בעל זבוב

זבובי דרוזופילה מזדווגים על רקע צבעי הגאווה

איור מבוסס על: Chapman, T. PLOS Biol. 6, e179 (2008), CC-BY.

הגורמים הגנטיים שהופכים זבובים להומוסקסואלים מקנים יתרון אבולוציוני

במרבית המקרים הומוסקסואלים מביאים לעולם פחות צאצאים (אם בכלל) לעומת אלו שאינם הומוסקסואלים. על פי תיאוריית האבולוציה ועקרון הברירה הטבעית צפוי כי תכונה כזו – הפוגעת ביכולת של פרט להתרבות – תיעלם מהאוכלוסייה במהלך הדורות. לכן, במבט ראשון, נראה כי הומוסקסואליות לא צריכה להתקיים. עם זאת, הומוסקסואליות תועדה בקרב כ-1,500 מינים של בעלי חיים כגון תולעים, רכיכות, חרקים ופרוקי רגליים אחרים, יונקים ובכללם האדם, עופות, דו-חיים וזוחלים. כיצד יתכן כי היא לא נעלמה עם הזמן?

ככל הנראה התשובה לכך היא כי הגורמים הגנטיים המשפיעים על הומוסקסואליות מקנים יתרון אבולוציוני כלשהו. למשל, מחקרים בבני אדם הראו כי קרובות משפחה מצד האם של גברים הומוסקסואלים פוריות יותר מנשים אחרות. כלומר, הגן או הגנים הגורמים להומוסקסואליות בגברים, וכך מקטינים את הפוריות שלהם, מגבירים את הפוריות של נשים כאשר הם נמצאים אצלן. מצב זה, בו תכונה שרדה מאחר שהיא מגבירה את ההצלחה הרבייתית של זוויג (מין) אחד על חשבון הזוויג האחר, קרויה sexually antagonistic selection.

אפשרות נוספת היא שהיתרון האבולוציוני של הומוסקסואליות קשור לדומיננטיות-יתר, מצב שבו לפרט שנושא שתי צורות שונות (אָלֶלים) של גן יש יתרון על פני פרט שקיבל מהוריו אללים זהים של הגן. דוגמה קלאסית לדומיננטיות יתר היא אנמיה חרמשית, שבה מי שנושא רק עותק אחד של האלל למחלה עמיד למלריה ולא לוקה באנמיה. לעומת זאת, מי שבתאי גופו שני עותקים של האלל למחלה יחלה במחלה הקשה ומי שלא נושא אפילו עותק אחד של האלל למחלה לא יזכה לעמידות מפני מלריה. באופן דומה, אם הומוסקסואליות אכן קשורה לדומיננטיות-יתר, מי שיקבל שתי צורות זהות של גן כלשהו יהיה בעל סיכוי גדול להעדיף את בני אותו זוויג, בעוד מי שנושא אללים שונים של הגן יהנה מיתרון אבולוציוני כלשהו, כגון פוריות רבה.

כדי לבחון איזו מבין שתי האפשרויות, או אולי שתיהן, מסבירות את היתרון האבולוציוני של הומוסקסואליות של זכרים חקרו ג'סיקה הוסקינס (Hoskins) ושני עמיתיה מאוניברסיטת סנט אנדרוז שבסקוטלנד זבובי דרוזופילה (Drosophila melanogaster, תסיסנית המחקר) בעלי רמות שונות של התנהגות הומוסקסואלית.

בשלב ראשון ביצעו החוקרים 2,320 ניסויים התנהגותיים ב-50 שושלות זבובים שונות כדי לזהות עד כמה התנהגות הומוסקסואלית נפוצה בקרב הזכרים בכל שושלת. הזכרים ההומוסקסואלים זוהו על פי נטייתם לחזר אחר זכרים אחרים – הם משמיעים "שירי" חיזור, מלקקים את הזכרים האחרים ומטים את בטנם לעברם בניסיון לעלות עליהם ולהזדווג עימם.

החוקרים דרגו את שושלות הזבובים על פי שכיחות ההומוסקסואלית בכל שושלת. לאחר מכן הם זיווגו זבובים משושלות שבהן ההומוסקסואלית נפוצה ("שושלות הומוסקסואליות") עם כאלו משושלות בהן הומוסקסואליות נדירה, או לא קיימת, ובחנו את הצאצאים שהתקבלו.

תוצאות הזיווגים, שמתוארות במאמר שפורסם ב-Proceedings of the Royal Society B, הראו כי נקבות משושלות שבהן הומוסקסואליות נפוצה היו יותר פוריות, העמידו יותר צאצאים, מאשר נקבות אחרות וגם הבנות שלהן היו פוריות יותר. נוסף לכך – וכפי שצפוי במקרה של דומיננטיות-יתר – נקבות שהן צאצאי זיווג בין נקבות וזכרים משושלות שונות, כלומר שנשאו אללים שונים הקשורים להומוסקסואליות, היו פוריות יותר מנקבות שהתקבלו מזיווג של זכרים ונקבות מאותה שושלת. פוריות היתר בלטה במיוחד אם לפחות אחד מההורים הגיע משושלות הומוסקסואליות.

המסקנה מהמחקר של הוסקינס ועמיתיה היא כי בזבובי דרוזופילה שתי האפשרויות שהוצעו (sexually antagonistic selection ודומיננטיות-יתר) מסבירות את היתרון האבולוציוני של הומוסקסואליות בזכרים. הגנים להומוסקסואליות שרדו במהלך האבולוציה מאחר שהם מקנים יתרון רבייתי – אבולוציוני – לנקבות הנושאות אותם, אף אם הם פוגעים ביכולת הרבייה של הזכרים. אך האם מסקנה זו נכונה גם במאות מיני בעלי החיים האחרים שמפגינים התנהגות הומוסקסואלית? והאם היא נכונה גם לגבי הומוסקסואליות נקבית? קשה לדעת ללא מחקרים גנטיים נוספים במגוון בעלי חיים ובשני הזוויגים.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי:

Hoskins, J. L., Ritchie, M. G. & Bailey, N. W. A test of genetic models for the evolutionary maintenance of same-sex sexual behaviour. Proc. R. Soc. B 282, 20150429 (2015). doi: 10.1098/rspb.2015.0429

Bailey, N. W. & Zuk, M. Same-sex sexual behavior and evolution. Trends Ecol. Evol. 24, 439-446 (2009). doi: 10.1016/j.tree.2009.03.014 [PDF]

יונת אשחר ונעם לויתן, "מצאה מין את מינה", "גליליאו" 185

גאווה משפחתית: הגנטיקה של ההומוסקסואליות בבני אדם.

עדי מרקוזה הס, ‏"האמנם שלא כדרך הטבע?", "אודיסאה" 2.

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: