פיתוי קטלני

זחלי חיפושית וחיפושיות בוגרות טורפים דו-חיים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לצפרדעים ולדו-חיים אחרים יש כלל אצבע פשוט מאוד – אם זה זז וקטן זה מזון. כלל זה הופך אותם לציידים מוצלחים הזוללים בתאווה חרקים, חלזונות ועוד. אך אם אתרע מזלם של הדו-חיים והטרף המיועד הוא חיפושית מסוג אֶפּוֹמיס (Epomis) הם יגלו במהרה כי התהפכו היוצרות והטורף הפך לנטרף, בבחינת "מהאוכל יצא מאכל".


החיפושיות, השייכות למשפחת הרצניתיים (Carabidae) שרוב חבריה משמשים טרף לדו-חיים, מתגוררות באותם אזורים שבהם חיים הדו-חיים וכך נהנות מהזדמנויות רבות לשחר לטרף. החיפושיות הבוגרות הן טורפות מגוונות הניזונות מחרקים, תולעים ועוד, אך הן לא יוותרו על ההזדמנות לצוד דו-חי. בשעת הציד החיפושית מזנקת על גבו של הדו-חי וחותכת באמצעות לסתותיה חתך המשתק את קורבנה בתוך דקות מספר, ככל הנראה בעקבות ניתוק שרירים מסוימים. לאחר שהקורבן משותק החיפושית אוכלת אותו לאט-לאט, בעודו בחיים, כשהיא תולשת מגופו רצועות עור ובשר במשך שעות מספר עד שכל שנותר הוא הגפיים והראש. לעתים החיפושית מסיימת את ארוחתה בקינוח: העיניים. זחלי החיפושיות ניזונים אך ורק מדו-חיים. הם מפתים את קורבנותיהם, נצמדים אליהם בחוזקה בעזרת לסתותיהם המיוחדות ואוכלים אותם חיים.


התנהגותה המזוויעה של החיפושית, הנראית כלקוחה מתוך סרט אימה, תועדה ונחקרה על ידי גיל וויזן (Wizen, כיום מאוניברסיטת טורונטו) ואביטל גזית (Gasith) מאוניברסיטת תל-אביב, שפרסמו את ממצאיהם בכתבי העת המקוונים PLOS ONE ו-ZooKeys.

כבר בשנת 2005 גילו אלדד אלרון (Elron), אלכס שלגמן (Shlagman) וגזית, בעת שערכו מחקר על אוכלוסיית הצפרדעים והקרפדות בישראל, כי לכמה מהחיות שנבחנו צמודים זחלי חיפושית וכי הזחלים משלימים את גלגוליהם על הקרפדות. כדי לגלות עוד על תופעת הטריפה, כלומר אילו מיני דו-חיים נפגעים וכיצד זחלי החיפושית מצליחים להיצמד אליהם ולהיזון מהם, הפגישו וויזן וגזית בין הזחלים לדו-חיים שונים (קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, צפרדע נחלים, טריטון הפסים וסלמנדרה כתומה).

זחלי האפומיס הם מטיפוס הקרוי "זחל ראשוני", זחל זריז וטורף, אך למרות זאת הם אינם רודפים אחר טרפם אלא יושבים וממתינים לו. כשהזחל מבחין בדו-חי הוא מתחיל להניע את מחושיו ולסתותיו במעין ריקוד המתגבר ככל שהטרף המיועד מתקרב. תנועות הזחל, המנצלות את כלל האצבע לפיו צדים הדו-חיים, מפתות את הדו-חי להתקרב אל הזחל ולנסות לתופסו, כפי שריקודן של הווילות הסלביות, המוכרות מהבלט ג'יזל או מספרי הארי פוטר, מפתה גברים לסכנה. כשהדו-חי מזנק על הזחל ומוציא את לשונו בניסיון לתפוס את מה שנראה לו כטרף, הזחל מתחמק, מזנק במהירות מפתיעה ונתפס לחלק קרוב וזמין של הדו-חי, כגון הפה. לאחר זמן מה הזחל משנה את מיקומו על גוף הקורבן ומתחיל לאכול.

מתוך 382 דו-חיים שניסו לצוד את זחלי החיפושית במהלך הניסוי, שבעה הצליחו לתפוס זחל בפיהם רק כדי לירוק אותו החוצה ולהיתפס על ידו. קרפדה ירוקה אחת אפילו הצליחה לבלוע זחל, שהמשיך לנוע בבטנה במשך שעתיים לפני שפלטה אותו החוצה בלא פגע. גם זחל זה נצמד במהרה לקרפדה והחל להיזון ממנה. בכל המקרים ידו של הזחל היתה על העליונה. בסופו של דבר נטרפו כל הדו-חיים ומהגוף של מרביתם נותרה רק ערימת עצמות.

התפתחות הזחלים מתרחשת בשלושה שלבים, והזחל זקוק לקורבן חדש בכל שלב. בשלב הראשון, הדרגה הראשונה של הזחל ניזונה מטרפה בצורה המזכירה טפיל יותר מטורף: הזחל הצעיר נצמד לדו-חי ומוצץ את נוזלי גופו. כשמגיע זמנו של הזחל לגדול ולעבור לדרגה הבאה הוא ניתק מהפונדקאי שלו ומתנשל במקום נסתר. לעתים נדירות דו-חי שנפל קורבן לזחל צעיר נותר בחיים כשעל גופו צלקות מזוויעות. הדרגות הבאות של הזחל כבר לא מותירות לטרפן סיכוי ולועסות ואוכלות אותו עד העצם, לפני שהן הולכות להתנשל ולחפש קורבן חדש. וכאמור, גם בסוף הדרגה השלישית, כשהזחל עוזב ומתגלם, לא משתפר מזלם של אוכלוסיית הדו-חיים מאחר שמהגולם תגיח חיפושית בוגרת שגם היא ציידת מוצלחת.

רוב החיפושיות שקרפדות, טריטונים וקרובי משפחתם פוגשים הן טרף קל. אך חיפושיות האפומיס, על כל גלגוליהן, הן ציידות דו-חיים מוצלחות שהורגות למעשה 100% מהקורבנות שהן תוקפות. זהו מקרה נדיר ביותר של היפוך תפקידים בין טורף לנטרף שבו הטורף – החיפושית – קטן בהרבה מהטרף שלו ואף פיתח דרך למשוך את טרפו אליו. החוקרים סבורים כי היפוך התפקידים התפתח כסוג של הגנה כנגד טורפים. במקרה של החיפושיות מתברר כי ההגנה הטובה ביותר היא אכן ההתקפה.

תודה לגיל וויזן על העזרה בהכנת הידיעה.

המאמרים המקוריים:

Wizen, G. & Gasith, A. Predation of amphibians by carabid beetles of the genus Epomis found in the central coastal plain of Israel. ZooKeys 100, 181-191 (2011). doi: 10.3897/zookeys.100.1526

Wizen, G. & Gasith, A. An unprecedented role reversal: ground beetle larvae (Coleoptera: Carabidae) lure amphibians and prey upon them. PLOS ONE 6, e25161 (2011). doi:10.1371/journal.pone.0025161

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו, נובמבר 2011

עדכון
31/01/2016: הוספת סרטון מהרשומה של גיל וויזן בנושא.
מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: