עכביש קפצן מתגונן מפני עכביש טורף – על ידי מגורים בסמוך לנמלה טורפת
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
יורקן מתכונן לאכילת פינטלה. צילום: courtesy of Ximena Nelson & Robert Jackson.
אין מה לקנא בעכביש הקפצן פינטלה פיאטנסיס (Phintellapiatensis). כרוב העכבישים ממשפחת הקופצניים גם פינטלה הוא עכביש קטן וחמוד למראה, שאינו טווה רשתות אלא מתגורר בקן עשוי קוּרים הדומה לגולם של פרפר. אך לפינטלה יש בעיה המיוחדת לו: הוא נאלץ להתמודד עם שני מיני טורפים עיקריים, כל אחד מהם נראה מאיים ומסוכן יותר מהאחר. להמשיך לקרוא לך אל הנמלה עכביש
עד כמה שקשה להאמין לכך כאשר מסתכלים על יצורים כמו הפקינז או הבולדוג האמריקאי, מוצאם של כל הכלבים הוא מהזאב. בזמן הקצר יחסית שעבר מאז ביותם – כמה אלפי שנים בלבד – רבות מהתכונות שלהם השתנו באופן ניכר. אמנם כמה מהגזעים שמרו על הפרופורציות ומבנה הגוף של הזאב והם דומים לו יותר מהאחרים, אך עדיין בין שני המינים קיימים הבדלים רבים, ולכן לא קשה להבדיל בין חברו הטוב של האדם לבין קרוביו הפראיים.
הביות שינה לא רק את מבנה הגוף של הכלבים, אלא גם את צורת ההתנהגות שלהם. מחקרים הראו שכלבים קשובים יותר לבני אדם מזאבים, גם אם הזאבים גדלו בחברת בני אדם. כלבים, למשל, מגיבים לסימנים כמו הצבעה באצבע לעבר מקום מסוים, בעוד שזאבים נוהגים להתעלם מכך. אך האם הביות, שחיזק את התקשורת בין הכלבים לאדם, פגע ביכולתם לתקשר בינם לבין עצמם? להמשיך לקרוא ולמד זאב מכלב (וכלב מאדם)
מכרסמים בשם נבחניות קופצים ומשמיעים קולות כדי לדעת כמה מבני מינם נמצאים בסביבתם
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
ההתנהגות המוזרה הזו נראית כאילו נוצרה בידי כוריאוגרף כדי ליצור סרטון יוטיוב ויראלי במיוחד: מכרסם קטן וחמוד למראה מתרומם לפתע על רגליו האחוריות, מניף את רגליו הקדמיות באוויר ומשחרר צווחה קצרה בקול גבוה. לפעמים, להגברת האפקט הקומי, הוא מאבד שיווי משקל ונופל על גבו. לעתים קרובות כמה מהם חוזרים על הפעולה אחד אחרי השני, בקצב מהיר:
ג'וזף, אחד הילדים בקומדיה "שוטר בגן הילדים", מצהיר כי "לבנים יש פין, לבנות יש נרתיק" – מידע אליו הוא נחשף בזכות אביו הגינקולוג. ואכן ג'וזף צודק. לחלק מבעלי החיים המתרבים בהפריה פנימית – כלומר שתאי הזרע והביצית שלהם נפגשים ומתלכדים בתוך גופה של הנקבה – יש פין. ועד היום אם פגשת פין יכולת להכריז בוודאות כי מולך עומד זכר, אך לא עוד. בחרקים מהסוג Neotrogla מיקום איברי המין התהפך: הנקבות הן אלו שיש להן פין בעוד שלזכרים יש מעין נרתיק.
שיגדון, קריקטורה משנת 1799. איור: James Gillray. מקור: Zeno.org.
שיגדון (גָאוּט, פּוֹדַגרה או צינית) הוא מחלה הידועה, שלא בצדק, כ"מחלת המלכים". המחלה קשורה להפרעה בחילוף החומרים, שגורמת לעודף חומצת שתן בדם (חומצה אוּרית). בדרך כלל חומצת השתן מופרשת על ידי הכליות בשתן, אך כשהכמות שלה גדולה מדי היא שוקעת כגבישים במפרקים בגוף. הגבישים מצטברים וגורמים לנפיחות, לאדמומיות ולכאבים קשים כל כך עד שהושוו לחבלי לידה. להמשיך לקרוא וזהו סוף השיגדון
בשנת 1943 גילה במקרה ד"ר אלברט הופמן השוויצרי את ההשפעות הפסיכדליות, מעוותות המציאות, של חומר שסינתז חמש שנים קודם לכן, בשנת 1938. החומר, נגזרת של אחד הרעלים של הפטריה הטפילית אֶרְגּוֹט, קרוי חומצה ליסרגית דיאתילאמידית – LSD. LSD שימש כתרופת עזר לטיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים וכן בניסויים סודיים של ה-CIA לשליטה מוחית. אך כשהפך –לצערו הרב של הופמן – לסם פופולרי בקרב "ילדי הפרחים", הצעירים של תרבות הנגד של שנות השישים של המאה הקודמת, אסרה ממשלת ארצות הברית על החזקה ושימוש בו. איסור שגרם, בעקיפין, לעצירת המחקר על LSD, מאחר שלא אפשר שימוש רפואי בסם. להמשיך לקרוא הזיה לסוף הדרך
מה עושה את בני האדם למה שהם? ברור שאנו שונים מבחינות רבות מבעלי חיים אחרים: לא רק בהתנהגותנו – שפתנו והתרבות שלנו – אלא גם באנטומיה, במוחנו הגדול, בעורנו נטול השיער ועוד ועוד. עם זאת, מבנה הגוף הבסיסי שלנו, מארבע הגפיים ועד ללבלב, נושא עדויות רבות למוצאנו. עובדה זאת מתבטאת גם ב-DNA. אנו חולקים עם בעלי חיים רבים – בעיקר עם יונקים, ויותר מכולם עם שימפנזים – חלק גדול מהמידע הגנטי שלנו. אך החלקים המעניינים הם כמובן אלו המיוחדים לנו: הם אלו שאחראים לתכונות ההופכות אותנו לבני אדם.
שלושה מדענים אמריקנים זכו בפרס נובל בכימיה לשנת 2013. שניים מהם – פרופ' אריה ורשל ופרופ' מייקל לויט – הם ישראלים שהיגרו לארצות הברית לפני עשרות שנים. ראש הממשלה ונשיא המדינה התמלאו גאווה על כך ש"אנשים משלנו" קיבלו את הפרס. אבל, אליה וקוץ בה. אמנם הקריירה האקדמית של פרופ' ורשל ופרופ' לויט החלה בישראל ושיתוף הפעולה ביניהם התחיל במכון ויצמן למדע, אך היא הגיעה לשיאה באוניברסיטאות בארצות הברית. לויט עזב לאוניברסיטת סטנפורד וורשל, שלא הצליח לקבל קביעות במכון ויצמן, עזב לאוניברסיטת דרום קליפורניה.
היום הוא יום השנה ה-100 להולדתו של זוכה פרס נובל נורמן ארנסט בורלוג
בורלוג (Borlaug) "אבי המהפכה הירוקה" נולד באיווה ב-25 במרץ 1914 ונפטר בביתו בדאלאס שבטקסס ב-12 בספטמבר 2009. הוא זכה בפרס נובל לשלום ופרסים נוספים על כך שפיתח חיטה ננסית-למחצה ועמידה למחלות, כגון מחלת חילדון הקנה הנגרמת על ידי פטריה. "חיטת הפלא" של בורלוג ויישום שיטות חקלאיות חדשות חוללו את "המהפכה הירוקה"; מהפכה חקלאית שהצילה את חייהם של יותר ממיליארד בני אדם ממוות מרעב, על אף התנגדותם העזה של ארגונים "ירוקים" שחששו מפיצוץ אוכלוסין ומנזקים סביבתיים ולכן ניסו לחבל במאמציו של בורלוג להציל את אוכלוסיית המדינות המתפתחות.
על קירות מערת פש-מרל (Pech-Merle) בצרפת מצוירים סוסים בּרוּדים (בעלי כתמים מנוקדים). דגם הנקודות על פרוות הסוסים דומה להפליא לדגם של סוסים בני ימינו, אף שגיל הציורים הוא כ-25 אלף שנים. בגזעי סוסים בעלי דוגמת פרווה מנוקדת שכזו, כדוגמת הגזע הברוֹד המפורסם ביותר בן ימינו – האפלוסה (Appaloosa), מופיעים באזור העכוז כתמים לבנים סימטריים עם נקודות צבע. כמו כן, לעתים הצבע הלבן מכסה כמעט את כל גופו של הסוס, פרט לכמה נקודות בצבע חום או שחור. נוסף על כך, אפשר למצוא בקרב הגזעים הברודים סוסים שהכתמים הלבנים שעל גופם חסרי נקודות. סוסים חלקים אלה לוקים תמיד בעיוורון לילה מולד – הם רואים היטב ביום אך בקושי מסוגלים לראות בעוצמת אור נמוכה. להמשיך לקרוא היהפוך סוס את עורו?