מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית והסכנה שלא היתה

תירס רע?

האם תירס מהונדס גנטית מסוכן לבריאות? איור: r8r

חוקרים מצרפת ואיטליה טוענים, במחקר שפורסם לאחרונה, כי תירס מהונדס גנטית וקוטל העשבים ראונדאפ גורמים לגידולים סרטניים. חוקרים רבים אחרים אינם מסכימים

הנדסה גנטית, ובייחוד מזון מהונדס גנטית (GMO), הם נושאים מעוררי מחלוקת בעולם. מצד אחד צמחים מהונדסים, כלומר צמחים שתכונותיהם שונו על ידי החדרת גנים ממקור אחר או שינוי של גנים קיימים, מאפשרים להגדיל את היבול בשדות ואת הערך התזונתי של המזון. דוגמה מפורסמת היא "אורז זהוב", אורז שהוחדרו לו גנים האחראים על ייצור בטא-קרוטן מנרקיס ומחיידק אדמה. בטא-קרוטן, הנותן לאורז הזהוב את צבעו, הופך בגופנו לוויטמין A וכך האורז המהונדס מסוגל לספק בקלות (ובזול) ויטמין A למיליוני האנשים החיים באזורים עניים וסובלים ממחסור חמור בוויטמין.

מצד שני, המתנגדים למזון מהונדס טוענים כי הוא עלול לפגוע בבריאות הצרכנים ולגרום לנזק סביבתי. חלק מההתנגדות נובע מפחד לא מבוסס, שמקורו בחוסר ידע או בטיעונים לא רציונליים על כך שהמזון "לא טבעי" ושההנדסה הגנטית היא התרסה של האדם נגד האל. עם זאת, חלק מהחששות סבירים. אחד החששות הוא שצמחים מהונדסים המבטאים קוטלי חרקים יפגעו גם בחרקים תמימים שאינם מזיקים, או שצמחים שהוחדרו להם תכונות עמידות שונות יתרבו עם מיני בר ויעבירו להם תכונות אלו, וכך תיפגע הסביבה ויופר האיזון האקולוגי. מחקרים שבדקו נושאים אלה לא מצאו עדויות לנזק סביבתי רב יותר מזה שנגרם בגידול צמחים "רגילים".

כמו כן המתנגדים חוששים, ובצדק, כי בעקבות החדרת גנים זרים אנשים יפתחו תגובה אלרגית למזון שבדרך כלל לא גורם להם לתגובה זו. מאחר שכל מזון – מהונדס או רגיל – חייב לעבור בדיקות אלרגניות לפני שיווקו, מזון מהונדס הגורם לתגובה אלרגית מוגברת ממילא לא יאושר ולא יסכן את הצרכנים. חשש נוסף הוא כי אכילת מזון מהונדס גנטית מסוכנת בכל מקרה וגורמת למחלות שונות, אך מחקרים רבים – שחלקם הגדול נעשה על ידי מדענים עצמאיים, שאינם ממומנים על ידי חברות המשווקות צמחים מהונדסים – הראו כי אין אמת בדבר. במחקרים אלו בדקו השפעה ארוכת טווח, אפילו לאורך כמה דורות, של תזונה המבוססת על צמחים מהונדסים גנטית, כגון תירס, סויה או אורז, על בריאותן של חיות שונות. לא נמצא כל הבדל משמעותי ביניהן לבין חיות שניזונו ממזון "רגיל". יש לציין כי מזונות מהונדסים גנטית שונים זה מזה ואינם מקשה אחת. אין כל הגיון ביולוגי במחשבה שצמח יהיה מסוכן רק מפני שהוא מהונדס ויש לבדוק, ואכן בודקים, כל מקרה לגופו.

האם מזון מהונדס גנטית מסוכן לחולדות?

למרות העדויות הרבות לבטיחות מזון מהונדס גנטית ארגונים ירוקים רבים, ובראשם גרינפיס, נלחמים מלחמת חורמה בהפצה ובשימוש במזון – ככל הנראה מתוך בּוּרוּת. כתוצאה מפעילותם של הארגונים האורז הזהוב – שיכול להציל מאות אלפי ילדים מעיוורון וממוות – אינו מופץ ומגודל במדינות הזקוקות לו, כפי שבעבר נמנעה הבאת הטכנולוגיה של המהפכה הירוקה למלחמה ברעב באפריקה. אבל, אולי הארגונים הירוקים בכל זאת צודקים? ז'יל-אריק סרליני (Séralini) מאוניברסיטת קן (Caen) בצרפת ועמיתיו טוענים, במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Food and Chemical Toxicology, כי חולדות שאכלו במהלך כל חייהן (כשנתיים) תירס מהונדס גנטית של חברת מונסנטו או נחשפו לקוטל העשבים "ראונדאפ" של החברה פיתחו גידולים שפירים וסרטניים.

זני תירס שונים

קלחים של זני תירס שונים. צילום: Xochiquetzal Fonseca/CIMMYT

החוקרים חילקו חולדות מעבדה למספר קבוצות. שלוש קבוצות ניזונו ממזון המכיל ריכוזים שונים של התירס המהונדס NK603, תירס של חברת מונסנטו שהוקנתה לו עמידות לראונדאפ. קבוצה אחת קיבלה מזון ש-11% ממנו כללו את התירס המהונדס, קבוצה שניה קיבלה מינון גבוה יותר של התירס (22%) ומזונה של הקבוצה השלישית כלל 33% מהתירס. מאחר שבשעת גידול התירס נהוג לרסס את השדה בראונדאפ, סרליני ועמיתיו האכילו שלוש קבוצות נוספות של חולדות במינונים שונים של התירס, אך הפעם התירס שהוסף למזון רוסס בקוטל העשבים. שלוש קבוצות אחרות הואכלו במזון חולדות רגיל, אבל החוקרים הוסיפו למי השתייה שלהם מינון גובר של ראונדאפ. קבוצה נוספת שימשה כקבוצת ביקורת. החולדות בקבוצה זו שתו מים רגילים וניזונו ממזון חולדות, ש-33% ממנו כללו תירס רגיל ולא מהונדס. כל הקבוצות הופרדו לזכרים ונקבות כך שלבסוף התקבלו עשרים קבוצות, שתי קבוצות ביקורת ו-18 קבוצות ניסוי.

מחברי המאמר מדווחים כי בחלק מקבוצות הניסוי, כלומר בחלק מהחולדות שאכלו את התירס המהונדס ו/או נחשפו לקוטל העשבים, הופיעו יותר בעיות הורמונליות, גידולים ופגיעות אחרות באיברים מאשר בקבוצת הביקורת. כמו כן, עד 50% מהזכרים ועד 70% מהנקבות מתו בטרם עת בחלק מקבוצות הניסוי, לעומת 30% ו-20% בקבוצת הביקורת.

למראית עין תוצאות המחקר, שנוגדות תוצאות של מחקרים קודמים על בטיחותם של ראונדאפ ושל מזון מהונדס גנטית, צריכות להגביר מאוד את החשש ממזון מהונדס גנטית (או לפחות מהתירס המסוים שנבדק) ולהדליק נורות אדומות בקשר לשיווק וגידול מזון שכזה. אכן, עם פרסום התוצאות הופיעו בעיתונים וברחבי הרשת כתבות רבות ומעוררות פניקה על המחקר [חלק מהאתרים עדכנו את הכתבות, כך שיהיו יותר מאוזנות, מבלי לציין שבוצע עדכון], רק מספר שעות לאחר מכן התחיל מבול של תגובות וביקורות על המאמר ועל הכתבות הראשוניות.

מדוע הכיסוי התקשורתי הראשוני היה מוטה לטובת החוקרים ולא הציג ביקורת על המחקר? בדרך כלל, עיתונאים המעוניינים לדווח על מחקר מדעי חדש מקבלים את המאמר לידיהם עוד לפני פרסומו בפומבי. כך ניתנת להם הזדמנות להציג את המאמר בפני מדענים אחרים, שלא היו מעורבים בכתיבתו, ולקבל חוות דעת שונות על ערכו וחוזק המסקנות המוצגות בו. אך סרליני ועמיתיו סרבו לאפשר לעיתונאים לראות את המאמר (לפני פרסומו) מבלי להחתימם על הסכם סודיות, המונע מהם לדבר על המחקר ולהראותו לחוקרים שלא מעורבים במחקר עצמו. באופן זה החוקרים הבטיחו יצירת רעש תקשורתי ודיווח ראשוני המציג רק את עמדתם.

זו אינה הפעם הראשונה בה חוקרים משתמשים בשיטה המפוקפקת של החתמת עיתונאים, המסכימים לוותר על יושרתם המקצועית, על הסכם סודיות. גם במקרה של "אידה", פרימט מאובן שהוצג על ידי מגליו כאב הקדמון של כולנו, עיתונאית שביקשה גישה למחקר לפני פרסומו נאלצה לחתום על הסכם סודיות. בשני המקרים, במחקר הנוכחי ובמחקר על אידה, המניפולציה התקשורתית נועדה להגביר את החשיפה של המאמרים כחלק ממערך שיווקי. קבוצת החוקרים שגילתה את אידה השיקה במקביל לפרסום מחקרם ספר וסרט בנושא, וכך עשה גם סרליני. כמו כן, נראה כי לסרליני ועמיתיו היה מניע נוסף לתהליך.

הפגנה נגד מזון מהונדס גנטית

הפגנה במנהטן נגד מזון מהונדס גנטית וחברת מונסנטו. צילום: Daniel Lobo

סרליני פעיל נגד מזון מהונדס גנטית כבר משנת 1997. הוא עבד עם גרינפיס, וארגונים ירוקים אחרים, במשך שנים בניסיון למנוע גידול ושיווק של מזון מהונדס ואף הקים מכון מחקר (CRIIGEN) כדי לעזור למתנגדים. מכון המחקר, שסרליני הוא יושב ראש הוועדה המדעית שלו, אף מימן חלק מהמחקר הנוכחי. למרות זאת, בחלק המאמר המדעי בו נהוג לכתוב על כל ניגוד אינטרסים אפשרי של החוקרים, לא מופיעים שום ניגודים שכאלה. אך גם אם נראה שסרליני מוטה, ומנסה להשתמש במחקר כדי להשפיע על מדיניות ממשלת צרפת, תוצאות המחקר יכולות להיות נכונות.

שקרים, שקרים מתועבים וסטטיסטיקה

חוקרים שונים שבחנו את המחקר לאחר פרסמו וכן הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) טענו כי יש בו בעיות רבות. הבעיה הראשונה היא מספר החולדות שהשתתפו בניסוי. כל אחת מ-18 קבוצות הניסוי ושתי קבוצות הביקורת מנו רק 10 חולדות, כלומר סך של 200 חולדות. זוהי כמות קטנה ביותר של חולדות שלא מאפשרת להסיק מסקנות. האם המוות של 30% מהזכרים בקבוצת הביקורת, כלומר של שלוש חולדות מתוך עשר, שונה באופן משמעותי ממותם של חמישה מתוך עשרה הזכרים באחת מקבוצות הניסוי? מחקרים מסוג זה נדרשים להתבסס על מספר גדול בהרבה של חולדות בכל קבוצה. על פי הנחיות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), למשל, מחקרים הבודקים חומרים החשודים כמסרטנים, כמו מחקר זה, דורשים קבוצות המונות 50 חולדות כל אחת – פי חמישה ממספר החולדות שנבדקו בניסוי של סרליני ועמיתיו. יתרה מזאת, הארגון ממליץ כי בניסויים עם זן החולדות ששימש במחקר, Sprague-Dawley, מספר הפרטים לכל קבוצה יהיה גדול אף יותר (לפחות 65 חולדות בקבוצה).

מדוע זן החולדות Sprague-Dawley זכה להתייחסות מיוחדת בהנחיות ה-OECD? הזן שנבחר לניסוי של סרליני ועמיתיו הוא זן מיוחד שנוטה למות מוקדם יותר מזנים אחרים וכן נוטה לפתח גידולים באופן ספונטני. זן זה מתאים למעקב אחר התפתחות ספונטנית של גידול או למחקר שאינו קשור לגידולים, כגון בדיקת רעילות, אך יש לקחת בחשבון את נטייתו לפתח גידולים (ואת סוג הגידולים המתפתחים אצלו) במחקרים הבודקים חשד לחומרים מסרטנים. מחקרים קודמים הראו כי 72% מהנקבות ו-86% מהזכרים מזן זה יפתחו גידולים באופן ספונטני במהלך חייהם, גם ללא חשיפה לחומר מסרטן או לטיפול מיוחד. יתרה מזאת טום סנדרס (Sanders), ראש מחלקת המחקר במדעי התזונה בקינגס קולג' לונדון, ציין כי משטר התזונה של החולדות משפיע על נטייתן לפתח גידולים. הן לוקות ביותר גידולים כשהמזון עשיר בשומן או כשכמותו בלתי מוגבלת.

הבעיה בשימוש בחולדות בעלות נטייה גדולה ביותר לפתח גידולים באופן ספונטני, המחולקות לקבוצות קטנטנות, היא שיכולים להיווצר הבדלים בין הקבוצות בקלות. למשל, כל עשר החולדות בקבוצה אחת עלולות לפתח גידולים סתם כך, באקראי. מקרה זה אינו שונה בהרבה מהטלת מטבע. במטבע הוגן הסיכוי לקבלת "עץ" הוא 50%. אם תטילו מטבע רק 10 פעמים ותקבלו "עץ" שבע פעמים או תטילו מטבע 10 פעמים ותקבלו "עץ" שלוש פעמים כנראה לא תופתעו במיוחד (הסיכוי לקבל כל אחת מתוצאות אלו הוא בערך 12%). לעומת זאת, אם תטילו את המטבע 1000 פעמים ותקבלו "עץ" ב-700 מההטלות (סיכוי אפסי של 5×10-37) כנראה תופתעו מאוד, ואף תחשדו כי המטבע אינו הוגן. האגרונום אנדרו קניס (Kniss) הדגים, בעזרת תוכנת מחשב, כמה קל לקבל תוצאות הדומות לתוצאות המאמר כשבוחרים מספר קבוצות קטנות המונות 10 "חולדות" כל אחת, ומחליטים באקראי – כמו בהטלת מטבע – למי מהחולדות יהיו גידולים (מי קיבל "עץ"). ההבדל הוא שבהטלת מטבע, כאמור, הסיכוי לקבלת "עץ" הוא 50% בעוד הסיכוי של החולדות לחלות באופן ספונטני הוא 72% (הדגמה גרפית של התוצאות כאן).

לכאורה נראה כי מצבן של חולדות קבוצת הביקורת טוב יותר מהחולדות ברוב הקבוצות האחרות, אם כי נראה שאין קשר בין המינון אליו נחשפו החולדות לעצמת התגובה בקבוצות הניסוי וכי מצבן של חלק מקבוצות הניסוי טוב בהרבה משל קבוצת הביקורת (למשל, זכרים שנחשפו לריכוז גבוה מאוד של ראונדאפ). כשרוצים להשוות בין קבוצות שונות מקובל לבצע ניתוח סטטיסטי של התוצאות כדי לקבוע האם ההבדלים בין קבוצת הביקורת לקבוצות האחרות מובהקים סטטיסטית. כלומר, בודקים מה הסיכוי לקבל את התוצאה הנצפית, או תוצאה נבדלת יותר, סתם במקרה. ככל שהסיכוי קטן יותר העדות לכך שהתוצאות שהתקבלו הן אמיתיות, ולא התקבלו באקראי, משכנעת יותר. החוקרים מציגים במאמר מספר שיטות סטטיסטיות סבוכות, שלא מקובל להשתמש בהן בניסויים מסוג זה, אך לא מציגים אפילו ניתוח סטטיסטי אחד של ההבדלים בתמותה או בשכיחות הגידולים בין הקבוצות. הם כלל לא מראים האם ההבדל בין קבוצות הביקורת לקבוצות האחרות הוא מובהק, וכפי שראינו לעיל כשהקבוצות קטנות סביר מאוד למצוא הבדלים שנוצרו במקרה.

דיוויד ספיגלהלטר (Spiegelhalter), סטטיסטיקאי מאוניברסיטת קיימברידג', טוען כי שיטות העבודה והשיטות הסטטיסטיות המופיעות במחקר כה לוקות בחסר כך שהוא מופתע שהמאמר התקבל לפרסום. החוקרים לא השתמשו במספיק קבוצות ביקורת. בניסוי מתוכנן נכון צריכה להיות קבוצת ביקורת תואמת לכל אחד מהתנאים הנבדקים – אחת לניסוי עם התירס המהונדס, שניה לתירס המהונדס המרוסס ושלישית לניסוי עם הריסוס בלבד. לפיכך הניסוי של סרליני ועמיתיו היה צריך לכלול 1,560 חולדות (שש קבוצות ביקורת ו-18 קבוצות ניסוי שמונות 65 חולדות Sprague-Dawley בכל קבוצה) ולא 200 כדי שיהיה בעל משמעות.

Significant

הבעיתיות בהשוואות מרובות. מתוך xkcd

החוקרים השוו את כל קבוצות הניסוי השונות לאותה קבוצת ביקורת, כל הזכרים ל-10 הזכרים של קבוצת הביקורת וכל הנקבות ל-10 נקבות הביקורת, שרוב החולדות בה גם לקו בגידולים. כשמבצעים השוואות רבות כל כך קיים סיכוי כי ימצאו הבדלים בין הקבוצות רק בשל יד המקרה. הדבר דומה לאדם הטוען כי הוא יכול לקלוע למרכז לוח המטרה במשחק הטלת חיצים כשעיניו מכוסות. אם הוא יטיל חיצים לעבר הלוח מספיק פעמים במוקדם או במאוחר הוא יפגע במרכז, אולי אפילו יותר מפעם אחת, גם אם הוא כלל לא מיומן ואנו עלולים להסיק בשוגג כי טענתו נכונה. קיימות שיטות סטטיסטיות שנועדו להקטין את הסיכוי להסקת מסקנות לא נכונה בעקבות השוואות רבות אך הן לא מוזכרות במאמר של סרליני ועמיתיו. בכל מקרה, כאמור לעיל, נראה כי החוקרים לא ניתחו באופן סטטיסטי את ההבדלים בין קבוצות החולדות.

כשיש כל כך הרבה קבוצות והשוואות לבחור מתוכן עלולה להתעורר בעיה נוספת. עורכי המחקר עלולים במודע או שלא במודע לבחור בהשוואה שתוצאותיה מתאימה ביותר לראיית עולמם (cherry picking). סרליני ועמיתיו מודים במאמר כי הם בחרו לא להציג את כל התוצאות. הם טוענים כי "לא ניתן להראות את כל המידע בדיווח מדעי אחד, הרלוונטי ביותר מוצג כאן", אף שבכל כתבי העת המדעיים ניתן לצרף כמות נתונים בלתי מוגבלת כמידע נלווה מקוון למאמר (supplementary data) והחוקרים אפילו נדרשים לפרסם את כל המידע כדי שיהיה נגיש למדענים אחרים.

דרך מקובלת למנוע השפעה לא מודעת של החוקרים על התוצאות היא מחקר בשיטת הסמיוּת (blinded experiment), כלומר מחקר בו החוקרים לא יודעים מי מהקבוצות קיבלה איזה טיפול ומהי קבוצת הביקורת עד לאחר סיום איסוף התוצאות, ניתוחן והסקת המסקנות. אין מחסור בדוגמאות לניסויים שתוצאותיהם השתנו כשנערכו בשיטת הסמיות, כגון מחקרי ההומיאופתיה של בנבניסט (Benveniste), התרופה לסרטן של סוגיאורה (Sugiura) והמים קוראי המחשבות של אמוטו (Emoto). המחקר הנוכחי בוצע ללא כל סמיות.

על העיוורון

מחקרים שנערכים שלא בשיטת הסמיוּת עלולים להיות מושפעים מהטיות ליבם של החוקרים, אפילו באופן לא מודע. בשיטת הסמיות החוקרים, ואם מדובר בבני אדם אז גם המטופלים, לא יודעים איזה טיפול קיבלה כל קבוצה נבדקת (אם בכלל), כלומר הם עיוורים לגבי הבדלים בין הקבוצות. הסתרה זו מוֹנעת מהטיות הלב של החוקר להשפיע, במכוון או לא במכוון, על תוצאות הניסוי.

מים זוכרים
האם יש אפקט לתרופות הומיאופתיות? (ספוילר: לא)
הומיאופתיה מתיימרת להיות שיטת טיפול שבה מטפלים באדם חולה על פי העיקרון המיסטי לפיו "דומה מרפא דומה". על פי אמונת ההומיאופתים, חומר הגורם לתסמינים מסוימים באדם בריא ירפא אותם תסמינים באדם חולה, וכוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. לכן, כל התכשירים ההומיאופתים מדוללים ומנוערים בתהליך המכונה "פוטנטיזציה", עד שלרוב לא נשארת אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי, אלא רק מים (או אלכוהול או סוכר). כדי להסביר כיצד המים הנותרים, שאין בהם זכר לחומר המקורי, מסוגלים לרפא – כביכול – מחלות, טוענים הומיאופתים מודרנים כי "תמצית" החומר נותרת. כלומר, שבזכות הליך הדילול המיוחד המים "זוכרים" את תכונות החומר שהיה בהם.

בשנת 1988 טענו האימונולוג הצרפתי ז'אק בנבניסט (Benveniste) ועמיתיו, ממכון המחקר INSERM, במאמר שפורסם ב-Nature כי מצאו הוכחה ל"זיכרון" של המים. החוקרים דיווחו כי תמיסת נוגדנים, שנמהלה בדילול הומיאופתי כך שלא הכילה ולו מולקולת נוגדן אחת, עוררה תגובה ביולוגית בסוג של תאי דם לבנים (באזופילים) שנחשפו אליה. ג'ון מדוקס (Maddox), עורך Nature דאז, אישר את פרסום המחקר אך ציין כי הוא מפקפק בתוצאות וכי יוקם צוות מטעם כתב-העת שיבקר במעבדתו של בנבניסט. הצוות כלל את מדוקס, הכימאי שמתמחה בהונאות מדעיות וולטר סטיוארט (Stewart), והקוסם הספקן ג'יימס ראנדי (Randi; ראנדי הוא ספקן וקוסם שמנצל את ידיעותיו כדי לחשוף נוכלים שונים. הקרן שהקים מציעה פרס של מיליון דולר לאדם שיצליח להדגים יכולת על-טבעית אמיתית; עד היום אף אחד לא עמד באתגר). הצוות שצפה בשחזור הניסויים, ובדק כל שלב ושלב, גילה כי האנליזה של המבחנות נעשתה על ידי עוזרתו של בנבניסט, אליזבת דאוונאס (Davenas), מאמינה אדוקה בהומיאופתיה, ללא כל סמיות. כאשר ביקשו ממנה לחזור על הניסוי, אך הפעם הסתירו ממנה איזו מבחנה מכילה תמיסה הומיאופתית ואיזו מכילה מים רגילים, לא נמצא כל הבדל בין המבחנות השונות. בניסוי המבוקר לא נראו ההשפעות שנמצאו בעבר, כלומר ההשפעה ההומיאופתית נעלמה. הביקורת של מדוקס ועמיתיו פורסמה גם היא ב-Nature ונטען בה כי תוצאות הניסוי (המקורי) הוערכו באופן לא ביקורתי, ללא דיווח ראוי על ליקויים אפשריים וללא שימוש בביקורת מתאימה. בנבניסט אגב, לא קיבל על עצמו את רוב הביקורת, וטען כי בסיס המחקר שלו תקף, אף שמדענים אחרים שניסו לחזור על ניסוייו בצורה מבוקרת גם הם לא הצליחו למצוא כל אפקט לתמיסות ההומיאופתיות.

לקריאה נוספת: סיימון סינג, אדזארד ארנסט. ריפוי או פיתוי? תרגום: דפנה לוי. ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד 2009.

גלעיני משמש ותרופה לסרטן
חומר מעכב גרורות? (שוב ספוילר: לא)
לייטריל (Laetrile) הוא גרסה סינתטית-למחצה של אמיגדלין, חומר טבעי המופיע בגלעיני משמש, שקד מצוי ופירות ורדניים נוספים. האמגידלין ונגזרותיו הופכים בתהליך העיכול לציאניד ולכן עלולים לגרום להרעלה. לייטריל סונתז לראשונה על ידי ארנסט ט. קרבס הבן (Krebs; לא להתבלבל עם הנס אדולף קרבס ואדווין קרבס, חתני פרס נובל), שעבד עם אביו במכירת תרופות פלא, ושווק כתרופה לסרטן. בתחילה נטען כי התכשיר מרפא סרטן כי הוא יוצר ציאניד רק בתאים הסרטניים, אך לאחר שה-FDA ניסה למנוע את שיווקו כתרופה, טען קרבס כי לייטריל הוא בכלל תוסף מזון, "ויטמין B17", ושמחסור בוויטמין דמיוני זה גורם לסרטן ולכן לקיחת ה"ויטמין" תמנע סרטן.

אף שלתכשיר כבר היה שם מפוקפק, החליטו בשנת 1972, במרכז הסרטן ממוריאל סלואן-קטרינג, לבחון את לייטריל כדי להראות סופית את אי יעילותו. המדען שנבחר לבצע זאת היה חוקר הסרטן קנמאטסו סוגיאורה (Sugiura). סוגיאורה טיפל בתכשיר בעכברים הלוקים בגידולים סרטניים, ניתח אותם ומצא שוב ושוב שלייטריל לא משפיע על הגידול הסרטני המקורי, הראשוני, אך כן פוגע בגרורות, הגידולים המשניים, ומעכב אותן. תוצאות ראשוניות אלו הודלפו לחסידי לייטריל והם החלו מיד לפרסם את יעילות התרופה. מאחר שהניסויים של סוגיאורה לא נעשו עם ביקורת הולמת ועם סמיות החוקרים חזרו עליהם בממוריאל סלואן-קטרינג, אך הפעם מבלי שסוגיאורה ידע איזה טיפול, אם בכלל, קיבלו העכברים שניתח. בניסוי זה לא נמצא כל הבדל בין עכברים שטופלו בלייטריל לבין כאלה שלא. מניסויים נוספים עלה כי לייטריל אינו יעיל והוא גם לא אושר על ידי ה-FDA כתרופה. למרות זאת ולמרות הסכנות הטמונות בשימוש בתכשיר הרעיל, הוא עדיין נמצא בשימוש ויש אתרים שמפרסמים את השימוש בו.

לקריאה נוספת: The Rise and Fall of Laetrile

מים חיים: מחשבה יוצרת מציאות
מחשבות חיוביות וגבישי מים
מאסארוּ אמוטו (Emoto), יזם יפני בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, השמיע למים מוזיקה ותפילות, או הציג בפניהם מילים כתובות בעלות קונוטציה חיובית או שלילית, הקפיא את המים וצילם את הגבישים שהתקבלו. כשבחן את הצילומים הוא טען (בשנות התשעים של המאה ה-20) כי יש הבדל בין הגבישים שהתקבלו ממים שנחשפו למסרים חיוביים לעומת מים שנחשפו לדברים שליליים. הוא הסיק מכך כי מולקולות מים מושפעות ממחשבותינו ומתפילותינו, ומאחר שגופנו וכן כדור הארץ מכילים בעיקר מים, לתפילות ולמילים חיוביות יש השפעה ישירה על העולם החומרי. לאחר שאמוטו פרסם את דבר ההשפעות המופלאות שגילה, הוא מיד פתח במסע הפקת רווחים מה"תגלית" שלו והקים חברות שונות למכירת מים קסומים. ה"מחקרים" של אמוטו הכילו כשלים רבים, ואחד העיקריים שבהם הוא חוסר סמיות. כשאמוטו בחר איזה גבישים לצלם הוא תמיד ידע אם הוא בוחן מים שנחשפו לברכות או כאלו שקוללו, כלומר הוא ידע איפה הוא "אמור" למצוא גבישים יפים. בניסויים שחזרו על הניסויים של אמוטו בתנאי ביקורת טובים ובסמיות, כך שלא ידעו מאיזה מים התקבלו הגבישים ואיזה טיפול קיבלו המים, לא מצאו הבדלים משמעותיים בין הגבישים השונים.

לקריאה נוספת: הבלוג של גלעד דיאמנט "חשיבה חדה"

קרל זימר, סופר וכתב לענייני מדע של הניו-יורק טיימס, מציין בבלוג שלו בעיה נוספת – המאמר המדעי ערוך בצורה מוטה. מוצגות בו תמונות רבות ומזעזעות של חולדות שאכלו תירס מהונדס ו/או נחשפו לראונדאפ ולקו בגידולים, אבל אף תמונה של חולדות הביקורת שלקו בגידולים. אלה אותן תמונות שהופצו לעיתונות ונראה כי כל מטרתן היא ליצור פניקה בקרב הקוראים.

סיכום

בסיכומם של דברים, לא ברור מדוע אכילת תירס שהונדס גנטית עם עמידות לראונדאפ או חשיפה לקוטל העשבים עצמו, שני גורמים שונים לגמרי, יגרמו לתופעות זהות בחולדות. בייחוד כאשר תופעות דומות נצפו גם בחולדות הביקורת. כפי שכתבו מספר מבקרים שונים של המחקר כל מה שניתן להסיק מהתוצאות הוא שחולדות מזן בעל נטייה לפתח גידולים יפתחו גידולים עם הזמן, ללא קשר לנוכחות ראונדאפ או תירס מהונדס גנטית במזון שלהן. מארק טסטר (Tester), מהמרכז האוסטרלי לגנומיקה פונקציונלית בצמחים באוניברסיטת אדלייד, מזכיר שמזון מהונדס גנטית נאכל כבר שנים רבות. אם אכן התירס הזה, או מזון מהונדס אחר, כה מסוכנים מדוע מחקרים אפידמיולוגים הנעשים כל הזמן על אוכלוסיות גדולות לא חשפו עליה עצומה בגידולים באנשים ובחיות שניזונים ממנו?

אמנם יש לחקור, לבדוק ולפקח על כל המצאה, אך לא להלך אימים. סרליני ועמיתיו פרסמו את המאמר הנוכחי כחלק מקידום מכירות לספר ולסרט וגם במטרה להפחיד את הציבור וכך להפעיל לחץ על הפוליטיקאים לאסור גידול ושיווק מזון מהונדס גנטית. הם הצליחו בכך חלקית בצרפת. בעקבות הרעש התקשורתי סביב המחקר הממשלה הצרפתית קראה לבחון את התוצאות ואם יש צורך לאסור על שיווק התירס המהונדס או על מזון מהונדס בכלל. המחקר לא חידש דבר על הבטיחות של מזונות מהונדסים גנטית ושל ראונדאפ, אבל בהחלט הראה כי יש להיזהר ממחקרים גרועים שנעשו מתוך מניעים פוליטיים וזה נכון משני צידי המתרס.

עדכון: עורך כתב העת המדעי Food and Chemical Toxicology החליט להסיר (retract) את המאמר של סרליני ועמיתיו אם סרליני לא ימשוך את המאמר בעצמו. פרטים נוספים בבלוג Retraction Watch.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי:

Séralini, G.-E. et al. Long term toxicity of a Roundup herbicide and a Roundup-tolerant genetically modified maize. Food Chem. Toxicol. 50, 4221-4231 (2012). doi: 10.1016/j.fct.2012.08.005

Snell, C. et al. Assessment of the health impact of GM plant diets in long-term and multigenerational animal feeding trials: A literature review. Food Chem. Toxicol. 50, 1134-1148 (2012). doi: 10.1016/j.fct.2011.11.048

Nicolia, A., Manzo, A., Veronesi, F. & Rosellini, D. An overview of the last 10 years of genetically engineered crop safety research. Crit. Rev. Biotechnol. (2013). doi: 10.3109/07388551.2013.823595

Ben Goldacre. Bad Science. London: Harper Perennial, 2009.

Darrell Huff. How to Lie with Statistics. New York/London: W. W. Norton, 1993 (Reissue).

רבקה ברג ויעקב ברג, "צמחים מהונדסים: סיכויים, סיכונים והחקיקה שביניהם", "גליליאו" 83

מאמר המבוסס על רשומה זו התפרסם בגיליון ינואר 2013 של גליליאו.
המאמר מופיע גם באתר הידען.

עדכונים
07/01/2013: נערך לשם הבהרה והוספת קישור לגרסת המאמר בגליליאו ובידען.
26/03/2013: הוספת המסגרת "על העיוורון"
28/11/2013: הודעה על הסרת המאמר של סרליני
מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: