מאובן יתושה מהסוג Culiseta שבטנה מלאת דם מסעודתה האחרונה. צילום: courtesy of Dale Greenwalt.
לפני 46 מיליוני שנים, בתקופת האיאוקן, טבעה למוות יתושה באגם קדום באזור צפון-מערב מונטנה של ימנו. היתושה מילאה את בטנה בדמו של קורבנה האחרון ואז התהפך מזלה: עוד לפני שהספיקה לעכל את הארוחה היא נסחפה ברוח אל פני האגם, שקעה לקרקעית, נקברה תחת משקעים שהגנו על שרידיה מפני ריקבון ושם התאבנה.
התאבנות היא מאורע נדיר שיכול להתרחש רק בתנאים מיוחדים, לכן רוב היצורים שמתים אינם מתאבנים. נוסף לכך, כל מי שהצליח לנקום את נקמתו ביתושה מלאת דם יודע כי להמשיך לקרוא סעודת הדם האחרונה
מדינת ישראל קמה באזור עני במשאבי בטבע, אך למרות זאת הצליחה לשגשג בזכות העדיפות שנתנה ממשלת דוד בן-גוריון, ורוב הממשלות אחריה, לטיפוח ולפיתוח המדע והטכנולוגיה. ההשקעה במדע ב-65 שנות קיומה של המדינה הביאה להישגים טכנולוגיים שתרמו לא רק לישראל אלא גם לכלל העולם. תגליות והמצאות כמו התרופה קוֹפַּקסוֹן לטיפול בטרשת נפוצה, דיסק-און-קי, עגבניות שרי, כיפת ברזל ועוד. "המדע בישראל הוא מצוין בכל קנה מידה אובייקטיבי. כמובן שאפשר לעשות יותר ואנחנו משתדלים לשפר אותו עוד יותר, אבל בוודאי פֶּר השקעה ובהתחשב בגודל המדינה הוא מצוין", פותח פרופ' אהוד גזית, המדען הראשי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל את הריאיון.
פרופ' גזית הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה לננו-ביולוגיה באוניברסיטה. קודם לתפקידו כמדען ראשי הוא כיהן כסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב וכיו"ר הדירקטוריון של חברת מסחור הידע של האוניברסיטה "רמות". להמשיך לקרוא מדע ישראלי
חיידקי מעי שומרים על ההפרדה בין מינים-ביולוגיים של צרעות
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
Credit: Robert M. Brucker
המעי של כל בעל חיים מאוכלס בכמות עצומה של חיידקים החיים בסימביוזה הדדית עם המאכסן שלהם ותורמים לבריאותו ולתזונתו. חיידקי המעי מסייעים בעיכול מזון, מספקים ויטמינים, מגנים מפני גורמי מחלות ועוד ובתמורה הם מקבלים חומרי מזון וסביבת גידול נוחה ומוגנת. על פי מחקר של רוברט ברוקר (Brucker) וסת' בורדנשטיין (Bordenstein) מאוניברסיטת ונדרבילט בטנסי, ארצות הברית, חיידקי המעי גם עוזרים להפריד בין מינים-ביולוגיים שונים. החוקרים הראו, במאמר שפורסם בשבועון Science, כי כאשר יוצרים בני-כלאיים מזיווג של צרעות משני מינים-ביולוגיים קרובים החיידקים במעיהם גורמים למותם. להמשיך לקרוא מבטן ומלידה
מפגש מקרי בין חוקרים לבין לוויתני ראשתן גילה כי הלוויתנים יכולים לישון שינה מלאה, מבלי לנשום
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
חוקרים מבוהלים וראשתנים מנמנים. סרטון הווידאו מנציח את המפגש המתואר ברשומה בין חוקרי הלוויתנים לקבוצת ראשתנים. צילם לוק רנדל (Rendell), אחד מכותבי המאמר. להורדת הסרטון עם הקריאות המבוהלות של החוקרים לחצו כאן.
אף שיונקים ימיים – לוויתנים ודולפינים – נמצאים במהלך כל חייהם במים, הם חייבים לנשום אוויר. מאחר שהנשימה נמשכת גם בשעת השינה, היונקים הימיים היו טובעים לולא התפתחו בהם מנגנוני שינה ייחודיים. מחקרים שנערכו בשבי הראו כי במיני לוויתנים קטנים ודולפינים ישנות שתי מחציות המוח לסירוגין, וכי הם ישנים עם עין אחת פקוחה. בצורה זו מוחם זוכה לשינה שלה הוא זקוק, בעוד הם שומרים על רמת מודעות המאפשרת להם להתחמק מטורפים, לקיים קשרים חברתיים ולעלות לפני הים כדי לנשום. האמונה הרווחת היתה כי כל הלוויתנים ישנים בצורת שינה מחולקת זו, עד אשר מפגש מקרי בין חוקרי לוויתנים לקבוצה של ראשתנים (Physeter macrocephalus) שישנו שינה עמוקה ומלאה חשף מנגנון שונה לחלוטין. להמשיך לקרוא שנת הלוויתן
זכרי אילנית אדומת עין מאיימים זה על זה על-ידי הרעדת ישבנם והענף עליו הם יושבים
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
אילנית אדומת עין, זכר. צילום: courtesy of M. S. Caldwell.
אילניות אדומות עין (Agalychnis callidryas, שפירושו "נימפת יער יפהפייה ובוהקת") חיות סמוך לבריכות ונהרות ביערות הגשם של מרכז אמריקה ומקסיקו. הן מעבירות את יומן במנוחה, כשהן צמודות לחלקם התחתון של עלי חופת היער, ואת הלילה בציד חרקים.
בלילות עונת החיזור, שהיא העונה הגשומה (מסוף מאי עד נובמבר), נשמעים ברחבי יערות הגשם קולות צקצוק (chack). קולות אלה הם קריאותיהם של זכרי אילנית אדומת עין המנסים לפתות את הנקבות לבוא אליהם. להמשיך לקרוא תזיזו ת'ישבן
ערפדים הם עטלפים הניזונים אך ורק מדם, בדומה ליצור האגדי שעל שמו הם נקראים. בניגוד לערפד האגדי המפורסם ביותר – הרוזן דרקולה – שמסופר כי התגורר בטירה באירופה, כל שלושת מיני עטלפי הערפד (המשתייכים לשלושה סוגים שונים) חיים במערות ובחללים אפלים אחרים במרכז אמריקה ובדרומה. בלילה, בחסות החשכה, הערפדים פורשים כנפיים ויוצאים לשחר למקור מזון, יונק או עוף השקועים בשינה. הם מאתרים את קורבנם באמצעות חושים מחודדים – ראייה מעולה, חוש ריח מפותח, שמיעה רגישה ואיכּון הד (Echolocation), המאפשר לעטלפים לזהות עצמים בסביבה על פי ההד החוזר מהם. לאחר שנמצא קורבן מתאים, הערפד נוחת לידו ורץ ומדלג לעברו על ארבעותיו. ערפדים הם העטלפים היחידים שמסוגלים לרוץ.
פרומונים שמפרישה מלכת הדבורים מונעים מפועלות ללמוד לקשר בין המלכה לבין חוויה שלילית
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
כאן טמון סוד האושר האנושי והמידות הטובות – עליך לאהוב את מה שמוטל עליך לעשות.
זו מטרתה של כל התניה: לגרום לכך שאנשים יאהבו את ייעודם החברתי הבלתי נמנע .
— אלדוס האקסלי. עולם חדש מופלא. תרגום: מאיר ויזלטיר. הוצאת זמורה ביתן, 1985.
פועלות צעירות מקיפות ומטפחות מלכה (מסומנת). במהלך פעילות זו הפרומונים של המלכה עוברים לפועלות ומהן ליתר הפרטים שבכוורת. צילום: Steve Burt, CC-BY-NC-ND.
במשטרים שבהם עבדים היוו את מרבית כח העבודה, נוגשי העבדים שמרו על סדר ועל צייתנות באמצעות מלקות שוט ובאמצעים אחרים. בכוורות הדבורים השוט הוא כימי – תערובת של חומרים המבטיחה, כמו ב"עולם חדש מופלא" של האקסלי, כי העבדים ימלאו את ייעודם החברתי: במקרה זה, על דבורי הכוורת לטפח את מלכתן ולטפל בה.
מלכות דבורי הדבש מפרישות פֶרומונים המשפיעים על הדבורים האחרות. פועלות צעירות נמשכות למלכה בהשפעת הפרומונים ומאכילות, מלקקות ומלטפות אותה. במהלך הטיפוח הפרומונים של המלכה עוברים לפועלות, וכאשר הן מתפזרות בכוורת – לכל המושבה. בין היתר, הפרומונים מונְעים גידול של מלכות חדשות ומונעים את התפתחות השחלות בפועלות. במחקר, שפורסם במגזין Science, הראו וַנינה ורגוז (Vergoz) ועמיתיה להמשיך לקרוא מלקת הדבורים
לפני כחמש שנים המתינה לסועד לונדוני הפתעה גרועה בהרבה מזבוב במרק. בפיו של הדג שאותו הזמין, דג הפָּרִידה (דג ממשפחת הלוּטיאניים, Lutjanidae), היה סרטן טפילי קטן במקום לשון. הסרטן הטפיל כיכב שוב בחדשות העולם וכן בתוכנית החדשות ההיתולית "קולבר ריפור" לאחר שדייג בריטי, שדג ליד איי מינקווירס הסמוכים לאי ג'רזי, העלה ברשתו דג שלשונו הוחלפה על-ידי הטפיל.
בעלי חיים רבים מסוגלים לבנות מחדש חלקי גוף שנקטעו, תהליך הקרוי רֶגֶנֶרַציה (מילולית – יצירה מחדש). השממית, למשל, מסוגלת לצמח מחדש את זנבה לאחר שניתקה אותו, וסלמנדרה שאיבדה את גפיה תצמיח במהרה גפיים חדשות. אך ישנן חיות בעלות יכולת רגנרציה מרשימה ומעוררת פליאה אף יותר, היכולות לבנות מחדש חלקים נכבדים מגופן. אחת מחיות אלו היא הפְּלָנַריה, תולעת שטוחה החיה במים מתוקים (אם כי יש מינים ימיים). אורכה נמדד במילימטרים והיא משמשת חיית מעבדה כבר למעלה ממאה שנים. כאשר, כדברי מלכת הלבבות, עורפים את ראשה של הפלנריה, הוא יצמח מחדש בתוך פחות משבוע, ואם מבתרים את גופה לכמה חלקים כל חלק יתחדש ויתפתח לפלנריה שלמה. להמשיך לקרוא התולעת העולה מן האפר
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 