השיח האנושי

על גילויה של גולגולת כבדה וגרמית ועל ענפים צדדיים בעץ משפחת האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

"ערש האדם", ערוץ אולדובאי בטנזניה

"ערש האדם", ערוץ אולדובאי בטנזניה. צילום: Noel Feans, CC-BY.

ביולי 1959, מרי ולואיס ליקי (Leakey), אולי זוג האנתרופולוגים המפורסם ביותר, עסקו בחפירות בערוץ אולדובאי (Olduvai) שבטנזניה. הם חיפשו, כפי שעשו במשך רוב הקריירה שלהם, אחרי מאובנים של מינים נכחדים משושלת האדם שיוכלו לשפוך אור על האבולוציה של המין האנושי. בני הזוג ליקי עבדו באולדובאי מ-1935, ומצאו בעיקר כלי אבן מתקופות שונות, אך לא מצאו דבר שטרם נראה. למעשה, היבול הדל שהניב הערוץ במשך שנים ארוכות כל כך הטיל בספק את כדאיות המחקר באזור. כל זה השתנה ב-17 ביולי. בבוקר זה מרי יצאה לבדה לחפירות – בעלה לואיס נשאר במחנה, חולה. אך לא היה זה רק המקרה שזימן לידיה את אחת התגליות החשובות ביותר של הזוג – מרי תמיד היתה זו שהעדיפה ללכלך את ידיה בחפירות, בעוד לואיס היה אחראי על מציאת המקומות המבטיחים לחפור בהם, ועל פיתוח השערות, שממצאיה של מרי שימשו להן בסיס.

הומינין ממין חדש למדע

העתק של הגולגולת שמצאה מרי ליקי ב-1959

העתק של הגולגולת שמצאה מרי ליקי ב-1959, ולצדה לסת שמצא קאמויה קימאו ב-1964 ושמוצגת במוזאון האדם בסן-דייגו שבקליפורניה. צילום: Durova, CC-BY-SA.

באותו יום של יולי מצאה מרי גולגולת. הגולגולת לא היתה שייכת לאדם, אך גם לא לקוף-אדם ידוע אחר. ממדיה היו צנועים – נפח המוח כ-500 עד 550 סמ"ק, לא גדול במידה ניכרת מזה של שימפנזה וקטן בהרבה מזה של אדם מודרני. היא היתה דומה למדי לגולגלות של מינים נכחדים שנמצאו בחפירות בדרום אפריקה, ושהשתייכו לסוג אוסטרלופיתקוס (Australopithecus, "קוף-אדם דרומי"), אבל כמה מהמאפיינים שלה היו שונים: היא היתה כבדה יותר, השיניים מאסיביות ובעלות שכבת אמייל עבה, והבליטה הגרמית בתקרת הגולגולת העידה על שרירי לסת אימתניים. מאפיינים אלו אִפשרו להגדיר את הגולגולת כשייכת למין חדש למדע, מין שכונה "מפצח האגוזים". שמו הרשמי הראשון של המין, שאותו נתנו לו בני הזוג ליקי, היה זינז'נתרופוס בויזאיי (Zinjanthropus boisei). שם הסוג, זינז'נתרופוס, לקוח מהמילה זאנז' – השם שנתנו גאוגרפים ערבים למזרח אפריקה, בצירוף השם היווני לאדם. שם המין – בויזאיי – לקוח משמו של צ'רלס בּוּיזי (Boise), שמימן את המשלחת.

חוקרי מאובנים החוקרים את שושלת האדם פועלים בתחום תחרותי מאוד, שבו נראה לפעמים שיש יותר חוקרים מאשר ממצאים. אולי משום כך לרבים מהם יש נטייה להכריז על כל מאובן שמצאו לא רק כעל מין-ביולוגי חדש, אלא לשייך אותו גם לסוג (שהיא דרגת סיווג גבוהה יותר) שלא היה מוגדר לפני כן. במקרה של בויזאיי החליטה הקהילה המדעית שהוא אינו שונה דיו בכדי להצדיק יצירת סוג חדש, ושייכה אותו לסוג אוסטרלופיתקוס. לאחרונה, לאחר שנמצאו מאובנים חדשים, הוא עבר שינוי שם נוסף כשהסוג פרנתרופוס (Paranthropus, "לְיַד אדם") נוצר בעבורו ובעבור שני מינים אחרים, ששויכו עד אז לאוסטרלופיתקים, אתיופיקוס (aethiopicus), שמקורו, שלא במפתיע, באתיופיה, ורובוסטוס (robustus) מדרום אפריקה.

אז מי בעצם יש לנו, ואיך כל המינים האלו קשורים אלינו?

קרובי האדם: מחלוקות לא פתורות

האוסטרלופיתקים וקרוביהם הפרנתרופים הופיעו לפני כ-4 מיליוני שנה ונעלמו לחלוטין לפני כמיליון שנה. הם כללו תשעה מינים (שלושת הפרנתרופים ועוד שישה אוסטרלופיתקים) מדרום אפריקה וממזרחה, ולו היו חיים עד היום היו מסווגים קרוב לוודאי כקופי-אדם. קומתם היתה נמוכה ומוחם לא גדול מזה של שימפנזה. תווי פניהם הזכירו את אלו של השימפנזים והגורילות בני זמננו, עם לסת בולטת ובלא מצח גבוה או סנטר. המאפיין המסקרן ביותר שלהם, וזה המבדיל אותם מקופי-האדם המודרניים, הוא דרך הילוכם – האוסטרלופיתקים והפרנתרופים הלכו על שתיים. אנחנו יודעים זאת ממבנה הגולגולת, מצורת האגן שלהם ובייחוד מהעצמות של "לוסי", האוסטרלופיתקית המפורסמת ביותר, וגם מטביעות רגל שמצאה מרי ליקי ב-1976. העקבות, שנטבעו באפר וולקני לפני כ-3.5 מיליוני שנה, מעידים על הליכה זקופה ועל כף רגל בעלת קשת, ממש כמו שלנו.

הפרנתרופים נבדלים כאמור מהאוסטרלופיתקים בכך שהם כבדים ומאסיביים יותר. לפני שסווגו כסוג נפרד, התייחסו אליהם החוקרים כאל אוסטרלופיתקים חסונים (robust). מסיבה זו רוב החוקרים רואים בהם מינים שהתרחקו מהשושלת שמובילה אל בני האדם – בעלי הגולגולת הדקה והשיניים הקטנות. אם כך, האם אחד ממיני האוסטרלופיתקים שייך לשושלת הישירה שלנו? דבר זה עדיין לא ברור. לפני כשניים וחצי מיליון שנה עלה על הבמה שחקן חדש: הומו הבּיליס (Homo habilis), המין הראשון שזכה להשתייך לסוג הומו – הסוג שלנו ("הומו" היא המילה הלטינית לאדם). הזכות הזו ניתנה לו על שום מוחו, שאף כי היה קטן במידה ניכרת מזה שלנו, בכל זאת היה גדול מזה של קודמיו. הומו הבּיליס גם היה בעל תווי פנים מעודנים יותר ושיניים קטנות יותר מקודמיו, ולכן בעיקרון אפשר למקם אותו בין האוסטרלופיתקים ובינינו. הומו הבּיליס הוא גם, ככל הנראה, המין הראשון שייצר כלי אבן (אם כי גם על כך יש מחלוקת), ומכאן שמו: "האדם המוכשר". ואמנם, חלק מהחוקרים סבורים שהומו הבּיליס התפתח מאחד ממיני האוסטרלופיתקים ושאנחנו התפתחנו בסופו של דבר ממנו, ואילו הפרנתרופים יצאו לדרך אחרת – פיתוח גוף חזק וכבד יותר – שהתבררה בדיעבד כפחות מוצלחת.

שימו לב לצירוף המילים "חלק מהחוקרים" – הוא לא נמצא שם במקרה. לפעמים נדמה שלכל שני אנתרופולוגים יש שלוש השערות שונות ביחס לאבולוציה של האדם. והסיפור רק הולך ומסתבך: כמעט במקביל להומו הביליס הופיע הומו רודולפנסיס (H. rudolfensis), שדמה מאוד להביליס אך נבדל ממנו בכמה מאפיינים של הגולגולת, ואחר כך הופיע הומו ארקטוס (H. erectus) – האדם הזקוף – בעל המוח הגדול יותר, שהיה ככל הנראה הראשון שעזב את אפריקה ועבר לאסיה. ולא נעזוב את אסיה בלי להזכיר את המין החביב עלינו: הומו פלורסיינסיס (H. floresiensis) מהאי האינדונזי פלורנס, המכונים גם "הובּיטים" בשל קומתם הנמוכה: כמטר אחד. מוחם קטן מאוד, אך עצמותיהם נמצאו עם כלי אבן מתוחכמים מאוד, וכך קוראים תיגר על כל מה שחשבנו שאנו יודעים על הקשר שבין גודל המוח לאינטליגנציה.

וכמובן – האדם הניאנדרתלי. הוא הופיע כמעט במקביל להופעתו של המין שלנו (H. sapiens), ודמה לנו עד כדי כך שיש המסווגים אותו כתת-מין בתוך המין שלנו ( H. sapiens neanderthalensis, בניגוד אלינו, H. sapiens sapiens); אך ככל הנראה לא היה אבינו הקדמון, אלא התפתח במקביל מאחד המינים הקדומים יותר של הסוג הומו, כלומר אפשר לחשוב עליו כעל מעֵין בן דוד שלנו.

תרשימי גולגלות של גורילה, אוסטרלופיתקוס, הומו ארקטוס, אדם ניאנדרתלי, גולגולת שטיינהיים, אדם מודרני

תרשימי גולגלות של גורילה (1), אוסטרלופיתקוס (2), הומו ארקטוס (3), אדם ניאנדרתלי (4), גולגולת שטיינהיים (5), אדם מודרני (6). איור: Волков В.П., Public Domain.

אז איך בעצם נראית השושלת שלנו? האם התפתחנו מהומו ארקטוס, שהתפתח מהומו הביליס? או שהומו ארקטוס והמין שלנו התפתחו שניהם מהומו הביליס, או ממין שעוד לא התגלה? ואיך ה"הוביטים" קשורים לכך? התשובות לשאלות אלו עדיין לוטות בערפל.

מהצד השני של סקאלת הזמן גם מוצאם של האוסטרלופיתקים והפרנתרופים אינו ברור. מועמד אחד הוא ארדיפיתקוס (Ardipithecus), שהופיע לפני כ-5.5 מיליוני שנה וככל הנראה הלך על שתיים, אך שמר על מאפיינים שאנו מוצאים בקופי-אדם. בשנת 2000 התגלה אורורין (Orrorin) מלפני כ-6 מיליון שנה, ובשנת 2001 סאהלנתרופוס (Sahelanthropus), מלפני כ-7 מיליוני שנה. האם הסאהלנתרופוס והאורורין הלכו על שתיים? האם נראו יותר כמו קופי אדם, או כמו האוסטרלופיתקים? ואולי היו להם מאפיינים המיוחדים להם? למרבה הצער, מסאהלנתרופוס נמצא רק פיסת גולגולת, חתיכות של לסת וכמה שיניים, ואילו סך כל המאובנים של אורורין כוללים שבר לסת, כמה שברי עצמות וכמה שיניים. עם ממצאים כאלו, כל ניסיון לקבוע איך מינים אלו חיו והלכו הוא בגדר ניחוש.

אך נחזור לגילוי הנודע של יולי 1959 – פרנרתרופוס בויזאיי. כשהתגלה אנשים רבים עדיין חשבו על האבולוציה של האדם בצורה קווית – כמעין סולם, שכל דרגה בו אינה אלא שלב בדרך אל המטרה: האדם המודרני. רק מאוחר הרבה יותר התחילו החוקרים לראות בבויזאיי ענף צדדי, ועם מינים רבים נוספים נחשפה תמונה מורכבת יותר של שושלת האדם: לא סולם אלא שיח סבוך וענֵף, שיח שאמנם כל ענפיו – מלבד זה שהוביל אלינו – נקטמו בסופו של דבר בידי הברירה הטבעית, אך בעבר שקקו מינים חיים, כולם דומים לנו וכולם שונים במקצת מאיתנו וזה מזה. מינים רבים שכל אחד מהם מותאם לסביבתו ולאורח חייו בצורה ייחודית, מינים שחיו ומתו לא כשלב ביניים בדרך לאיזו "מטרה סופית", אלא אך ורק למען עצמם.

לקריאה נוספת

טריוויית מאובנים.

דינה צפרירי, "ההוביט – קרוב משפחה", "גליליאו" 76.

יונת אשחר ונעם לויתן, "בתוך מאורה באדמה חי לו הוביט", "גליליאו" 130.

מיכל סלמון, "הנאנדרתלים, הדנ"א ואנחנו", "גליליאו" 133.

המאמר המקורי התפרסם במגזין גליליאו גיליון 155, יולי 2011

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , , ,

5 responses to “השיח האנושי”

  1. יאיא says :

    מעניין שאנתרופולוגים עוסקים בעצם בסוג של ארכיאולוגיה. חשבתי שהוא חוקרים כל מיני שבטים וחברות אקזוטיות…

    • Noam says :

      ארכיאולוגיה היא אחד מהתחומים שיכולים לתרום למחקר אנתרופולוגי, לפחות כשהאנתרופולוגים חוקרים חברות עתיקות על פי שרידים.

  2. motior says :

    רבים רואים באבולוציה "סולם" שבראשו ניצב האדם – ממש "נזר הבריאה". לי ברור שזה לא נכון וששפירית, חתול, טיגריס ועוד בעלי חיים רבים נמצאים בראש הסולם האבולציוני בדיוק כמו בני האדם.
    מה שבאמת מעניין הוא מדוע כל המינים האלה נכחדו ואין עוד מינים קרובים יותר לאדם מאשר גורילה, שימפנזה ואורנג-אוטן – שבאמת מאוד קרובים אלינו אך ללא ספק מאוד שונים

    • Noam says :

      רוב המינים הביולוגיים שחיו אי-פעם על פני כדור-הארץ נכחדו (יותר מ-99.9%) כך שזה לא מפתיע במיוחד כשמינים נעלמים. מינים עלולים להעלם מכל מיני סיבות. חלקם יעלמו בעקבות פעולת הברירה הטבעית ואחרים (הרוב?) יעלמו בגלל חוסר מזל, כגון פגיעת מטאוריט. ראה למשל את ההשערות השונות על הכחדות הניאנדרתלים: http://en.wikipedia.org/wiki/Neanderthal_extinction_hypotheses

      יונת ואני כתבנו קצת על המקור של הרעיון השגוי של הסולם האבולוציוני ועל מקומו של האדם ברשומה על הפרימט המאובן "אידה": http://wp.me/p2I9Bm-9t

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: