בפרקים הבאים של אומיקרון

בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?

נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012

חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.

בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.

על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".

לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"

המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.

כשיתחילו להתפרסם תוצאות המחקרים על הנגיף ככל הנראה יהיו יותר ויותר כותרות לא מבוססות, של גופי תקשורת שמוכנים לתת משקל יתר למשמעות התוצאות, מתוך ידיעה שהגזמה מובילה לקליקים. גם הגופים והאנשים שמנסים לפגוע במאבק בקורונה עוד מתחילת המגפה עלולים לנסות לנצל את הממצאים הראשוניים כדי להטעות.

למה אפשר לצפות?

כבר עתה, ובימים הקרובים, חוקרים יתחילו לפרסם את נתוני המחקרים על אומיקרון. הנתונים יוצגו, כרגיל בשלבים מוקדמים כאלו, בהודעות לעיתונות, במאגרי מידע שמיועדים לשיתוף פעולה בין מדענים, ובאתרים לפרסום טיוטות מחקרים (preprints). אלה אתרים, כגון bioRxiv ו-medRxiv, שמאפשרים לחוקרים לפרסם מאמרים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית.

בתקווה מבט כולל על הפרסומים האלה יאפשר לבנות תמונה ראשונית, אם כי כנראה לא מדויקת, על תכונותיו של אומיקרון ועל ההשפעה האמיתית שלו על העולם.

ככל הנראה תוצאות המעבדה הראשונות שיתקבלו יהיו מניסויים שבודקים את יעילותם של נוגדנים, מדמם של מחוסנים לקורונה (עם או בלי בוסטר) ושל מחלימים מ-COVID-19, נגד אומיקרון. סביר למדי, כמו עם וריאנטים קודמים, שהמחקרים יגלו ירידה כלשהי – אולי אפילו גדולה – ביכולת של נוגדנים לנטרל את הנגיף, כלומר להיקשר אליו ולמנוע ממנו לחדור לתאים ולהדביק אותם, בתנאי מעבדה.

אולם גם אם ימצאו שאומיקרון חומק חלקית מנוגדנים מנטרלים, אי אפשר יהיה לדעת מה המשמעות של הממצא בשטח. כמה וכמה וריאנטים הראו עמידות מרשימה לנוגדנים במבחנה. לווריאנט בטא, למשל, יש את העמידות הגבוהה ביותר לנוגדנים מבין הווריאנטים מעוררי הדאגה שקדמו לאומיקרון. הוא אף גרם לאחד מגלי הקורונה בדרום אפריקה, אך לא הצליח לעשות זאת בשאר העולם ודלתא גבר עליו. הווריאנט A.30, שלפני כמה חודשים חדשות 12 ניסו להפחיד מפניו, עמיד לנוגדנים אף יותר מבטא. למרות זאת ידוע רק על מספר חד ספרתי של מקרים שהוא גרם להם, והוא ככל הנראה נכחד מהעולם כבר במאי 2021.

גם אם יש ירידה גדולה בפעילות המנטרלת של נוגדנים במבחנה, מחוץ למעבדה הפעילות הנותרת עשויה להספיק כדי למנוע מחלה, או לפחות מחלה קשה. נוסף על כך, כפי שציינתי ברשומה על אומיקרון: "נוגדנים מנטרלים הם רק חלק מהכלים שיש למערכת החיסון כדי להתמודד עם נגיפים, יש גם נוגדנים לא מנטרלים, תאי T, ומנגנונים נוספים. לכן אף מחקר במבחנה לא יכול לחזות במדויק את [השפעת הווריאנט] בעולם האמיתי: עד כמה הווריאנט החדש יצליח לחמוק ממערכת החיסון, ואם יצליח האם זה ישפיע רק על יכולת ההדבקה או גם על חומרת המחלה".

בסופו של דבר, מחקרי הנטרול מספקים לחוקרים מידע חשוב על השפעת השינויים בווריאנט על פעילות חלק ממערכת החיסון נגדו. כאשר מתקבלות תוצאות קיצוניות במחקרים אלה אפשר אולי להסיק מהן על המשמעות בבני אדם: אם לא מתגלה כלל ירידה ביכולת הנטרול של הנוגדנים סביר להניח שאכן אין ירידה כזו, ולהפך אם מתברר שהירידה גדולה מאוד, קרובה ל-100 אחוז, ניתן להניח בסבירות גבוהה מאוד שתהיה לכך השפעה גם מחוץ למבחנה.

בכל המקרים האחרים אין ברירה אלא להמתין ולראות מה יהיו תוצאות המחקרים התצפיתיים על התפשטות הווריאנט ויכולתו להדביק מחוסנים, מחלימים ואנשים ללא כל הגנה באוכלוסייה הכללית. גם ניסויים בחיות מעבדה לאו דווקא יאפשרו לחזות את יכולת ההתחמקות של הווריאנט ממערכת החיסון.

כשיצטברו די נתונים מההדבקות בעולם יהיה אפשר להעריך, בשילוב עם הנתונים מהמעבדה, אם אומיקרון אכן חומק מנוגדנים – למשל אם תתרחש עלייה גדולה מהצפוי בהדבקות של מחוסנים ומחלימים.

אכן, ביום חמישי פורסמה ב-medRxiv טיוטה של מחקר מדרום אפריקה שבדק מקרים של אנשים שהחלימו מקורונה ולמרות זאת נדבקו שוב בנגיף. החוקרים הבחינו בעלייה במקרי הידבקות מחדש בקורונה מאז הופעת אומיקרון, כולל מקרי הדבקה חוזרת של אנשים שכבר נדבקו בעבר מחדש. עם זאת המחקר עוד לא עבר ביקורת עמיתים, והנתונים מתקופת אומיקרון מבוססים על מעט זמן וכמות קטנה, יחסית, של מקרים, כך שצריך לקחת את תוצאותיו בערבון מוגבל מאוד. כמו כן הנתונים לא כוללים מידע על הדבקה חוזרת של מחוסנים או על חומרת המחלה.

דרושה סבלנות

יחלוף זמן רב יותר לפני שיהיה מידע שיאפשר להעריך אם אומיקרון מידבק יותר מווריאנט דלתא. בדרום אפריקה נראה שהנגיף מתפשט במהירות ואפילו מצליח להתחרות בדלתא. ההתפרצות שלו שם אמנם התחילה כשמספר מקרי המודבקים בדלתא כבר היה נמוך יחסית, אך בבירור יש לאומיקרון יתרון על פני דלתא בתנאים הקיימים במדינה. עם זאת, לא ניתן לחזות כיצד הוא יתפשט במדינות שיש בהן אוכלוסייה עם כיסוי חיסוני טוב יותר מאשר בדרום אפריקה וגם מספר גדול של מקרי דלתא, כגון מדינות אירופה. אם אומיקרון יתפשט בארצות אחרות באופן דומה להתפשטותו בדרום אפריקה, יהיה ברור שיש לו יתרון על דלתא. אך גם במקרה זה ידרש מידע על יכולותיו להתחמק ממערכת החיסון כדי להעריך אם הוא מצליח להתפשט כי הוא מידבק יותר מדלתא, כי הוא מצליח להדביק אנשים שחסינים לדלתא, או בגלל שילוב של שתי התכונות.

כנראה הדבר האחרון שנוכל לדעת לגבי תכונותיו של אומיקרון הוא מה חומרת המחלה לה הוא גורם. עוברים כשבועיים מרגע ההדבקה ועד לסיבוכים או למוות מקורונה, לכן ידרש זמן עד שיצטבר די מידע על חומרת המחלה לה גורם אומיקרון. רק אם הווריאנט יצליח להתפשט בעולם ודי אנשים ידבקו, ונקווה שזה לא יקרה, חוקרים יוכלו להעריך מה הסיכון לסיבוכים ולמוות מהווריאנט החדש, ומה ההבדל בסיכון לכך בין לא מחוסנים, למחוסנים שנדבקו בכל זאת, ולמחלימים שנדבקו מחדש. זאת ועוד, בדרום אפריקה רוב הנדבקים צעירים, אוכלוסייה שנמצאת גם כך בסיכון מופחת לסיבוכים, דבר שמקשה על הערכת הסיכון מאומיקרון בקבוצות גיל שונות.

כמו כן, עלייה בהתפשטות הנגיף מובילה לעלייה במקרים, כולל קשים, גם אם הנגיף אינו אלים יותר, ולכן עלולה להטעות. בתחילת ימי דלתא, לדוגמה, היו דיווחים שהוא גורם למחלה קשה יותר בילדים מאשר וריאנטים אחרים, אך כשהצטבר די מידע וחלף די זמן התברר שאין זה כך.

אם כך, כל פרסום שתפגשו בימים הקרובים עם מסר מוחלט כלשהו, מרגיע או מלחיץ, לגבי אומיקרון הוא שקרי או לכל הפחות לא מבוסס. כולנו מחפשים תשובות, כאן ועכשיו, ובוודאי שנמאס לנו כבר מהקורונה, מה שרק מעצים את הלחץ מכל ידיעה על ווריאנט חדש ואת הדחף לקפוץ למסקנות. אבל, מה שצריך עכשיו זה להתאזר בסבלנות. ובינתיים, עד שתתבהר אי הוודאות הרבה בנוגע לנגיף, טוב עושות הרשויות שמתייחסות אליו בדאגה.

עקבו אחרי גם ב:

פרופילים אישיים, לא רק על מדע

למידע נוסף

נעם לויתן, "אינפודמיה": המגפה המסוכנת שאין לה חיסון, בבלוג "תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות"

נעם לויתן, אומיקרון: וריאנט קורונה החדש, בבלוג "תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות"