שלושה מדענים אמריקנים זכו בפרס נובל בכימיה לשנת 2013. שניים מהם – פרופ' אריה ורשל ופרופ' מייקל לויט – הם ישראלים שהיגרו לארצות הברית לפני עשרות שנים. ראש הממשלה ונשיא המדינה התמלאו גאווה על כך ש"אנשים משלנו" קיבלו את הפרס. אבל, אליה וקוץ בה. אמנם הקריירה האקדמית של פרופ' ורשל ופרופ' לויט החלה בישראל ושיתוף הפעולה ביניהם התחיל במכון ויצמן למדע, אך היא הגיעה לשיאה באוניברסיטאות בארצות הברית. לויט עזב לאוניברסיטת סטנפורד וורשל, שלא הצליח לקבל קביעות במכון ויצמן, עזב לאוניברסיטת דרום קליפורניה.
בורלוג (Borlaug) "אבי המהפכה הירוקה" נולד באיווה ב-25 במרץ 1914 ונפטר בביתו בדאלאס שבטקסס ב-12 בספטמבר 2009. הוא זכה בפרס נובל לשלום ופרסים נוספים על כך שפיתח חיטה ננסית-למחצה ועמידה למחלות, כגון מחלת חילדון הקנה הנגרמת על ידי פטריה. "חיטת הפלא" של בורלוג ויישום שיטות חקלאיות חדשות חוללו את "המהפכה הירוקה"; מהפכה חקלאית שהצילה את חייהם של יותר ממיליארד בני אדם ממוות מרעב, על אף התנגדותם העזה של ארגונים "ירוקים" שחששו מפיצוץ אוכלוסין ומנזקים סביבתיים ולכן ניסו לחבל במאמציו של בורלוג להציל את אוכלוסיית המדינות המתפתחות.
פרטים נוספים ברשומה על המוציא לחם מן הארץ – האדם החשוב ביותר שככל הנראה מעולם לא שמעתם עליו.
ועידת הפסגה לכבוד שנת ה-100 תעסוק בין היתר בזנים חדשים של חילדון הקנה המאיימים על חיטת העולם ובסכנת רעב עולמי.
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
על קירות מערת פש-מרל (Pech-Merle) בצרפת מצוירים סוסים בּרוּדים (בעלי כתמים מנוקדים). דגם הנקודות על פרוות הסוסים דומה להפליא לדגם של סוסים בני ימינו, אף שגיל הציורים הוא כ-25 אלף שנים. בגזעי סוסים בעלי דוגמת פרווה מנוקדת שכזו, כדוגמת הגזע הברוֹד המפורסם ביותר בן ימינו – האפלוסה (Appaloosa), מופיעים באזור העכוז כתמים לבנים סימטריים עם נקודות צבע. כמו כן, לעתים הצבע הלבן מכסה כמעט את כל גופו של הסוס, פרט לכמה נקודות בצבע חום או שחור. נוסף על כך, אפשר למצוא בקרב הגזעים הברודים סוסים שהכתמים הלבנים שעל גופם חסרי נקודות. סוסים חלקים אלה לוקים תמיד בעיוורון לילה מולד – הם רואים היטב ביום אך בקושי מסוגלים לראות בעוצמת אור נמוכה.
להמשיך לקרוא היהפוך סוס את עורו?
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
צ'רלס דרווין (Darwin) כתב בספרו "מוצא המינים" משפט שהפך לחביבם של בריאתנים שונים ומשונים, המרבים להמשיך לקרוא גלגול העין
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
הנמטודה (תולעת נימית או תולעת עגולה) השקופה Caenorhabditis elegans חיה מתחת לפני הקרקע, באפלה, ולכן נראה כי אינה זקוקה ליכולת ראייה – ואמנם, כפי שהיינו מצפים, אין לה עיניים. עם זאת, מחקר שהתפרסם בכתב-העת Nature Neuroscience מגלה כי אף שהנמטודה חסרת עיניים, היא מסוגלת להבחין באור ולהימלט מפניו.
להמשיך לקרוא לראות את האור
אחד מתאי מערכת החיסון של הכלב הקדום הפך לסרטני והחל להתרבות עד שיצר גידול על אברי הרבייה של הכלב. הגידול שנוצר היה שונה מרובם המוחלט של הגידולים הסרטניים. במקום להישאר בגופו של הכלב המקורי החולה ולמות יחד איתו, התפתחה אצלו היכולת לעבור לגופם של כלבים אחרים בשעת הזדווגות או בעקבות ליקוק של אברי המין של הכלב החולה. כך, תאי הכלב הסרטניים החלו להתפשט מכלב לכלב וליצור גידולים בגופם ובא לעולם הכלב הנצחי – הסרטן הקרוי "גידול מידבק של איברי המין בכלבים" (CTVT).
להמשיך לקרוא הכלב הנצחי
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
הפיזיולוג הרוסי איוון פאבלוב (Pavlov) מוכר כיום לכל אדם בזכות כלביו, שאותם לימד לקשר בין צלצול פעמון להופעת מזון. בניסויו המפורסם, פאבלוב – ששם לב כי הכלבים הזילו ריר כשקיבלו מזון – הגיש אוכל לכלביו בליווי צלצול פעמון. לבסוף – לאחר כמה חזרות – צלצול הפעמון לבדו, בלא הגשת המזון, גרם לכלבים לרייר בציפייה לאוכל. מחקר, שפורסם בשנת 2008 בכתב-העת המדעי Science, מראה שגם חיידקים מסוגלים ללמוד התנהגות דומה.
להמשיך לקרוא החיידקים של פאבלוב
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
חיפושיות הזבל חיות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. כפי ששמן מרמז, הן מפורסמות בכך שהן ניזונות מגללים – מזבל. הזבל ממנו הן ניזונות, בעיקר גללים של אוכלי עשב, עשיר בחיידקים ומספק להן את כל וחומרי המזון להם הן זקוקות. חלק מחיפושיות הזבל חופרות מתחת לזבל או מתחפרות וחיות בתוכו, אך הידועות ביותר מקרבן הן אותן חיפושיות, כדוגמת זִבלית פרעה (ה"חרפושית" של מצרים העתיקה), המכדררות את הזבל לכדורים גדולים ומגלגלות אותם בקו ישר, הרחק מהחיפושיות האחרות.
להמשיך לקרוא נמאס מכל הזבל הזה…
באופן לא מפתיע כדור הארץ השלים הקפה נוספת סביב השמש והגיע הזמן לסכם, כמו בערך כל אדם אחר ברחבי הרשת, את השנה שחלפה. התחלתי את הבלוג לפני שנה ומספר חודשים, בעיקר להמשיך לקרוא עוד שנה עברה, 2013
מגי קורת'-בייקר | Boing Boing
טיגון תפוח אדמה זה עניין מסובך. ההצלחה בכך תלויה לא רק בכישורי הטבחות שלך, אלא גם בשותף לעשיה – תפוח האדמה. תפוחי אדמה מזן "שעוותי", שתכולת הסוכר בהם גבוהה ותכולת העמילן נמוכה, משחימים מוקדם מדי כשהחום גורם לשינויים בסוכר. עד שפנים תפוח האדמה מתבשל היטב, חלקו החיצוני כבר הפך לפחם.
לעומתם, מתפוחי אדמה עמילניים מתקבלים חטיפי צ'יפס מוצלחים יותר. אך כדי לקבל צ'יפס בדיוק בגוון הנכון – שחום-זהוב חמאתי ומושלם – צריך להתייחס לגורמים רבים ושונים, החל מסוגי הסוכרים בתפוח האדמה וכלה בכימיה המתרחשת בזמן שתפוח האדמה נח בשק לאחר האסיף.
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 להמשיך לקרוא פרשת תפוח האדמה הרעיל
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 