מעשה מרכבה: תולעת מעיים נפוצה הדביקה אדם בסרטן שלה

תאים סרטניים מטפיל נפוץ התפשטו בגופו של אדם חולה איידס וגרמו לגידולים ממאירים. זה המקרה הראשון הידוע של העברת מחלת הסרטן מטפיל לאדם

שַׁרְשׁוּר נַנָּסִי (Hymenolepis nana). תצלום מיקרוסקופ. צילום: Tomas De la Rosa, CC-BY-SA.

לפני כשלוש שנים, בינואר בשנת 2013, התאשפז אדם בן 41 בבית חולים בעיר מֵדֵיִין (Medellín) שבקולומביה, לאחר שסבל במשך מספר חודשים מחום, מתשישות, משיעול ומאובדן משקל. סריקות CT שנערכו לאיש גילו גידולים במקומות רבים בגופו – בריאות, בכבד, ביותרת הכליה ובבלוטות לימפה שונות. כמו כן, בבדיקות צואה התגלו ביצים של שַׁרְשׁוּר (תולעת סרט) נַנָּסִי – תולעת שטוחה טפילית מהמין Hymenolepis nana החיה במעיים ושאורכה לא עולה על 40 מילימטרים.

הגבר, שגילה בשנת 2006 כי נדבק בנגיף ה-HIV, לא התמיד בטיפול נגד הנגיף. כתוצאה מכך רוב תאי הדם הלבנים מסוג תאי T מסייעים (תאי T עזר) שבגופו הושמדו, מערכת החיסון שלו קרסה והופיעה אצלו תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS, איידס) – החושפת את הגוף למחלות זיהומיות שונות ולסרטן. השילוב בין מערכת חיסון מדוכאת ולבין זיהום בתולעי מעי הביא למקרה רפואי מוזר למדי שתואר בחמישה בנובמבר 2015 בכתב העת New England Journal of Medicine.

הרופאים שטיפלו בחולה במדיין לקחו דגימות רקמה מהגידולים כדי לנסות לזהות את סוג הגידול, אך לא הצליחו לזהותו. הגידולים נראו כמו גידולים סרטניים: הם פלשו לרקמות סמוכות, גדלו במהירות והתאים המרכיבים אותם גדלו בצפיפות ובחוסר סדר ודמו זה לזה. אולם תאי הגידולים לא דמו לתאים של גידול ממאיר אנושי: הם היו קטנים פי עשרה מהתאים של רוב הגידולים הסרטניים האנושיים וכן נטו להתמזג ליצירת תא רב-גרעיני.

בניסיון לפתור את התעלומה פנו הרופאים למרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC). כמו במותחן בלשי, בעוד מצבו של החולה הולך ומתדרדר החלו אנשי המרכז – אטיס מולנבאחס (Muehlenbachs) וצוותו – לחפש רמזים ולהעלות השערות שיעזרו להם לגלות את מקור הגידולים הממאירים (לחובבי ד"ר האוס, גם כאן פתרון התעלומה הוא לא זאבת).

בתחילה בדקו אנשי ה-CDC האם בכל זאת מקורם של תאי הגידול אנושי, באמצעות חיפוש אחר חלבונים האופייניים לאדם בתאים – הם לא מצאו כאלו. לאחר שפסלו סופית את האפשרות כי מדובר בגידול ממאיר רגיל ומאחר שהחולה סבל מדיכוי חיסוני מתקדם, שהפך אותו לפגיע למחלות שונות, החליטו החוקרים לבדוק האם הגידול הוא בכלל צבר של אמבות – טפילים חד תאיים – שפלשו לגופו. אולם, רעיון זה התברר כשגוי והחשד עבר לחד-תא אחר – הרירית, שדומה לאמבה אך כמו תאי הגידול יוצרת גם היא תא בעל גרעינים רבים.

כדי לבדוק האם תאי הגידול הם תאי רירית, מולנבאחס ועמיתיו השתמשו בבדיקה מולקולרית שמסוגלת לזהות DNA של ריריות ולעתים של יצורים אחרים. הבדיקה לא מצאה זכר לריריות, אך למרבה המזל ולהפתעתם של החוקרים היא הראתה כי החומר הגנטי של תאי הגידול זהה כמעט לחלוטין לזה של שרשור ננסי, מין התולעים שהתגלה בגוף החולה כשהתאשפז. הואיל והמבנה של תאי הגידול שונה מתאי התולעת החוקרים ביצעו בדיקות נוספות כדי לוודא כי לא התרחשה טעות. בדיקות נוספות אלו איששו את הממצאים – מקור הגידולים הממאירים בתולעי מעיים. במאי 2013 הודיעו אנשי ה-CDC לבית החולים במדיין כי תאי הגידול הם תאים סרטניים של שרשור ננסי שחדרו לרקמות האדם. לרוע המזל החולה מת 72 שעות לאחר ההודעה. הגידולים הסרטניים לא הספיקו להרוג אותו והוא מת, לאחר שסירב לטיפול, מאי-ספיקת כליות – מחלה שעלולה להתפתח בנשאי HIV ונפוצה עוד יותר בחולי איידס. לפני מותו נתן האיש הקולומביאני את הסכמתו להמשך המחקר ולפרסום תוצאותיו, וכך אכן נעשה.

תאים סרטניים שמקורם בתולעת הטפילית Hymenolepis nana, מתוך דגימת רקמה מגידול בבלוטת לימפה של חולה מקולומביה. צילום: CDC, Public Domain.

שרשור ננסי הוא השרשור הנפוץ ביותר באדם ואפשר למצוא אותו במעיים של כ-75 מיליון אנשים בעולם, בעיקר אצל ילדים. בדרך כלל נדבקים בשרשור ננסי מאכילת מזון שזוהם בצואה נגועה – כגון ירקות ופרות – שתיית מים מזוהמים, או בליעה בשוגג של חרק נגוע. מבין כל מיני השרשורים הידועים השרשור הננסי הוא היחיד שיכול להשלים את כל מחזור החיים שלו במעי האדם, ולהתרבות ואף להדביק אנשים אחרים לא צורך בפונדקאי ביניים. (פונדקאי ביניים, במקרה של שרשורים, עשוי להיות חיפושית או בעל חיים אחר שנדבק בתולעים צעירות לאחר אכילת צואה המכילה ביצים מופרות של השרשור. כאשר הפונדקאי הסופי בולע את פונדקאי הביניים הוא נדבק בשרשור והמחזור מתחיל מהתחלה).

לרוב לא יהיו תסמינים למי שנדבק בשרשור ננסי, אך באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת הוא עלול לגרום לבעיות. שרשורים התפתחו במהלך האבולוציה להתמודד עם מערכת החיסון של פונדקאי בריא. כשמערכת זו מדוכאת, בגלל איידס או בגלל תרופות לדיכוי מערכת החיסון, הם עלולים להתרבות ללא בקרה, לפלוש לרקמות שונות ואף להתפתח בשונה מהרגיל. אכן, ידועים שני מקרים של אנשים מדוכאי חיסון שמתו מפלישה של שרשור ננסי לרקמות שונות בגופם.

עם זאת, במקרה של החולה הקולומביאני לא מדובר בפלישה פשוטה. החוקרים משערים כי מערכת החיסון החלשה של האיש אפשרה לתולעים להתרבות ללא בקרה. במהלך הדורות הצטברו מוטציות שונות בשרשורים, עד שאחד או יותר מהם לקה בסרטן שהתפשט לגופו של האיש, מאחר שמערכת החיסון שלו היתה חלשה מכדי לעצור את התאים הזרים.

כדי לנסות לגלות אילו מוטציות – שינויים – הובילו להתפתחות הסרטן בשרשור פנו מולנבאחס ועמיתיו לפיטר אולסון (Olson) מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון. בעזרתו הם השוו בין הגנום של הגידולים הממאירים לבין שרשורים ננסיים רגילים. השוואה חשפה מוטציות במספר גנים בגידול הסרטני, כששלושה מתוכם ידועים כקשורים לגידולים ממאירים מאחר שמוטציות בגנים המקבילים להם באדם מופיעות בגידולים סרטניים של בני אדם.

גידולים סרטניים מידבקים הם לא דבר חדש. אוכלוסיית השדים הטסמנים, טורפי הכיס הגדולים בעולם, סובלים מסרטן מידבק המתפשט בנשיכות; כלבים סובלים מגידול ממאיר מידבק שמקורו בכלב קדום; ולאחרונה התגלה כי לצדפות יש סרטן דם מידבק. בני אדם יכולים גם הם להידבק בסרטן או בעקבות השתלה של איבר נגוע או כשאמא מדביקה את עוברה במהלך ההיריון, אך בכל המקרים האלו מדובר בגידולים שמקורם בתאים של אותו מין ביולוגי. גם הקשר בין טפילים לסרטן אינו חדש: הנגיפים הגורמים לצהבת B ו-C עלולים לגרום לסרטן בכבד; נגיף הפפילומה האנושי (HPV) עלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, הפה והלוע, החלחולת ועוד; החיידק הליקובקטר פילורי עלול לגרום לסרטן הקיבה; והתולעת Schistosoma haematobium עלולה לגרום לסרטן של מערכת השתן. אך בכל המקרים האלו מקור הגידולים הוא באדם המודבק.

המקרה של החולה הקולומביאני הוא התיעוד הראשון באדם לגידול ממאיר שמקורו בתאי סרטן של טפיל, בעל חיים ממין ביולוגי אחר. החוקרים סבורים כי מקרה כזה, שבו אדם נדבק בגידול הסרטני של התולעת שלו הוא נדיר ביותר. אולם, מאחר שגם HIV וגם השרשור הננסי נפוצים מאוד בארצות מתפתחות יתכן שמקרים אלו התרחשו בעבר ואובחנו בטעות כגידול ממאיר רגיל. על פי החוקרים, אם יתגלו מקרים חדשים מסוג זה לא ברור כיצד יוכלו לטפל בהם – בדיקות ראשוניות הראו שהגידולים לא מגיבים לטיפול נגד תולעים ולא ברור האם הם יגיבו לטיפול רגיל נגד סרטן. עם זאת, הטיפול אותו מקבלים נשאי HIV נגד הנגיף כמעט בוודאות ימנע את המצב המתואר, מאחר שהוא מגן מפני קריסת מערכת החיסון. אם האדם הקולומביאני היה מתמיד בלקיחת התרופות הוא לא היה מת מסיבוכים הקשורים ל-HIV ולאיידס וככל הנראה לא היה מתפתח אצלו גידול שמקורו בתולעי מעי.

למידע נוסף

המאמר המקורי:

Muehlenbachs, A. et al. Malignant transformation of Hymenolepis nana in a human host. N. Engl. J. Med. 373, 1845–1852 (2015). doi: 10.1056/NEJMoa1505892

סרטון קצר הסוקר את המחקר:

מאמר המבוסס על רשומה זו יפורסם בגיליון דצמבר 2015 של מגזין גליליאו.