​עימותים על מדע? לא תודה

​מתנגדי החיסונים רוברט פ' קנדי ג'וניור, אהרון סירי וסטיב קירש ביקשו מפול אופיט להתעמת איתם בנושא בטיחות החיסונים. אחד מהם אף הציע לו מיליון דולר כדי לעשות זאת. להלן הסיבות שבגללן הוא סירב

פול אופיט, מאנגלית: פרי ליטאי | פורסם במקור ב-16/12/2025

​לפני כמה שנים נציגיו של רוברט פ' קנדי ג'וניור, שעמד אז בראש ארגון מתנגדי החיסונים Children’s Health Defense, הציעו לי 50 אלף דולר כדי שאתעמת איתו פומבית בנושא בטיחות חיסונים. בשבוע האחרון אהרון סירי, עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין ומייצג את קבוצת מתנגדי החיסונים ICAN, גם ביקש שאתעמת איתו. כך עשה גם סטיב קירש, יזם וממציא שותף של העכבר האופטי, שהציע לשלם לי מיליון דולר אם אסכים להתעמת איתו.

​סירבתי לכולם, מאחר שאין משמעות למה שהם יאמרו במהלך העימות, וגם אין משמעות למה שאני אומר. בזירה המדעית הדבר היחיד שקובע הוא חוזק הראיות והיכולת לשחזר אותן באופן בלתי תלוי.

להמשיך לקרוא ​עימותים על מדע? לא תודה

טראמפ קושר בין נטילת פרצטמול בהיריון לאוטיזם, בניגוד לידע הקיים

נשיא ארצות הברית לא סיפק ראיות לקשר בין פרצטמול לסיכון מוגבר לאוטיזם, ניסה לקדם "תרופה" לא מוכחת לאוטיזם, ושוב הפיץ מידע שקרי על חיסונים

נעם לויתן | פורסם ב-24/09/2025

נשיא ארצות הברית קרא שלשום (שני) במסיבת עיתונאים לנשים בהיריון להימנע מנטילת פרצטמול – הקרוי גם אצטמינופן ומוכר בשמות כגון "אקמול", "דקסמול", או בארצות הברית "טיילנול". זאת מאחר שלטענתו חשיפה לפרצטמול ברחם מעלה מאוד את הסיכון לאוטיזם. זו טענה לא מבוססת, שמומחים בכל העולם יוצאים נגדה.

טראמפ, לצד שר הבריאות של ארצות הברית רוברט פ' קנדי ג'וניור, הכריז במסיבת העיתונאים שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) "ממליץ בתוקף שנשים יגבילו את השימוש בטיילנול במשך ההיריון, אלא אם יש בכך צורך רפואי, למשל במקרים של חום גבוה במיוחד… אם אתן מרגישות שאתן לא יכולות לעמוד בכך".

מדי פעם, במקום לקרוא את ההכרזה שהוכנה מראש, הוסיף טראמפ המלצות רפואיות משלו וטענות לא מבוססות. למשל, הוא אמר ש"ליטול טיילנול זה לא טוב. בסדר, אני אומר את זה: זה לא טוב", והמליץ גם להימנע מלתת אותו לתינוקות.

להמשיך לקרוא טראמפ קושר בין נטילת פרצטמול בהיריון לאוטיזם, בניגוד לידע הקיים

נעליים מסריחות ועטלפים שיכורים: איג נובל 2025

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקרים שהראו שאלכוהול עוזר לדבר שפות זרות, ולחוקרים שבדקו אילו פיצות מעדיפות לטאות

נעם לויתן | פורסם ב-21/09/2025

ביום חמישי האחרון, 18 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-35 פרס איג נובל הנכסף, בטקס מרשים באוניברסיטת בוסטון. בין הזוכים המאושרים(?) אפשר למצוא חוקרים שבדקו אם אכילת פלסטיק יכולה לעזור לירידה במשקל, שצבעו פסי זברה על פרות, ושמצאו את הדרך להכנת רוטב פסטה מושלם.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

להמשיך לקרוא נעליים מסריחות ועטלפים שיכורים: איג נובל 2025

שר הבריאות של ארצות הברית הדיח את המומחים המייעצים ל-CDC בנושאי חיסונים

השר רוברט פ' קנדי ג'וניור, מתנגד חיסונים ידוע, פיטר את כל חברי הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים בטענה שהוא מנסה להחזיר את אמון הציבור בחיסונים. מומחים סבורים שהחלטתו תגרום נזק ושהיא "אסון מוחלט לבריאות הציבור"

נעם לויתן

שר הבריאות של ארצות הברית, רוברט פ' קנדי ג'וניור, הגשים אתמול חלום ישן שלו והדיח בצעד חסר תקדים את כל 17 חברי הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים (ACIP). הוועדה מורכבת מצוות מומחים בלתי תלוי המייעץ בהתנדבות למרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בנושא חיסונים.

קנדי ג'וניור הכריז על פיזור הוועדה בטור דעה, הסגור תחת חומת תשלום, בוושינגטון פוסט. "זה אינו פרסום בפורום ממשלתי", אמרה לי דורית רייס, פרופסור למשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. "זהו אינו ממשל תקין, ואינו שקוף לציבור".

בטור טען קנדי שהוא מפזר את הוועדה כדי להחזיר את אמון הציבור בחיסונים מאחר שהיא "נגועה בניגודי עניינים מתמשכים, והפכה ללא יותר מחותמת גומי לכל חיסון". אולם, בדיקה של הרדיו הציבורי האמריקאי (NPR) מצאה, שהדוח שלטענתו מראה שלחברי הוועדה יש ניגודי עניינים חמורים כלל לא מראה זאת. כמו כן, חברי הוועדה עוברים תהליך בדיקה קפדני כדי למנוע ניגוד עניינים כלשהו, ואסור להם אפילו להחזיק מניות של יצרני חיסונים. יתכן שבעיני קנדי כל אדם שחקר חיסונים ולכן מומחה בתחום, הוא גם בעל "ניגוד עניינים", אף שהעובדות לא מראות זאת.

להמשיך לקרוא שר הבריאות של ארצות הברית הדיח את המומחים המייעצים ל-CDC בנושאי חיסונים

טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים

לא רק יונקים. עופות, חרקים, עכבישים ואפילו דגים מזינים את הצאצאים שלהם בנוזלים דמויי חלב

נעם לויתן

חג שבועות היום ואיתו המנהג בן מאות השנים – לפחות בקרב יהדות אשכנז – לצרוך מוצרי חלב. הנוזל הלבן הזה הוא המזון הראשון של בעלי חיים כמונו, ממחלקת היונקים. הוא מיוצר בבלוטות מיוחדות בגוף, בלוטות החלב, והנקבות מפרישות אותו כמזון לצאצאיהן. הוא מזין ביותר ויש יונקים שאפילו ניזונים ממנו בבגרותם, כמו חתולי הפרא שנצפו גונבים חלב מפילי ים צפוניים בגוואדלופ. צריכת חלב היא כה בסיסית אצל יונקים עד שהם קיבלו את שמם מפעולת היניקה, צריכת חלב האם.

אולם, מתברר שהורים נוספים בממלכת בעלי החיים מפרישים מזון עשיר להאכלת הצאצאים שלהם, מזון בעל תפקיד דומה מאוד לחלב שמפרישים היונקים.

להמשיך לקרוא טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים

לראשונה: טיפול בתינוק בעריכה גנית מותאמת אישית

היסטוריה רפואית: חוקרים פיתחו תוך שישה חודשים בלבד טיפול לתיקון פגם גנטי בגופו של תינוק שנולד עם מחלה נדירה וקטלנית

נעם לויתן

פחות מ-48 שעות לאחר לידתו של קיי־ג'יי מולדון (KJ Muldoon), באוגוסט 2024, היה ברור שמשהו מאוד לא בסדר. הוא היה ישנוני הרבה יותר מהצפוי וסבל מקשיי נשימה. בדיקות הדם שלו הראו שרמות האמוניה בדמו גבוהות ברמה מסוכנת, ובדיקות נוספות גילו שהוא לוקה במחסור באנזים CPS1, מחלה גנטית נדירה ביותר שאחד מכל שני חולים בה מת בחודשים הראשונים לחייו. אלו שלא מתים סובלים לרוב מעיכוב התפתחותי וממוגבלות שכלית.

עם זיהוי המחלה פתחו רופאיו של קיי־ג'יי במרוץ לפיתוח טיפול גֵני מותאם אישית, שיתקן את השגיאה המסוימת בקוד הגנטי שלו. הם הצליחו לעשות זאת בזמן שיא של שישה חודשים, והפכו את קיי־ג'יי לאדם הראשון שטופל בעריכת גנים שנועדה לו בלבד. הצלחה זו סוללת את הדרך לטיפולים גניים מותאמים אישית לפי דרישה במחלות גנטיות נדירות שכיום הן חֲשׂוּכוֹת מרפא.

להמשיך לקרוא לראשונה: טיפול בתינוק בעריכה גנית מותאמת אישית

זומבים: המתים שכובשים את העולם

חודש מאי הוא "חודש המודעות לזומבים". לרגל המאורע הנה סקירה של ההיסטוריה של המתים החיים, המדע של זומבים אמיתיים ודמיוניים, הקשר בין זומבים לבריאות הציבור, והדרכים להגדיל את הסיכוי לשרוד אפוקליפסת זומבים

נעם לויתן

זוֹמְבִּים הם חלק מהתרבות הפופולרית כבר שנים רבות. עם זאת, רק בעשורים האחרונים זינקה הפופולריות של אל-מתים אלו ואפשר לראותם בכל מקום: במשחקי מחשב, בסדרות טלוויזיה, בסרטים, בספרים, בקומיקס ובצעדות זומבים (Zombie Walks) ברחובות. הם אפילו זכו לכך שחודש מאי יוכרז כ"חודש המוּדעוּת לזומבים".

קמפיין המוּדעוּת, הרציני למראית עין בלבד, התחיל ב-2007 ביוזמת "האגודה לחקר זומבים", שבחרה בחודש מאי מאחר שהעלילות של סרטי זומבים רבים, כגון "ליל המתים החיים", מתרחשות בו. מטרתו המוצהרת של הקמפיין היא העלאת המודעות למתים החיים ולמגיפת הזומבים הבלתי נמנעת. ואם בדרך אנשים ילמדו איך להתכונן לאסונות אחרים ולהתמודד עמם, זה רק בונוס בלתי צפוי.

על פי האגודה זומבים הם: "גופת אדם שחזרה לחיים או אדם, שתוקפניים ללא לאות ומונַעים על ידי זיהום ביולוגי". הזומבים האלו רעבים בלי שובע לבשר אדם, ונשיכתם עלולה להפוך אחרים לזומבים. אלה הם הזומבים המודרניים שאנו מדמיינים במרבית המקרים כששומעים כיום את המילה "זומבי". אותם זומבים שפוגשים למשל ב"מלחמת הזומבים הגדולה" (World War Z), "האחרונים מבינינו", "המתים המהלכים", "זומבילנד", או "גאווה ודעה קדומה וזומבים". אך כשהזומבים הגיעו לראשונה לתרבות המערב הם היו שונים למדי.

להמשיך לקרוא זומבים: המתים שכובשים את העולם

רודפי השריפות

כשמתפרצת שריפת יער רוב החיות והאנשים בורחים, אך יש חיפושיות שדווקא נמשכות ללהבות ממרחקים

נעם לויתן

שריפות ענק בלתי נשלטות הן דבר מדליק בטירוף – לפחות לחיפושיות רודפות אש.

בניגוד לרוב היצורים, שבורחים משריפה כמו מאש, חיפושיות אלה, מהסוג מלנופילה (Melanophila) ממשפחת הברקניתיים (Buprestidae), נמשכות ממרחק עשרות קילומטרים לחום שפולטות שריפות.

כאשר החיפושיות הקטנות, שאורכן כסנטימטר, מגיעות ליער הבוער הן אולי אומרות לעצמן "This is fine" לפני שהן פוצחות בסקס לוהט, בעודן מוקפות בלהבות.

לאחר המעשה הנקבות ממתינות שהאש תשכך ומטילות את ביציהן בעצים השרופים.

כשהזחלים בוקעים הם זוכים לארוחת מלכים, ללא תחרות עם חיות אחרות או סכנה מטורפים שברחו מהאזור השרוף. הם גם לא חוששים מחומרי ההגנה שעצים יכולים להפריש, מאחר שקורבנותיהם פצועים מכדי להתגונן, או אולי אפילו מתים.

להמשיך לקרוא רודפי השריפות

הלוטוס הלבן: פרי העץ האסור

עץ הפונג־פונג, שמופיע בעונה השלישית של "הלוטוס הלבן", הוא עץ אמיתי וקטלני, שבזרעים שלו יש רעל שמסוגל לעצור את הלב

נעם לויתן

כל העונות של הסדרה "הלוטוס הלבן" עסקו בפירות אסורים, עיסוק שהפך בעונה השלישית למילולי. בפרק הראשון של העונה, שאל בעצבנות סקסון רטליף, אחד האורחים באתר הנופש בתאילנד, את פאם מצוות האתר: "מה אני אמור לעשות פה כל השבוע בלי הטלפון שלי? לאכול מלא פירות?"

בלב הפרי של עץ הפונג־פונג האדיר שוכן זרע רעיל מאוד. צילום: HBO

"ובכן, יש לנו כאן הרבה פירות מדהימים, אבל את זה לא הייתי אוכלת", הזהירה פאם מפני הפרי שסקסון הרים מהרצפה. "זהו הפרי של עץ הפונג־פונג האדיר, והזרעים של הפרי רעילים".

"כן?" שאל סקסון. "הוא יכול להרוג אותך?"

"כן, האמת שהוא יכול", ענתה פאם. "הוא מאוד רעיל".

העץ שפאם מזהירה מפניו הוא אמיתי לחלוטין, ואכן מסוכן. עד כדי כך מסוכן, שאחד הכינויים הנפוצים שלו באזורים שבהם הוא גדל הוא "עץ ההתאבדות". גם הרשומה הזו מסוכנת, מאחר שבהמשך שלה יופיעו ספוילרים לפרק הסיום של העונה השלישית, שיצא לפני שבוע.

להמשיך לקרוא הלוטוס הלבן: פרי העץ האסור

מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת

התפרצות החצבת בארצות הברית היא הזדמנות להזכיר: הסכנות של המחלה גדולות בהרבה מהסיכון הזעום לתופעות לוואי מהחיסון נגדה

נעם לויתן | פורסם ב-05/03/2025

תינוק חולה חצבת. צולם בפיליפינים בשנת 2014. צילום: Jim Goodson, M.P.H, CDC, Public Domain.

החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.

הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.

ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.

חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.

למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.

להמשיך לקרוא מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת