העורב והכד

עורבי מִזְרָע מראים מקוריות ויכולת לפתור בעיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עורב מזרע במעוף

עורב מזרע במעוף. צילום: John Haslam, CC-BY.

שימוש בכלים נחשב פעם ליכולת השמורה לאדם בלבד, אך זה עשרות שנים ידוע כי יש בעלי-חיים אחרים – ובראש ובראשונה שימפנזים – המסוגלים גם הם לנצל ענפים, עלים, אבנים ועוד כדי להשיג מזון או מים, או במהלך קרבות בתוך הקבוצה. בשנים האחרונות הצטרפו לרשימה גם בעלי חיים ממחלקה שונה לגמרי, ומפתיעה למדי – עופות, וליתר דיוק, עורבים. מינים שונים של עורבים נצפו בטבע כשהם משתמשים בכלים, וניסויים הראו כי הם מסוגלים לפתור בעיות הדורשות שימוש בכלים.

לפני מספר שנים, החוקר בעל השם ההולם כריסטופר דויד בירד (Bird) מאוניברסיטת קיימברידג' ועמיתו נתן ג'ון אמרי (Emery) מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון חקרו מין של עורבים הנקרא עורבי מִזְרָע (Rooks, Corvus frugilegus). במחקר שהתפרסם במגזין Current Biology העמידו לפני העורבים אתגר יוצא דופן – בעיה הדורשת שימוש בכלים, אבל בצורה שונה מהמקובל. משל "העורב והכד" של איזופוס, הוא ולא אחר, היה זה שניסו החוקרים לשחזר במעבדתם: במשל זה עורב צמא נתקל בכד עמוק, אך אינו מצליח להגיע למים שבתחתיתו. הוא זורק פנימה כמה אבנים, מפלס המים עולה, והעורב מרווה את צמאונו.

לכאורה, קל מאוד ליצור תנאים כאלו במעבדה: כל מה שצריך הוא כד ובו מעט מים, אבנים ועורב צמא. הפריט האחרון הוא שהיווה בעיה. כדי שלעורב תהיה מוטיבציה לזרוק אבנים לכד הוא צריך להיות צמא מאוד, כלומר על החוקרים למנוע ממנו מים לפני כן – ומבחינה אתית לא יכולים החוקרים לעשות זאת.

החוקרים מצאו פתרון אחר: הם הכניסו לכלוביהם של העורבים מבחנה שקופה ובה מעט מים (בתפקיד הכד), ובמים צפה תולעת. העלאת מפלס המים תעלה גם את התולעת ותאפשר לעורבים להשיג אותה. התולעת היא מעדן מיוחד בעבור העורבים, ובכך מובטחת המוטיבציה שלהם להשלים את המשימה. בתחילה היה מפלס המים די גבוה כדי שהעורבים יוכלו לשלות את התולעת ללא בעיה. מאוחר יותר הוכנסה לכלוב מבחנה שמפלס המים בה נמוך מאוד, ויחד איתה – ערימת אבנים. כל ארבעת העורבים שנבחנו הבינו מהר מאוד את הטריק, הכניסו אבנים למבחנה, העלו את מפלס המים ושלפו את התולעת.

בסרטי הווידאו נראים העורבים בוחנים את התולעת מלמעלה ומהצד, ונראה שהם מבינים את מטרת המשימה – הם אינם בודקים לאחר כל אבן האם הם יכולים להגיע לתולעת, אלא מכניסים כמה אבנים, ורק אז בודקים ומוסיפים לפי הצורך. לאחר ששלפו את התולעת לא הוסיפו עוד אבנים – דבר המראה שפעילותם היתה מכוונת מטרה.

בניסוי השני בדקו החוקרים האם העורבים יעדיפו להשתמש באבנים גדולות, שיביאו לתוצאה הרצויה במהירות גדולה יותר. בניסוי זה השתתפו רק שלושה עורבים – העורב פריי נתקל ככל הנראה בתולעת מקולקלת (כן, גם תולעים יכולות להתקלקל…) וסירב להתקרב למתקן לאחר מכן. שלושת העורבים האחרים השתמשו בתחילה באבנים קטנות, אך במהרה למדו את יתרונותיהן של האבנים הגדולות יותר ועברו להשתמש בהן. האם הם הבינו את העיקרון שבבסיס הבחירה הזו, כלומר שאבנים גדולות יותר ידחו יותר מים? ייתכן, אך החוקרים מניחים כי הם פשוט למדו שאבנים אלו מאפשרות להם להגיע לתוצאות מהר יותר.

מחקר זה מעניין במיוחד משום שהעורבים לא יכלו לפתור את הבעיה בעזרת למידה פשוטה: זריקת האבן הראשונה לתוך המבחנה לא הביאה לשום תוצאה מוחשית, ולכן לא היתה לעורבים סיבה להמשיך בכך, אלא אם כן הבינו את המטרה הסופית. העובדה שהעורבים זרקו כמה אבנים לפני שניסו להגיע לתולעת מצביעה גם היא על כך שהם ידעו מראש מה עליהם לעשות.

מעניין לציין שעורבי מזרע, בניגוד למינים אחרים של עורבים, מעולם לא נצפו משתמשים בכלים בטבע, אך בניסויים אלו הם הראו כשרון לפתירת בעיות המעמיד אותם בשורה אחת עם מומחים בשימוש בכלים, כגון קופי אדם.

כל משלי איזופוס נגמרים במוסר השכל, וזה של סיפור העורב והכד הוא: "הכורח הוא אבי ההמצאה". איזופוס כיוון אמנם לבני-אדם, אך נראה שגם חיות אחרות, ואפילו כאלו הרחוקות למדי מהאדם באילן האבולוציוני, מראות יכולת המצאה נוכח אתגר.

למידע נוסף

המאמר המקורי:

Bird, C. D. & Emery, N. J. Rooks use stones to raise the water level to reach a floating worm. Curr. Biol. 19, 1410-1414 (2009). doi: 10.1016/j.cub.2009.07.033

(קוף)-האדם החושב: אורנגאוטן כממציא פתרונות.

סרטונים נוספים של העורבים מתמודים עם המבחן:


הרצאה מ-TED על התבונה של העורבים:

הכתבה המקורית התפרסמה במגזין גליליאו גיליון 134, אוקטובר 2009

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , ,

2 responses to “העורב והכד”

  1. רוק says :

    מקסים.
    (לדעתי הם כן בודקים אחרי כל השלכת אבן אם הם מגיעים עם מקורם לתולעת, אבל זה לא משנה את המסקנה שפעילותם מכוונת מטרה).

    • Noam says :

      לדעתי בסרטון הראשון (עורב שפוגש לראשונה את המבחן) נראה שהעורב לא ניסה להגיע לתולעת אחרי כל אבן, אלא רק הסתכל לראות עד כמה המפלס עלה. אפשר אולי לפרש זאת אחרת אך כפי שכתבת זה לא משנה את המסקנה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: