Noam Leviatan

כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רירית, שלוחותיה ועקבות הריר שהותירה אחריה — רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כאשר אנחנו מנסים להגיע ממקום למקום, למשל לנסוע לעבודה או לטייל בשביל ישראל, אנו מנווטים ומתמצאים במרחב בעזרת מפה מנטלית של סביבתנו, ועל פי סימני דרך שונים כגון שלטים, שבילים, עץ מוכּר או ערימת אבנים שזכורה לנו מהטיול הקודם. גם בעלי חיים אחרים מסתייעים בסימנים וברמזים חיצוניים כדי להתמצא במרחב. ציפורים נודדות מנווטות, בין היתר, על פי סימני דרך שאותם הן רואות, כגון מבנים והשדה המגנטי של כדור הארץ, וכן בעזרת ריחות מוכרים. נמלים נווטות (Cataglyphis) מנווטות דרכן על פי זווית השמש ומניית הצעדים שעשו מהרגע שיצאו מהקן. נמלים מסוגים אחרים מסמנות בחומרים נדיפים (פֶרומונים) את הנתיבים המוליכים מהקן למקורות המזון. כמעט לכל בעלי החיים יש מוח, או לפחות מערכת עצבים, המאפשר להם לזכור סימנים ולבצע את החישובים הדרושים לניווט מוצלח. אך מתברר כי גם יצור חסר מוח מסוגל לזכור ולנווט.
להמשיך לקרוא כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

יש מוצא

אבולוציית פי-הטבעת מתולעים חסרות מעי צינורי ועד יונקי ביב

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

נושא אבולוציית פי-הטבעת נפתח מחדש בעקבות מחקר, שפורסם בספטמבר 2008 בכתב העת המדעי Nature, המפריך את התאוריה המקובלת של התפתחות פי הטבעת.

למרבית החיות בעלות סימטריה דו-צדדית – כלומר בעלות צד ימין וצד שמאל המהווים תמונת ראי זה של זה, יש מערכת עיכול הכוללת פה קדמי ופי-טבעת אחורי. התאוריה המקובלת היא כי מערכת עיכול כזו התפתחה בד בבד עם התפתחותם של בעלי חיים שלהם סימטריה דו-צדדית (כגון פרפרים ובני אדם) מבעלי חיים בעלי סימטריה מעגלית (דמויי מדוזות ושושנות ים) ומערכת עיכול דמוית שק, בעלת פתח יחיד. במהלך התפתחות זו, ככל שהאורגניזם התארך ועמו התארכה גם מערכת העיכול, הפך השימוש בפתח יחיד לכניסת מזון ולהוצאת פסולת ללא יעיל. על פי הדעה המקובלת, במהלך האבולוציה, עם התארכות האורגניזם, התארך פתח הכניסה ונמתח לצורת חריץ. החלק המרכזי של חריץ זה נסגר וכך נוצרה מערכת עיכול דמוית צינור, שבקצותיה פה ופי-טבעת.
להמשיך לקרוא יש מוצא

רירית לא רציונלית ולא במקרה

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

הרירית הצהובה Physarum polycephalum — הרירית הצהובה *Physarum polycephalum*. צילום: Dr. Jonatha Gott and the Center for RNA Molecular Biology, Case Western Reserve University.

מרבית האנשים אוהבים לחשוב על עצמם כעל יצורים רציונליים שמקבלים החלטות נבונות לאחר שקילת כל האפשרויות ובחירת האפשרות הטובה ביותר. הנחה זו מופיעה במודלים רבים המנסים להסביר את תהליכי קבלת ההחלטות של יצורים חיים, ובכללם האדם. אך מה חבל שההנחה כי אנו פועלים באופן רציונלי, המככבת בעיקר בקרב כלכלנים קלאסיים, מופרכת מיסודה. דוגמה אחת מני רבות לחוסר הרציונליות של בני האדם מוצגת בספרו (הנהדר!) של פרופ' דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה" (תרגום: גילי בר-הלל סמו, מטר, 2009): כאשר נציג מכירות בחנות טלוויזיות מציע למכירה שלושה מכשירים במחירים שונים רוב האנשים יקנו את המכשיר במחיר הביניים, וכמו זהבה יבחרו במכשיר שאינו היקר ביותר אך גם אינו הזול ביותר. אם לא היתה מוצגת לפני הקונים האופציה השלישית, היקרה ביותר, רובם היו קונים ככל הנראה את המכשיר הזול דווקא. טריק דומה משמש גם בעלי מסעדות, למשל, הגורמים ללקוחותיהם לקנות את המנה השנייה הכי יקרה בתפריט על-ידי פרסום מנה יקרה ממנה.
להמשיך לקרוא רירית לא רציונלית ולא במקרה

תמות נפשי עם פולשים

טרמיטים זקנים פועלים כיחידות מתאבדים נגד אויבי המושבה

נעם לויתן | גליליאו

"אנו שולחים את גברינו הצעירים למלחמה; נמלים שולחות את הגברות הזקנות". ציטוט זה, מדברי חוקר הנמלים ואבי הסוציוביולוגיה אדוארד או. וילסון (Wilson), פותח מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי הנחשב Science. במאמר מתארים החוקרים, בראשות ייבס רויסן (Roisin) מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, פועלי טרמיטים זקנים הנשלחים לקרב כמחבלים מתאבדים, כשהם נושאים על גבם מעין תרמילי נפץ כחולים.

לוחם טרמיטים, פועלים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים — לוחם, פועלים זקנים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים צעירים ממין הטרמיטים *Neocapritermes taracua*. כשמושבת הטרמיטים מותקפת הפועלים הזקנים מתאבדים – מפוצצים עצמם תוך שחרור נוזל דביק וקטלני. באדיבות Robert Hanus

להמשיך לקרוא תמות נפשי עם פולשים

רעש, צלצולים ופרימטים מאובנים

הכל אודות אידה: על מאובן של קופיפה (ואולי קיפופה?) אחת קטנה והרעש התקשורתי שהתעורר סביבו

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

המאובן השמור להפליא של אידה.
Photo: Franzen, J. L. *et al*. PLOS ONE 4, e5723 (2009).

מהומה תקשורתית רבה התחוללה במאי 2009 עם חשיפת גילויו של הפרימט המאובן המכונה "אידה". המאובן המדהים, מלפני 47 מיליוני שנים, התגלה במחצבת פצלי-שמן נטושה ליד הכפר מסל (Messel) בגרמניה. מחצבה זו היא לאגֶרשׁטָטֶה (lagerstätte, מאגר של מאובנים רבים ושמורים היטב) חשוב שכבר התגלו בו ממצאים של בעלי חיים וצמחים רבים. בין המאובנים שהתגלו במסל במהלך השנים אפשר למצוא נמלת ענק קדומה, חיה הקרובה לשׁנבּוּב, קיפוד קדמון, ופנגוֹלין (יונק מכוסה קשקשים וחסר שיניים, הניזון מטרמיטים ונמלים) קדום. לפני מספר שנים, כאמור, נחשף שם פרימט קטן דמוי לֶמוּר. השם המדעי שניתן למין הפרימט המאובן, ושהוכר רשמית כיומיים לאחר צאת המאמר המתאר את היצור, הוא Darwinius masillae לכבוד צ'רלס רוברט דרווין והלאגרשטטה שבו נתגלה המאובן. הממצא פורסם בכתב בעת המקוון PLOS ONE.
להמשיך לקרוא רעש, צלצולים ופרימטים מאובנים

מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית והסכנה שלא היתה

תירס רע? — האם תירס מהונדס גנטית מסוכן לבריאות? איור: r8r

חוקרים מצרפת ואיטליה טוענים, במחקר שפורסם לאחרונה, כי תירס מהונדס גנטית וקוטל העשבים ראונדאפ גורמים לגידולים סרטניים. חוקרים רבים אחרים אינם מסכימים

הנדסה גנטית, ובייחוד מזון מהונדס גנטית (GMO), הם נושאים מעוררי מחלוקת בעולם. מצד אחד צמחים מהונדסים, כלומר צמחים שתכונותיהם שונו על ידי החדרת גנים ממקור אחר או שינוי של גנים קיימים, מאפשרים להגדיל את היבול בשדות ואת הערך התזונתי של המזון. דוגמה מפורסמת היא "אורז זהוב", אורז שהוחדרו לו גנים האחראים על ייצור בטא-קרוטן מנרקיס ומחיידק אדמה. בטא-קרוטן, הנותן לאורז הזהוב את צבעו, הופך בגופנו לוויטמין A וכך האורז המהונדס מסוגל לספק בקלות (ובזול) ויטמין A למיליוני האנשים החיים באזורים עניים וסובלים ממחסור חמור בוויטמין.
להמשיך לקרוא מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית והסכנה שלא היתה

קצרצרים: מבטים מצטלבים, גם כשמדובר במפלצות

גולם, שעיניו ממוקמות בידיו, הוא דוּגמה לסוג המפלצות שהראו למתנדבים. במהלך המחקר החוקרים השתמשו במפלצות מתוך המשחק מבוכים ודרקונים. התמונה, מתוך המאמר, עובדה על ידי החוקרים מתמונת shuttrstock. תמונה באדיבות Alan Kingstone.

Beholder (Photo credit: Will Merydith)

Gibbering Mouther © Wizards of the Coast, LLC. Image used with permission.

ג'וליאן לוי (Levy) היה בן 12 לפני שנתיים כשאביו, אלן קינגסטון (Kingstone) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שיתף אותו בבעיה. בעלי חיים רבים, כולל כלבים, דולפינים, קופים ובני אדם נוטים לעקוב אחר המבט של חיות אחרות, אך לא ידוע כיצד הם עושים זאת. השערה אחת היא כי לבני אדם ופרימטים אחרים יש נטיה להתמקד בעיניים ואכן קיים במוח אזור מיוחד המתמחה בכך. אפשרות נוספת היא שהם פשוט נוטים להתמקד במרכז הפנים, היכן שבמקרה נמצאות גם העיניים ואכן קיים במוח גם איזור שתפקידו לזהות ולהתמקד בפנים.

אך כיצד אפשר לבדוק איזו משתי ההשערות נכונה? הרי אין בנמצא יצורים בעלי עיניים ברורות שלא נמצאות בראשם. ג'וליאן הציע מיד פתרון קסם – להשתמש ביצורים מספר המפלצות של משחק התפקידים מבוכים ודרקונים (D&D). הוא הציג ל-22 מתנדבים 36 תמונות של יצורים דמויי אנוש (בני אדם, אורקים, קנטאורים וכו') ושל מפלצות (Beholder, Gibbering Mouther ועוד), שהעיניים שלהן ממוקמות באזורים מוזרים, ועקב אחר המבט של המתנדבים באמצעות מצלמה מיוחדת. מבטם של המתנדבים התמקד במרכז המסך ואז עלה למעלה, במקרה של יצורים דמויי אנוש, או זז לכיוונים שונים במפלצות – בהתאם למיקום בעיניים. כלומר, על פי המחקר בכל המקרים בני אדם מסתכלים על עיניים של יצורים ולא פשוט מתמקדים בפניהם.
להמשיך לקרוא קצרצרים: מבטים מצטלבים, גם כשמדובר במפלצות

פיתוי קטלני

זחלי חיפושית וחיפושיות בוגרות טורפים דו-חיים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לצפרדעים ולדו-חיים אחרים יש כלל אצבע פשוט מאוד – אם זה זז וקטן זה מזון. כלל זה הופך אותם לציידים מוצלחים הזוללים בתאווה חרקים, חלזונות ועוד. אך אם אתרע מזלם של הדו-חיים והטרף המיועד הוא חיפושית מסוג אֶפּוֹמיס (Epomis) הם יגלו במהרה כי התהפכו היוצרות והטורף הפך לנטרף, בבחינת "מהאוכל יצא מאכל".

קרפדה ירוקה מתפתה להתקרב לזחל של אפומיס. צילום: גיל וויזן, מתוך המאמר ב-PLOS ONE

זחל של אפומיס לאחר שנצמד לקרפדה ירוקה. צילום: גיל וויזן, מתוך המאמר ב-PLOS ONE

ערימת עצמות של קרפדה ירוקה שנטרפה על ידי זחל של אפומיס. צילום: גיל וויזן. מתוך המאמר ב-PLOS ONE

חיפושית אפומיס בוגרת טורפת קרפדה ירוקה (a) ואילנית מצויה (b). צילום: גיל וויזן, מתוך ZooKeys

להמשיך לקרוא פיתוי קטלני

לעורר ולחסל

תרופה לטיפול בסרטן חושפת נגיפי HIV רדומים וכך מאפשרת טיפול נגדם

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

נגיף ה-HIV הוא רֶטרוֹ-וירוס התוקף את תאי הדם הלבנים – תאי מערכת החיסון. ללא טיפול תרופתי יעיל, הנגיף גורם בסופו של דבר לקריסתה של מערכת החיסון ולהופעת תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS, איידס). רטרו-וירוסים, ש-HIV הוא הידוע מביניהם, הם נגיפים שבהם החומר התורשתי הוא RNA ושבמחזור החיים שלהם יש שלב הכרחי של השתלבות כ-DNA בגנום התא המאכסן, במקרה של HIV, תא מערכת החיסון. עותק ה-DNA נוצר באמצעות אנזים מיוחד (הקרוי reverse transcriptase). אנזים זה מוּעד לטעויות בעת פעולתו, ולכן מוטציות – שגיאות בעותק ה-DNA – מופיעות בתדירות גבוהה בקרב רטרו-וירוסים. המוטציות מגדילות את השונות של הנגיפים וכך מקשות על מערכת החיסון ועל תרופות להתמודד איתם. עותק ה-DNA, המשולב בגנום באמצעות האנזים אינטגראז, מכונה פְּרוֹ-וירוס, ועל פיו נוצרים העתקים חדשים של הנגיף. הנגיפים החדשים יוצאים מהתא המאכסן, תוך גרימת נזק המוביל במוקדם או במאוחר למות התא, מדביקים תאים אחרים ובסוף גורמים גם למותם של אלה. במקרה של HIV התאים שמתים כתוצאה מההדבקה בנגיף הם תאי הדם הלבנים. ולכן ללא טיפול חלה ירידה בכמות תאים אלה, מה שמחליש את מערכת החיסון וחושף את הגוף למחלות מדבקות שונות ולסרטן.
להמשיך לקרוא לעורר ולחסל

קטעי מעבר (חלק ד' ואחרון)

לחלק הקודם.

סיכום

כשמביטים בכל צורות המעבר שתוארו, חשוב לזכור כי אף על פי שהן מייצגות שלבי ביניים בהתפתחות החיות המוכרות לנו כיום – עופות, דו-חיים ועוד – אין זה אומר כי המעבר מתרחש באופן קווי, כשכל פעם מין-ביולוגי אחד מחליף מין-ביולוגי אחר. אחרי הכל, אם זה היה המצב, הדגים היו נעלמים עם הופעת הטטרפודים ולא הופכים לחולייתנים הכי נפוצים על פני כדור הארץ (להשוואה, רק כ-10% מהחולייתנים הם יונקים). העץ האבולוציוני הוא מסועף: מינים רבים הנמצאים ברשומות המאובנים מייצגים "מבוי סתום" שנכחד, אך יש בו מאפיינים המייצגים תכונות של ענפים, שושלות נוספות, שכן שרדו.
להמשיך לקרוא קטעי מעבר (חלק ד' ואחרון)