בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות

'הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן' הכריזה כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכי בשר אדום "חשוד" כמסרטן, אך זו לא סיבה לבהלה ואין צורך להוציא את הבשר מהתפריט

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

[אנו מחלקים את העולם]

לדברים שגורמים לך סרטן

ולדברים שמרפאים סרטן

ולדברים שלא גורמים סרטן

אבל יש סיכוי שהם יגרמו סרטן בעתיד.

— מתוך השיר "הגדר" של טים מינצ'ין.

השבוע הכריזה [PDF] הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – כי היא מוסיפה את הבשר המעובד לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם (קבוצה 1), לצד גורמים כגון אסבסט, קרינת שמש, עישון טבק ושתיית אלכוהול. כמו כן החליטה הסוכנות לכלול בשר אדום בקבוצה 2A – גורמים החשודים כמסרטנים סבירים באדם, לצד חומרים כמו סטרואידים וחומר הריסוס מלתיון.

על פי ההכרזה ועל פי סיכום הממצאים שפורסם בכתב העת Lancet Oncology, בשר אדום הוא כל נתח שריר לא מעובד של יונק – כגון בקר, כבש, חזיר, עז או סוס – כולל בשר קפוא או טחון. בשר מעובד הוא בשר שלא נמכר טרי אלא עבר תהליך טיפול בהמלחה, בעישון, בתסיסה או תהליכים אחרים שנועדו לשימור או לשיפור טעם. בשר מעובד כולל לרוב בשר אדום, אך יכול לכלול גם בשר עוף והודו, חלקים פנימיים ותוצרים אחרים (כגון דם). נקניקיות, נקניקים, פסטרמה, בייקון, בשר מיובש ולוף הם דוגמאות לבשר מעובד.

ההכרזה של הסוכנות לוותה, כמו תמיד, בעבודה עיתונאית גרועה, ובתקשורת הופיעו כותרות מפחידות בסגנון "בשר מעובד מסרטן כמו סיגריות". טענה זו שגויה לחלוטין ומראה בעיקר כי עיתונאים (וחלק מהגופים המקצועיים) לא מבינים את משמעות הסיווג לקבוצות של הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן. גם הסוכנות עצמה לא חפה מאשמה – שיטת הסיווג שלה מבלבלת וההודעות לעיתונות שהיא מפרסמת רק מוסיפות לבלבול וגורמות לבהלה מיותרת, כפי שקרה למשל כשהכריזה כי חומר הריסוס גלייפוסט חשוד כמסרטן.

צילומי מסך של כותרות ב"רשת", ב"וואלה" וב-ynet

הכותרות ב"רשת", ב"וואלה" וב-ynet. צילומי מסך.

מה הן דרגות הסיווג של הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן?

הסוכנות מסווגת גורמים לקבוצות על פי חוזקה ואיכותה של העדות המדעית להיותם מסרטנים. הקבוצות מייצגות את רמת הוודאות של לגבי הקשר בין גורם מסוים לסרטן כלשהו בבני אדם. הן לא מגלות לנו דבר על רמת הסיכון לסרטן והסוכנות כלל לא מתייחסת לסיכון. לדוגמה, שני חומרים שונים, שאחד מהם מגדיל את הסיכון לסרטן באלפי מונים אפילו לאחר חשיפה קצרה וגורם למגוון גידולים, והשני מגדיל רק במעט את הסיכון לגידול סרטני מסוג אחד וגם זאת רק לאחר חשיפה ארוכה ובמינון גבוה, יסווגו שניהם לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם.

הסוכנות מחלקת את החומרים לארבע קבוצות: קבוצה 1 היא של גורמים שהם מסרטנים ודאיים כמו גלולות למניעת היריון, נגיף הפפילומה, אבק עץ, פלוטוניום, דג מלוח (בנוסח סיני) וכאמור אתנול במשקאות, כלומר אלכוהול לשתייה. כעת נוסף גם בשר מעובד.

הקבוצה הבאה, קבוצה 2, לא מייצגת חומרים מסרטנים (כלומר חומרים הגורמים בוודאות לסרטן) אלא חומרים החשודים ככאלו העלולים, אולי, לגרום לסרטן. קבוצה זו מחולקת לשתי תת-קבוצות שההבדלים ביניהן קצת מעורפלים: קבוצה 2A – חומרים החשודים כמסרטנים סבירים בבני אדם אף שאין עדויות טובות לכך באדם אלא רק בחיות מעבדה; וקבוצה 2B – חומרים החשודים כמסרטנים אפשריים אף שאין עדויות טובות לכך באדם או בחיות מעבדה. על פי הגדרות אלו נראה כי בשר אדום וגם חומר הריסוס גלייפוסט מתאימים דווקא לקבוצה 2B, אך למרות זאת הם נמצאים בקבוצה 2A. לצד הבשר האדום אפשר למצוא בקבוצה 2A שתיית מאטה חם (משקה דרום אמריקאי), את החומר אקרילאמיד – שנפוץ במוצרים מהצומח כגון לחם, קפה וצ'יפס – וכן עבודה במספרה ועבודה במשמרות.

שתי הקבוצות הנותרות הן קבוצה 3, המייצגת חומרים שלא ניתן לסווג כחומרים החשודים כמסרטנים, וקבוצה 4, המייצגת חומרים שסביר כי אינם מסרטנים באדם. קבוצה זו כוללת רק חומר אחד, קפרולקטם (Caprolactam), שגורם בבני אדם לגירויים בעיניים, באף, בגרון ובעור, והוא רעל חלש.

אתם יכולים למצוא הסבר נוסף על הסיווג לקבוצות בסרטון האנימציה (הקצת מעצבן) הזה:

כפי שאפשר לראות, העיתונאים לא הבינו כי אמנם בשר מעובד סווג כמסרטן ודאי, בקבוצה עם עישון טבק ופלוטוניום, אך אין פירוש הדבר שהוא מסוכן כמותם. הסיווג לקבוצה 1 לא אומר דבר על הסיכון לסרטן, כפי שכל מי ששותה אלכוהול במידה יכול להעיד (כאמור, אתנול שייך לקבוצה 1 – מסרטנים ודאיים). כריך עם נקניק לא מסוכן כמו חשיפה לקרינה רדיואקטיבית או לעשן סיגריה. באתר של Cancer Research UK דימו זאת להבדל בין קליפת בננה למכונית. שתיהן גורמות לתאונות, אך הנזק מהחלקה על קליפת בננה קל לרוב, וזה אירוע נדיר למדי. למרות זאת בננות ומכוניות יסווגו לאותה קטגוריה של "גורמי תאונות ודאיים בבני אדם".

אם כך, מה הסיכון לסרטן בעקבות אכילת בשר מעובד?

ההכרזה של הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן כי היא מגדירה בשר מעובד כמסרטן ודאִי הייתה צפויה. מחקרים רבים הראו בצורה משכנעת כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת (ולא סרטן באופן כללי!). עובדה זו ידועה מזה שנים למומחים בתחום, וסקירת מחקרים אלו היא שגרמה לסוכנות להגדיר בשר מעובד כמסרטן. אולם, כאמור, הסוכנות לא מעריכה סיכונים. הנתון היחיד המופיע בהכרזה בהקשר לסיכון הוא הקביעה כי צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מעלה את הסיכון היחסי ללקות בסרטן המעי הגס ב-18 אחוזים. מקורו של נתון זה במחקר (מטא-אנליזה) שניתח תוצאות ממספר מחקרים שבהם בדקו את ההבדלים בסיכון לסרטן בין אנשים שצרכו מעט בשר מעובד (ובשר אדום) לעומת אנשים שצרכו כמות גדולה של בשרים אלו. שימו לב, לא בדקו במחקרים אלו אנשים שלא אוכלים כלל בשר (צמחונים וטבעונים). עם זאת, מחקרים אחרים הראו כי אין הבדלים משמעותיים בין אוכלוסיות אלו לבין אנשים שצורכים מעט בשר; חלק מהמחקרים אף הראו עלייה בסיכון לסרטן המעי הגס באנשים שנמנעים מבשר.

הסיכון לסרטן: עישון טבק מול בשר מעובד

בכחול, אנשים שילקו בסרטן בכל מקרה. בירוק, מקרי סרטן נוספים בעקבות עישון או צריכה מוגזמת של בשר מעובד. לחצו להגדלה. איור: נעם לויתן

עלייה של 18% בסיכון לסרטן נשמעת מפחידה, אך מה משמעותה? עלייה ב-18% יחסית למה? כדי לדעת זאת יש לבדוק עד כמה נפוץ סרטן המעי הגס באוכלוסייה. בישראל, למשל, סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו, וכל שנה מאובחנים בממוצע 38 חולים חדשים במחלה לכל 100,000 תושבים. לפיכך אם אכילת 50 גרם בשר מעובד ביום מגדילה בכ-18% את הסיכון היחסי לחלות בסרטן, פירוש הדבר בערכים מוחלטים: מבין האוכלים 50 ג' בשר מעובד ביום נמצא 41 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס לכל 100,000 אנשים לעומת 35 מקרים (בהתאמה) מבין האוכלים פחות מ-50 גרם. כלומר, בקבוצה שאוכלת יותר בשר מעובד יהיו עוד 6 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס לעומת הקבוצה שאוכלת פחות בשר (לכל 100,000 איש בשנה). מכאן שהסיכון המוחלט ללקות בסרטן המעי הגס (בשנה) בעקבות צריכה מוגזמת של בשר מעובד הוא 0.006%.

דרך אחרת להציג את המשמעות של הגדלת הסיכון לסרטן היא כזו: כ-5 אנשים מכל 100 ילקו בסרטן המעי הגס במהלך חייהם. אם 100 אנשים אלו יוסיפו לתזונה שלהם 50 גרם של בשר מעובד ביום במהלך כל חייהם, נצפה לעליה של 18% במקרי הסרטן, כלומר עלייה מ-5 מקרי סרטן המעי הגס ל-6 מקרים. כלומר התווסף רק מקרה סרטן אחד בעקבות הצריכה היום-יומית של הבשר המעובד, כפי שמוצג בסרטון הנחמד הזה משנת 2011: .

לשם השוואה, אדם אחד מכל 100 לא-מעשנים ילקה בסרטן ריאות במהלך חייו, לעומת 20 מכל 100 בקרב מעשנים חפיסת סיגריות אחת ביום. כלומר, עישון חפיסת סיגריות ליום מוסיף עוד 19 מקרי סרטן ומגדיל את הסיכון לחלות בסרטן ריאות ב-1900 אחוזים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, אפשר לייחס כ-34,000 ממקרי המוות מסרטן בשנה בעולם לתזונה עתירה בבשר מעובד. זאת בהשוואה לכ-1,000,000 מקרי מוות מסרטן בשנה בעולם כתוצאה מעישון טבק, כ-600,000 מקרים בשנה כתוצאה משתיית אלכוהול וכ-200,000 מקרים בשנה המיוחסים לזיהום אוויר.

בנוגע לבשר אדום, לא ניתן לייחס לו מקרי מוות מסרטן מאחר שלא ניתן לקבוע אם הוא מעלה את הסיכון לסרטן כלשהו. הוא סווג כחומר החשוד כמסרטן, דהיינו יש רמזים לכך שהוא עלול לסרטן בתנאים מסוימים, אך המידע אינו חד-משמעי. אין כיום די עדויות לקבוע שבשר אדום מעלה את הסיכון לסרטן בבני אדם ואם כן בכמה. למעשה, על פי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן, ייתכן כי אינו מעלה את הסיכון כלל, אחרת היא הייתה מסווגת אותו כמסרטן וודאי.

איך בשר מעובד גורם לסרטן?

הוצעו מספר מנגנונים שיכולים להסביר כיצד בשר מעובד גורם לסרטן, אך עוד לא ידוע אם הם אכן אחראים לכך. החשודים העיקריים הם מלחי ניטריט וניטראט, שהם תרכובות חנקן המוספות לבשר בתהליך השימור ומונעות את התפתחות החיידק Clostridium botulinum. חיידק זה מפריש את רעלן הבוטולינום הגורם להרעלת עצבים קטלנית הקרויה בוטוליזם, ובעברית "נקנקת". מלחי הניטריט והניטראט גם נותנים לבשר משומר את צבעו הוורוד או האדום. מלחים אלו הופכים במערכת העיכול לחומרים הקרויים ניטרוזאמינים (N-nitroso) הנחשבים למסרטנים, מאחר שהם פוגעים בתאי מערכת העיכול ועלולים להזיק לחומר הגנטי של התאים. אגב, בנקניקיות אורגניות או נקניקיות שמצוין כי לא הוסיפו להן מלחי ניטריט או ניטראט משתמשים לעתים בירקות עשירים בניטראט, כגון סלרי, כתחליף למלחים.

גורמים חשודים אחרים כוללים את הברזל שנמצא בבשר עצמו, אינטראקציה בין חיידקי המעי לבשר וכן וחומרים מסרטנים שנוצרים בעקבות עישון הבשר או בישולו בטמפרטורות גבוהות, למשל בעת צלייה או טיגון.

כפי ש-Cancer Research UK מציינים, איכות הבשר ומקורו לא חשובים. תהליכי העיבוד שעבר, ואולי גם חומרים הקיימים בו באופן טבעי, הם אלו שמגדילים את הסיכון לסרטן המעי הגס מצריכת בשר מעובד.

אז מותר לאכול בשר או לא?

ההכרזה של הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן לא חידשה דבר, למעשה. הסכנה לסרטן המעי הגס בצריכת כמויות גדולות של בשר מעובד ידועה כבר שנים, וכך גם בעיות בריאותיות אחרות הקשורות לצריכה עודפת של בשר. חשוב לזכור כי הסוכנות רק מדרגת מה הסבירות שחומר מסוים גורם לסרטן; היא לא בודקת עד כמה מסוכן החומר וכן לא קובעת מדיניות לגביו. ההצהרות של הסוכנות לא תורמות דבר לאלו שצריכים לדעת את הסיכונים האמיתיים של החומר – במקרה זה בשר מעובד – וכיצד יש להתנהל לגביו. הסוכנות אף טרחה להזכיר כי אינה מפרסמת המלצות בנוגע לתזונה, אם כי היא הדגישה שבשר הוא מקור חשוב וזמין לברזל, לאבץ ולוויטמין B12. מידע בנוגע לתזונה, ובכלל בנוגע להתמודדות עם חומרים מסרטנים והחשודים כמסרטנים, מפורסם על ידי גופים אחרים, כגון משרד הבריאות בארץ או שירות הבריאות הלאומי באנגלייה. כבר היום ההמלצות הן להימנע מבשר מעובד ולצמצם את הצריכה של בשר אדום ל-500 גרם בשבוע לכל היותר, בעיקר בגלל הסיכון למחלות לב.

צמצום צריכת בשר מעובד – כגון נקניקיות ובייקון – הוא צעד הגיוני להקטנת הסיכון לסרטן, אף שמדובר בסיכון מזערי ולא בגורם בעל השפעה עצומה כמו הפסקת עישון סיגריות, ואף שחוסר פעילות גופנית או השמנת יתר הם גורמי סיכון גדולים בהרבה לסרטן המעי הגס. בצריכת מזון חשוב לשמור על תזונה מתונה, מגוונת ומאוזנת וההמלצות בנוגע לצריכת בשר משקפות זאת.

ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות דומות ברובן להמלצות של ארגונים אחרים: לגוון את מקורות החלבון ולהעשיר את המזון בחלבונים מהצומח לפחות פעמיים בשבוע; לאכול בשר לא מעובד ממקורות שונים – במקום בשר אדום אפשר לגוון עם עוף, הודו ודגים ולא חייבים לאכול בשר כל יום; להגביל את צריכת הבשר המעובד, בעיקר בקרב ילדים, לפעם בחודש לכל היותר (באנגלייה ההמלצה היא לא לצרוך יותר מ-70 גרם בשר מעובד ואדום ביום).

לסיכום, תזכורת: הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן מסווגת חומרים לפי מידת הביטחון שלה בכך שהחומר מסרטן ולא על פי הסיכון לסרטן מאותו חומר. העדות לכך שבשר מעובד מסרטן חזקה כמו העדות לכך שעישון טבק מסרטן, אך הסכנה לפתח סרטן בעקבות עישון גדולה בהרבה. במילים אחרות, בשר מעובד סווג על ידי הסוכנות כמסרטן ודאי, שעלול לגרום לסרטן המעי הגס. אולם בניגוד לסיגריות שמגדילות את הסיכון לסרטן פי 20 (וגם הן מסווגות כמסרטן ודאי) בשר מעובד מעלה את הסיכון לסרטן במידה זניחה. דהיינו, בשר מעובד מסרטן אך הסיכוי שיגרום לסרטן במישהו מהקוראים הוא זעום. אם תאכלו פעם בחודש מספר רצועות בייקון או נקניקיות זה לא מה שיהרוג אתכם; מדובר במסרטן "בקטנה".

תודה למעין ברנע זהר, ליומירן ניסן וליונת אשחר על העזרה בהכנת הרשומה. תודה ל"עינת לשון" על העריכה הלשונית.

פוסט המבוסס על רשומה זו התפרסם בפייסבוק בדף מדע גדול, בקטנה.

למידע נוסף

סיכום הממצאים [PDF]:

Bouvard, V. et al. Carcinogenicity of consumption of red and processed meat. Lancet Oncol. (2015). doi: 10.1016/S1470-2045(15)00444-1

ההודעה לעיתונות של הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן [PDF].

סיווג חומרים על פי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן.

עדכון
31/10/2015: תיקון טעות בפסקת הסיכום: במקור נכתב "העדות לכך שבשר בקר מסרטן", שיניתי ל"העדות לכך שבשר מעובד מסרטן"; הוספת צילום מסך של כותרות שהופיעו בתקשורת.
מודעות פרסומת

תגיות: , , , , ,

10 responses to “בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות”

  1. Miki Ben-Dor says :

    הרשלנות וחוסר המקצועיות של המדענים שקבעו את הקשר ה"ודאי" בין בשר אדום וסרטן לא יאומנו. גם אתם למרבה הצער לא שמתם לב לכך שהמחקרים שעליהם הם מבססים את קביעתם הם כולם תצפיתיים ואין להם יכולת לגלות קשר של סיבה ותוצאה. בקיצור – יש מחקרים שמראים שאנשים קפדנים מטבעם נוטים לדווח על צריכת בשר נמוכה מהאמיתית וההיפך לגבי אנשים שלא מקפידים על בריאותם. ברגע ששואלים אנשים על צריכת הבשר שלהם מחלקים אותם לקבוצה של קפדנים ולא קפדנים. לא קפדנים מעשנים יותר, שמנים יותר, עניים יותר, משכילים פחות ועוד מי יודע כמה עוד מאפיינים אחרים חוץ מצריכת בשר, מעובד או לא מעובד. לקבוע שצריכת בשר אדום, שהייה מרכיב עיקרי בדיאטה האנושית במשך כ- 2מיליון שנה[ גורם סרטן זה שטות זועקת לשמיים.
    עוד על עליבותם של מחקרי תזונה תצפיתיים אפשר לקרוא כאן http://www.paleostyle.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%9c/

    • Noam says :

      המומחים של ה-IARC קבעו כי יש קשר ודאי בין בשר מעובד וסרטן (המעי הגס), לא בין בשר אדום וסרטן, אף הדגשתי זאת מספר פעמים ברשומה. הסיבות שבעטיין לא יכלו להסיק מסקנות על קשר כלשהו בין בשר אדום לסרטן הן, כפי שכתבת, חוסר יכולת להפריד בין צריכת בשר אדום לגורמים אחרים, כולל עישון, צריכת בשר מעובד, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית.
      בהרבה מקרים בהם בודקים גורמים מסרטנים בבני אדם מחקרים תצפיתיים הם כל מה שיש לנו. למשל, הקשר בין עישון טבק לסרטן ריאות ולגידולים אחרים בבני אדם נקבע על פי מחקרים אפידמיולוגיים, ובעיקר מחקרי עוקבה פרוספקטיביים איכותיים. כך גם הקשר בין בשר מעובד וסרטן המעי הגס והחלחולת.

      • מיקי בן דור says :

        גם את הקשר בין בשר מעובד וסרטן מחקרים מסוג זה לא יכולים לסווג לסיבה ותוצאה. הקשר בין עישון שונה ממבחינת הסקת מסקנות מהקשר בין תזונה וסרטן. עישון הוא משתנה ברור ושאלונים על צריכת סיגריות הרבה יותר מהימנים מבחינת זיכרון ודיווח. הקשר בין עישון וסרטן היה פי עשרים יותר גבוה מהקשר בין בשר מעובד וסרטן וכן יש מנגנון פיזיולוגי ברור של הנזק.

        • Noam says :

          דווקא עושה רושם שבניגוד למחקרים על הבשר האדום המחקרים הגדולים על הבשר המעובד מספיק טובים. הם התחשבו בבעייתיות, הצליחו לזהות קשר על אף גודל השפעה (effect size) מאוד קטן וגם הציעו מספר מנגנונים.
          הבעיה העיקרית בעיני עם ההצהרה של ה-IARC ועם קובץ ה-Q & A שהם צרפו, היא שהם אכן מסבירים במפורש שהם לא יודעים למה בשר מעובד מסרטן. במחקרים האפידמיולוגיים אין הפרדה לסוגי בשר מעובד שונים (כפי שאפשר לראות מהצורה בה ה-IARC הגדירו בשר מעובד, בפסקה השנייה של רשומה זו) ולכן אין כל דרך לקבוע האם בשר מעובד כלשהו מסרטן יותר או פחות.
          למרות זאת, החשודים העיקריים הם הניטראט והניטריט. אם החשד הזה נכון אז סביר שבשר מעובד שלא הוסיפו לו ניטריט (מכל מקור, סלרי או אחר) "מסוכן" פחות מבשר עם ניטריט. אבל, אין דרך לדעת זאת מההצהרה. אולי עוד מספר חודשים, כשתפורסם המונוגרפיה המלאה, נוכל לדעת יותר, אם כי אני בספק.

  2. אמיר says :

    50 ג בשר מול חפיסה ביום? סיגריות זה לא בריא.. אבל מי שמעשן אחת ביום מעשן הרבה.. 50 ג זה שליש מנה היום במקרה הטוב

    • Noam says :

      על פי המחקר הראשי שעליו התבססו הנתונים המספריים בהכרזה של ה-IARC, הצריכה הממוצעת של בשר אדום היא בין 50 ל-100 גרם ביום, אין מספיק נתונים על צריכה ממוצעת של בשר מעובד בלבד, אך ככל הנראה הצריכה הממוצעת המקסימלית של בשר אדום ובשר מעובד יחדיו היא בין 42 ל-211 גרם ביום. כמו כן, העליה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת בעקבות הצריכה כמעט ונפסקת כשמגיעים לצריכה של כ-140 גרם ביום.
      כנראה רוב האוכלוסייה לא אוכלים יותר מ-50 גרם בשר מעובד (כפי שהוגדר במאמר, לא בשפת היום-יום) ביום.

      לעומת זאת, שלוש סיגריות ליום מעלות את הסיכון היחסי לסרטן ריאות בכ-600%, בין 10 סיגריות לחפיסה ליום (תלוי במקור בו בודקים) מעלות את הסיכון היחסי ב-1900% ואפילו יותר על פי ה-CDC. בניגוד לבשר מעובד כל סיגריה מזיקה – אפילו רק סיגריה אחת ורוב המעשנים מעשנים הרבה יותר מסיגריה אחת או שלוש. נוסף לכך, למרות הירידה שחלה עם השנים בכמות הסיגריות שמעשנים מעשנים הסיכון לסרטן ריאה גדל, מאחר שסיגריות מודרניות מסוכנות יותר [PDF]. אולי גם הפופולריות הגדלה של עישון נרגילה תורמת לכך, מאחר שנרגילה מסוכנת יותר מסיגריה. (אגב, כפי שמישהו העיר במקום אחר גם בהשוואה הלא כל כך הוגנת של גרם מול גרם טבק הרבה יותר מסרטן מבשר מעובד).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: