כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות

יונת אשחר ונעם לויתן

רשומה של קרן לנדסמן על שטויות של עיתונאים הזכירה לנו מעשייה ישנה יותר מאותו אתר חדשות. אנחנו מבינים כמובן שאתרים פופולריים כמו Ynet אינם מגזינים מדעיים, ואיננו מצפים מהם לאותה דייקנות מדעית. מטרתם של אתרים כגון אלו, כאשר הם מפרסמים כתבות בנושא מדעי, הוא לתווך את הנושא לציבור שאינו מומחה בתחום ואפשר למצוא בערוץ המדע של Ynet, למשל, כתבות רבות העושות זאת בצורה נפלאה. עם זאת, ההפשטה ההכרחית של הז'רגון המדעי לא יכולה להיות תירוץ לטעויות גסות. כדוגמה בחרנו כתבה שפורסמה בתחילת 2012, שעסקה בקופים שנוצרו מחיבור של כמה עוברים (כימרים), היתה מופת של זלזול בקוראים, הציגה טעויות עובדתיות כמעט בכל משפט, והיתה, אם להיות כנים, פשוט כתובה באופן גרוע. ברור למדי שמי שלא יהיה הכותב (ואנו לא מאשימים אותו/אותה על שלא חתמו את שמם על הכתבה) לא טרח לקרוא את המחקר המקורי.

בחרנו בכתבה זו מאחר שהכותב אנונימי ומאחר שבעקבות פנייתנו ל-Ynet חלק מהשגיאות שהופיעו בה כבר תוקן (ללא מתן קרדיט):

הכתבה לפני (ימין) ואחרי התיקון. צילומי מסך מאתר Ynet.

בכתבות מדע פופולרי נהוג לציין את שמות החוקרים ואת המגזין בו התפרסם המחקר ובדר"כ גם להוסיף מראה מקום (רפרנס) למאמר המקורי. הדבר מאפשר למי שרוצה להעמיק בנושא למצוא את החומרים הרלוונטיים. שום דבר מזה לא הופיע בכתבה, ואכן היו לנו קשה למדי לאתר את המאמר.

הטעויות בכתבה עצמה:

1. טעות קטנה אך מעצבנת – הקס ורוקו אינם יצורי-כלאיים מיתולוגיים. פירוש שמם הוא "שש", ביוונית וביפנית.
2. הקופים נוצרו מתאים שנלקחו מיותר מעוּבר אחד, אך כל העוברים היו מאותו מין וזן של קופים. האמירה שהם נלקחו מ"מקורות גנטיים של שישה זני קופים שונים" פשוט אינה נכונה.
3. העוברים בניסויים הקודמים לא "הופּלו בידי אימותיהן" (ולא ברור, אגב, מאיפה הגיעה צורת הנקבה). החוקרים הפסיקו את ההריונות על מנת לבצע בדיקות גנטיות בעוברים.
4. הכתבה מבלבלת שוב ושוב בין מספר ה"הורים", שתרמו מידע גנטי, ובין מספר הגנומים השונים בגופו של הקוף– כלומר, מספר העוברים השונים שיצרו אותו. החוקרים לא יודעים במדויק כמה עוברים תרמו ליצירתו של כל אחד מהשלושה – הם נוצרו במקור מחיבור של שישה עוברים, אך לא לגמרי ברור האם כל אחד מהעוברים אכן תרם בסופו של דבר ליצירת תאים בוגרים. ברור עם זאת ששלושתם כימרים – יש בהם מידע גנטי של יותר מעובר אחד, וייתכן מאוד ששל כל השישה. אם אכן הם נוצרו מחיבור של שישה עוברים, הרי שיש להם 12 הורים (שניים לכל עובר), לא שישה.
5. עכברים וחולדות כימריים לא "נוצרו בדרך זו בעבר". למעשה, זו היתה הנקודה המרכזית של המאמר. החוקרים ניסו ליצור קופים כימריים בשיטה שבה השתמשו בשביל עכברים וחולדות, ונכשלו. לכן הם השתמשו בשיטה אחרת.
6. המחקר חשוב להבנת התהליכים המתרחשים בעובר, וכך יכול אמנם להשפיע בסופו של דבר על מחקרים שקשורים בהתמיינות של תאי-גזע, כולל גידול איברים. אבל זהו מחקר בסיסי, והאמירה שהטכניקה שבה החוקרים השתמשו " תאפשר גידול איברים אנושיים" היא קצת מרחיקת לכת, בלשון המעטה. לחלוטין לא ברור לנו מה הקשר למניעת הריון.
7. אנחנו לא הצלחנו למצוא שום ביקורת שהתפרסמה ב-Cell. כן התפרסם שם (מלבד המאמר המקורי) Preview שסקר את הניסויים, אך לא עסק כלל באתיקה. גם לא ברור לנו המשפט "טכניקה זו של גידול תאים במעבדה מזיקה לבעלי חיים יתר על המידה" – גידול תאים, מעצם מהותו, לא מזיק לבעלי חיים. בעלי חיים לא שייכים לעניין. (איננו אומרים שאין בעיות אתיות במחקר כולו – רק שחלק זה של המחקר אינו עוסק כלל בבעלי חיים, ולכן ניטרלי מבחינה זו).
8. הסיבה שלא מצאנו ב-Cell ביקורת היא כי בניגוד לכתוב בכתבה "בביקורת על הניסוי שפורסמה בכתב העת Cell" הניסוי הוא זה שפורסם ב-Cell. הטעות נובעת מכך שהכתבה מתורגמת, לפחות בחלקה, מה-"דיילי מייל" והמתרגם לא הבין כי פירוש המשפט "But critics of the study, published in the journal Cell," הוא כי מועברת ביקורת על המחקר שפורסם בכתב העת Cell.

מעבר לכל הטעויות הנקודתיות, הכתבה נכשלה בהעברת המסר המרכזי של המאמר. רוב-רובו של המאמר המקורי הוקדש לדיון בהבדל בין תאים עובריים של עכבר מול אלו של קוף, בשלבים שונים, ומה תאים אלו מסוגלים ואינם מסוגלים לעשות. כיום, רוב המודלים עליהם עובדים חוקרים בחקר תאי-גזע ותאים עובריים הם מודלים של עכברים וחולדות. החוקרים הראו שתאים של קוף שונים מכמה בחינות מהותיות מאלו של עכבר, ולכן ייתכן מאוד שגם תאים אנושיים שונים מאוד מאלו של עכבר, והמודלים שלנו עשויים להיות פגומים. המסקנה של החוקרים היתה שיש לעשות ניסויים בתאים אנושיים (לא כולל ייצור עוברים כמובן), ולא להסתמך רק על מודלים של עכברים.

היה גם נחמד (אם כי אולי זה יותר מדי לבקש) אם הכותב היה מרחיב קצת על תופעת הכימרה, שקיימת באופן טבעי בבעלי-חיים שונים, ובכללם האדם. זה אולי היה גם עוזר לשים בפרופורציה את דבריו של ד"ר ג'ארוד ביילי (Bailey), שטען כי סביר שהקופים ימותו בייסורים משום שהם כימרות. בבני-אדם, לכימרות אין בדר"כ בעיות רפואיות מיוחדות.

כמובן, טעויות והטעיות כאלה אינן יחודיות לאתר Ynet ומופיעות גם בעיתונים יומיים ואתרים של עיתונים כלליים, אך בחרנו להגיב לכתבת הקופים הכימריים מאחר שהיא מכילה דוגמאות רבות במיוחד לשגיאות וקיצורי הדרך המופיעים לעיתים בכתבות מדע פופולרי. מי שמעוניין לדעת איך (לא) לדווח על מדע בעיתונות הפופולרית מוזמן לקרוא את המדריך הקצר המצורף:

קריאה מומלצת: PHD Comics.