"אינפודמיה": המגפה המסוכנת שאין לה חיסון

את מגפת הקורונה ליוותה גם התפרצות קשה של מגפת מידע שקרי ומסולף שעלול להיות מסוכן. הוא הופץ לא רק ברשתות החברתיות אלא גם בעזרת כלי תקשורת ופוליטיקאים

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

קוראת או יוצרת פייק ניוז? צילום: memyselfaneye, Pixabay

נגיף קורונה הכבר לא כל כך חדש, SARS-CoV-2, לא רק גרם למחלה מסוכנת שהפכה למגפה עולמית, אלא גם הגביר את התפשטותה של מגפה הרסנית נוספת – אינפודמיה, מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה.

מידע לא מהימן, כזבים וידיעות שקריות קיימים כנראה משחר האנושות. הם הביאו לנו אלים ומפלצות, תקוות שווא וסיפורי גבורה, הסתה ושנאה. ליוצרים ולמפיצים הראשונים שלהם הם העניקו שליטה, הנאה או רווח כלכלי. חלק ממפיצי השקרים מרוויחים מהם ישירות, למשל מפחידים מפני חיסונים כדי למכור לקורבנות המפוחדים מים קסומים או תוספי תזונה. יש מפיצי שקרים שנפלו קורבן לשרלטנים ואינם מודעים לכך שהם מפיצים כזבים הרסניים. אחרים, כמו אנשי תקשורת מסוימים, דוברים ופוליטיקאים, מעוותים מידע או מתעלמים ממנו כשהוא לא מתאים לאמונותיהם, לתפיסותיהם או לעמדותיהם, ומפיצים במקומו "עובדות" אלטרנטיביות.

בתקופתנו מפיצי הכזבים פורחים בזכות האינטרנט, ובמיוחד בזכות הרשתות החברתיות שבנויות כך שפוסטים שקריים מקבלים יותר חשיפה ומגיעים לאנשים רבים. אכן, מחקר שפורסם ב-2018 הראה שהסיכוי שידיעות מזויפות ירוטווטו (ישותפו) היה גבוה ב-70 אחוז בהשוואה לאמיתיות. סיפור שקרי לרוב מרגש יותר ומכיל מידע חדש יותר מסיפור אמיתי, ולכן מגדיל את הסיכוי שאלו שנתקלים בו יגיבו בהפתעה או בכעס ואז ימהרו לחלוק אותו עם אחרים. האלגוריתמים של הרשתות ככל הנראה מזהים את התגובות האלו ומגבירים את החשיפה שמקבלים השקרים. אותן רשתות גם חושפות את חבריהן להשפעת פרופילים מזויפים ובוטים – תוכנות שמתחזות לבני אנוש ומפיצות פוסטים, מה שמאפשר לגורמים עוינים – כמו רוסיה, סין ואיראן – להשתמש במידע שקרי כנשק. אחרי הכל, אם הרבה פרופילים ומקורות שונים חוזרים על שקר, הוא משכנע יותר.

חוסר הוודאות והחששות המלווים באופן טבעי את מגפת הקורונה הם גן עדן לאותם מפיצי פייק ניוז, שיכולים למלא את פערי הידע בשקרים, ולעוות לצורכיהם את הידע הקיים. מידע נכון ומהימן בשעת מגפה מציל חיים, אך שקרים ופייק ניוז מסכנים חיים, ומקשים את ההתמודדות עם המגפה והשמירה על בריאות הציבור. כמו הנגיף, המידע המטעה והשקרי מידבק ביותר ומתפשט בקלות. שמירה על ריחוק פיזי ובידוד משפיעים לטובה על בלימת הנגיף, אך עלולים דווקא להגביר את האינפודמיה, מאחר שעוד ועוד אנשים הנמצאים לבד שומרים על קשר דרך הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים המיידיים, וכך נחשפים דרכן למידע שגוי או מסולף.

גם לתקשורת ה"מסורתית" חלק נכבד באינפודמיה. כתבים ועורכים מכל הקשת המקצועית בוחרים לדווח על מידע לא מבוסס בנושא המגפה; להציג תמונות מטעות אך מושכות תשומת לב; לתת במה ל"מומחים" שלא שינו את עמדתם נוכח ראיות חדשות או שחזרו על כזבים שוב ושוב; או להפיץ שקרים והמצאות של פוליטיקאים.

בחודש מרץ, לדוגמה, אוליבייה וראן (Véran), שר הבריאות של צרפת, הפיץ פייק ניוז שהפחיד אנשים מפני נטילת נוגדי דלקת כמו איבּוּפרוֹפן או קוֹרטיזוֹן. בתקשורת בעולם וגם בארץ הדהדו את הטענה חסרת הבסיס, עד שארגון הבריאות העולמי (WHO) נאלץ להבהיר שאין לה שחר. בישראל ניסו פוליטיקאים חסרי אחריות וידע מתאים לערער את אמינותם של מומחים. למשל יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת,  ניסתה לטעון שמקדם ההדבקה, מונח ותיק ובסיסי באפידמיולוגיה, נוצר כ"מקדם הפחדה" במיוחד כדי להכשיר הגבלות; חבר הכנסת אלי אבידר הכחיש את קיומה של המגפה והפיץ תאוריות קשר על החיסון נגד קורונה ועל בנימין נתניהו; וחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הפיצה כזבים מסוכנים בנוגע למקור הנגיף.

אחד המפיצים הגדולים של פייק ניוז הוא נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ (Trump). על פי סקירה של 38 מיליון פרסומים [PDF] בשפה האנגלית בתקשורת המודפסת והמקוונת, טראמפ היה המניע העיקרי של הפצת מידע כוזב. כמעט 38 אחוז מהשיח בתקשורת שכלל מידע שקרי או שגוי על המגפה היה קשור לטראמפ. רק כ-16 אחוז מהשיח התקשורתי עסק בבדיקת עובדות ותיקון שגיאות.

שקריו של טראמפ אינם הפתעה גדולה. עוד לפני שנבחר לנשיא הוא לא הסתיר את הבוז שהוא רוחש למומחים, ולממצאים מדעיים שלא תואמים את תפיסותיו ואת האינטרסים העסקיים שלו. נראה שבתקופת שלטונו הממשל נלחם בכל כוחו במדע, בניסיון להעלים עובדות וממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדות הנשיא. טראמפ המשיך בכך גם בעת המגפה, מלבד בנושא פיתוח החיסונים לקורונה. הוא המליץ על "טיפולים" לא מבוססים ואף מסוכנים, כגון אקונומיקה או התרופה למלריה הידרוקסיכלורוקווין. הוא גם שיקר שוב ושוב וביודעין לגבי חומרת המגפה כשטען שאין מה להתרגש מנגיף הקורונה ושהוא כמו שפעת (מחלה מסוכנת בפני עצמה), אף שידע ש-SARS-CoV-2 מידבק יותר ומסוכן יותר. כשנחשף השקר טראמפ שיקר שוב וטען "לא שיקרתי". בנוסף הוא הפיץ מידע כוזב על מקור המגפה ושיקר שהנגיף יוצר במעבדה בסין – בטעות או כנשק ביולוגי.

סין לא טמנה ידה בצלחת והפיצה פייק ניוז משלה כדי לנסות להסוות את מקור ההתפרצות העולמית. בין היתר הפיצו גורמים סיניים מידע מטעה שמקור הנגיף אינו בסין ושאולי אפילו מדובר בנשק ביולוגי של ארצות הברית. כמו כן, בניסיון להסתיר את כשלונה הראשוני בטיפול במגפה, סין כלאה או העלימה אנשים שדיווחו על המגפה או מתחו ביקורת על התמודדות הממשל עמה. לאחרונה גזר בית משפט בסין ארבע שנות מאסר על עיתונאית שדיווחה מהעיר ווהאן על התפרצות הקורונה והציגה נרטיב שונה משל הממשל.

איראן והעולם הערבי האשימו ביצירת הנגיף ובהפצתו לא רק את ארצות הברית אלא, מתוך אנטישמיות צפויה, גם את ישראל.

מקור עיקרי לסיפורים המפחידים על שנגיף קורונה יוצר כנשק ביולוגי הוא רוסיה, מדינה שמנוסה בהפצת פייק ניוז כדי לפגוע במדינות אחרות ולהחלישן. רוסיה כבר ניצלה מגפה עולמית לגרימת נזק ולפגיעה בחייהם של אנשים. מ-1983 היא, כלומר ברית המועצות, הפיצה במסגרת מבצע "אינפקציה" (Инфекция) פייק ניוז כי הנגיף הגורם לאיידס, שלימים יקבל את השם HIV, הוא נשק ביולוגי שפותח בבסיס "פורט דטריק" במרילנד [PDF]. את תיאוריית הקשר הזאת עזרו להפיץ ביולוג יהודי ממזרח גרמניה, יקוב סגל (Segal), ואשתו לילי, שהוצגו בפרסומים כמדענים צרפתים [PDF]. אומנם מדענים הפריכו בקלות את הפרסום השקרי, אבל הוא זכה לתפוצה בתקשורת, והעולם סבל וסובל מתוצאותיו: תיאוריות קשר על המקור של HIV, והכחשת איידס שהובילה בין היתר למותם של לפחות 330 אלף אנשים בדרום אפריקה.

רוסיה אף ניצלה את המגפה הנוכחית כדי להגביר את ניסיונותיה לפגוע בהתקדמות הטכנולוגית במערב. עוד לפני שהקורונה פרצה לחיינו ניסתה רוסיה, דרך צבא בוטים, פרופילים מזויפים ורשת התקשורת שלהם להפצת פייק ניוז, RT, לעורר פחדים מפני הדור החמישי של טכנולוגיית התקשורת הסלולרית, 5G. לכן, כשנגיף קורונה החל להתפשט, הפיצו הרוסים (ומתנגדי חיסונים) שקרים מגוחכים ושקוּפים על כך שהטכנולוגיה הזאת אשמה במגפה, לא הנגיף. בבריטניה כמה אנשים שהתפתו להאמין לשקרים האלה אפילו שרפו אנטנות סלולריות כי חשבו שהן אנטנות 5G, ותקפו טכנאים של חברות הטלפונים.

בנוסף, רוסיה, שעל פי דיווחים שונים האקרים מטעמה תקפו חברות מערביות המפתחות חיסונים כדי לגנוב מחקרים הקשורים לפיתוח, מפיצה שקרים מפחידים נגד חיסוני קורונה אלו. לדברי ז'וזפ בורל (Borrell), הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, הפייק ניוז הרוסי על החיסונים מכוון כלפי מדינות שהיא רוצה למכור להן את החיסון שלה לקורונה. חיסון שכלל לא סיים את כל שלבי הניסויים הקליניים לבדיקת יעילותו.

איך נלחמים באינפודמיה

הפצת פייק ניוז, במיוחד בתקופת מגפה, מסכנת חיים. באיראן מתו מאות אנשים מהרעלת מתנול – אלכוהול תעשייתי – לאחר ששוכנעו ברשתות החברתיות שאלכוהול מרפא קורונה. בארצות הברית מתו כמה אנשים לאחר שנטלו על דעת עצמם תרופות נגד מלריה לטיפול במחלת הקורונה, COVID-19, או למניעתה. האמונה בפייק ניוז מגדילה את הסיכון שאנשים לא יישמו את ההנחיות למניעת הפצת המחלה, והמיתוסים וחצאי אמיתות שמופצים לגבי החיסונים עלולים לגרום לאנשים לחשוש להתחסן ולהגן על עצמם ואולי גם על אחרים מקורונה, דווקא עתה כשסוף סוף יש חיסונים יעילים נגד הנגיף.

סרטון של מכון דוידסון עם טיפים לזיהוי הודעות שקריות בווטסאפ

איש אינו חסין בפני מידע שקרי. בתנאים מסוימים קשישים, שנמצאים בסיכון מוגבר למות מ-COVID-19, הם גם בעלי סיכון מוגבר ליפול קורבן לפייק ניוז. בתנאים אחרים דווקא צעירים (בני 18 עד 29) מאמינים להטעיות בקלות רבה יותר. ידע יכול להגן לעתים מפני כזבים, אך בנושאים שמפולגים על פי זהות פוליטית או דתית דווקא בעלי ידע רב יותר נוטים להיצמד לעמדות של השבט הפוליטי או הדתי שלהם. מסיבות אלו המאבק בפייק ניוז דורש מאמץ, והקניית כלים שעוזרים להתגבר על הנטייה הקיימת, לפעמים, להאמין למידע המופץ.

עוד בתחילת מגפת הקורונה [PDF] הכיר ארגון הבריאות העולמי בסכנת מגפת המידע ויצא להתמודד איתה כפי שמתמודדים עם מגפה: זיהוי האיום, ניתוח השפעתו, והפעלת צעדים לצמצום השפעתו ובלימת התפשטותו. לשם כך הקים הארגון צוותים שפועלים 24 שעות ביממה לזיהוי שמועות וחדשות כזב ולהפרכתם. קבוצת "מכסחי מיתוסים" של הארגון עובדת עם חברות המדיה הגדולות, כמו טוויטר, פייסבוק, גוגל, יוטיוב וטיקטוק, כדי לבלום את התפשטות המידע השקרי, ולהפיץ במקומו מידע מהימן ומבוסס. חברות אלו התחייבו לעבוד יחד במלחמה במידע המסולף, הוסיפו תוויות אזהרה לפרסומים שזוהו בהצלחה כמידע שגוי, ואף הסירו תכנים שקריים מסוכנים.

כמה ממשלות בעולם שיתפו גם הן פעולה עם ארגון הבריאות העולמי במלחמה במגפת המידע. אם כי בישראל, עד לאחרונה, משרד הבריאות כמעט לא התמודד עם המידע המסולף והפייק ניוז על מגפת הקורונה. גם בהתפרצויות קודמות של מחלות – הפוליו ב-2013 והחצבת בשנים 2019-2018 – משרד הבריאות לא התמודד עם שקרים של מתנגדי החיסונים. את החלל מילאו אזרחים ועמותות שבריאות הציבור חשובה להם. הם הפריכו את השקרים של מתנגדי החיסונים ומכחישי הסכנה שבמחלות וענו לשאלות של אנשים שהיססו להתחסן לאחר שנחשפו למידע מסולף. גם במגפת הקורונה עיקר המאמץ לבלום את המידע הכוזב לגבי המחלה, הנגיף, ההתגוננות מפניו, ועתה גם לגבי החיסון, נפל על כתפי אנשים פרטיים ועמותות, לעתים עם סיוע מהתקשורת ולעתים תוך מאבק בשקרים שהיא סייעה להפיץ. רק לאחרונה גם משרד הבריאות הצטרף למאמצי ההתמודדות עם פייק ניוז.

אולם, עם כל המאמצים, המצאת שקרים דורשת הרבה פחות השקעה מהפרכתם, לכן הגופים והאנשים שממציאים פייק ניוז עושים זאת במהירות רבה והמפריכים תמיד במרדף אחריהם. מסיבה זו הדרך הטובה ביותר לעצור חדשות כזב והודעות שקריות היא להדריך אנשים כיצד לזהות אותן, ולעודד אותם להימנע מהפצה של מידע לא בדוק.

כדי לעזור בכך פרסם ארגון הבריאות העולמי כללי אצבע שיכולים לעזור לזהות פייק ניוז ו"לשטח את עקומת האינפודמיה", כמו לבדוק את מקור ההודעה, לקרוא מעבר לכותרת, לבדוק מי פירסם ומתי, לבדוק שיש מקורות נוספים שתומכים בסיפור, ועוד. טיפים נוספים לזיהוי הודעות שקריות הם לשים לב לריבוי סימני פיסוק או אמוג'י, לניסוח משובש או שגיאות שנועדו להטעות את האלגוריתמים של חברות המדיה ("חיםון או "חי0ון" במקום "חיסון"), להודעות עם ניחוח קונספירטיבי, לפנייה לסמכות לא ברורה ("חוקר מסטנפורד כתב") או ללא קישור למקור ("לפי משרד הבריאות"), ולהמלצות רפואיות משונות ("גרגרו מי מלח", "קחו תרופה למלריה").

אפילו אם הודעה נראית משכנעת, עדיין כדאי להשקיע מעט זמן בבדיקתה. לרוב דרושות רק כמה הקלקות כדי לגלות אם סיפור הוא אמיתי או מומצא. גם אפשר לבדוק את מהימנותה או לשאול לגביה במקורות שאפשר לסמוך עליהם כמו ארגון הבריאות העולמי, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מדעת, מדע גדול, קטנה, המשרוקית של גלובס, לא רלוונטי, מהצד השני עם גיא זהר, כמה וכמה כתבי וכתבות בריאות ומדע, וכאן בבלוג.

ואם אין זמן לעשות אפילו את זה? הכי טוב לא להעביר את ההודעה – כמו שאנשים נכנסים לבידוד כדי לא להפיץ את הנגיף ולפגוע ביקיריהם. כדאי לעצור ולחשוב לפני העברת מידע שיכול להיות שגוי, כי מידע כזה עלול להיות מסוכן כמו מגפת הקורונה. ואם בכל זאת מגיעה הודעה עם מידע שקרי? מומלץ גם לעמת את השולחים עם כך, שידעו שהפיצו פייק ניוז ולא יעבירו זאת לאנשים שאולי לא ידעו לזהות זאת, כי לא קראו את הכתבה.

למידע נוסף

ריאיון איתי על אחד השקרים שהפיצו על נגיף קורונה, בתוכנית הרדיו "בחצי היום" עם אסתי פרז:

כתבה ב-JAMA על איך רופאים יכולים להתמודד עם מידע מסולף שהמטופלים שלהם נחשפו אליו (באנגלית)

יונת אשחר ונעם לויתן, כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות, בבלוג "תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות"

הרשומה התפרסמה במקביל ככתבה באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי לקבל עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבה.

תגים: , , , ,

3 תגובות ל-“"אינפודמיה": המגפה המסוכנת שאין לה חיסון”

  1. motior אומר:

    מאמר חשוב וכתוב טוב

  2. ethy abrahamy אומר:

    מאוד מעניין
    לפני שנה ושנתיים הייתה בעולם מגפה נוראית של דלקת ראות, נפטרו הרבה אנשים, מדוע לא עשו מזה עניין?
    השנה היתה חצבת אבל שקט תקשורתי?
    שהיה כאן SARS HIV ועוד לא עשו מזה כזו היסטריה.
    יש כבר כמה מאות מוטציות, מי ערב שאכן החיסון חיסון ולא עשיית הון על גב הציבור בעולם.
    והיכן ההוכחות שמי שקבל חיסון לא יחלה או לא ידביק אחרים.
    למרות שהייתה לי אדמת בילדות נפגעתי שוב מאדמת לפני 41 שנה ובשנים האחרונות מתפרסמים מאמרים בעיתונים חשובים על תופעות לוואי מאוחרות של אדמת . אני לא לבד בסיוט הזה.
    לא מאחלת לשונאי. ושאלתי , אולי מה שהיה לנו רואים ואחיות לפני 41 שנה לא הייתה אדמת אלא קוביד X לא קבלתי תשובה.
    מצד שני אתמול בערוץ ההיסטוריה של נשיונאל גיאוגרפיק הייתה תוכנית על השתלת כל מיני בתוך קעקועים.
    כאלו שיאפשרו תקשורת אינטרנטית או תקשורת מוחית שאני מניחה שמישהוא ישלוט בה.
    יש הרבה שאלות שאין להן תשובה.
    עצוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: