גאון עוטה שריון

חצאי קליפות קוקוס משמשים לחיקוי קול פרסות סוסים. התמנונים, שהם יצורים חכמים בהרבה ממה שחשבו, מצאו להם שימוש נוסף

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

תמנון משתמש בצדף וקליפה כבמגן. צילום: Nick Hobgood, CC-BY-SA.

תְּמָנוּנִים ידועים ביכולתם לשנות במהירות את צבעם ואת צורתם וכך להשתלב בסביבתם או לאיים על אויביהם. גופם הרך והשרירי ושמונה הזרועות שלהם, שעליהן שורות של כפתורי הצמדה, מאפשרים להם להגיב לסביבתם בצורות מגוונות. הם מסוגלים להידחק דרך חורים זעירים, לשחות, לזחול, ללפות טרף, לפתוח צדפות, לחפור מאורה ולחסום את פתחה באבנים או בשברי אלמוגים. עיניהם של התמנונים, המזכירות את העיניים שלנו אך חסרות כתם עיוור (מאחר שאינן "הפוכות" כעיני החולייתנים), מאפשרות להם לראות היטב, והם גם מפגינים זיכרון חזותי מרשים. זאת ועוד, התמנונים מפגינים התנהגות אשר נחשבת על-ידי אחדים כמייצגת תבונה – למשל, היכולת ללמוד לבצע מטלה במעבדה על-ידי התבוננות בתמנון שכבר יודע לבצע מטלה זו. קבוצת חוקרים, שעקבה בשנים האחרונות אחר התנהגותם של תמנונים בטבע, גילתה כי יש להם גם יכולת הנחשבת כאחד מסימני ההיכר לתבונה – שימוש בכלים.

שימוש בכלים נחשב בעבר כיכולת היחודית למין שלנו בלבד, אך במרוצת השנים התגלו עוד ועוד דוגמאות של בעלי חיים שונים המסוגלים לא רק להשתמש בעצמים, אלא גם לאסוף חפצים שישמשו למטרה כלשהי בעתיד ולאו דווקא באופן מידי. בעלי חיים העושים שימוש כזה בחפצים כוללים בעיקר פרימטים נוספים המסוגלים לנצל מקלות, אבנים, עלים ועוד כדי להשיג מזון ומים; אך גם דולפינים, הנושאים ספוגי ים כדי לרפד את חרטומם ולהגן עליו מפני פגיעה בעת חיפוש אחר מזון, עורבים ובעלי חוליות אחרים. במחקר, שהתפרסם בכתב-העת Current Biology, מתארים שלושת החוקרים ג'וליאן פין (Finn) ומרק נורמן (Norman), ממוזאון ויקטוריה באוסטרליה, וטום טרגנזה (Tregenza), מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה, תמנונים (Amphioctopus marginatus) הנושאים חצאי קליפות קוקוס ומשתמשים בהם כחליפת שריון כדי להגן על גופם הרך בשעת סכנה.

החוקרים צללו באזור אינדונזיה שעות רבות (יותר מ-500 שעות) שהתפרשו על פני עשר שנים כדי לעקוב אחר התנהגות התמנונים. כשצללו הם הבחינו במראה שעל פי נורמן כמעט גרם להם לטבוע מצחוק. התמנונים, החיים בסביבה חולית חסרת מקומות מסתור, נשאו תחת גופם מחצית אחת, או אפילו שתי מחציות, של קליפות קוקוס בעודם צועדים לאורך קרקעית הים באופן מגושם, כהולכים על קביים. ההליכה המסורבלת, שנמשכה לעתים למרחק גדול של כ-20 מטרים, מסכנת את התמנון מאחר שראשו וגופו חשופים לטורפים. אבל, כאשר מופיעה סכנה, התמנון מרוויח מהמאמץ כשהוא מסתתר במהרה תחת חצי קליפת הקוקוס, או, במקרה שהצליח להשיג שני חצאי קוקוס, כשהוא מרכיב את שניהם סביב גופו כשריון המוחזק בעזרת כפתורי ההצמדה.

עוד שימוש שמצאו התמנונים לקליפות הקוקוס הוא כמאורה מוגנת הקבורה בחול. התמנונים, שיודעים למצוא את קליפות הקוקוס הקבורות בחול ולשלוף אותן משם, יודעים גם לחפור ולקבור אותן שוב כדי להשתמש בהן כמִקְלָט. לאחר השימוש התמנונים חופרים סביב הקליפות, מנקים בעזרת זרמי מים את הבוץ ששקע בהן, ונושאים אותן איתם למקום חדש. במקרה שהם צריכים לסחוב שתי מחציות קליפת קוקוס הם אפילו מסדרים אותן זו בתוך זו, כמו שתי קערות, כדי לשאת אותן בקלות.

פין ועמיתיו מספרים כי ככל הנראה התמנונים השתמשו בעבר בקונכיות כבמגן, אך הם למדו להשתמש בפסולת שבני האדם השליכו לים, כמו קליפות קוקוס חצויות, כהגנה טובה אף יותר. החוקרים גם מדגישים כי המקרה המתואר אכן נחשב לשימוש בכלים מאחר שהתמנונים אוספים את קליפות הקוקוס לשימוש מאוחר יותר ולא זוכים בשום יתרון ואף מסתכנים כאשר הם נושאים אותן, בעוד חסרי חוליות אחרים המשתמשים בקונכיות כבמקלט, כגון סרטן הנזיר, נהנים מהגנתן כל הזמן. נוסף על כך, במקרה של שני חצאי הקוקוס התמנונים חייבים להרכיב נכון את חלקי הקוקוס כדי שיוכלו ליהנות מהשריון המתקבל. ממצאים אלה מצביעים על האינטליגנציה של התמנונים, או כפי שסיכמו החוקרים: "גילוי תמנון זה, המתהלך על קצות זרועותיו על פני קרקעית הים עם קליפות הקוקוס יקרות הערך שלו, מלמד שאפילו חסרי חוליות ימיים עוסקים בהתנהגויות שחשבנו לפנים שהן נחלתן של בני האדם."

המאמר המקורי:

Finn, J. K., Tregenza, T. & Norman, M. D. Defensive tool use in a coconut-carrying octopus. Curr. Biol. 19, R1069-R1070 (2009). doi: 10.1016/j.cub.2009.10.052

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו גיליון 138, פברואר 2010 כמו כן התפרסמה גרסה לילדים ונוער במגזין גליליאו צעיר גיליון 74, מרץ 2010