תמות נפשי עם פולשים

טרמיטים זקנים פועלים כיחידות מתאבדים נגד אויבי המושבה

נעם לויתן | גליליאו

"אנו שולחים את גברינו הצעירים למלחמה; נמלים שולחות את הגברות הזקנות". ציטוט זה, מדברי חוקר הנמלים ואבי הסוציוביולוגיה אדוארד או. וילסון (Wilson), פותח מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי הנחשב Science. במאמר מתארים החוקרים, בראשות ייבס רויסן (Roisin) מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, פועלי טרמיטים זקנים הנשלחים לקרב כמחבלים מתאבדים, כשהם נושאים על גבם מעין תרמילי נפץ כחולים.

לוחם, פועלים זקנים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים צעירים ממין הטרמיטים Neocapritermes taracua. כשמושבת הטרמיטים מותקפת הפועלים הזקנים מתאבדים – מפוצצים עצמם תוך שחרור נוזל דביק וקטלני. באדיבות Robert Hanus

הטרמיטים הם חרקים חברתיים המזכירים נמלים, אך קרובים יותר לתיקנים מבחינה סיסטמתית מלנמלים. בדומה לנמלים וחרקים חברתיים אחרים, טרמיטים חיים במושבות המחולקות למעמדות: מלכה ומלך, ושאר הטרמיטים המשמשים כפועלים וכחיילים. קיימים אלפי מינים ביולוגיים של טרמיטים, שפיתחו דרכים מגוונות להגן על המושבה. לחלק יש חיילים בעלי ראש גדול ולסתות אימתניות, באחרים לחיילים זרבובית שדרכה מותזים חומרים רעילים על האויב, ובכמה מיני טרמיטים החיילים מתאבדים – מפוצצים עצמם תוך שחרור נוזל דביק לבלימת האויב!

תפקידם של חיילים, גם אצלנו וגם אצל חרקים חברתיים, למות בהגנה על המושבה, אך בחלק מהטרמיטים אפשר למצוא פועלים הנלחמים לצד הלוחמים וגם מתפוצצים ומקריבים עצמם. רויסן ועמיתיו חקרו טרמיטים מהמין Neocapritermes taracua והבחינו כי לחלק מהפועלים זוג נקודות כחולות, בגדלים שונים, בין הבטן לחזה. כשמושבת הטרמיטים מותקפת הפועלים הכחולים משתתפים באופן פעיל בהגנה – נושכים את האויב בצבתותיהם, מתפוצצים ומשחררים נוזל שהופך לדביק עם התפוגגות הצבע הכחול.

הנקודות הכחולות הן למעשה זוג גבישים הכוללים תרכובות נחושת, שמופרשים מזוג בלוטות בבטן הטרמיטים לתוך "תרמילים" חיצוניים. התרמילים ממוקמים קרוב לבלוטות הרוק הנמצאות בבטן הטרמיט. כאשר הטרמיט מתפוצץ, הרוק מהבלוטות מתערבב, מגיב עם הגבישים הכחולים ומתקבל נוזל דביק וקטלני. כדי לבדוק את יעילות החומר המתקבל טפטפו החוקרים מעט מהנוזל על טרמיטים ממין יריב. 65% מהטרמיטים שטפטפו עליהם טיפה אחת של הנוזל מתו, ו-28% מהם שותקו. כשטפטפו על היריבים נוזל מפועלים שהוסרו מהם הגבישים הכחולים, או שלא היו להם גבישים מראש, השפעתו הרעילה כמעט ונעלמה. ואף זאת: כשהוסיפו גבישים לפועלים לבנים הנוזל שלהם הפך לרעיל יותר, אך עדיין לא רעיל כמו של הפועלים הכחולים.

אך מה ההבדל בין הפועלים הלבנים לכחולים ומדוע יש הבדלים בגודל הגבישים בין הפועלים הכחולים? במשך הזמן הצבתות (מנדיבולות; גפי הפה) של הטרמיטים נשחקות, כך שככל שפועל מבוגר יותר הצבתות שלו קהות יותר והוא יכול לתרום פחות ופחות לביצוע המטלות בקן. רויסן ועמיתיו גילו כי הגבישים מופיעים וגדלים במקביל לשחיקה, כלומר עם הזדקנות הטרמיט. ככל שטרמיט זקן יותר יהיו לו גבישים כחולים יותר. נוסף על כך, טרמיטים כחולים אלימים יותר כלפי פולשים ונוטים להתאבד מהר יותר מטרמיטים צעירים לבנים.

בקן הטרמיטים אין משמעות לפרטים. חשיבותו של הפרט נמדדת רק על פי תרומתו לכלל החברה. פועלים זקנים, שכבר לא מסוגלים לבצע את עבודתם כראוי, נוטים להקריב את עצמם למען המושבה כולה, וכפי שגילו החוקרים, במקרה של N. taracua, התפתחה אצלם מערכת מורכבת המבטיחה שקורבנם לא יהיה לשווא.

קישור למאמר המקורי:

Šobotník, J., Bourguignon, T., Hanus, R., Demianová, Z., Pytelková, J., Mareš, M., Foltynová, P., Preisler, J., Cvačka, J., Krasulová, J. & Roisin, Y. Explosive backpacks in old termite workers. Science 337, 436 (2012). doi: 10.1126/science.1219129

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו, ספטמבר 2012