גאווה משפחתית

ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על נטייה הומוסקסואלית. בהנחה כי גברים הומוסקסואלים מביאים פחות ילדים – כיצד נטייה זו ממשיכה להתקיים?

זוג הומואים אוחזים ידיים.

זוג הומואים מחזיקים ידיים. צילום: Till Krech, CC-BY.

על פי תיאוריית האבולוציה, פרט המתאים לסביבתו שורד ומעמיד צאצאים וכך מעביר את הגנים שלו הלאה. לאור זאת, דומה שקשה להסביר תכונה כגון הומוסקסואליות, המוכרת בקרב בעלי-חיים רבים – תמנונים, אווזים, בני אדם, איילים ועוד. כיצד ייתכן כי הומוסקסואלים – שסביר כי יביאו לעולם פחות צאצאים, אם בכלל, ממקביליהם ההטרוסקסואלים – קיימים? הרי צפוי כי תכונה המונעת העמדת צאצאים תיעלם מהאוכלוסייה במהלך הברירה הטבעית. במחקר שפורסם בכתב-העת המקוון PLOS ONE, הציעו אנדראה קאמפריו צ'אני (Camperio Ciani) ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה שבאיטליה מודל שנועד לענות על שאלה זו.

גנטיקה ונטייה מינית

אף שעדיין לא זוהו גנים הקשורים ישירות להומוסקסואליות בגברים, ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על תכונה זו. ממחקרים בתאומים, למשל, התברר כי לתאומים זהים יש סיכוי גדול יותר להיות בעלי נטייה מינית זהה מאשר לתאומים לא-זהים, ממצא המצביע על השפעה גנטית על הנטייה המינית. מאחר שקיימות כאמור עדויות כי הגנטיקה משחקת תפקיד בקביעת הנטייה המינית, פיתחו קאמפריו צ'אני ועמיתיו מודלים אחדים שנועדו לאפיין את הגורמים הגנטיים – הגן או הגנים – המשפיעים על הומוסקסואליות בגברים, תוך התייחסות לתכונות נוספות של הומוסקסואליות גברית.

הורים גאים

הורים גאים. צילום: J. Ross Baughman, מתוך ויקימדיה.

החוקרים החלו בפיתוח המודלים תוך התייחסות לכך שגברים הומוסקסואלים אמנם מהווים רק אחוזים בודדים מהאוכלוסייה, אך אפשר למצאם במהלך כל ההיסטוריה האנושית, בכל מקום בעולם ובכל שכבות האוכלוסייה – מעצבי שיער, זמרים, לוחמי סיירת, רבנים ואחרים עשויים להיות הומוסקסואלים. התכונה מעולם לא נעלמה כליל, וכן לא התפשטה באוכלוסיית האדם. נוסף על כך, כאשר בוחנים אילנות יוחסין של גברים הומוסקסואלים, מוצאים שיש להם יותר קרובי משפחה הומוסקסואלים מצד האם מאשר מצד האב. החוקרים התייחסו גם למחקרים אחדים, ובהם מחקר שנערך ב-2004 בראשות קאמפריו צ'אני, שעל פיהם לאמהות של גברים הומוסקסואלים ולדודות שלהם מצד האם יש יותר ילדים, כלומר הן פוריות יותר, מאשר הדודות מצד האב ונשים שאינן קרובות משפחה של הומוסקסואלים.

מרבית המודלים שהציעו החוקרים לא ענו על כל הדרישות – במודלים רבים הגן או הגנים המשפיעים על הומוסקסואליות התפשטו באוכלוסייה או נעלמו כליל, ובמודלים אחרים ריבוי ההומוסקסואלים בצד האם של המשפחה לא בא לידי ביטוי. המודל שתאם את הדרישות בצורה הטובה ביותר כלל שני גנים, שלפחות אחד מהם נמצא בכרומוזום X, כרומוזום שבגבר יש רק עותק אחד ממנו ומקורו באמו בלבד. גנים אלה, על פי המודל, הגבירו את פוריות הנשים, אך הקטינו את פוריות הגברים הנושאים אותם. תופעה זו, שבה תכונה מגבירה את ההצלחה הרבייתית של זוויג אחד על חשבון הזוויג האחר, קרויה sexually antagonistic selection, והיא ידועה זה כבר בחרקים, בעופות וביונקים.

גנים המגבירים משיכה לגברים?

אב מחבק את ובנו

אב ובנו. צילום: Vera Kratochvil.

קאמפריו צ'אני ועמיתיו טוענים כי על פי תוצאות מחקרם, סביר כי הגנים המשוערים מגבירים את המשיכה לגברים הן של נשים והן של גברים הנושאים אותם. תכונה זו מקטינה את סיכוייהם של הגברים להעמיד צאצאים ולהעביר את הגנים שלהם לדור הבא. לעומת זאת, בנשים הסיכוי לכך גדל, ומאפשר לגנים כאלו לשרוד באוכלוסייה בשיעור נמוך אך יציב.

מחקרם של קאמפריו צ'אני ועמיתיו מצביע על גורמים גנטיים המגדילים את הסיכוי של גבר הנושא אותם להיות הומוסקסואל, מבלי להתייחס להשפעה נוספת, הסביבתית, על הנטייה המינית – למשל, לסיכוי המוגבר של גבר להיות הומוסקסואל ככל שיש לו יותר אחים ביולוגיים גדולים, שנולדו לפניו. השפעת מספר האחים הגדולים על הנטייה המינית מגדילה את הסיכוי שלגבר הומוסקסואל שנבחר למחקר, תהיה משפחה גדולה יותר ממשפחות בהן כל הגברים הטרוסקסואלים. כלומר, יתכן כי המשפחות של גברים הומוסקסואלים אינן באמת פוריות יותר אלא רק נראות כך עקב "עודף" אחים. אחת הדרכים להתגבר על הטיה זו היא לבחון את הפוריות – את מספר הילדים – של קרובות משפחה של ההומוסקסואל אך לא של אימו. קאמפריו צ'אני והלנה פליצארי (Pellizzari) פרסמו ב-2012 מחקר ב-PLOS ONE בו השוו את הפוריות של דודות וסבתות של גברים הומוסקסואלים לזו של דודות וסבתות של גברים הטרוסקסואלים. תוצאות המחקר תאמו את המחקרים הקודמים והראו כי לדודות ולסבתות של גברים הומוסקסואלים מצד האם יש יותר ילדים מאשר קרובות המשפחה מצד האב ודודות וסבתות שאינן קרובות משפחה של הומוסקסואלים.

במחקר אחר בחנו קאמפריו צ'אני ועמיתיו את המאפיינים של 161 קרובות משפחה של גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים בניסיון לגלות את הגורמים המשפיעים על פוריות הנשים. לטענת החוקרים לנשים שאולי נושאות גנים הקשורים להומוסקסואליות גברית יש פחות בעיות גניקולוגיות ופחות סיבוכים במהלך ההריון והלידה מאשר קרובות משפחה של גברים הטרוסקסואלים. כמו כן, נראה כי הן מוחצנות יותר ועם פחות בעיות משפחתיות. מחקר זה בדק מספר נשים קטן, כך שכדאי להתייחס לתוצאותיו בערבון מוגבל עד שתוצאותיו יאוששו במחקר הכולל מספר רב יותר של נשים.

המודל שמוצע על ידי קאמפריו צ'אני ועמיתיו אינו מתייחס כאמור להשפעות סביבתיות (כגון, חשיפה להורמונים בתוך הרחם). עם זאת, הוא מציג פתרון פשוט לשאלה כיצד קיימת הומוסקסואליות, וכן הסבר לכך שהתכונה נפוצה יותר בשושלת האמהית של הגבר ההומוסקסואל. על פי המודל, הגנים להומוסקסואליות שרדו מאחר שהם מקנים יתרון לנשים הנושאות גנים אלה, ואחוז הגברים ההומוסקסואלים באוכלוסייה עשוי לשקף את אחוז הנשים הפוריות-יותר באוכלוסייה.

שלט: כך נולדתי

כך נולדתי. צילום: Guillaume Paumier, CC-BY.

יש לזכור כי מחקר זה מציג מודל אפשרי לתופעה קיימת, אך אין הוא מוכיח שהומוסקסואליות היא גנטית. כדי לבחון את המודל יש לבודד ולזהות את הגנים המדוברים. זאת ועוד, אף אם להומוסקסואליות גברית יש בסיס גנטי, ברור ממחקרי התאומים, מהשפעת מספר האחים הגדולים ומממצאים נוספים כי לגורמים סביבתיים – שאינם גנטיים – יש השפעה גדולה על תכונה מולדת זו, כמו גם על תכונות רבות אחרות. הגנים המשוערים משפיעים על הסיכוי להיוולד הומוסקסואל, אך אינם קובעים לבדם את הנטייה המינית.

לקריאה נוספת

המאמרים של קאמפריו צ'אני ועמיתיו:

Camperio Ciani, A., Cermelli, P. & Zanzotto, G. Sexually antagonistic selection in human male homosexuality. PLOS ONE 3, e2282 (2008). doi: 10.1371/journal.pone.0002282

Camperio Ciani, A. & Pellizzari, E. Fecundity of paternal and maternal non-parental female relatives of homosexual and heterosexual men. PLOS ONE 7, e51088 (2012). doi: 10.1371/journal.pone.0051088

Camperio Ciani, A. et al. Factors associated with higher fecundity in female maternal relatives of homosexual men. J. Sex. Med. 6, 2878-2887 (2012). doi: 10.1111/j.1743-6109.2012.02785.x (PDF)

סקירה קצרה על הומוסקסואליות בנשים (אנגלית).

מאמר סקירה שפורסם לאחרונה מציע מודל חדש בו לא הגנים עצמם, אלא שינויים הקשורים לביטוי גנים (אפיגנטיקה), משפיעים על הנטייה המינית. המודל שמוצג במאמר מתאים יותר למקרים של גברים "נשיים" ונשים "גבריות" ופחות לרוב ההומוסקסואליות וההומוסקסואלים (אנגלית).

עדי מרקוזה הס, ‏"האמנם שלא כדרך הטבע?", "אודיסאה" 2.

לפענח את ספר החיים – סקירה היסטורית של גילוי החומר התורשתי וחקר הגנטיקה.

הטקסט עובד מתוך: נעם לויתן ודינה וולודרסקי, "גאווה משפחתית", גליליאו 120, אוגוסט 2008.
הכתבה המקורית מופיעה גם ב-ynet ובאתר הידען.

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , ,

11 responses to “גאווה משפחתית”

  1. hetrospontaniuos says :

    כל המילים והשורות הרבות נשענות על אפס אחיזה מוסמכת/מדעית
    העיקר עולם חדש מופלא…

    • Noam says :

      כל הכתוב נסמך על מאמרים מדעיים. יש קישור למאמרים גם בטקסט וגם תחת "לקריאה נוספת".

  2. רועי says :

    בקלחת החדשות האחרונה, הציוץ הזה משך את עיניי

    מה שאולי "מתאים" לתיאוריה האפיגנטית/הורמונאלית – הרחם נוטה יותר ל"נקביות" עם כל ילד שנולד.

    • Noam says :

      מעניין. זה עשוי "להתאים" חלקית לסיכוי המוגבר של גבר להיות הומוסקסואל ככל שיש לו יותר אחים ביולוגיים גדולים, אבל יש לשים לב שאם זה נכון אז שוב – כמו במודל האפיגנטי – ההסבר מתאים יותר למקרים של גברים "נשיים" ולאו דווקא להומוסקסואליות.

      • רועי says :

        חשבתי על כך שהרחם נוטה להפוך את המח לנשי עם כל ילד שנולד. נדמה לי שגם יש מחקר שמראה על דימיון מסוים בין מח נשי למח של גברים הומוסקסואלים.
        אינני יודע אם זה מלמד משהו על הפנוטיפ – הומו "נשי" או "גברי".

        • Noam says :

          נכון. יש מספר מחקרים שהראו דמיון בין מוח של נשים למוח של הומוסקסואלים. גודל המדגם בהם קטן כך שקשה להסיק מסקנות ויש חפיפה גדולה במבנה המוח. כלומר, קל מאוד למצוא גברים עם מבנה מוח "נשי" ונשים עם מוח "גברי" בלי קשר לנטייה המינית. אגב, מחקרים דומים (ובאותה איכות) הראו שיש דמיון בין מוח של גבר שמאלי למוח של נשים.

          המחקרים שמתייחסים אליהם בסקירה האפיגנטית, אלה שציינתי שמתאימים יותר למקרים של גברים "נשיים", הראו התנהגות נקבית ו/או נשית. ברוב המקרים לא בדקו את הנטייה המינית. יכול להיות שאלו סטרייטים נשיים או אולי בכלל ממצא שרלוונטי לטרנסקסואליות ולא להומוסקסואליות.

          אם ההשערה שלך נכונה והרחם "נוטה" להפוך את המוח לנשי יותר עם כל ילד שנולד נוכל למצוא מקרים גדולים יותר של טרנסקסואליות (או אולי הומוסקסואליות) בבנים צעירים במשפחות מרובות ילדים. כרגע מצאו מתאם חלש להומוסקסואליות רק במקרה של ריבוי בנים (ולא ריבוי צאצאים) וגם זה רק ב"סוג" מסוים של הומוסקסואלים..
          הסבר אפשרי אחר לנטיה הקלה לנקבות ככל שמספר הלידות עולה הוא בשינויים סביבתיים באישה שמקטינים את הסיכוי של זירעונים שנושאים Y (שהם חלשים יותר) להפרות את הביצית. זה גם יכול להסביר את ההשפעה, שרואים בגרף, של גיל האם על הסיכוי ללדת בנים. במקרה כזה לא תהיה השפעה על הזהות המינית או הנטייה המינית של הילד.

          • רועי says :

            ושוב יש לי גם זכרון מעומעם שיש קורלציה מסוימת בין הומוסקסואליות לאיטרי יד ימינם.

            כתאום לסטרייט הייתה תקופה שבה קראתי הרבה בנושא ועם הזמן גם שכחתי.
            עוד שאלה שרציתי לשאול –
            האם נעשו מחקרים במשפחות שבהן יש שלושה אחים (לא כשלישיה) הומוסקסואלים? לאחרונה שמעתי על מספר משפחות כאלה, מה שגרם לי לתהות
            האם נבדקה היתכנות לקיום הומוסקסואליות משפחתית בניגוד להומוסקסואליות ספוראדית/מולטיפקטוריאלית?

            ושאלה נוספת פרי מוחי הקודח-
            לאחר שקראתי על המחקר של טיירון הייס על הצפרדעון דרנל וחומר ההדברה אטרזין.
            חשבתי שאולי קיים מנגנון כזה גם בבני אדם.
            אולי ישנן נשים שמועדות (ולכן אחוז ההומוסקסואלים באוכלוסיה נשמר) להגיב
            כך לשאריות חומרי הדברה. כך שעוברי אדם יעברו תהליך כזה.
            זה לא כל כך מסביר איך היו הומוסקסואלים בעבר, אבל זו סתם מחשבה.

            • Noam says :

              אם אני זוכר נכון, אחוז ההומואים השמאליים גדול מאחוז השמאליים באוכלוסיה הכללית (קומיקס חצי קשור: "Your choice of lifestyle is an abomination"). הסיכוי המוגבר של גבר להיות הומוסקסואל ככל שיש לו יותר אחים ביולוגיים גדולים רלוונטי רק להומוסקסואלים ימניים, מה שמחזק את מה שכתבת על סוגים/גורמים שונים של הומוסקסואליות.

              אני יודע שחלק מהמחקרים שניסו להראות שהומוסקסואליות היא גם גנטית, או ניסו למצוא את הרכיב הגנטי, בחרו במשפחות שיש בהן יותר מאח הומוסקוסאל אחד. לא ידוע לי על בחירה מכוונת בשלושה אחים או יותר. אני מכיר ושמעתי על מספר משפחות כאלה, יכול להיות מעניין לאסוף הרבה הומואים מה"סוג" הזה ולנסות למצוא שינויים גנטיים או אפיגנטיים משותפים.

              במקרה של הצפרדעים חומר ההדברה עלול לשנות את המין גם של צפרדע בוגר וכשמעבירים את הצפרדע לסביבה נקייה מהחומר היא הופכת מנקבה פוריה לזכר עקר עם גוף נקבי. אני מהמר שחומרים עם השפעה דומה בבני אדם יגרמו למקרי סרטן ועקרות מרובים בבוגרים ואולי יגרמו לעוברים זכרים להישאר נקבות (כמו נקבות XY טבעיות). בכל מקרה, כפי שציינת, הומוסקסואליות קיימת באדם ובחיות אחרות עוד לפני שהתחלנו להשתמש בחומרי הדברה. כמו כן, אחוז ההומוסקסואלים באוכלוסיה יציב יחסית. אפילו באוכלוסיות בהן הומוסקסואליות אינה טאבו, ולכן יש מספר מקרים רב יותר של גברים שמקיימים יחסי מין מזדמנים עם גברים, מספר ההומוסקסואלים אינו גדול יותר מאשר באוכלוסיות אחרות.

            • Noam says :

              רועי, מחקר חדש על "שמאליות" שאולי יעניין אותך:
              http://www.nature.com/hdy/journal/v112/n3/full/hdy201393a.html

  3. רועי says :

    משעשע, תודה. אין הרשאה לעשות לייק 🙂

    אני משער שאין כל כך עניין במחקרים בתחום, (גם) בשל מה שכתבת במאמר המוסגר.
    ההכרה בהומוסקסואליות הולכת ומתרחבת ובסופו של דבר, מדובר בבגירים שאינם פוגעים באיש.

    ד"א, אני יודע שכיום מגייסים תאומים צעירים לבדיקות ומחקרים גנטיים.
    תהיתי אם יש מקום שבו אוכל לבדוק אם אני ותאומי זהים או לא (חיצונית, הציבור טוען שכן).

    • Noam says :

      יש סיכוי שאם אתה ואחיך תתנדבו למחקרים יבדקו האם אתם זהים או לא. אני יודע שיש גם חברות בארה"ב (אותן חברות שעושות בדיקת אבהות) שבודקות האם תאומים הם מונוזיגוטים. אפשר להזמין מהן קיט שעלה לרוב לא יותר מ-200$. בדיקה זולה יותר היא בדיקת סוג דם – אם במקרה סוג הדם שלכם שונה אתם לא תאומים זהים (חוץ מהמקרים הנדירים ביותר של כימרות).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: