עש ועשן

נחשף הבסיס הגנטי לשינוי הצבע של עש הפלפל – אולי הדוגמה המוכרת ביותר לברירה טבעית

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עש פלפל בהיר
עש פלפל בהיר. צילום: nutmeg66, CC-BY-NC-ND.

את הסיפור הזה אפשר למצוא כמעט בכל ספר לימוד על אבולוציה: זהו הסיפור על עש הפלפל (עש נקוד, Biston betularia), שצבעו האפור בהיר-מנומר הסווה אותו בהצלחה כשהוא נח על עצי שַׁדָּר ("ליבנה") באנגליה מולדתו. במאה ה-19 החלו להופיע פרטים בעלי צבע כהה אחיד – ואלו היו לנפוצים יותר ויותר. השינוי בצבע יוחס לשינוי בצבעם של העצים: עקב המהפכה התעשייתית וזיהום האוויר שהתלווה אליה, הפכו הגזעים והענפים לשחורים, והעשים הבהירים בלטו למרחוק כשנחתו עליהם, כמו פרסומת לארוחת בוקר בעבור ציפורים. העשים השחורים שרדו טוב יותר וכך הגֶן לצבע שחור התפשט באוכלוסייה. רק להמשיך לקרוא עש ועשן

גלגול העין

חסר חוליות בעל עיניים של חולייתן

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לרווה (פגית) של הזרוע-רגליים בעלת עיניות אדומות
לרווה (פגית) של הזרוע-רגליים בעלת עיניות אדומות. מבט מלמעלה (A) ומהצד (B). צילום: מתוך המאמר המקורי.

צ'רלס דרווין (Darwin) כתב בספרו "מוצא המינים" משפט שהפך לחביבם של בריאתנים שונים ומשונים, המרבים להמשיך לקרוא גלגול העין

לראות את האור

תאי הראייה של התולעת חסרת העיניים

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

נמטודה
נמטודה. צילום: National Human Genome Research Institute.

הנמטודה (תולעת נימית או תולעת עגולה) השקופה Caenorhabditis elegans חיה מתחת לפני הקרקע, באפלה, ולכן נראה כי אינה זקוקה ליכולת ראייה – ואמנם, כפי שהיינו מצפים, אין לה עיניים. עם זאת, מחקר שהתפרסם בכתב-העת Nature Neuroscience מגלה כי אף שהנמטודה חסרת עיניים, היא מסוגלת להבחין באור ולהימלט מפניו.
להמשיך לקרוא לראות את האור

העורב והכד

עורבי מִזְרָע מראים מקוריות ויכולת לפתור בעיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עורב מזרע במעוף
עורב מזרע במעוף. צילום: John Haslam, CC-BY.

שימוש בכלים נחשב פעם ליכולת השמורה לאדם בלבד, אך זה עשרות שנים ידוע כי יש בעלי-חיים אחרים – ובראש ובראשונה שימפנזים – המסוגלים גם הם לנצל ענפים, עלים, אבנים ועוד כדי להשיג מזון או מים, או במהלך קרבות בתוך הקבוצה. בשנים האחרונות הצטרפו לרשימה גם בעלי חיים ממחלקה שונה לגמרי, ומפתיעה למדי – עופות, וליתר דיוק, עורבים. מינים שונים של עורבים נצפו בטבע כשהם משתמשים בכלים, וניסויים הראו כי הם מסוגלים לפתור בעיות הדורשות שימוש בכלים.
להמשיך לקרוא העורב והכד

מצאה מין את מינה

באוכלוסיית אלבטרוסים באי באוקיינוס השקט נצפה אחוז גבוה מאוד של זוגות חד-מיניים. מה הסיבה לכך?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זוג אלבטרוסים מקנן.
זוג אלבטרוסים מקנן. צילום: David Patte/USFWS.

התופעה של פרטים מאותו מין (זוויג) – שני זכרים או שתי נקבות – המקיימים יחסי מין ו/או מנהלים חיי זוגיות הדומים לאלו של זוגות זכר-ונקבה מאותו מין-ביולוגי, ידועה כבר שנים רבות. היא נמצאה אצל להמשיך לקרוא מצאה מין את מינה

המלכה מתה, תחי המלכה

רבייה זוויגית – סקס – זה דבר נהדר והיא גם תורמת לשרידות המין, אך לפעמים קיים יתרון להעמדת צאצאים בלי יחסי מין. מלכות של מושבות טרמיטים, לדוּגמה, מעמידות יורשות בלי לערב את המלך בעניין.

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

רבייה זוויגית התפתחה בשלב מוקדם למדי באבולוציה, והיא נפוצה מאוד בקרב בעלי-חיים, צמחים, פטריות, אצות ואף יצורים חד-תאיים מסוימים. נראה כי היתרון המרכזי שהיא מעניקה הוא גיוון גנטי: ערבוב הגנים של שני הורים יוצר צירופים חדשים של מידע גנטי, ובתנאים משתנים, כאשר לפרט יש צאצאים שונים מבחינה גנטית, ישנם סיכויים טובים יותר שלפחות כמה מהם ישרדו. אך רבייה זוויגית גם עולה ביוקר. מעבר לעובדה שכל הורה מעביר לכל צאצא רק מחצית מהמידע הגנטי שלו, ישנה הוצאה כבדה של זמן ומשאבים על מציאת בן/בת זוג מתאים/מה ועל חיזור. ואכן, רבייה אל-זוויגית, שבה הפרט מייצר צאצאים הזהים לו מבחינה גנטית, נפוצה בכל רחבי עולם החי. למשל, חרקים רבים מעמידים צאצאים ברבייה אל-זוויגית, שבה הנקבה מטילה ביצים שאינן מופרות על-ידי הזכר, ומתוכן בוקעות נקבות שהן העתק גנטי מושלם של אימן.

טרמיטים
טרמיטים. צילום: Keisotyo, CC-BY-SA.

להמשיך לקרוא המלכה מתה, תחי המלכה

הכלב הנצחי

אלסקן מלמוט
אלסקן מלמוט בן תמותה. צילום: Randi Hausken, CC-BY.

תוחלת החיים של כלבים לא עולה, לרוב, על 12 שנים. למרות זאת, כלב קדום אחד הצליח לרמות את המוות לפני כ-11,000 שנים והוא חי עד ימינו כטפיל בגופם של כלבים אחרים.

אחד מתאי מערכת החיסון של הכלב הקדום הפך לסרטני והחל להתרבות עד שיצר גידול על אברי הרבייה של הכלב. הגידול שנוצר היה שונה מרובם המוחלט של הגידולים הסרטניים. במקום להישאר בגופו של הכלב המקורי החולה ולמות יחד איתו, התפתחה אצלו היכולת לעבור לגופם של כלבים אחרים בשעת הזדווגות או בעקבות ליקוק של אברי המין של הכלב החולה. כך, תאי הכלב הסרטניים החלו להתפשט מכלב לכלב וליצור גידולים בגופם ובא לעולם הכלב הנצחי – הסרטן הקרוי "גידול מידבק של איברי המין בכלבים" (CTVT).
להמשיך לקרוא הכלב הנצחי

החיידקים של פאבלוב

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

Escherichia coli
Photo by Eric Erbe, Colorization by Christopher Pooley; U.S. Department of Agriculture

הפיזיולוג הרוסי איוון פאבלוב (Pavlov) מוכר כיום לכל אדם בזכות כלביו, שאותם לימד לקשר בין צלצול פעמון להופעת מזון. בניסויו המפורסם, פאבלוב – ששם לב כי הכלבים הזילו ריר כשקיבלו מזון – הגיש אוכל לכלביו בליווי צלצול פעמון. לבסוף – לאחר כמה חזרות – צלצול הפעמון לבדו, בלא הגשת המזון, גרם לכלבים לרייר בציפייה לאוכל. מחקר, שפורסם בשנת 2008 בכתב-העת המדעי Science, מראה שגם חיידקים מסוגלים ללמוד התנהגות דומה.
להמשיך לקרוא החיידקים של פאבלוב

זאב בלבוש כלב

מיהו האב הקדמון של הכלבים המבויתים ומתי ואיפה הם נוצרו לראשונה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זני כלבים וזאב אפור
זני כלבים שונים ואביהם הפראי, הזאב האפור. קרדיט: בסוף הרשומה

כל הכלבים בתמונה חולקים אב קדמון משותף. באמירה זו כשלעצמה אין ממש חידוש, הרי אם נלך מספיק אחורה נגיע אל האב הקדמון של בעלי החיים כולם, כולל קופי קפוצ'ין ו"פרות משה רבנו" (מושיתיים). אלא שבמקרה של הכלבים, אנו יודעים מי היה אותו אב קדמון – ואנחנו הולכים ומתקרבים לידיעה מתי ואיפה נוצר הכלב הראשון.
להמשיך לקרוא זאב בלבוש כלב

נמאס מכל הזבל הזה…

חיפושית הזבל ורב-הרגל

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל
חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל. צילום: Trond Larsen.

חיפושיות הזבל חיות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. כפי ששמן מרמז, הן מפורסמות בכך שהן ניזונות מגללים – מזבל. הזבל ממנו הן ניזונות, בעיקר גללים של אוכלי עשב, עשיר בחיידקים ומספק להן את כל וחומרי המזון להם הן זקוקות. חלק מחיפושיות הזבל חופרות מתחת לזבל או מתחפרות וחיות בתוכו, אך הידועות ביותר מקרבן הן אותן חיפושיות, כדוגמת זִבלית פרעה (ה"חרפושית" של מצרים העתיקה), המכדררות את הזבל לכדורים גדולים ומגלגלות אותם בקו ישר, הרחק מהחיפושיות האחרות.
להמשיך לקרוא נמאס מכל הזבל הזה…