אומיקרון: וריאנט קורונה החדש

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט החדש, הקרוי גם B.1.1.529, "מעורר דאגה". עוד לא ידוע הרבה על הווריאנט ומדענים ברחבי העולם במירוץ להשלים את פערי המידע. מה ידוע ולא ידוע על אומיקרון? ועד כמה צריך לדאוג?

נעם לויתן | פורסם ב-01/12/2021

ביום שלישי, 23/11/2021, התוודע העולם לווריאנט חדש של נגיף קורונה בעל מוטציות רבות, שעלולות להשפיע על יכולתו להדביק או לחמוק ממערכת החיסון. כבר ביום שישי העניק ארגון הבריאות העולמי (WHO) לווריאנט החדש את השם "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני.

הארגון אף הגדיר את אומיקרון כ"ווריאנט מעורר דאגה" (VOC), בגלל ראיות ראשוניות שהראו שהוא עלול להעלות את הסיכון להדבקה חוזרת בקורונה, לעומת וריאנטים אחרים. זה רק וריאנט קורונה החמישי שהוגדר כ"מעורר דאגה" מאז תחילת המגפה, הגדרה השמורה לווריאנטים שנראה שהם מדבקים יותר, גורמים למחלה חמורה יותר, או מפחיתים את יעילותם של אמצעי הגנה מפניהם כגון חיסונים וטיפולים.

אומיקרון, הקרוי גם B.1.1.529, עורר דאגה בחוקרים בגלל מערך מוטציות, כלומר שינויים ברצף הגנטי, שהוא נושא, ומאחר שנראה שהוא מתפשט במהירות, ואפילו מצליח להתחרות בווריאנט דלתא. אולם נכון לכתיבת שורות אלה רוב הידוע על הווריאנט החדש של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא המוטציות שלו, שהשפעתן המלאה על תכונותיו אינה ודאית.

וריאנטים חדשים של קורונה נוצרים כל הזמן. עם גילוים חלקם עוררו דאגה בקרב חוקרים, ולפעמים בציבור הרחב בליבוי התקשורת, אך ברובם המוחלט של המקרים החשש התבדה והתברר שווריאנטים אלה אינם מעוררי עניין או דאגה והם חסרי חשיבות מיוחדת למהלך המגפה.

עוד מוקדם לדעת מה יעלה בגורלו של הווריאנט המדאיג החדש: אם יעלם כלעומת שבא או ידיח את וריאנט דלתא ויהפוך לוריאנט השולט הבא. כמו כן עוד אין מידע מהעולם "האמיתי" אם אומיקרון מדביק יותר בקלות מווריאנטים מעוררי דאגה אחרים, מסוגל לחמוק ממערכת החיסון, או גורם למחלה קשה או קלה יותר. עד שיתקבל מידע זה העולם יאלץ להתנהל בזהירות, ואקווה שגם בחכמה, בתנאים של חוסר וודאות.

אם כך מה ידוע ומה לא ידוע לגבי הווריאנט? ומה אפשר לעשות?

איך גילו את הווריאנט?

ב-11 בנובמבר נטלו חוקרים במעבדת ייחוס ל-HIV של בוטסואנה-הרווארד דגימות קורונה מכמה אנשים בבוטסואנה, שנמצאו חיוביים לנגיף. יומיים לאחר מכן, בהונג קונג, אדם ששהה בבידוד לאחר שחזר מדרום אפריקה נמצא חיובי לקורונה. ביום שלישי, 23 בנובמבר, בצהריים העלו החוקרים מבוטסואנה וכן אנשי משרד הבריאות בהונג קונג את הרצפים הגנטיים של נגיפי הקורונה למאגר הנתונים הפתוח של GISAID, יוזמה בינלאומית לשיתוף מידע גנטי של נגיפי שפעת ו-SARS-CoV-2.

באותו יום טום פיקוק (Peacock), וירולוג מאימפריאל קולג' בלונדון, סרק את הרצפים במאגר בחיפוש אחר מוטציות מעניינות. הוא מצא שם את הרצפים מבוטסואנה והונג קונג, וסיפר לעולם על כך בציוץ בטוויטר בו כתב שכרגע הבחין "במקבץ קטן מאוד של וריאנט הקשור לאפריקה הדרומית… בעל פרופיל מוטציות איום במיוחד בזיז (Spike)". הזיז הוא החלבון שבולט מפני שטח נגיפי קורונה ומאפשר להם לחדור לתאים, הוא גם המטרה העיקרית של הנוגדנים שהגוף מייצר נגד הנגיף.

בתחילת נובמבר חוקרים מדרום אפריקה, שהם חלק מרשת מעקב אחר נגיף קורונה והאבולוציה שלו בדרום אפריקה (NGS-SA), הבחינו בעלייה חדה במקרי קורונה בפרובינציית חאוטנג, שבירתה היא יוהנסבורג. הם החלו לחקור את הרצפים הגנטיים של הנגיפים שגילו לעומק, מאחר שהבחינו שהם שונים מרצפי הווריאנטים המוכרים. ביום שלישי בערב, לאחר הפרסום של פיקוק, העלו אותם ל-GISAID כדי שיהיו זמינים לחוקרים בכל העולם.

שי פליישון, דוקטור לביולוגיה מולקולרית מעמותת מדעת, גילה במאגר שישה רצפים גנטיים מדרום אפריקה של הווריאנט החדש, ובמהרה התגלו עוד רצפים משם. בעקבות ניתוח הרצפים נקבע לווריאנט השם B.1.1.529, לאחר שהתברר שהוא קשור לשושלת ותיקה של הנגיף של וריאנט בשם B.1.1 מתחילת 2020. מוצאו של וריאנט אלפא מעורר הדאגה – שהתגלה בנובמבר 2020 בדגימות שנאספו באנגליה בספטמבר – מאותה שושלת ולכן הוא קרוי גם B.1.1.7.

ביום חמישי ערכו שר הבריאות של דרום אפריקה וטוליו דה אוליביירה (de Oliveira), ראש המרכז למענה למגפות ולחדשנות במדינה, מסיבת עיתונאים דחופה שבה עדכנו את העולם בממצאים הראשוניים על הווריאנט. הם סיפרו שיומיים לפני כן התגלה וריאנט חדש בעקבות ריצוף וניתוח דגימות שנאספו החל מ-12 בנובמבר בחאוטנג. למחרת דיווחו על הגילוי לארגון הבריאות העולמי וכן ביקשו ממנו לערוך ביום שישי דיון חירום על הווריאנט, בגלל המוטציות המדאיגות שהוא מכיל ובגלל קצב התפשטותו בדרום אפריקה. לאחר הדיון החליט הארגון ש-B.1.1.529 אכן מדאיג, והעניק לו את השם אומיקרון.

לא היו אמורים לקרוא לווריאנט נוּ?

הווריאנטים הקודמים שעוררו דאגה או עניין מיוחד סומנו באותיות היווניות מאלפא ועד מו, לכן כשהתברר ש-B.1.1.529 ככל הנראה יקבל מ-WHO שם יווני ההנחה הייתה שהוא יקרא על שם האות הפנויה הבאה, נוּ (נהגית ביוונית: נִי). למרבה ההפתעה ארגון הבריאות דילג על אות זו, וגם על האות הבאה אחריה, קסי, וקרא לווריאנט אומיקרון, על שם האות ה-15 באלפבית היווני.

בהודעה שנשלחה במייל הסביר הארגון שדילג על נו כדי למנוע בלבול, מאחר שדוברי אנגלית הוגים את שם האות "ניו", כמו המילה new, חדש. הוא דילג על האות הבאה קסי מאחר שהיא נכתבת כ-Xi, שהוא שם משפחה נפוץ. הכללים של WHO לבחירת שמות לגורמי מחלה ממליצים להימנע משימוש בשמות שעלולים "לפגוע בכל תרבות, חברה, לאום, דת, מקצוע או קבוצה אתנית".

למה אומיקרון מעורר דאגה?

"הווריאנט הפתיע אותנו", אמר דה אוליביירה במסיבת העיתונאים. "[הוא עשה] קפיצה אבולוציונית גדולה, יש לו הרבה יותר מוטציות מהצפוי". על פי דה אוליביירה הנגיף נושא כ-50 מוטציות, בהשוואה לגֵנום של נגיף קורונה המקורי, שהתחיל את המגפה.

מספר גבוה של מוטציות הוא לאו דווקא סיבה לדאגה, אך המיקום של רובן לא מבשר טובות. יותר מ-30 מהמוטציות האלו נמצאות ברצף הגנטי שעל פיו נבנה חלבון הזיז, ולכן יש להן פוטנציאל להשפיע על יכולת הנגיף לעבור מאדם לאדם או לחמוק מנוגדנים מנטרלים, המהווים חלק מהתגובה החיסונית נגד הנגיף ויכולים למנוע ממנו להיקשר לתאים שלנו ולחדור אליהם.

בחלבון הזיז יש אזור הקרוי אתר ההיקשרות לקולטן (RBD), שחשוב לקישור של הנגיף לקולטן שלו על פני בתאי הגוף. אזור זה הוא אתר המטרה של מרבית הנוגדנים המנטרלים. לווריאנט דלתא יש שתי מוטציות המשפיעות על אתר ההיקשרות, לאומיקרון? 15.

חלק מהמוטציות שיש ל-B.1.1.529 מוכרות מווריאנטים אחרים, ממצא מדאיג בפני עצמו. הופעה של מוטציות זהות באופן בלתי תלוי רומזת שהן נותנות יתרון כלשהו לנגיף ונבררו בברירה טבעית, תופעה הקרויה "אבולוציה מתכנסת".

מאחר שהמוטציות מוכרות אפשר לנסות להסיק כיצד הן ישפיעו על הווריאנט החדש. למשל אומיקרון כולל מוטציות שמופיעות, אם כי לא יחדיו, בווריאנטים מעוררי דאגה הקודמים – אלפא, בטא, גמא ודלתא – ושקשורות גם לעלייה ביכולת הדבקה וגם לשחיקה בהגנה שמערכת החיסון מעניקה מפני הנגיף. חלק קטן מהמוטציות לא מוכר מווריאנטים קודמים אך כן מניסויי מעבדה. במחקר שבו עשו לזיז "אבולוציה במבחנה", הופיע שילוב של מוטציות שמאפשר לנגיף להיקשר חזק יותר לקולטן שעל תאי האדם ולכן אולי מגביר את יכולת ההדבקה שלו. שילוב זה קיים בווריאנט החדש.

אמה הודקרופט (Hodcroft), אפידמיולוגית מולקולרית מאוניברסיטת ברן, הדגישה בטוויטר שמוטציות לרוב פועלות יחדיו ולכן קשה לחזות מה תהיה ההשפעה של שילוב מוטציות לעומת מוטציה בודדת. צריך להמתין לתוצאות מחקרים במעבדה ובשטח שבהם יבדקו את הנגיף החדש, ואפילו אז התוצאות לאו דווקא ישקפו את מה שקורה בגוף החי.

כרגע כל מה שאומרים על השפעות המוטציות על תכונות הנגיף הוא רק על הנייר, השערה. יתכן שיתברר שרוב המוטציות חסרות השפעה ולא נותנות לווריאנט יתרון כלשהו, או אולי אפילו פוגעות בו. אך עד שתתברר משמעותן האמיתית יש להתייחס לנגיף ברצינות רבה.

האם אומיקרון מידבק יותר?

אחד הגילויים של מדעני דרום אפריקה הוא מוטציה שיודעים בוודאות שמשנה את התכונות של אומיקרון. המוטציה מוכרת מווריאנט אלפא ומובילה להחסרת חלק קטנטן מחלבון הזיז. החסר הזה מאפשר לזהות את אומיקרון בקלות, ללא צורך בריצוף, באמצעות כמה מערכות בדיקת ה-PCR שמשתמשים בה כדי לגלות הדבקה.

הבדיקה בודקת נוכחות של גן הזיז של קורונה, ושל עוד גן או שניים נוספים. בגלל החסר, גן הזיז של אומיקרון לא מזוהה בבדיקה עם הערכות המסוימות של חברת תרמו פישר. לכן נבדק שחיובי לגנים האחרים אך שלילי לזיז, נדבק בסבירות גבוהה בווריאנט החדש, במיוחד מאחר שווריאנטים אחרים שכוללים את המוטציה – כגון אלפא – הם כיום נדירים. בזכות הבדיקה התברר שהווריאנט מתפשט במהירות בדרום אפריקה, דבר מעורר דאגה בפני עצמו, גם בלי קשר למערך המוטציות המרשים של אומיקרון.

ככל הנראה אומיקרון הוא הגורם לזינוק במקרי קורונה במדינה, שרק בתחילת אוקטובר הסתיים בה גל תחלואה הרסני שנגרם על ידי וריאנט דלתא. תוך קצת יותר משבועיים עלה מספר המקרים ביום בדרום אפריקה מכ-390 ב-12 בנובמבר ליותר מ-2,850 ב-28 בנובמבר. גם שיעור הבדיקות החיוביות שם עלה שם באותה תקופה, מקצת יותר מאחוז לקרוב לעשרה אחוזים. יותר מ-80 אחוז מהמקרים החדשים הם מחאוטנג, וכמעט כל המקרים בפרובינציה הזו שליליים לזיז ומקורם בווריאנט החדש. ריצוף של 77 דגימות שליליות לזיז, שנאספו בחאוטנג בין 12 ל-20 בנובמבר, מצא שכולן אכן ממקרים שנגרמו על ידי אומיקרון.

עם זאת עוד מוקדם לדעת אם העלייה במקרים בדרום אפריקה נובעת מיכולת הדבקה מוגברת של הווריאנט החדש או מגורמים אחרים, כגון אירועי הפצת-על או שינוי התנהגות של בני האדם. לדוגמה, בתחילת קיץ 2020 וריאנט קורונה B.1.177 התפשט בספרד והפך במהרה לווריאנט הנפוץ באירופה המערבית. החשש הראשוני היה שהווריאנט כלל מוטציות שהפכו אותו למידבק יותר, אך ניסויי מעבדה לא מצאו סימנים לכך. התברר שהתפשטותו הייתה מקרית בגלל אנשים שחזרו מחופשות קיץ בספרד והביאו איתם את הווריאנט שנדבקו בו שם. לדברי הודקרופט, שהובילה את המחקר על B.1.177, הנגיף גרם לעלייה במקרי קורונה, ויש לו מוטציה שמשפיעה על חלבון הזיז, אבל הוא לא "וריאנט מעורר דאגה" אלא וריאנט שהתמזל מזלו.

ידרשו לפחות כמה שבועות כדי לבדוק אם אומיקרון מידבק יותר מווריאנטים אחרים, כגון דלתא. כבר עתה חוקרים מתכוננים לבדוק במעבדה אם המוטציות שיש לווריאנט, שחלקן מוכרות כקשורות להגברת הדבקה, אכן משנות את יכולתו להיקשר לתאים ולהדביק אותם במבחנה. במקביל מחקרים אפידמיולוגיים יבחנו את התפשטות הווריאנט החדש בעולם האמיתי, באזורים שונים ובתנאים שונים, כדי לגלות אם העלייה במקרים בדרום אפריקה היא בגלל תכונותיו או נובעת מסיבות אחרות. מידע על עד כמה הווריאנט יצליח להתפשט במקומות אחרים, כגון ארצות בהן שיעור המתחסנים גבוה בהרבה מ-24 אחוז האנשים המחוסנים במלואם בדרום אפריקה, או במקומות בהן דלתא עדיין שולט, יוכל לעזור להעריך את יכולתו של אומיקרון לעבור מאדם לאדם.

---

---

האם הווריאנט יכול לחמוק מחלק מתגובת מערכת החיסון?

מאחר שלאומיקרון שינויים רבים בחלבון הזיז, שהוא גם אתר המטרה של הנוגדנים שנוצרים בעקבות חיסונים או לאחר החלמה, קיים חשש שהווריאנט יוכל לחמוק חלקית מתגובת מערכת החיסון נגדו. על פי ארגון הבריאות יש ראיות אנקדוטליות למקרים של הידבקות חוזרת: אנשים שהחלימו בעבר מקורונה נדבקו מחדש באומיקרון. קיימות גם ראיות למחוסנים שנדבקו בווריאנט למרות החיסון.

ממשלת בוטסואנה אישרה בהודעה רשמית שארבעה מקרים של הדבקה בווריאנט היו של אנשים זרים מחוסנים במלואם שהתגלו בבדיקה לפני טיסה. מאז הגילוי ארבעת האנשים חזרו לארצם ואיתור מגעים מצא שככל הנראה הם לא הדביקו אף אחד. המקרה שהתגלה בהונג קונג הוא באדם בן 36 שחזר מדרום אפריקה ושחוסן בשתי מנות של קומירנאטי, חיסון הקורונה של פייזר-ביונטק. את מנת החיסון השנייה הוא קיבל בתחילת יוני. אותו אדם הדביק גבר בן 61 ששהה בחדר מולו במלון הבידוד וחוסן גם כן בשתי מנות של קומירנאטי, כשאת האחרונה קיבל ב-25 במאי. הרשויות בהונג קונג סבורות שההדבקה התרחשה מאחר שהמודבק הראשון לא שמר טוב על כללי הבידוד ופתח את דלת חדרו בלי לעטות מסכה.

ההגנה מפני הדבקה של מחלימים או של מחוסנים אינה מושלמת ולכן לעתים לא נפוצות אנשים אלו בכל זאת נדבקים בקורונה, בלי קשר לתכונות של ווריאנט זה או אחר. עם זאת, ניתוח המוטציות שנושא אומיקרון מאפשר לחזות אם יש לו תכונות המאפשרות להתגבר חלקית על הגנה שמספקת מערכת החיסון.

ג'סי בלום (Bloom), חוקר אבולוציה של נגיפים ממרכז פרד האץ' בסיאטל, העריך על פי השינויים הרבים שיש ל-B.1.1.529 באתר הקישור לקולטן, שיעילותם של נוגדנים מנטרלים – שנוצרו מחיסונים או לאחר הדבקה – תיפגע יותר מאשר בווריאנטים קודמים. הווירולוגית תיאודורה האציואנו (Hatziioannou), מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, פחות אופטימית וסבורה שהווריאנט עלול לחמוק כמעט לחלוטין מנוגדנים מנטרלים. היא ועמיתיה הצליחו ליצור במעבדה חלבון זיז עם 20 שינויים שהעניק לנגיפים הנושאים אותו עמידות כמעט מוחלטת לנוגדנים של מחלימים או מחוסנים. הרבה מהמוטציות של אומיקרון נמצאות באותם אזורים ששונו בחלבון הזיז ממחקרה.

כדי לדעת אם ההשפעות החזויות, והאולי מפחידות, של המוטציות על שחיקת יכולת מערכת החיסון להתמודד עם אומיקרון הן אמיתיות יש לבדוק במעבדה את יעילותם של נוגדנים מדמם של מחוסנים ושל מחלימים נגד הווריאנט. במסיבת העיתונאים ביום חמישי נאמר שמדעני דרום אפריקה כבר התחילו ביום שלישי לגדל נגיפים מתאימים במעבדה ולהעמיד את הניסויים הדרושים. על פי פני מור (Moore), וירולוגית מאוניברסיטת ויטווטרסראנד (ויטס) ביוהנסבורג, ידרשו כשבועיים עד שיתקבלו תוצאות ראשונות מהמחקר.

יצרניות החיסונים החלו גם הן במחקרים לבדיקת יעילות הנוגדנים שנוצרים מהחיסון נגד אומיקרון ומצפות שיהיו להן תוצאות בתוך שבועיים. חברות פייזר וביונטק הודיעו שאם יתברר שהחיסון שלהן פחות יעיל הן יוכלו להתאים אותו לווריאנט החדש תוך שישה שבועות, ולהפיץ אותו בתוך 100 ימים. חברת מודרנא החלה לעבוד על חיסונים מותאמים ותוכל לעדכן את החיסון הנוכחי תוך חודשיים. במקביל היא בודקת עוד שתי דרכים להתמודדות עם הווריאנט החדש: חיסון במינון גבוה יותר, ושני חיסון – שכבר פיתחה – שהותאמו להתמודדות עם מוטציות ידועות. שתי החברות בודקות גם יכולתם של מנות דחף להגן מפני הדבקה באומיקרון.

מחקרים בווריאנטים קודמים, כגון בטא או מו, הראו שהם יכולים לחמוק חלקית ממערכת החיסון ולמרות זאת הם לא הצליחו להתגבר להתפשט היטב ודלתא התגבר עליהם, מאחר שיכולת ההדבקה שלהם הייתה פחותה – מה שאולי אינו המקרה באומיקרון. מחקרים בווריאנטים אחרים, שגם הראו ירידה ביכולת של נוגדנים לנטרל אותם במעבדה, התבררו בשטח כלא נכונים, ככל הנראה כי נוגדנים מנטרלים הם רק חלק מהכלים שיש למערכת החיסון כדי להתמודד עם נגיפים, יש גם נוגדנים לא מנטרלים, תאי T, ומנגנונים נוספים. לכן אף מחקר במבחנה לא יכול לחזות במדויק את התוצאה בעולם האמיתי: עד כמה הווריאנט החדש יצליח לחמוק ממערכת החיסון, ואם יצליח האם זה ישפיע רק על יכולת ההדבקה או גם על חומרת המחלה.

ההערכות היום הן שגם אם ההגנה מפני הדבקה של מחוסנים או מחלימים תפחת, הם עדיין יהיו מוגנים היטב ממחלה קשה וממוות. אכן, שרון אלרעי פרייס, רופאה מומחית בבריאות הציבור וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שעל פי ממצאים מאוד ראשוניים בדרום אפריקה נראה שמחוסנים שנדבקים בווריאנט חולים בדרגה קלה יותר מאשר לא מחוסנים.

[אגב, אני מהמר שתוצאות המחקרים שיפורסמו בקרוב יראו ירידה כלשהי ביכולת של נוגדנים לנטרל את אומיקרון במעבדה, אך לא ברור מה תהיה המשמעות של כך בשטח]

האם אומיקרון גורם למחלה קשה (או קלה) יותר?

עוד מוקדם מכדי לדעת. על פי WHO בדרום אפריקה מדווחים על עלייה באשפוזים, אך היא יכולה להיות תוצאה של העלייה הכללית במקרי קורונה במדינה, ולא בגלל תכונה מיוחדת כלשהי של אומיקרון.

"אנחנו רואים שינוי בולט בפרופיל הדמוגרפי של החולים ב-COVID-19", אמרה במסיבת עיתונאים מקוונת רודו מתיבה (Mathivha), ראשת היחידה לטיפול נמרץ בבית חולים ברגוואנת בסווטו שבמטרופולין יוהנסבורג. "אנשים צעירים, בשנות ה-20 עד קצת מעל שנות ה-30 של חייהם, מגיעים עם מחלה בינונית עד קשה, כשחלקם זקוקים לטיפול נמרץ. כ-65 אחוז מהם לא מחוסנים וכמעט כל השער רק מחוסנים חלקית". מאחר שההדבקות הראשונות בווריאנט החדש בדרום אפריקה התרחשו בעיקר אצל סטודנטים צעירים, הקבוצה שמחוסנת הכי פחות נגד קורונה, צפוי שעיקר הנדבקים, כולל אלה שמגיעים בסופו של דבר לאשפוז, יהיו צעירים.

בנוסף, צעירים נמצאים בסיכון מופחת לפתח סיבוכים מקורונה או למות מהמחלה, תהליך שגם כך דורש זמן. כיוון שאומיקרון התגלה רק לאחרונה, והדביק בעיקר צעירים, נקבל מידע מהימן על חומרת המחלה לה הוא גורם הווריאנט רק כשיחלוף די זמן, אולי כבר בימים ובשבועות הקרובים.

[מבחינת סיבות לדאגה וריאנט מידבק יותר, מדאיג בהרבה מווריאנט שרק חומק חלקית ממערכת החיסון (כמו בטא), או מווריאנט שרק גורם למחלה קשה יותר. זאת מאחר שעלייה בגורם שגדל מעריכית, כמו הדבקה, מגדילה באופן מעריכי את מספר האנשים באוכלוסייה שעלולים להיפגע מהנגיף.]

מה יעילות הטיפולים הקיימים נגד הווריאנט החדש?

טיפולים שמסייעים לחולי קורונה קשים ולא פועלים ישירות נגד הנגיף, כגון סטרואידים או מפחיתי דלקת (מעכבי IL-6), ישארו יעילים. לעומת זאת, טיפולים שכמעט בוודאות יפגעו הם עירויי נוגדנים מנטרלים נגד קורונה, כגון התרופה REGEN-COV של חברת רג'נרון.

לאחר חיסון או הידבקות הגוף מייצר כמות גדולה של נוגדנים מסוגים שונים (נוגדנים רב שבטיים) שנקשרים לאתרים רבים בנגיף, לכן גם לאחר שמתרחשים בנגיף שינויים שמאפשרים לו לחמוק מפעילותם של חלק מהנוגדנים, לרוב נותרת עוד כמות גדולה של נוגדנים אחרים שיכולים להתמודד עמו. לעומת זאת, תרופות מבוססות נוגדנים כוללת לרוב רק סוג אחד של נוגדנים (נוגדן חד שבטי) או שילוב של שני סוגים. מספיקים מעט מאוד שינויים בזיז כדי לחמוק מנוגדנים אלה, וכמה מהמוטציות שכולל אומיקרון צפויות להגן עליו מחלק מטיפולי הנוגדנים הקיימים.

את יעילותם של טיפולים אחרים, כגון התרופה פקסלוביד של חברת פייזר ומולנופירביר (מיולניר) של חברת מרק, יהיה צריך להעריך בהתחשב במוטציות של הווריאנט.

האם הבדיקות הקיימות יכולות לזהות מודבקים בווריאנט החדש?

כן. בדיקות ה-PCR לזיהוי מודבקים בקורונה, מזהות בהצלחה את החומר הגנטי של אומיקרון. כפי שהוזכר קודם, ערכות מסוימות יכולות אפילו לזהות בסבירות גבוהה אם ההדבקה היא בווריאנט זה ולא בווריאנט אחר, ללא צורך בריצוף גנטי של הנגיף. ניתוח של המוטציות באזורים אחרים בנגיף מראה שגם בדיקות האנטיגן המהירות אמורות לזהות בהצלחה הדבקות בווריאנט החדש, אם כי בימים אלה נערכים מחקרים כדי לוודא זאת.

איך אומיקרון נוצר והאם יופיעו עוד וריאנטים?

כל עוד נגיף הקורונה מתרבה ללא בקרה האבולוציה של וריאנטים מדאיגים היא בלתי נמנעת. נגיפים, כמו שאר היצורים החיים, משתנים ועוברים אבולוציה. זה תהליך טבעי ובלתי נמנע. בכל פעם שנגיף הקורונה משתכפל בתאי גופנו נוצרות טעויות קטנות ברצף הגנטי שלו – מוטציות. ברוב המקרים המוטציות האלו חסרות השפעה, במקרים רבים אחרים הן מזיקות לנגיף והמוטנט שנושא אותן נכחד. אך לעתים נדירות הן מועילות לנגיף ומקנות לו יתרון שעלול להפוך אותו ל"וריאנט מעורר דאגה". הסיכון לכך גדל ככל שיש לנגיף יותר הזדמנויות להשתכפל ולצבור מוטציות, למשל בכל מקום בו מגפת הקורונה משתוללת.

אומיקרון מכיל מספר רב מהצפוי של מוטציות ונראה שהופיע פתאום לאחר שהצטברו בו מוטציות רבות. מצב זה מוכר מווריאנטים מעוררי דאגה שקדמו לו, וכמו אצלם הסבר אפשרי סביר לכך הוא שאומיקרון התפתח בחולים מדוכאי חיסון, שהנגיף נותר בגופם זמן רב. בעוד אצל בעלי מערכת חיסון תקינה לנגיפים יש רק זמן קצר יחסית להתרבות ולצבור מוטציות לפני שיושמדו, אצל חולים כרוניים הנגיף משגשג במשך חודשים ועובר אבולוציה שהייתה דורשת שנים. במשך זמן זה הנגיף יכול "להתאמן" על התמודדות עם מערכת חיסון חלשה, לפני שייצא החוצה ויפגוש מערכת חיסון של אדם בריא. מחקרים בחולים מודבקים כרונית אכן מראים שהנגיפים בגופם עוברים אבולוציה מהירה, ושאפילו הופיעו אצלם שינויים הקיימים בווריאנטים מעוררי דאגה.

בערך שני שליש מהאנשים החיוביים ל-HIV, הנגיף שללא טיפול גורם ל"תסמונת הכשל החיסוני הנרכש" – איידס, חיים באפריקה. בדרום אפריקה, ובמדינות רבות אחרות ביבשת, רבים מהחיוביים ל-HIV לא מקבלים טיפול הולם ולכן סובלים מדיכוי חיסוני. אנשים אלה עלולים להוות כר פורה להתפתחות וריאנטים המסוגלים לחמוק, לפחות חלקית, ממערכת החיסון. לדברי דה אוליביירה HIV בפני עצמו הוא לא הבעיה, מאחר שחיוביים מטופלים מתגברים על הדבקה ב-SARS-CoV-2 כמו כל אדם בריא אחר.

לאחר שווריאנט חדש נוצר בגופו של מדוכא חיסון הוא עדיין צריך להצליח לצאת ממנו ולהדביק מישהו אחר, למשל באירועי הפצת על, בהם אלו שנדבקו בנגיף יכולים להדביק אנשים רבים באוכלוסייה. שרשרת אירועים כזו לא נשמעת סבירה במיוחד, אך כשהמגפה משתוללת ויש כל כך הרבה הזדמנויות להידבק גם, מקרים לא סבירים יכולים להתממש, במיוחד באוכלוסיות לא מחוסנות וכשאנשים לא נמנעים מאירועים המוניים או צפופים. לכן, אם כמות מקרי הקורונה ימשיכו לעלות ללא בקרה רק צפוי שיופיעו עוד ועוד וריאנטים מעוררי דאגה. רק ארבעה ימים לפני שנודע לעולם על הווריאנט הנוכחי, אומיקרון, אמר ראבי גופטה, פרופסור למיקרוביולוגיה קלינית מאוניברסיטת קיימברידג', שלדעתו קיים סיכוי של 80 אחוז שווריאנט קורונה מדאיג חדש יופיע בתוך שנה.

כולנו מחוברים. מגפה עולמית היא בעיה של כל העולם – לא משנה איפה יופיע וריאנט הוא בסוף ישפיע על כולנו, במיוחד כשהוא מופיע בתקופה של חופשות, חגים וטיולים. כל עוד מדינות ואנשים חושבים רק על עצמם הם עוזרים לנגיף במקום להילחם בו. כדי לנצח, ולמנוע מעוד וריאנטים להיווצר, צריך להפחית הדבקות בכל העולם וכמה שיותר מהר. לא די לנסות להסתגר במדינה ולהתמודד עם המגפה בה, אלא צריך לדאוג למשל לחלוקה שיוויונית של חיסונים בעולם.

על פי אתר "Our World in Data" כיום רק שבעה אחוזים מתושבי אפריקה מחוסנים במלואם נגד קורונה, לעומת 43 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם, 67 אחוז מאוכלוסיית האיחוד האירופי ו-58 אחוז מתושבי ארצות הברית.

ככל שיותר אנשים בעולם יחוסנו יהיו לנגיף פחות הזדמנויות לעבור אבולוציה. לעומת זאת, כל עוד יוותרו אוכלוסיות גדולות של לא מחוסנים, יתפתחו בהם וריאנטים חדשים שישובו ויאיימו גם על המדינות בהן כיסוי חיסוני גבוה.

איך הגיב העולם לגילוי הווריאנט?

בזכות הניסיון של דרום אפריקה עם שחפת, HIV ומחלות מדבקות אחרות היא בין המדינות עם המערכות המתקדמות ביותר לזיהוי גורמי מחלה ולמחקר שלהם. כבר במרץ 2020 הקימה המדינה את NGS-SA, רשת המעקב אחר נגיף הקורונה. בזכות כך דרום אפריקה יכולה לזהות במהירות וריאנטים המגיעים לתחומה, ושלאו דווקא התפתחו בה, ולחלוק את הגילוי עם העולם. אולם לשקיפות ואחריות יש מחיר. בתגובה לחשיפת גילוי הווריאנט מדינות רבות אסרו על טיסות מדרום אפריקה ומשכנותיה, אך לא על טיסות ממדינות שלא מחפשות וריאנטים או שמסתירות את גילוייהן מהעולם, ושאי אפשר לדעת מיד אם הווריאנט נמצא בהן.

למחרת מסיבת העיתונאים בדרום אפריקה התגלה אומיקרון מחוץ לאפריקה, בישראל ובבלגיה, אם כי באנשים שהגיעו מהיבשת. המקרה בלגיה הוא של אישה לא מחוסנת שחזרה ממצרים ב-11 בנובמבר ופיתחה תסמינים 11 יום לאחר מכן. מאחר שהתסמינים הופיעו מאוחר אי אפשר לדעת בוודאות אם נדבקה במצרים או בבלגיה.

לאחר שנמצא בבוטסואנה, דרום אפריקה, הונג קונג, ישראל ובלגיה התגלה הווריאנט גם באוסטריה, אוסטרליה, קנדה, אנגליה, צ'כיה, דנמרק, גרמניה, הולנד, ספרד, פורטוגל, שוודיה, יפן ואיטליה. בתחילה כל המקרים שהתגלו, פרט לאלו מבוטסואנה ודרום אפריקה ואולי מבלגיה, היו של נדבקים שהגיעו עם הנגיף מחוץ למדינות ולא נדבקו בו מקומית, אך במהרה התגלו גם הדבקות כאלו. כמו כן, מידע מאוד ראשוני מהולנד מראה שאולי אומיקרון הגיע לאירופה כבר באמצע נובמבר, לפני שדרום אפריקה גילתה את הווריאנט.

הופעת הנגיף במדינות אחרות, גם לאחר סגירת הגבולות, היא תזכורת לכך שאיסור טיסות ממדינות בהן התגלה הווריאנט אינו מונע "יבוא" נגיפים, רק מאט את הגעתם. אם בוחרים בכל זאת לאסור על טיסות ו"להעניש" את המדינות שמתנהלות באחריות ובשקיפות יש לעשות זאת כדי לקנות די זמן להכין את השטח להתמודדות עם התפרצות מקומית, צייץ האפידמיולוג אדם קוצ'רסקי (Kucharski), מבית ספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון. למשל על ידי החזרה של מגבלות, בידוד, וביצוע פעולות לאיתור מגעים והפחתתם. אחרי הכל ברוב המקרים וריאנט מדאיג חדש כבר נמצא בארצות שבהן הוא עוד לא התגלה. הודקרופט מוסיפה שעדיף לשקול בדיקות נרחבות באוכלוסייה, ובדיקות בשדות תעופה ובגבולות מאשר לנסות לשים מנעול על דלת דולפת.

כמו כן, צריך לשבח ולתמוך במדינות כדוגמת דרום אפריקה שעושות שירות לעולם וחושפות את הווריאנטים שגילו, ולא לפגוע בהן. אולי אפשר, לדוגמה, לתמוך בהן כלכלית לפחות במשך הזמן שבו בכל זאת סוגרים את הגבול עמן, במקום לגרום להן לחשוב פעמיים לפני שיחשפו מידע.

מה אפשר לעשות נגד אומיקרון?

בגלל אי הוודאות הרבה בנוגע לווריאנט החדש טוב עושות הרשויות שהן מתייחסות אליו כווריאנט מעורר דאגה. להמתין ולפעול רק אחרי שבטוחים בנתונים עלול להיות מאוחר מדי. בלימת אומיקרון יכולה להתבסס על מדיניות של בידוד כל השבים מחו"ל לתקופה של כמה ימים, תוך בדיקות חוזרות לאיתור הנגיף; שימור בערכות PCR המזהות את הווריאנט; ריצוף מוגבר של דגימות חיוביות; איתור מהיר של כלל המגעים של המודבקים, כולל אלה שנחשפו אליהם לפני קבלת התוצאה החיובית; בדיקות של כלל האוכלוסייה למקרה שהווריאנט יתחיל להתפשט בקהילה; הגבלת התקהלויות במיוחד לקראת חגים וחגיגות סוף השנה; חובת מסכות; התקנת מסנני אוויר; חזרה לעבודה מהבית; וכמובן לא לאפשר לכל כך הרבה ילדים להידבק בבית הספר.

גם לכל אחד מאיתנו יש אחריות לבלום את נגיף הקורונה בכלל ואת אומיקרון בפרט. התחסנו אם אתם יכולים והשלימו את כל החיסונים הדרושים. החיסון יקטין את הסיכון למחלה קשה ולמוות מקורונה וסביר שגם יגן ברמה זו או אחרת מהדבקה בווריאנט החדש. בנוסף נקטו בצעדים להקטנת החשיפה לנגיף ושימנעו את העברתו: עטו מסכות כמו שצריך, על האף ועל הפה; שמרו על מרחק מאנשים אחרים והימנעו מהתקהלויות, ממקומות צפופים וממקומות סגורים ולא מאווררים; השתעלו והתעטשו לגומץ המרפק או לטישו (שיש לזרוק מיד לפח) ושטפו ידיים.

מדע טוב דורש זמן, ואומיקרון התגלה רק לאחרונה ולכן יעבור כמה זמן עד שאי הוודאות סביבו תתבהר. עד אז שיטות ההגנה המוכרות להפחתת התחלואה בקורונה, למזלנו, בולמות גם אותו.

אפילו אם בסופו של דבר יתברר שהווריאנט החדש מידבק יותר מווריאנטים אחרים, או בעל עמידות מסוימת לחיסונים, חיסון הוא עדיין אחד האמצעים החשובים להתמודד עימו. ברמת הפרט הוא מקטין את הסיכון לסיבוכים ולמוות מ-COVID-19. ברמת האוכלוסייה חיסון, בשילוב עם אמצעי הגנה נוספים, מפחית את סך ההדבקות בקורונה, מצמצם את הסיכון להופעת וריאנטים חדשים ומגן כך על כולנו. לכן חשוב לדאוג שכל העולם יתחסן, כפי שמכריז ארגון הבריאות העולמי: אף אחד לא בטוח, עד שכולם בטוחים.

תודה לווירולוג ד"ר אורן קובילר ולד"ר שי פליישון על העזרה.

---

עקבו אחרי גם ב:

פרופילים אישיים, לא רק על מדע

---

למידע נוסף

הודעה לעיתונות של ארגון הבריאות העולמי על הגדרת אומיקרון כווריאנט מעורר דאגה

נעם לויתן, האבולוציה הבלתי נמנעת של הקורונה, באתר "מכון דוידסון לחינוך מדעי"

נעם לויתן, מגפת הקורונה: הסכנה של הסתמכות על חסינות העדר, באתר "מכון דוידסון לחינוך מדעי"