להפיץ חיידקים ויתושים – ולמנוע קדחת?

מניעת קדחת דנגי בעזרת יתושים המודבקים בחיידקים שעוצרים את נגיף הקדחת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

יתושת אדס מצרי (Aedes aegypti)

יתושת אדס מצרי (Aedes aegypti) בזמן ארוחה. צילום: James Gathany, CDC.

בשבוע הראשון של ינואר 2012 הגיעה קבוצת חוקרים, בראשותו של סקוט אוניל (O’neill) מאוניברסיטת מונש במלבורן, לשתי ערים בחוף המערבי של אוסטרליה. שם הם שחררו כמה אלפי יתושים, בניסוי שנועד להילחם באחת המחלות הטרופיות הקשות ביותר – קדחת דֶנגי.

כ-50 מיליון איש בשנה, ביותר מ-100 מדינות, חולים במחלה הגורמת לחום וכאבים ובמקרים מסוימים עלולה גם להסתיים במוות. המחלה נגרמת על ידי נגיף שמועבר לבני-אדם בעיקר על ידי יתוש ממין מסוים – אדס מצרי (Aedes aegypti). למחלה אין תרופה או חיסון, ומאמצי רשויות הבריאות מתרכזים בניסיון לצמצם את אוכלוסיית היתושים – ניסיון שבמרבית המקרים אינו מוצלח במיוחד, ובעשורים האחרונים הטווח הגיאוגרפי של המחלה אפילו גדל. שחרור של יתושים נוספים אולי נשמע כרעיון לא מוצלח במיוחד ללחימה במחלה המועברת על ידי יתושים, אבל היתושים ששוחררו בערי החוף הכילו נשק סודי בתוך גופם – חיידק מסוג Wolbachia.

במאמר שפרסמו ב-2011 במגזין Nature, הראו החוקרים כי הדבקה בחיידק זה מקנה ליתוש עמידות בפני הנגיף הגורם לקדחת דנגי. לא לחלוטין ברור כיצד זה קורה. מחקרים הראו כי החיידק גורם להפעלה של מערכת החיסון של היתוש וייתכן שזה מה שמונע את ההדבקה בנגיף – אם כי ככל הנראה ישנם גם גורמים אחרים המעורבים בכך.

יתושה הנושאת את החיידק מעבירה אותו לצאצאיה, תכונה העוזרת לחיידק להתפשט באוכלוסייה – כל הצאצאים של הנקבות המודבקות נושאים את החיידק. לעומת זאת, כאשר זכר הנושא את החיידק מפרה נקבה שאינה נושאת אותו, העובּרים מתים. כך, חלק מהנקבות הלא מודבקות מאבדות את עובריהן ולא מתרבות.

במאמר נוסף, שפורסם במקביל במגזין Nature, מדווחים החוקרים על ניסוי שנערך בינואר 2011, בו הם שחררו אלפי יתושים מודבקים במשך כתשעה שבועות בשני אתרים שונים, בסך הכול כ-150,000 יתושים, זכרים ונקבות, בכל אתר. בדיקות שנערכו כמה שבועות לאחר מכן הראו כי החיידק התפשט לכ-90% מהאוכלוסייה. מכיוון שמטרת הניסוי היתה לבדוק האם החיידק יכול להתפשט באוכלוסיית בר של היתוש, החוקרים בחרו בזן שמתפשט במהירות, ולאו דוקא בזן שחוסם את הנגיף בצורה הטובה ביותר. בניסוי החדש, שהתחיל ב-2012, משתמשים החוקרים בזן של החיידק שחוסם את הדבקת היתושים בנגיף באופן מלא.

המבחן האמיתי לשימוש בחיידקי Wolbachia הוא: האם הם מסוגלים להוריד את שכיחות קדחת הדנגי באזור – לא רק את ההדבקה של היתושים, אלא גם את זו של בני האדם? האתרים שבהם נערך הניסוי בשנה שעברה, כמו אלו שבהם הוא נערך כיום, קטנים מדי ואחוזי ההדבקה בהם נמוכים מכדי שאפשר יהיה לזהות אפקט בעל מובהקות סטטיסטית. החוקרים מצפים כי בשנים הקרובות הם יוכלו להתחיל בניסויים במקומות שבהם מקרי ההדבקה נפוצים יותר, שם הם מקווים להראות את יעילות השיטה של הפצת יתושים מודבקים. אם בניסויים אלו יתקבלו תוצאות חיוביות, הם עשויים להוביל לפריצת דרך בניסיונות למנוע את התפשטותה של קדחת דנגי.

לקריאה נוספת

המאמרים המקוריים:

Walker, T. et al. The wMel Wolbachia strain blocks dengue and invades caged Aedes aegypti populations. Nature 476, 450–453 (2011). doi:10.1038/nature10355 (PDF).

Hoffmann, A. A. et al. Successful establishment of Wolbachia in Aedes populations to suppress dengue transmission. Nature 476, 454-457 (2011). doi: 10.1038/nature10356 (PDF).

ידיעה ב-Nature News על הניסויים.

דרור בר-ניר, "חיידקים נגד זכרים", "גליליאו" 94.

שיטה אחרת לשימוש בחיידקים נגד מחלות המועברות על ידי יתושים מתוארת ברשומה "חיידקים מהונדסים-גנטית נלחמים במלאריה… במעי היתושים" בבלוג "מדע אחר" של רועי צזנה.

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו גיליון 163, מרץ 2012

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: