כלבים, חתולים וחיות אחרות בימי קורונה

טיגריסית מלאית בגן החיות ברונקס נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש. היא החיה המאובחנת החמישית שנדבקה בנגיף מבני אדם – קדמו לה שני כלבים ושני חתולים. עם זאת, נראה שבני אדם לא יכולים להידבק מחיות המחמד שלהם

נעם לויתן

נדיה, טיגריסית מלאית שיצאה חיובית לנגיף קורונה החדש לאחר שנדבקה ממטפל. צילום: Julie Larsen Maher, © WCS

ביום ראשון, 5 באפריל 2020, הודיע גן החיות ברונקס בניו יורק כי נדיה (Nadia), נקבת טיגריס מלאית בת ארבע החיה שם, נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2. הטיגריסית היא החיה החמישית בעולם, וחיית הבר הראשונה, שידוע שנדבקה בנגיף מבן אדם. החיות האחרות הן שני כלבים וחתול מהונג קונג, ואולי גם חתול מבלגיה.

אם כך, נראה שבמקרים נדירים הנגיף האחראי למגפת COVID-19 העולמית לא מסתפק בהדבקת בני אדם ומצליח להדביק גם בעלי חיים אחרים. אך יש מה לעשות כדי להגן על החיות מפנינו: בעלי חיות מחמד יכולים לנקוט באמצעי זהירות ולהקטין עוד יותר את הסיכון האפסי להדביק בטעות את בנות משפחתם הקטנות.

החשש שנגיף קורונה החדש עלול להדביק חיות עלה בסוף פברואר, כשמשרד החקלאות המקומי בהונג קונג (AFCD) הודיע שכלב מגזע פומרניאן התגלה כ"חיובי חלש" לנגיף. הכלב בן ה-17, העונה לשם בני (Benny), נלקח לתחנת הסגר עד לשובה של הבעלים שלו, אישה בת 60 שחלתה ב-COVID-19 ונשלחה לבידוד בבית חולים. ב-26 בפברואר, בתחנת ההסגר, נלקחו ממנו דגימות מהאף, מהלוע ומהחלחולת (הרקטום) ודגימות צואה. הדגימות נבחנו בבדיקה שמסוגלת לזהות חומר גנטי של SARS-CoV-2 בלי לבלבל בינו לבין נגיפי קורונה מוכרים המדביקים חיות, כדוגמת נגיף קורונה הגורם לשלשול בכלבים (CCoV) שהתגלה כבר ב-1971 בגרמניה, או נגיף קורונה הגורם אצלם למחלה נשימתית (CRCoV) שזוהה ב-2003.

תוצאות הדגימות מהאף ומהלוע של בני חזרו "חיוביות חלשות" לנגיף קורונה החדש, כלומר התגלה בהן מעט חומר גנטי של הנגיף. כל הדגימות האחרות יצאו שליליות. תוצאה "חיובית חלשה" היא לאו דווקא ראיה להדבקה בנגיף ויכולה לנבוע מזיהום מהסביבה. למשל, יתכן שהפה והאף של הכלב זוהמו בנגיף בגלל שליקק ורחרח את בעליו החולה, וזה מה שהבדיקה זיהתה.

במקרה של זיהום חיצוני צפוי שבמשך הזמן הרוק והפרשות האף של הכלב ישטפו את שרידי הנגיף החוצה. אולם, בדיקות נוספות של דגימות שנלקחו ב-28 בפברואר וב-2, ב-5, וב-9 במרץ, יצאו גם הן חיוביות חלשות. בעקבות זאת מומחים מאוניברסיטת הונג קונג, מסיטי יוניברסיטי הונג קונג, ומהארגון העולמי לבריאות חיות (OIE) הסכימו שסביר שבני באמת נדבק בנגיף.

קביעת הרצף הגנטי של הנגיף שהדביק את בני הראתה שהוא כמעט וזהה לנגיף שהדביק לפני כן את בעליו. על פי המומחים תוצאה זו מעידה שהנגיף התפשט בקרב בני האדם ורק לאחר מכן הדביק את הכלב. כדי למצוא ראיה נוספת לכך שהכלב נדבק, נלקחה ממנו דגימת דם לאיתור נוגדנים נגד נגיף קורונה החדש (בדיקה סרולוגית). בבדיקה ראשונית לא נמצאו נוגדנים כאלו, אך בדיקה מעמיקה יותר במעבדות ארגון הבריאות העולמי (WHO) באוניברסיטת הונג קונג הצליחה לזהות אותם בדמו. נוכחות הנוגדנים מראה שמערכת החיסון של הכלב הגיבה לנוכחות הנגיף, ומאששת שהוא נדבק בו.

אף שנדבק בנגיף קורונה החדש, הכלב נותר ללא תסמינים ולא חלה ב-COVID-19. בנוסף, בעוד הבדיקות גילו נוגדנים נגד הנגיף וכמות קטנה של החומר גנטי שלו, הן לא מצביעות על נוכחותם של חלקיקים נגיפיים שלמים וחופשיים (ויריונים), שיכולים עקרונית להדביק אחרים. הניסיון לבודד נגיפים חיים כאלה מהדגימות שנלקחו מהפומרניאן עלה בתוהו, כלומר נראה שהוא לא יכול היה להדביק אחרים אפילו באופן תאורטי.

לאחר ששתי דגימות עוקבות, שנלקחו בהפרש של 24 שעות ב-12 וב-13 במרץ, חזרו שליליות שוחרר סוף סוף בני מההסגר והוחזר לבעליו, שהחלימה ממחלתה כשבוע לפני כן. אולם, כמה ימים לאחר האיחוד המרגש, ב-16 במרץ, הפומרניאן הקשיש מת. בעליו לא הסכימה שיעשו לו נתיחה, אך מאחר שסבל מבעיות בריאותיות ומאחר שכלבים מהגזע שלו לרוב לא עוברים את גיל 16, אין סיבה להניח שהמוות שלו קשור לנגיף. עם זאת, הלחץ והחרדה שאולי חווה בהסגר בטח לא תרמו לבריאותו.

פומרניאן חייכן שאינו הכלב בני ז"ל. צילום: Сергей Корчанов

לאחר המקרה של בני התגלה בהונג קונג כלב נוסף שנדבק בנגיף. הכלב, רועה גרמני בן שנתיים, נשלח ב-18 במרץ לתחנת הסגר עם כלב מעורב בן ארבע שחי איתו באותו בית, לאחר שהבעלים שלהם, בעל ואישה, חלו ב-COVID-19. האישה בת ה-30 חזרה מפריז ומלונדון ולאחר מכן התגלה שהיא ובעלה נדבקו בנגיף קורונה החדש.

דגימות שנלקחו מהרועה הגרמני במהלך שלושה ימים עוקבים נמצאו חיוביות לנגיף, אך הדגימות הבאות חזרו שליליות. כל הבדיקות של הכלב המעורב נותרו שליליות. בדיקות דם של הרועה הגרמני הראו שהוא פיתח נוגדנים נגד SARS-CoV-2. כמו כן, בניגוד למקרה של הפומרניאן, אף הצליחו לבודד מהדגימות נגיפים חיים. למרות זאת, לא ברור אם הכלב הפריש את החלקיקים הנגיפיים האלו אל מחוץ לגופו, וגם אם כן נראה שלא הפריש די נגיפים להדביק מישהו אחר. הוא והכלב השני חיו יחד והיו קרובים מאוד לפני שנשלחו להסגר, ובכל זאת הכלב השני לא נדבק. שני הכלבים, הרועה הגרמני והכלב המעורב, לא הראו כל סימן למחלה, ושניהם הוחזרו לביתם בתום ההסגר.

החיה השלישית שהתגלתה כחיובית לנגיף בהונג קונג הייתה, לשם גיוון, חתול. הבעלים בת ה-25 שלו אושפזה במצב קשה וכשהתגלה שהיא חולה ב-COVID-19 הוא נשלח לתחנת הסגר. כשהגיע לתחנה, ב-30 במרץ, נלקחו ממנו דגימות מהאף, מהלוע ומהחלחולת וכעבור יומיים נלקחו שוב, הפעם רק מהאף ומהלוע. בכל הדגימות התגלה חומר גנטי של נגיף קורונה החדש. החתול עוד בהסגר וכמו הכלבים הוא בריא ונטול תסמינים.

נכון ל-8 באפריל בדק משרד החקלאות המקומי בהונג קונג 33 כלבים, 17 חתולים ושני אוגרים, שנלקחו לתחנת הסגר מבתיהם של חולי COVID-19 או של מגעים קרובים של חולים. רק שלוש מהחיות – שני הכלבים והחתול – נדבקו מבעליהן ונמצאו חיוביות לנגיף ואף חיה לא חלתה.

החתול הבלגי של שרדינגר

חתול שרק רוצה קצת שקט. צילום: Bairyna

ב-27 במרץ, שלושה ימים לפני שהחתול מהונג קונג נשלח להסגר, הודיעה הסוכנות הפדרלית לבטיחות שרשרת המזון של בלגיה (AFSCA) על מה שנראה כמקרה הראשון של חתול שנדבק מבעליו בנגיף קורונה החדש, ואפילו חלה.

החתול פיתח תסמינים אופייניים לנגיפי קורונה – שיעול, קוצר נשימה, שלשול, הקאות ואובדן תיאבון – כשבוע אחרי שהבעלים שלו חזרה מאיטליה, חלתה ב-COVID-19 ונכנסה לבידוד ביתי. האישה המבודדת בחנה את החתול בהדרכתם של וטרינרים שהסבירו לה בשיחות וידאו ובטלפון מה לעשות, אספה דגימות צואה וקיא שלו כמה פעמים, ושלחה אותן לפקולטה לרפואה וטרינרית באוניברסיטת לייז'. הדגימות נמצאו חיוביות לנגיף וקביעת הרצף הגנטי שלו הראתה שאכן מדובר ב-SARS-CoV-2. תשעה ימים לאחר הופעת התסמינים החתול החלים.

למרות זיהוי החומר הגנטי כלל לא בטוח שהחתול נדבק בנגיף קורונה החדש, או שהתסמינים שלו קשורים לנגיף. מחוללי מחלה רבים, כולל נגיפי קורונה אחרים, גורמים לתסמינים כאלו בחתולים ומאוד נפוצים בהם. על פי דוח הוועדה המדעית של הסוכנות הפדרלית, וטרינרים לא בדקו את החתול כדי לפסול סיבות אחרות לתסמיניו. כמו כן, איסוף הדגימות לא נעשה ישירות מהחתול אלא נאסף על ידי הבעלים שלו אחרי שנפלטו. היא לא מיומנת בכך ומפרישה נגיפים, כך שיתכן שהחומר הגנטי שהתגלה בדגימות החתול הוא זיהום שמקורו בבעליו החולה. בנוסף, בניגוד לחיות החיוביות לנגיף מהונג קונג, החתול נותר לגור איתה והמשיך להיחשף לנגיפים ולמשטחים המזוהמים בהם. אם הפרווה שלו או כפותיו הזדהמו בנגיפים – לאחר משחק עם בעליו, ליטוף או התחככות במשטח מזוהם – הוא יכול היה לבלוע אותם במהלך שגרת הטיפוח שלו, שכוללת ליקוק של גופו. כתוצאה מכך חומר גנטי של הנגיף עלול להימצא בצואה ובקיא גם במקרה שהחתול לא נדבק. לאור זאת, קבעה הוועדה המדעית שכרגע אי אפשר לומר בוודאות שהחתול נדבק בנגיף קורונה החדש או שחלה בגללו.

פרט לשני הכלבים ולחתול אחד או אולי שניים, לא ידוע על חיות מחמד שנדבקו מהבעלים שלהם והתגלה בהן החומר הגנטי של הנגיף. חברת IDEXX האמריקאית, שמספקת בין היתר שירותי מעבדה וטרינריים וציוד וטרינרי לרוב העולם, מפתחת ערכה לזיהוי חומר גנטי של SARS-CoV-2. כחלק מהבדיקות לביסוס תוקפה (ולידציה) של הערכה בדקה החברה מאז פברואר יותר מ-5,000 דגימות שנלקחו בעיקר מכלבים ומחתולים מ-17 מדינות שונות, כולל מאזורים שבהם מקרי COVID-19 רבים בבני אדם. כל הדגימות יצאו שליליות לנגיף. עם זאת לא ידוע כמה מהחיות שנבדקו, אם בכלל, חיו עם אנשים חולים.

תוצאות דומות התקבלו במחקר קטן של מכון פסטר הצרפתי, שבדקו בו נוכחות חומר גנטי של הנגיף ונוגדנים נגדו ב-12 כלבים ובתשעה חתולים. המחקר פורסם כטיוטה באתר bioRxiv, שמפורסמים בו מאמרים מדעיים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. החתולים והכלבים הם חיות מחמד של 18 סטודנטים לווטרינריה שחיים בקרבה זה לזה. ל-11 מהסטודנטים היו תסמינים של COVID-19 ושניים מתוכם נבדקו ויצאו חיוביים לנגיף. בהתאם למדיניות בצרפת תשעת הסטודנטים החולים האחרים לא נבדקו מאחר שהם שייכים לאותו מקבץ מקרים. שבעת הסטודנטים הנותרים היו ללא תסמינים לאורך כל תקופת המחקר. כל חיות המחמד יצאו שליליות לנגיף ולא נדבקו בו.

במחקר אחר שפורסם ב-bioRxiv חוקרים מסין ערכו בדיקות לאיתור נוגדנים נגד נגיף קורונה החדש בחתולים בעיר וּהַאן (Wuhan) שבמחוז חוּבֵּיי (Hubei), מוקד התפרצות הנגיף. הם לקחו דגימות דם מ-102 חתולים ממקלטי חיות ובתי חולים וטרינריים במהלך המגפה, בין ינואר למרץ 2020, וגם השתמשו ב-39 דגימות שנלקחו מחתולים שנה לפני כן. ב-15 מתוך 102 הדגימות שנלקחו לאחר התפרצות הנגיף התגלו נוגדנים נגד SARS-CoV-2. כיל הנוגדנים, כלומר ריכוזם, היה גבוה במיוחד בשלוש דגימות שהתברר שנלקחו מחתולים שבעליהם חולים ב-COVID-19. שנים עשר החתולים האחרים שבהם התגלו נוגדנים הם חתולי רחוב שנשלחו למקלטים או חתולים מבתי החולים הווטרינריים. ייתכן שהם פיתחו נוגדנים לאחר שנחשפו לנגיף בעבר – אולי כי היו חתולי בית של חולים וננטשו ברחוב, או אולי אנשים שנדבקו בנגיף האכילו אותם ברחוב, או אולי הם נחשפו לבשר מזוהם בנגיף או לגורם מזוהם אחר בסביבה.

רייצ'ל טרלינגטון (Tarlinton), פרופסור חברה לווירולוגיה וטרינרית מאוניברסיטת נוטינגהאם, אמרה לארגון Science Media Centre שלפעמים טורפים מפתחים נוגדנים נגד גורמי מחלה בדברים שאכלו, כך שמציאת נוגדנים לאו דווקא אומרת שנדבקו, אלא רק שהייתה להם תגובה חיסונית לגורם המחלה. מיק ביילי (Bailey), פרופסור לאימונולוגיה השוואתית, אמר גם הוא לארגון שאפילו בדיקות הנוגדנים לנגיף שעושים בבני אדם הן בעייתיות, כך שצריך להיזהר עוד יותר כשמפרשים תוצאות של בדיקות נוגדנים לא מתוקפות שנעשות בחיות. ייתכן שהתוצאות ה"חיוביות" שהתקבלו מהחתולים בניסוי הן שגויות.

אין במחקר נתונים על כמה מתוך החתולים ללא הנוגדנים קשורים לחולי COVID-19. אבל, העובדה שרוב החתולים שנדגמו והיו בווהאן בשיא המגפה לא פיתחו נוגדנים נגד נגיף קורונה החדש, או פיתחו (אולי) תגובה חלשה נגדו, והתוצאות של המחקר הצרפתי הקטן ושל הבדיקות של IDEXX ושל משרד החקלאות של הונג קונג, מרמזות שבתנאים טבעיים חתולים לא נדבקים בקלות בנגיף.

נדיה – סיפורה של טיגריסית מלאית

לא נדיה. טיגריס מלאי בגן החיות הלאומי של מלזיה. צילום: Tu7uh, CC-BY

לא רק חיות מחמד נדבקו בנגיף מבני אדם במהלך המגפה העולמית. ב-27 במרץ נדיה בת הארבע, הטיגריסית המלאית מגן החיות ברונקס, החלה להשתעל. ולא סתם שיעול, שיעול יבש. היא גם איבדה את התיאבון וצפצופים ליוו את נשימתה. עד שלושה באפריל גם אחותה של נדיה, אזוּל, שני טיגריסים סיביריים ושלושה אריות אפריקאים פיתחו תסמינים דומים.

מפני שבדיקת חתולים גדולים ולקיחת דגימות מהם דורשות הרדמה מלאה, שיכולה לסכן את החיות, החליטו בגן החיות לבדוק רק את נדיה, שחלתה ראשונה ומצבה היה קצת יותר חמור משל האחרים. על פי הצהרה של משרד החקלאות האמריקאי (USDA) "מאחר שלכל הטיגריסים והאריות היו תסמינים נשימתיים דומים, סבר הווטרינר המטפל שלמען בעלי החיים עדיף להגביל לטיגריס יחיד את הסיכונים האפשריים מהרדמה כללית למטרות אבחון".

נדיה הורדמה ועברה צילומי רנטגן, בדיקת אולטרסאונד ונלקחו ממנה דגימות דם שונות כדי לנסות לגלות מה גורם למחלתה, וכנראה למחלת החתולים הגדולים הנוספים. מאחר שבניו יורק יש התפרצות גדולה של COVID-19 החליט הצוות המטפל, לאחר שקיבל אישור מהגורמים המתאימים, לקחת ממנה גם דגימות מהאף, מהלוע ומקנה הנשימה ולבדוק אותן לנוכחות החומר הגנטי של נגיף קורונה החדש. כמו בכל המקרים בהם בודקים חיות, הבדיקות נערכו באמצעות ערכות וטרינריות. הן לא באות על חשבון ערכות המיועדות לבדיקת בני אדם.

נדיה יצאה חיובית לנגיף שלוש פעמים. הדגימות נשלחו לבדיקה במעבדות הווטרינריות באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת אילינוי. לאחר שהתברר שהן חיוביות ל-SARS-CoV-2 ריק פרדריקסון (Fredrickson), ראש המעבדה באילינוי, נסע בעצמו עם הדגימות למעבדה הלאומית לשירותים וטרינריים של משרד החקלאות האמריקאי באיווה, שאימתה את התוצאה. כל אחת מהמעבדות גם קבעה את הרצף הגנטי של הנגיף שהדביק את נדיה, והראתה בוודאות שזה נגיף קורונה החדש. נדיה היא חיית הבר הראשונה בעולם שידוע שנדבקה בנגיף מבני אדם. מאחר שגן החיות סגור למבקרים מאז 16 במרץ, סבורים שם שהיא, הטיגריסים האחרים והאריות נדבקו ממטפל שנדבק בנגיף ועבד עם החיות טרם פיתח תסמינים.

בחמישה באפריל הוציאה האגודה לשימור חיות הבר (WCS), המנהלת את גן החיות, הודעה לעיתונות בדבר תוצאות בדיקתה של נדיה. על פי ההודעה כל החתולים החולים נמצאים בהשגחה וטרינרית ולמרות מחלתם מצבם טוב והם "ערניים ומגיבים למטפלים שלהם". עוד נכתב בהודעה ש"לא ידוע כיצד תתפתח המחלה בחתולים גדולים מאחר שמינים ביולוגיים שונים יכולים להגיב בצורה שונה לזיהומים חדשים, אך נמשיך להשגיח עליהם מקרוב ואנחנו מצפים שיחלימו לחלוטין". אכן, בהודעה נוספת דיווחה האגודה שמצבם של נדיה ושל הטיגריסים והאריות האחרים השתפר, חזר להם התיאבון והם כבר כמעט ולא משתעלים.

ארבעת הטיגריסים החולים חיו בתצוגה "הר הטיגריסים" עם טיגריס סיבירי שלא פיתח תסמינים. החתוליים האחרים בגן החיות – הטיגריסים הנוספים, נמרי השלג, הברדלסים, הנִמְרוֹן ("נמר ערפילי"), הסרוול, הנמר אמור ("נמר סיבירי") והפומה – נותרו ללא כל סימן למחלה.

העובדה שבני אדם עלולים להדביק חיות בר בנגיף קורונה החדש מעלה חשש בנוגע לחיות בסכנת הכחדה, ובמיוחד לחייהן של החיות הקרובות אלינו ביותר האורנגאוטנים, הגורילות והשימפנזים. אם הנגיף יעבור לאוכלוסייה של חיות הנמצאות על סף הכחדה ויגרום בה למחלה קשה זו עלולה להיות מכה אנושה ואף קטלנית למאמצי השימור שלה. לפיכך, בשמורות ובגני חיות ברחבי העולם נוקטים משנה זהירות כשחוקרים או מטפלים בחיות. על פי ספארי רמת גן "חוקרים הפיצו לפני מספר שבועות רשימה של בעלי חיים מועדים לפורענות שהוירוס עלול להיקשר לגופם, ביניהם קופי אדם וגם חתוליים גדולים". לכן מתחילת המגפה בארץ הפסיקו בספארי את האימונים בגן החיות, שבהם "המטפל ובעל החיים נמצאים פנים מול פנים במרחק קטן יחסית", והעובדים שנותרו עוטים מסכות ומשתמשים בצורה נכונה בכפפות מתוך חשש שאולי ידביקו את בעלי החיים.

פרצה קוראת לנגיף

המקרים הבודדים בהם חיות נדבקו ב-SARS-CoV-2 הם לא הפתעה מוחלטת. במגפת ה-SARS בתחילת שנות האלפיים, שנגרמה על ידי נגיף שהוא קרוב משפחה של נגיף קורונה החדש, היו דיווחים על חיות מחמד בודדות שנראה שנדבקו לאחר חשיפה טבעית לכמות גדולה של חלקיקים נגיפיים. ההדבקה התרחשה בסוף מרץ 2003 בקומפלקס המגורים "גני אמוֹי" בהונג קונג, שמאות מדייריו חלו ב-SARS. שמונה חתולים וכלב מהקומפלקס נמצאו חיוביים לנגיף, אך אף אחד מהם לא חלה.

מה מאפשר לנגיף להדביק לעתים מגוון בעלי חיים?

אילוסטרציה של נגיף קורונה החדש נקשר לקולטן. איור: We Are Covert

כל הנגיפים הם טפילים מוחלטים, שחייבים לחדור לתא מאכסן כדי להשתלט על המערכות שלו ולהתרבות. כדי לחדור לתא החלקיקים הנגיפיים, הוויריונים, צריכים קודם כל להיצמד בחוזקה לקולטן הנמצא על פניו. אם החלקיקים הנגיפיים לא יכולים להיצמד היטב לקולטן, או אם הקולטן חסר, הנגיף לא יצליח לפרוץ לתוך התא. מסיבה זו, אחד המחסומים העיקריים שנגיף צריך להתגבר עליהם בדרכו להדביק בהצלחה בעל חיים ממין ביולוגי חדש הוא סוג הקולטנים שעל פני התאים. במקרה של נגיף קורונה החדש הקולטן שמתווך את כניסתו לתאים שלנו הוא חלבון בשם ACE2, שנפוץ על פני תאי ריאה, תאי כליה, תאי המעי הדק ועוד. אותו חלבון שימש גם את הנגיף שגרם למגפת ה-SARS.

מחקרים שונים הראו שקולטני ACE2 של חתולים, כלבים, חמוסים, אוגרים, חזירים, קופים, קופי אדם וכמה מיני חיות נוספים דומים למדי לשל האדם, וככל הנראה יאפשרו לנגיף קורונה החדש להדביק חלק מחיות אלו. בתקווה למצוא חיות רגישות לנגיף, שיוכלו לשמש כחיות מעבדה לבדיקת תרופות וחיסונים, נערכו כמה ניסויים בהדבקה מכוונת שלהן בנגיף. בניסויים החדירו מנה גדולה ביותר של חלקיקים נגיפיים בהשפרצה ישירות לאף או לקנה הנשימה של החיות, תהליך שלא מדמה כלל חשיפה לנגיף בתנאים טבעיים. אפילו בתנאים אלו האידיאליים מבחינת הנגיף, ולמרות הדמיון בקולטנים, חזירים לא נדבקו בו. בניגוד לכך חמוסים, שהם חיות שנדבקות בקלות במחלות של מערכת הנשימה כמו שפעת או SARS, נדבקו, וכצפוי גם חתולים וכלבים.

במחקר שפורסם בכתב העת Science הראו חוקרים ממכון חרבין למחקר וטרינרי בסין שחמוסים נדבקים בקלות רבה בנגיף לאחר שמחדירים לאפם מנה גדולה מאוד שלו. מתוך עשרה חמוסים מודבקים שניים אפילו פיתחו חום ואיבדו את תיאבונם. חומר גנטי של הנגיף נמצא בדגימות אף וחלחולת של כל החמוסים ובדגימות מהאף אף נמצאו נגיפים חיים. כל החמוסים פיתחו נוגדנים נגד נגיף קורונה החדש.

מחקר דומה שנערך בקוריאה הדרומית על 18 חמוסים הראה גם הוא שחמוסים, שהוחדרה לאפם מנה גדולה עוד יותר של SARS-CoV-2, נדבקים בנגיף ומפתחים חום ושיעול. חמוסים בריאים ששהו בכלוב עם החמוסים החולים נדבקו גם הם בנגיף וחלו. לעומת זאת, רק חלק מהחמוסים הבריאים ששהו בכלוב נפרד, אך צמוד, נדבקו בנגיף ואף אחד מהם לא חלה, אולי כי נחשפו לכמות קטנה של הנגיף. ניסוי שנעשה במכון פרידריך לפלר, המכון הלאומי הגרמני לבריאות חיות, ולא פורסם רשמית מצא גם הוא שחמוסים יכולים להידבק בקלות בנגיף ולהדביק חמוסים אחרים.

חמוס, גם חמוד וגם יכול לעזור לחקור את המחלה. צילום: Daniel Steinke

במחקר הסיני הדביקו גם חתולים בני כשמונה חודשים על ידי החדרת מנת נגיף גדולה לאפם, אך החוקרים לא לקחו דגימות חוזרות מאפם בגלל "שהם היו אלימים". במקום זאת הם אספו רק דגימות צואה "כדי להימנע מפציעה", ואת דגימות ממערכת הנשימה לקחו רק לאחר הרדמת החתולים. חומר גנטי של הנגיף התגלה בצואה, במעי הדק ובדרכי הנשימה של החתולים. בדרכי הנשימה התגלו גם נגיפים חיים. בנוסף, החוקרים שמו בשלושה כלובים נפרדים חתולים מודבקים ובצמוד לכל אחד מהם כלוב עם חתול לא מודבק. רק אחד מהחתולים האלה נדבק בנגיף :חומר גנטי של הנגיף התגלה בצואה ובדרכי הנשימה שלו. בדמו – ובדמם של שלושת החתולים שהודבקו במכוון – גם נמצאו נוגדנים. עם זאת, נראה שאף חתול לא פיתח מחלה. החוקרים חזרו על הניסוי עם חתולים צעירים יותר, בני כ-80 יום, וקיבלו תוצאות דומות, פרט לכך שמצאו בגופם יותר חומר גנטי של הנגיף וגם ריכוז גדול יותר של נגיפיים חיים. אחד החתולים הצעירים מת לפני תום הניסוי, אך כפי הנראה זה לא קשור לנגיף.

במסגרת אותו מחקר הודבקו בנגיף חמישה כלבי ביגל בני שלושה חודשים ושוכנו עם שני כלבים בריאים. חומר גנטי של הנגיף התגלה רק בדגימות שנלקחו מהחלחולת, ורק בשניים מהכלבים המודבקים. גם רק שניים מהכלבים המודבקים פיתחו נוגדנים נגד הנגיף. לא התגלו נוגדנים כאלו בכל הכלבים האחרים, המודבקים והלא מודבקים. נראה כי לפחות בתנאי מעבדה כלבים פחות רגישים לנגיף מחתולים, ובמיוחד מחמוסים. אולי זה קשור לכך שקולטן ACE2 שלהם פחות דומה לשל האדם מאשר זה של חתולים וחמוסים, ולכן קשה יותר לנגיף להיצמד אליו בחוזקה ולהיעזר בו כדי לפרוץ לתאים.

גם המחקר הסיני וגם הגרמני הראו שחזירים לא יכולים להידבק בנגיף קורונה החדש.

באף אחד מהמחקרים לא ניסו להדביק טיגריסים או אריות, וטוב שכך, אך מאחר שכמו חתול הבית גם החתולים הגדולים שייכים למשפחת החתוליים, אפשר להניח שקולטן ACE2 שלהם דומה דיו לזה של האדם ומאפשר לנגיף לחדור לתאיהם בקלות. אולם הקולטן לא זהה בכל החתוליים. חתולי בית וטיגריסים ואריות אפילו לא שייכים לאותו סוג ביולוגי. אולי זו הסיבה לכך שבחתולי בית נראה שהנגיף לא גורם למחלה, בעוד בטיגריסים ובאריות הוא בכל זאת גורם למחלה קלה. על פי קארן טריו (Terio), ראשת התוכנית לפתולוגיה זואולוגית באוניברסיטת אילינוי ומומחית לבעיות רפואיות של חתולי בר, יש "זיהומים נגיפיים אחרים שיכולים לגרום למחלה קשה או אפילו קטלנית בחתולי בר וחתולים גדולים ולא להשפיע על חתולי בית".

להגן על חיות המחמד

גור חתולים מוגן ובטוח. צילום: Bairyna

מחקרי מעבדה שבהם משפריצים מנות נגיף גדולות מאוד ישירות לאפם של מעט מאוד חיות לא מייצגים בשום צורה את הדרך הרגילה שבה חיות מחמד עלולות להיחשף לנגיף קורונה החדש: דרך הבעלים שלהם, בני משפחתם ההולכים על שתיים, ובכמות נגיף קטנה בהרבה.

בעולם האמיתי נראה שחיות מחמד עלולות להידבק בנגיף רק בעקבות מגע קרוב ומתמשך עם אדם חולה וגם אלו מקרים נדירים. אפילו שיש בעולם כבר יותר מ-1,900,000 מקרים מאומתים של אנשים שנדבקו ב-SARS-CoV-2, נכון ל-13 באפריל ב-23:00, מוכרים רק שלושה או ארבעה מקרים מאומתים של חיות מחמד שהתגלה בהן החומר הגנטי של הנגיף. כמו כן, חתולים וכלבים שבכל זאת ידבקו בנגיף כנראה לא יחלו.

למרות הסיכון הנמוך ביותר לחיות המחמד ארגוני הבריאות ממליצים לנקוט משנה זהירות כדי להגן על החיות מפנינו, ובכל זאת למנוע מהן להידבק. אם מרגישים לא טוב או אם יש חשד ל-COVID-19 יש להתייחס אליהן בדיוק כמו לכל בן משפחה אחר החי איתנו באותו בית: לשמור על ריחוק פיזי ולהימנע ממגע איתן. יש להקפיד לא ללטף אותן, לא לנשק אותן, לא להרשות להן ללקק את החולה, ולא לחלוק איתן מזון, חדר או מיטה. בזמן המחלה או החשד למחלה יש לבקש מדיירי הבית האחרים לטפל בחיית המחמד. אם אין לכם ברירה, למשל כי מדובר בחיית נחייה או כי אין אף אחד אחר שיכול לטפל בחיית המחמד שלכם, באתר משרד החקלאות ממליצים "לעטות מסיכת פה-אף ולהקפיד על רחיצת ידים" לפני ואחרי מגע בה.

שטיפת ידיים במים וסבון לאחר מגע בחיות מחמד, במזונן או בצרכים שלהן, מומלצת בכל מקרה, גם כשבריאים וכשאין מגפה עולמית. אך אם אתם בריאים אין שום מניעה להמשיך ולשחק ולהתכרבל עם החיות שלכם.

בעוד שלעתים נדירות ביותר אנשים חולים עלולים להעביר את הנגיף לחיות המחמד שלהם, נראה שההפך לא מתרחש. הנגיף עובר ביעילות רבה מאדם לאדם ו-COVID-19 היא מחלה של בני אדם. זו גם אחת הסיבות שבגללה ההסגר בסין, ובמדינות אחרות, הצליח לבלום את המגפה. אין לחיות מחמד חלק בהפצת הנגיף. מבחינת סכנת הידבקות בני אדם מסוכנים אלפי מונים מחיות – מאחר שידוע שמגע הדוק איתם הוא דרך ההדבקה העיקרית, אם לא היחידה, בנגיף.

נגיף קורונה החדש התחיל את דרכו ככל הנראה כשעבר מעטלף לחיה אחרת ואז לאדם, אך מעבר למקרה המיוחד הזה, שהתחיל את המגפה, אין שום ראיה כלשהי לכך שהנגיף יכול לעבור מחיה מודבקת לאנשים. גם מגפת ה-SARS התחילה בנגיף קורונה שעבר מחיית בר לבני אדם, וגם בה כמה חתולים בודדים נדבקו בנגיף. למרות זאת, כפי שאמרה לינדה סאיף (Saif), חוקרת נגיפים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, בריאיון לאתר Nature "לא היו כל סימנים לכך שהנגיף שגרם ל-SARS הדביק חתולים באופן נרחב או הועבר מחתולים לבני אדם".

הארגון העולמי לבריאות חיות, האיגוד העולמי של וטרינרים לחיות בית (WSAVA), האיגוד האמריקאי לרפואה וטרינרית (AVMA), איגוד הווטרינרים הבריטי (BVA) ועוד ארגונים וטרינריים וארגוני בריאות מסכימים כולם שאין כל עדות לכך שחיות מחמד יכולות להפיץ את נגיף קורונה החדש לבני אדם. לדוגמה, באתר של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) כתוב שהארגון "מודע לכך שיש דיווחים על מספר קטן מאוד של חיות מחמד, כולל כלבים וחתולים, מחוץ לארצות הברית שנדבקו בנגיף שגורם ל-COVID-19 לאחר מגע הדוק עם אנשים חולים ב-COVID-19. ה-CDC לא קיבל כל דיווח על חיות מחמד שחלו ב-COVID-19 בארצות הברית. נכון להיום, אין שום ראיות לכך שחיות מחמד יכולות להפיץ את הנגיף לאנשים".

הזדמנות לאמץ חתול או כלב. צילום: Snapwire

למרות זאת, היו דיווחים ברחבי העולם על אנשים שנוטשים את חיות המחמד שלהם. גם בישראל עמותות וארגונים למען בעלי חיים, כמו תנו לחיות לחיות ואגודת צער בעלי חיים, דיווחו על עלייה בנטישת כלבים וחתולים וירידה בבקשות לאימוצם. אין כל סיבה לעשות זאת. בעלי חיות לא צריכים לחשוש מפניהן ואולי המגפה היא הזדמנות לאנשים שאין להם חיות לאמץ בן משפחה קטן חדש. עמותות העוסקות בזה אף הוגדרו כחיוניות וניתן לאמץ מהן חיות גם בימים אלו, בתיאום מראש.

במיוחד בזמן הסגר וריחוק חברתי חיות מחמד יכולות לספק נחמה, אהבה ועידוד, ולשפר את מצב הרוח. הדאגה היחידה היא מהאפשרות הנדירה שאולי נדביק אותן, וכל מה שצריך כדי למנוע זאת הוא לנקוט אותם אמצעי זהירות עם חיות מחמד ועם בני המשפחה הגדולים יותר במקרה שמרגישים לא טוב.

ובכל מקרה, בלי קשר למחלות, התרחקו מטיגריסים.

תודה ליונת אשחר ויעל הרשקוביץ על העזרה.

למידע נוסף

שאלות ותשובות על COVID-19 וחיות, באתר הארגון העולמי לבריאות חיות

אורי פלביץ', לראשונה-טיגריסית חלתה בקורונה, באתר "מדע גדול, בקטנה"

אלינור אביב-שרון, איך יודעים שנגיף הקורונה אינו מהונדס?, באתר "מכון דוידסון לחינוך מדעי"