כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות

יונת אשחר ונעם לויתן

רשומה של קרן לנדסמן על שטויות של עיתונאים הזכירה לנו מעשייה ישנה יותר מאותו אתר חדשות. אנחנו מבינים כמובן שאתרים פופולריים כמו Ynet אינם מגזינים מדעיים, ואיננו מצפים מהם לאותה דייקנות מדעית. מטרתם של אתרים כגון אלו, כאשר הם מפרסמים כתבות בנושא מדעי, הוא לתווך את הנושא לציבור שאינו מומחה בתחום ואפשר למצוא בערוץ המדע של Ynet, למשל, כתבות רבות העושות זאת בצורה נפלאה. עם זאת, ההפשטה ההכרחית של הז'רגון המדעי לא יכולה להיות תירוץ לטעויות גסות. כדוגמה בחרנו כתבה שפורסמה בתחילת 2012, שעסקה בקופים שנוצרו מחיבור של כמה עוברים (כימרים), היתה מופת של זלזול בקוראים, הציגה טעויות עובדתיות כמעט בכל משפט, והיתה, אם להיות כנים, פשוט כתובה באופן גרוע. ברור למדי שמי שלא יהיה הכותב (ואנו לא מאשימים אותו/אותה על שלא חתמו את שמם על הכתבה) לא טרח לקרוא את המחקר המקורי.

בחרנו בכתבה זו מאחר שהכותב אנונימי ומאחר שבעקבות פנייתנו ל-Ynet חלק מהשגיאות שהופיעו בה כבר תוקן (ללא מתן קרדיט):

הכתבה לפני ואחרי התיקון. צילומי מסך מאתר Ynet.

הכתבה לפני (ימין) ואחרי התיקון. צילומי מסך מאתר Ynet.


בכתבות מדע פופולרי נהוג לציין את שמות החוקרים ואת המגזין בו התפרסם המחקר ובדר"כ גם להוסיף מראה מקום (רפרנס) למאמר המקורי. הדבר מאפשר למי שרוצה להעמיק בנושא למצוא את החומרים הרלוונטיים. שום דבר מזה לא הופיע בכתבה, ואכן היו לנו קשה למדי לאתר את המאמר.

הטעויות בכתבה עצמה:

  1. טעות קטנה אך מעצבנת – הקס ורוקו אינם יצורי-כלאיים מיתולוגיים. פירוש שמם הוא "שש", ביוונית וביפנית.
  2. הקופים נוצרו מתאים שנלקחו מיותר מעוּבר אחד, אך כל העוברים היו מאותו מין וזן של קופים. האמירה שהם נלקחו מ"מקורות גנטיים של שישה זני קופים שונים" פשוט אינה נכונה.
  3. העוברים בניסויים הקודמים לא "הופּלו בידי אימותיהן" (ולא ברור, אגב, מאיפה הגיעה צורת הנקבה). החוקרים הפסיקו את ההריונות על מנת לבצע בדיקות גנטיות בעוברים.
  4. הכתבה מבלבלת שוב ושוב בין מספר ה"הורים", שתרמו מידע גנטי, ובין מספר הגנומים השונים בגופו של הקוף– כלומר, מספר העוברים השונים שיצרו אותו. החוקרים לא יודעים במדויק כמה עוברים תרמו ליצירתו של כל אחד מהשלושה – הם נוצרו במקור מחיבור של שישה עוברים, אך לא לגמרי ברור האם כל אחד מהעוברים אכן תרם בסופו של דבר ליצירת תאים בוגרים. ברור עם זאת ששלושתם כימרים – יש בהם מידע גנטי של יותר מעובר אחד, וייתכן מאוד ששל כל השישה. אם אכן הם נוצרו מחיבור של שישה עוברים, הרי שיש להם 12 הורים (שניים לכל עובר), לא שישה.
  5. עכברים וחולדות כימריים לא "נוצרו בדרך זו בעבר". למעשה, זו היתה הנקודה המרכזית של המאמר. החוקרים ניסו ליצור קופים כימריים בשיטה שבה השתמשו בשביל עכברים וחולדות, ונכשלו. לכן הם השתמשו בשיטה אחרת.
  6. המחקר חשוב להבנת התהליכים המתרחשים בעובר, וכך יכול אמנם להשפיע בסופו של דבר על מחקרים שקשורים בהתמיינות של תאי-גזע, כולל גידול איברים. אבל זהו מחקר בסיסי, והאמירה שהטכניקה שבה החוקרים השתמשו " תאפשר גידול איברים אנושיים" היא קצת מרחיקת לכת, בלשון המעטה. לחלוטין לא ברור לנו מה הקשר למניעת הריון.
  7. אנחנו לא הצלחנו למצוא שום ביקורת שהתפרסמה ב-Cell. כן התפרסם שם (מלבד המאמר המקורי) Preview שסקר את הניסויים, אך לא עסק כלל באתיקה. גם לא ברור לנו המשפט "טכניקה זו של גידול תאים במעבדה מזיקה לבעלי חיים יתר על המידה" – גידול תאים, מעצם מהותו, לא מזיק לבעלי חיים. בעלי חיים לא שייכים לעניין. (איננו אומרים שאין בעיות אתיות במחקר כולו – רק שחלק זה של המחקר אינו עוסק כלל בבעלי חיים, ולכן ניטרלי מבחינה זו).
  8. הסיבה שלא מצאנו ב-Cell ביקורת היא כי בניגוד לכתוב בכתבה "בביקורת על הניסוי שפורסמה בכתב העת Cell" הניסוי הוא זה שפורסם ב-Cell. הטעות נובעת מכך שהכתבה מתורגמת, לפחות בחלקה, מה-"דיילי מייל" והמתרגם לא הבין כי פירוש המשפט "But critics of the study, published in the journal Cell," הוא כי מועברת ביקורת על המחקר שפורסם בכתב העת Cell.

מעבר לכל הטעויות הנקודתיות, הכתבה נכשלה בהעברת המסר המרכזי של המאמר. רוב-רובו של המאמר המקורי הוקדש לדיון בהבדל בין תאים עובריים של עכבר מול אלו של קוף, בשלבים שונים, ומה תאים אלו מסוגלים ואינם מסוגלים לעשות. כיום, רוב המודלים עליהם עובדים חוקרים בחקר תאי-גזע ותאים עובריים הם מודלים של עכברים וחולדות. החוקרים הראו שתאים של קוף שונים מכמה בחינות מהותיות מאלו של עכבר, ולכן ייתכן מאוד שגם תאים אנושיים שונים מאוד מאלו של עכבר, והמודלים שלנו עשויים להיות פגומים. המסקנה של החוקרים היתה שיש לעשות ניסויים בתאים אנושיים (לא כולל ייצור עוברים כמובן), ולא להסתמך רק על מודלים של עכברים.

היה גם נחמד (אם כי אולי זה יותר מדי לבקש) אם הכותב היה מרחיב קצת על תופעת הכימרה, שקיימת באופן טבעי בבעלי-חיים שונים, ובכללם האדם. זה אולי היה גם עוזר לשים בפרופורציה את דבריו של ד"ר ג'ארוד ביילי (Bailey), שטען כי סביר שהקופים ימותו בייסורים משום שהם כימרות. בבני-אדם, לכימרות אין בדר"כ בעיות רפואיות מיוחדות.

כמובן, טעויות והטעיות כאלה אינן יחודיות לאתר Ynet ומופיעות גם בעיתונים יומיים ואתרים של עיתונים כלליים, אך בחרנו להגיב לכתבת הקופים הכימריים מאחר שהיא מכילה דוגמאות רבות במיוחד לשגיאות וקיצורי הדרך המופיעים לעיתים בכתבות מדע פופולרי. מי שמעוניין לדעת איך (לא) לדווח על מדע בעיתונות הפופולרית מוזמן לקרוא את המדריך הקצר המצורף:

איך לכתוב מדע פופולרי רע

  1. צא מתוך הנחה שהקורא שלך לעולם לא ירצה לדעת יותר ממה שאתה, בטובך, מואיל לספר לו. לכן אין טעם להוסיף מראה מקום למאמר המקורי, וגם לא צריך לציין את שם המגזין או את שמות החוקרים (שלא לדבר על לכתוב את שמם באנגלית, בשביל שניתן יהיה למצוא אותם בקלות בגוגל או בפאבמד). את הקרדיט שלהם הם כבר קיבלו כשפרסמו את המאמר. למה אתה צריך להזכיר את שמם?
  2. החמץ לחלוטין את מטרתו של המחקר ואת המסר העיקרי שלו. אם המאמר עוסק בהשוואה בין תאים עובריים של עכברים ושל קופים, מראה שהם שונים מאוד זה מזה ומטיל ספק בתקפותם של מודלים רפואיים המבוססים על עכברים, אתה יכול להתעלם מכך לחלוטין. למעשה, אתה יכול גם לכתוב משפט הסותר במפורש את המסר המרכזי של המחקר ("עכברים וחולדות נוצרו בדרך זו בעבר"). התרכז בלעדית בעובדה ששלושה קופים חמודים נולדו כתוצאה ממניפולציה של תאים – זה הרבה יותר סקסי. כל נסיון להכניס קונטקסט וסיבה למחקר רק יקלקל את הכתבה.
  3. הקפד לבלבל מושגים. האם הקופים נוצרו משישה עוברים, או שיש להם שישה הורים? זה לא בדיוק אותו דבר (הרי אם הם נוצרו משישה עוברים יש להם 12 הורים), אבל זה לא צריך לענין אותך. השתמש פעם בביטוי זה ופעם באחר, כאילו הם זהים. אם תוכל, הכנס את הביטוי הפחות נכון לכותרת. הוסף בלבול ע"י הכנסת מושגים שאינם קשורים לעניין כלל, כגון קביעה שהקופים נוצרו משישה זנים שונים.
  4. תאר את הניסויים בצורה מבולבלת או פשוט לא נכונה. למשל, כתוב שהעוברים בניסויים הראשוניים "הופלו בידי אימותיהן" (צורת הנקבה, שהיא טעות כמובן, היא רק תוספת). לא ממש ברור למה הכוונה כאן, אבל זה בהחלט לא נשמע כאילו החוקרים הפסיקו באופן מתוכנן את ההריונות. שזה, כמובן, מה שקרה בפועל.
  5. כל כתבת מדע פופולרי צריכה להכיל יעדים כלשהם, עדיף סקסיים ו/או בעלי נגיעה ישירה לחייהם של הקוראים, שהמחקר עליו אתה כותב תורם להם. אם המחקר הוא בסיסי לחלוטין ולא סביר שיהיו לו תוצאות פרקטיות כלשהן בעתיד הקרוב, פשוט תמציא. המחקר קשור להתמיינות של תאי גזע? כתוב שהטכניקה בה החוקרים השתמשו תאפשר גידול איברים אנושיים, גם אם הרעיון מגוחך למדי. במחקר מוזכרת המילה "עוּבּר"? כתוב שהוא יסייע להפריה חוץ גופית… וגם למניעת הריון. הכל קשור, לא?
  6. פזר לאורך הכתבה טעויות קטנות אך מעצבנות. למשל, אם הקופים קבלו שמות בעלי משמעות, הקפד לטעות בהם, או לטעון שפירוש שמו של אחד מהם (כימרו) הוא הפירוש לשמות של שלושתם, למרות שהשניים האחרים קבלו שמות שפירושם "שש", ולא בדיוק "יצור בין-כלאיים מיתולוגי".
  7. הבא בהרחבה את ההתנגדות של ארגונים שונים למחקר, אך הקפד להוציא גם את הדברים שלהם מהקשרם, כך שלא יהיה ברור לגמרי לאיזה חלק בניסוי הם מתנגדים, ולמה. הוסף משפטים אניגמטיים לחלוטין, כגון "טכניקה זו של גידול תאים במעבדה מזיקה לבעלי חיים יתר על המידה", מבלי להסביר כיצד גידול תאים עשוי להזיק לבעל חיים כלשהו, מלבד אולי הסטודנט שנאלץ לטפל בהם יום-יום.
  8. ולבסוף – בשום פנים ואופן אל תרחיב מעבר למאמר, או לכל גרסה מעובדת שלו שממנה אתה לוקח את המידע. כימרה היא תופעה מעניינת ומפתיעה? נו, כבר היה על זה פרק ב-CSI. שילכו ללמוד על זה מגריסום.

קריאה מומלצת: PHD Comics.

עדכון
01/05/2013: הדגשת המשפט הראשון בכל סעיף בתיבה "איך לכתוב מדע פופלרי רע", כפי שהציע חנן בתגובות.
מודעות פרסומת

תגיות: , , ,

4 responses to “כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות”

  1. חנן כהן says :

    ממליץ להדגיש את המשפט הראשון בנקודות שבקופסה. אפשר למחוק את התגובה לאחר קריאתה.

  2. אביב שרון says :

    מילים כדורבנות.

    תיקון טעות סופר: "מועיל בטובך" צריך להיות "מואיל".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: