוגים מספקות להם חומר אורגני ואנרגיה שהן מייצרות בתהליך הפוטוסינתזה, וכן מסייעות בתהליך השקעת פחמת הסידן המשמשת לבניית שלד האלמוג. כאשר האצות מתפוצצות ומופרשות מהאלמוג, הוא נותר לבן ומורעב, ולבסוף מת.
קראו עוד

להפיץ חיידקים ויתושים – ולמנוע קדחת?

מניעת קדחת דנגי בעזרת יתושים המודבקים בחיידקים שעוצרים את נגיף הקדחת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

יתושת אדס מצרי (Aedes aegypti)

יתושת אדס מצרי (Aedes aegypti) בזמן ארוחה. צילום: James Gathany, CDC.

בשבוע הראשון של ינואר 2012 הגיעה קבוצת חוקרים, בראשותו של סקוט אוניל (O’neill) מאוניברסיטת מונש במלבורן, לשתי ערים בחוף המערבי של אוסטרליה. שם הם שחררו כמה אלפי יתושים, בניסוי שנועד להילחם באחת המחלות הטרופיות הקשות ביותר – קדחת דֶנגי.

כ-50 מיליון איש בשנה, ביותר מ-100 מדינות, חולים במחלה הגורמת לחום וכאבים ובמקרים מסוימים עלולה גם להסתיים במוות. המחלה נגרמת על ידי נגיף שמועבר לבני-אדם בעיקר על ידי יתוש ממין מסוים – אדס מצרי (Aedes aegypti). קראו עוד

האויב שבפנים: הנמלט

זחל טפילי נוטש את הפונדקאי שלו ונמלט בשעת סכנת מוות

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

חייה של כנימת עלה הבננה (Pentalonia nigronervosa) אינם קלים. כפי שמרמז שמה, הכנימה היא טפילה של צמחי בננה ומאחר שהיא מזיקה החקלאים מנסים להדבירה. אויבים טבעיים של הכנימה טורפים אותה, במקרה הרע מבחינתה, או משתמשים בה כבית גידול לצאצאיהם בעודה בחיים במקרה הנורא. אותם צאצאים, הגדלים כטפילים בתוך הכנימה, זוכים בהספקת מזון קבועה בעודם ניזונים מרקמותיה וכן בסביבה המסתירה אותם מאויביהם. אך גם הם עלולים להיפגע ואף למות כאשר הכנימה הפונדקאית נקלעת לסכנה ומותקפת על-ידי טורף.

זחל של הפרזיטואיד Endaphis לאחר שיצא מגופה של הפונדקאית שלו, כנימת הבננה.

זחל של הפרזיטואיד Endaphis לאחר שיצא מגופה של הפונדקאית שלו, כנימת הבננה. צילום: מתוך המאמר המקורי, courtesy of Frédéric Muratori

בעלי חיים רבים משנים את מיקומם כדי להתמודד עם סכנה ולשפר את סיכוייהם לשרוד. למשל, אדם הבוחר להיכנס לחדר מחומם כשמשתוללת סופת שלגים בחוץ או ציפורים הנודדות לארצות חמות ומשופעות במזון. שינוי מיקום שיכול להאריך פלאים את חיי בעל החיים הוא הימלטות מפני טורף. ואולם טפיל החי בתוך פונדקאי כלוא בגופו של זה, ולכן אינו יכול להימלט בעת סכנה.
קראו עוד

מי צריך סקס כשאפשר להתייבש?

על סקס, טפילים, מלכות אדומות ורוטיפרים מיובשים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מרוץ המלכה האדומה. איור: ג'ון טניאל, מתוך ספרו של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".

מרוץ המלכה האדומה. איור: ג'ון טניאל, מתוך הספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".

בשביל מה בעצם צריך סקס? הרוב המוחלט של מיני בעלי החיים מתרבים ברבייה זוויגית, למרות הבזבוז הכרוך בכך. וכנראה שיש לכך סיבה: על פי התיאוריות המקובלות, בעל חיים המתמיד ברבייה אל-זוויגית למשך זמן רב ייכחד לבסוף. בין היתר, ההכחדה צפויה מאחר שטפילים התוקפים את בעל החיים, אך מתרבים ברבייה זוויגית, יתפתחו אבולוציונית מהר יותר ממנו ויגרמו להכחדתו. מחקרים על התפתחות הרבייה הזוויגית נעשו בין השאר בחלזונות, שבהם אפשר למצוא מינים המתרבים ברבייה זוויגית לצד מינים דומים המתרבים בדרך אל-זוויגית, וברוטיפרים − חסרי חוליות מיקרוסקופיים החיים בסביבות של מים מתוקים. בניגוד לבעלי חיים אל-זוויגיים אחרים, הרוטיפרים, הנמנים עם מחלקת Bdelloidea, שרדו 80 מיליוני שנים אף שהם מתרבים ברבייה אל-זוויגית בלבד. ברשומה זו, השניה בסדרת רשומות העוסקת בטפילים, נבדוק מהם היתרונות והחסרונות של הרבייה האל-זוויגית. מדוע ויתרו מרבית האורגניזמים עליה? וכיצד הרוטיפרים שורדים ומשגשגים?

למה סקס? בגלל הטפילים

ביולוגים חוקרים כבר קרוב ל-40 שנים מדוע קיים סקס, מחקר שהחל כשהביולוג הבריטי ג'ון מיינרד סמית (Maynard Smith) הבהיר קראו עוד

הזחל הרעב

זחלים החיים בעלים שעומדים להתייבש יכולים "להחזיר אותם לחיים" בעזרת חיידקים סימביונטים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

דמיינו לרגע שאתם לרווה של עש – זחל קטן החי בתוך עלה ומתקדם לאורכו תוך כדי אכילה. כל קיומכם תלוי בעלה היחיד הזה, המספק לכם מזון והגנה. אבל אתרע מזלכם לחיות בעלה של עץ נשיר, והסתיו מתקרב. העלה משחים ומצהיב והרקמות החיות שלו, המלאות סוכרים, חומרי מזון נוספים ולחוּת, מתייבשות. מה יכולים הזחלים לעשות במצב כזה? הם אינם מסוגלים לצאת ולעבור לעלה אחר – לא עד שיגדלו, ישלימו את הגלגול ויהפכו לבוגרים. העלה "שלהם", מצד שני, לא יוכל להמשיך ולכלכל אותם עוד זמן רב. כדי לשרוד, הזחל חייב "לבצע נס" ולהחזיר את העלה שלו לחיים.
קראו עוד

ים של טפילים

טפילים החיים בנהרות העולם ובמעמקי הים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לפני כחמש שנים המתינה לסועד לונדוני הפתעה גרועה בהרבה מזבוב במרק. בפיו של הדג שאותו הזמין, דג הפָּרִידה (דג ממשפחת הלוּטיאניים, Lutjanidae), היה סרטן טפילי קטן במקום לשון. הסרטן הטפיל כיכב שוב בחדשות העולם וכן בתוכנית החדשות ההיתולית "קולבר ריפור" לאחר שדייג בריטי, שדג ליד איי מינקווירס הסמוכים לאי ג'רזי, העלה ברשתו דג שלשונו הוחלפה על-ידי הטפיל.

אם הסרטון לא מוצג – לחצו כאן.

הסרטן הטפילי הוא רק אחד מבין הטפילים הרבים המתגוררים במים, קראו עוד

%d בלוגרים אהבו את זה: