כלי האבן העתיקים בעולם

תגלית חדשה מצביעה על כך שאבותינו החלו ליצור כלי אבן מוקדם בהרבה משחשבנו; המין הראשון שעשה זאת ככל הנראה לא היה שייך לסוג הומו, שאליו שייכים בני האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלי אבן בתהליך חשיפה

כלי אבן בתהליך חשיפה. צילום: MPK-WTAP.

מתי החלו בני האדם להשתמש בכלים? כיום אנו מוקפים בכלים בכל רגע מחיינו: מכפית ועד למטוס סילון, כלים מעורבים כמעט בכל פעולה שאנו עושים. אין חברה אנושית שאינה תלויה בהם, וגם מעולם לא הייתה – שכן אבותיהם של בני האדם החלו להשתמש בכלים מיליוני שנה לפני שאנו, בני האדם המודרנים בני המין הומו ספיינס (Homo sapiens), הופענו על במת האבולוציה.

אם כך, השאלה הנכונה יותר היא: מתי החלו אבותיהם של בני האדם להשתמש בכלים? לכך, למרבה הצער, אין תשובה ברורה.

סביר להניח שהכלים הראשונים היו חפצים שנמצאו בשטח. קופי אדם – מסוג שעדיין אינו ידוע – לקחו מקלות או אבנים והשתמשו בהם, בלי לטרוח לשנות אותם בצורה משמעותית. שימפנזים בין זמננו משתמשים בכלים בצורה דומה: הם מכניסים מקלות לקיני נמלים וטרמיטים כדי להשיג ארוחת חרקים טעימה, מפצחים אגוזים בעזרת אבנים, ועוד. סביר שהשימוש הראשון שעשו אבותינו בכלים היה דומה למדי. אבל זהו רק ניחוש: שימוש כזה אינו מתיר עדויות מאובנות רבות שאפשר לבחון. אמנם, במחקרים מהשנים האחרונות נבחן בלאי האבנים שמשמשות לפיצוח אגוזים, כדי שאפשר יהיה לזהותם בחפירות ארכיאולוגיות, אבל בשיטות אלו אי אפשר לזהות אבנים שנעשה בהם שימוש לפני יותר מכמה אלפי שנים וכמובן שכל כלי העשוי מעץ לא יחזיק מעמד זמן רב כל כך.

חוקרים רבים סבורים כי מאחר שהן שימפנזים והן בני אדם משתמשים בכלים, גם האב הקדמון של שני המינים הללו – שחי לפני כשישה מיליון שנה – השתמש בכלים, אך לא השאיר אחריו עדויות לכך. עם זאת, ישנו עוד מין בעל אותו אב קדמון – הבונובו, שהתפצל מהשושלת שהובילה אל השימפנזים לפני כשני מיליון שנה. הבונובו, כדי לסבך את העניין, ככל הנראה אינם משתמשים בכלים באופן קבוע בטבע – אך הם מראים יכולת מרשימה לעשות זאת כאשר הם נבחנים במעבדה. כך, עם מעט מאוד עדויות ממאובנים ועם עדויות מבלבלות מהמינים הקרובים אלינו ביותר, השאלה מתי בדיוק החלו אבותינו להשתמש בכלים עדיין פתוחה ונתונה בוויכוח.

באיזשהו שלב, בשושלת שהובילה אלינו, בני האדם המודרניים, השימוש בכלים השתכלל ומקלות ואבנים שפשוט נמצאו בסביבה כבר לא היו מספקים. השימפנזים בני ימינו נוהגים לעתים לשנות במקצת את המקלות שהם משתמשים בהם כדי להפוך אותם לכלים טובים יותר, אך עד כמה שידוע לנו, כיום אנו בעלי החיים היחידים שיוצרים כלים של ממש, והכלים הראשונים הידועים לנו היו כמובן כלי אבן.

מתי החלו אבותיהם של בני האדם ליצור כלי אבן?

זוהי כבר שאלה שקל יותר לענות עליה. במשך מיליוני שנים, בני אדם ואבותיהם לפניהם סתתו כלי אבן על ידי הקשה של אבן אחת בשנייה (Stone Knapping). טכנולוגיה זו משאירה סימנים מיוחדים על האבן, וכאשר אבנים כאלו נמצאות על ידי פליאונתולוגים, קל לזהות שמדובר בכלים.

עד לאחרונה, כלי האבן המוקדמים ביותר הידועים לנו היו מלפני כ-2.6 מיליון שנה, ונמצאו באתיופיה. כלים אלו שייכים לקטגוריה של כלי אולדוואן (Oldowan) – כלים מסותתים בצורה פרימיטיבית יחסית, שנמצאו לראשונה בערוץ אולדובאי בטנזניה (מכאן השם) ולאחר מכן בכל רחבי מזרח אפריקה, ואף בכמה מקומות מחוץ ליבשת. הם היו נפוצים עד לפני כ-1.8 מיליון שנה, ואז הופיעו כלים מתוחכמים יותר. מי היו אלו שהשתמשו בכלים האלו? ההנחה הרווחת היא שהיו אלו בני המין הראשון מסוג הומו, הומו הביליס (Homo habilis), ואולי גם מינים מוקדמים אחרים של אותו סוג. הסוג הומו, שאליו גם אנחנו שייכים, שונה מהסוגים שבאו לפניו (אוסטרלופיתקוס, פרנתרופוס ואחרים) בכמה מאפיינים, שהבולט בהם הוא גודל המוח. אמנם, גם בתוך הסוג הומו ישנו שוני רב בגודל המוח (מוחו של הומו הביליס היה פחות ממחצית גודלו של המוח שלנו), אבל לכולם היה מוח גדול מזה של האוסטרלופיתקים, שמוחם לא היו גדול בהרבה מזה של שימפנזה. מאובנים של הומו הביליס נמצאו לעתים קרובות עם כלים בסגנון אולדוואן – פירוש השם הומו הביליס, "האדם המוכשר" או "האדם המיומן", נובע מההנחה שהוא היה הראשון שייצר כלי אבן והשתמש בהם.

כל העדויות האלו יוצרות סיפור מסודר ונחמד: הטכנולוגיה של עיבוד כלי אבן דורשת יכולות קוגניטיביות מפותחות, ולכן הגיוני שהיא תופיע עם הופעתו של קוף אדם בעל מוח גדול יחסית, הראשון הראוי להימנות על הסוג שלנו עצמנו.

סדקים הראשונים בסיפור הזה החלו להיראות כבר ב-2010, כאשר התפרסם מחקר שהצביע על סימני חיתוך על עצמות מלפני 3.4 מיליון שנה שנמצאו באתיופיה. סימנים אלו העידו על שימוש בכלי אבן (ועל ציד של חיות גדולות) לפחות 600 אלף שנה לפני מאובני ההומו המוקדמים ביותר – ככל הנראה על ידי בני המין אוסטרלופיתקוס אפארנסיס. תגלית זו הייתה מפתיעה למדי, אך היא לא שללה לחלוטין את מעמדו של הומו הביליס כראשון שייצר כלי אבן. החוקרים סברו שהחיתוכים לא נעשו על ידי אבנים מסותתות, אלא על ידי אבנים חדות באופן טבעי שנמצאו בסביבה. כלומר, המחקר הזה העניק לאוסטרלופיתקים את היכולת להשתמש בכלי אבן לחיתוך, אך סיתות אבנים ליצירת כלים – טכנולוגיה ליתית אמיתית – עדיין הייתה נחלתו הבלעדית של הסוג הומו.

אבל נראה שכל זה עומד להשתנות.

הרמאנד ולואיס בוחנים כלים שנחשפו בחפירה

הרמאנד ולואיס בוחנים כלים שנחשפו בחפירה. צילום: MPK-WTAP.

בכנס השנתי של האגודה לפליאונטולוגיה שנערך בקליפורניה באפריל, סוניה הרמאנד (Harmand) וצוותה מאוניברסיטת סטוני ברוק שבארצות הברית הציגו כלי אבן שנמצאו לאחרונה באתר שנקרא לומקווי (Lomekwi) בקניה. מדובר בעשרות כלים שנוצרו בברור על ידי הקשה, בצורה דומה לזו שבה נוצרו הכלים האולדוואניים – ורק כ-1,000 ק"מ מערוץ אולדובאי עצמו. עם זאת, הכלים היו גדולים במקצת מאלו האופייניים לתרבות האולדוואנית, וחשוב מכך – רבים מהם נמצאו בתוך סלעי משקע הניתנים לתיארוך, והתאריך היה 3.3 מיליון שנה. תיארוך זה מקנה לכלים מלומקווי את התואר "כלי האבן העתיקים ביותר שנמצאו", בהפרש של 700 אלף שנה מהכלים העתיקים ביותר שהיו ידועים עד כה. ויותר מכך – הכלים עתיקים בחצי מיליון שנה לפחות ממאובני ההומו הקדומים ביותר. האם יכול להיות שהראשונים שעיבדו וסיתתו אבנים לא השתייכו כלל לסוג שלנו? האם העצמות שנמצאו באתיופיה נחתכו בכל זאת על ידי כלים מסותתים?

החוקרים פרסמו לאחרונה את ממצאיהם בכתב העת המדעי Nature, וכך חשפו את פרטי התגלית לכלל הקהילה המדעית. ייתכן שחוקרים אחרים יטילו ספק בחלק מהממצאים, למשל בתיארוך של הכלים – כפי שקרה במקרה של המאמר על סימני החיתוך בעצמות. אך אם התגלית תעבור את הביקורת המדעית, פירוש הדבר שהסיפור הנחמד והמסודר שלנו – שלפיו עיבוד אבן הופיע יד ביד עם מוח גדול והמין הראשון השייך לסוג שלנו – יקרוס לחלוטין. המעבר משימוש בחפצים הקיימים בסביבה לייצור מתוכנן של כלים הוא אולי ההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית ביותר באבולוציה של המין שלנו, והיא התרחשה ככל הנראה במין שגודל מוחו היה רק כ-35 אחוז מגודלו של המוח שלנו. רעיון זה מעלה שאלות רבות: אם עיבוד כלי אבן החל לפני העלייה המשמעותית בנפח המוח, מה בעצם אִפשר לאוסטרלופיתקים לפתח את הטכנולוגיה הזו? למה הם לא פיתחו אותה לפני כן? ומדוע מינים אחרים לא עשו זאת? בשנים הקרובות בוודאי נראה ניסיונות לספק תשובות לשאלות אלו – תשובות שעשויות לשנות הרבה ממה שחשבנו על הדרך שבה התפתח המין שלנו, ועל הדרך שבה התפתחה אחת התכונות האופייניות ביותר שלו.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי [PDF]:

Hermand, S. et al. 3.3-million-year-old stone tools from Lomekwi 3, West Turkana, Kenya. Nature 521, 310-315 (2015). doi: 10.1038/nature14464

דיווח על התגלית במדור החדשות של המגזין Science.

יונת אשחר ונעם לויתן, "עצם המחלוקת", "גליליאו" 149.

יונת אשחר ונעם לויתן, "השיח האנושי", "גליליאו" 155.

הכתבה המקורית התפרסמה במגזין גליליאו גיליון 201, יוני 2015

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , , ,

One response to “כלי האבן העתיקים בעולם”

  1. motior says :

    מעניין מאוד!
    לא נראה לי שנדע אי פעם את האמת המוחלטת בנושא…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: