סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה

ארגון הבריאות העולמי הכריז על קשר בין הממתיק המלאכותי אספרטיים לסרטן. נשמע מפחיד, לא? ספויילר: לא

נעם לויתן | פורסם ב-29/06/2023 | עודכן ב-14/07/2023

אריזות דיאט קולה

דיאט קולה מכיל אספרטיים. צילום: Mike Mozart, CC-BY

הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות.

הדיון על ההכרזה החל לפני שבועיים בעקבות הדלפה לתקשורת. ההדלפה הובילה, כרגיל, לפרסום כתבות הפחדה. היא גרמה לבלבול בקרב עיתונאים, ואנשים אחרים מהציבור, שאולי לא מכירים את שיטת הסיווג המבלבלת של ה-IARC, ולא מודעים לכך שאין לה כל משמעות מבחינת הסיכון הנובע מחומרים שונים. לפעמים נראה שהשימוש העיקרי של הסיווג הוא להטעות את הציבור. אכן בכאן חדשות, ובכמה גופים אחרים, טעו וטענו ש-WHO עומד להכריז שהממתיק המלאכותי מסרטן, אף שאספרטיים כלל לא הוכרז ככזה.

ההכרזה היא לא של WHO, אלא של אחת הזרועות של הארגון, וכבר היו מקרים של אי הסכמה בין הארגון לבין זרועותיו. אבל פחות חשוב מי בדיוק המכריז. מה שיותר חשוב הוא שהזרוע הזו, IARC, כלל לא אמורה לעסוק בממתיקים מלאכותיים. התפקיד הזה שמור לוועדת המומחים משותפת לתוספי מזון של WHO ושל ארגון המזון והחקלאות (JECFA), שבוחנת בין היתר ממתיקים מלאכותיים כדי להעריך אם הם עלולים להזיק, ואת המינון שבו הם בטוחים לשימוש.

המעורבות של IARC הפתיעה חלק מהמדינות החברות בסוכנות. ארצות הברית, למשל, שלחה באוגוסט 2022 מכתב שבו הביאה דאגה מכך שה-IARC החליטה לבחון אספרטיים במקביל ל-JECFA. ארגון הבריאות העולמי ענה שהממצאים של IARC ישולבו בדוח של JECFA, מאחר שהם רק חלק קטן מבדיקת בטיחות החומר. אולם, נראה ש-IARC לא צייתה להנחייה. היא פרסמה בנפרד את הדירוג שקבעה לממתיק המלאכותי, ללא הקשר הרחב שקיים בפרסומים של JECFA.

אחת ההערכות היא ש-IARC החליטה לפרסם בנפרד ולדרוס את הסמכויות של JECFA בגלל ההשפעה של מכון רמציני (Ramazzini) על הסוכנות. כבר עשורים אנשי המכון מנסים להראות שאספרטיים וממתיקים מלאכותיים אחרים מסרטנים, וכבר עשורים הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) ואחרים מוצאים פגמים במחקרי המכון.

עם זאת, מרי שובאור-בריגן (Schubauer-Berigan), ראשת התכנית לסיווג חומרים מסרטנים ב-IARC בפועל, הסבירה ביום רביעי במסיבת עיתונאים ששני הגופים קיבלו בנפרד בקשות לבדוק את הממתיק המלאכותי, בעקבות מחקרים חדשים שפורסמו. לפני כשנתיים הגופים החליטו לשתף פעולה כך שיבדקו את אותם מחקרים. "מצאנו דרך לשלב את הבדיקות שלנו… כך שהתהליכים יהיו משלימים ולא תחרותיים", הוסיף פרנצ'סקו ברנקה (Branca), מנהל מחלקת התזונה ובטיחות המזון של ארגון הבריאות העולמי. "השקענו זמן כדי לא להעביר מסרים סותרים. מידע חלקי מזיק לציבור. רצינו להיות יותר שקופים ויותר מקיפים".

אכן, כפי שכבר ראינו, תוצאות הבדיקה של ה-IARC לבדן, או אפילו שמועות על תוצאות הבדיקה, עלולות לגרום לפרסומים מפחידים ומיותרים בתקשורת.

סיווגים שלא אומרים דבר?

הסוכנות מסווגת גורמים לקבוצות על פי חוזק העדות המדעית להיותם מסרטנים ואיכותה. הקבוצות מייצגות את רמת הוודאות לגבי הקשר בין גורם מסוים לסרטן כלשהו בבני אדם. הן לא מגלות לנו דבר על רמת הסיכון לסרטן, והסוכנות כלל לא מתייחסת לסיכון, את זה עושה – למשל – JECFA.

לדוגמה, שני חומרים שונים, שאחד מהם מגדיל את הסיכון לסרטן באלפי מונים אפילו לאחר חשיפה קצרה וגורם למגוון גידולים, והשני מגדיל רק במעט את הסיכון לגידול סרטני מסוג אחד וגם זאת רק לאחר חשיפה ארוכה ובמינון גבוה, יסווגו שניהם לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם. דייוויד פיליפס (Phillips), פרופסור מומחה לחומרים מסרטנים, מסביר שההבדל בין החומרים הוא כמו ההבדל בין קליפת בננה למכונית. שתיהן גורמות לתאונות, אך הנזק מהחלקה על קליפת בננה קל לרוב, וזה אירוע נדיר למדי. למרות זאת בננות ומכוניות יסווגו לאותה קטגוריה של "גורמי תאונות ודאיים בבני אדם".


הירשמו כאן כדי לקבל עדכונים על רשומות חדשות ישר למייל:


הסוכנות מחלקת את הגורמים לארבע קבוצות: קבוצה 1 היא של גורמים שהם מסרטנים ודאיים, כמו זנים של נגיף הפפילומה, אבק עץ, פורמאלדהיד (פורמלין), קרינת שמש, טבק, פלוטוניום, דג מלוח (בנוסח סיני), ואתנול במשקאות, כלומר אלכוהול לשתייה.

שתי הקבוצות הבאות לא מייצגות גורמים מסרטנים (כלומר כאלה הגורמים בוודאות לסרטן) אלא גורמים החשודים ככאלו העלולים, אולי, לגרום לסרטן. ההבדלים בין שתי הקבוצות קצת מעורפלים:

קבוצה 2A – גורמים החשודים כמסרטנים סבירים בבני אדם, אף שאין עדויות טובות לכך באדם אלא רק בחיות מעבדה. בקבוצה זו אפשר למצוא משקאות חמים מאוד (מעל 65 מעלות צלזיוס), עבודה במספרה, עבודה במשמרות לילה, ואת החומר אקרילאמיד – שנפוץ במוצרים מהצומח כגון לחם, קפה וצ'יפס.

קבוצה 2B – גורמים החשודים כמסרטנים אפשריים, אף שאין עדויות טובות לכך באדם או בחיות מעבדה. למשל, מיצוי של עלי אלוורה, בנזין, או עבודה בניקוי יבש. כעת נוסף גם אספרטיים, כגורם החשוד כקשור לסוג מסוים של סרטן כבד.

הקבוצה הנותרת, קבוצה 3, מייצגת גורמים שלא ניתן לסווג כחומרים החשודים כמסרטנים. אפשר למצוא בה בין היתר נפט גולמי, כספית, וקפה, אף שהוא מכיל פורמאלדהיד, שהוא מסרטן ודאי מקבוצה 1 ואקרילאמיד, שבקבוצה 2A.

עניין של הקשר ומינון

איך יתכן שקפה מכיל חומר שהוא מסרטן ודאי, אבל לא מסווג כחומר מסרטן? הסיווג לקבוצה 1 לא מספק מידע על רמת הסיכון לסרטן, כלומר עד כמה גורם כלשהו מסרטן, מאיזו רמת חשיפה הוא מתחיל להיות מסרטן ועוד. "המינון קובע את הרעילות" ויש לו חשיבות רבה בקביעה אם חשיפה מסוימת תוביל לסרטן. כוס קפה, עם הפורמאלדהיד שבו, לא תעלה את הסיכון לסרטן. סיגריה בודדת – כן.

סיווג גורם כלשהו לקבוצות האחרות מספק אפילו פחות מידע לגבי הקשר שלו לסרטן. כלומר, כל הקבוצות לא אומרות דבר על רמת הסיכון לסרטן, אם בכלל קיימת כזו. סיווג אליהן אמור לעניין רק חוקרים בתחום בריאות הציבור, וללא הקשר נכון הוא חסר משמעות לכל האנשים האחרים. ההקשר הזה הוא מה שמעניין, או צריך לעניין, את רוב האנשים: מה הסבירות שמשהו אכן יגרום לסרטן? באיזה מינון? מה צורת החשיפה? מה משך החשיפה הרלוונטי? מומחים וגופים שונים, ביניהם JECFA, מספקים תשובות לשאלות אלו, אך לא IARC, ולכן ברוב המקרים אין כל הצדקה לדווח בעיתונות על הכרזות הסוכנות.

בעת קביעת בטיחות אספרטיים והמינון שלו, JECFA דנה בכל הסיכונים האפשריים מאספרטיים, ולא רק בסרטן. על פי סיכום מסקנות בדיקת הוועדה הצריכה המומלצת של אספרטיים היא לא יותר מ-40 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ליממה, המלצה שדומה להמלצות קודמות שלה, ולשל גופים גדולים אחרים כמו ה-EFSA . כלומר, אדם ששוקל 75 קילו יצטרך לשתות כ-15 פחיות דיאט קולה ביום כדי להגיע לסף הזה. "אין עדויות משכנעות שלאספרטיים יש השפעות מזיקות ברמות הצריכה שנקבעו כבר", אמר ברנקה.

ההכרזה של IARC היא שהסוכנות החליטה להוסיף את האספרטיים לקבוצה 2B: גורמים החשודים כמסרטנים אפשריים, אף שאין עדויות טובות לכך. "לראשונה בדקו את הממתיק המלאכותי ודרגו אותו כ-2B", אמרה שובאור-בריגן. "זה לא אומר שיש סיכון ידוע לסרטן מאספרטיים, אלא רק חשד עם ראיות חלשות לסוג סרטן מסוים. הדירוג הוא קריאה לקהילת החוקרים והחוקרות להמשיך לחקור ולבדוק את החשד".

משמעות ההכרזות של הסוכנות ושל הוועדה היא שלא צריך לשנות דבר, מאחר שעל פי הידוע כיום מאוד לא סביר שצריכת אספרטיים ברמות המומלצות מסרטנת.

ובכל מקרה, אני בכלל מעדיף לשתות מים. גם ברנקה ושובאור-בריגן ממליצים על צריכת מים, או פירות כשרוצים משהו מתוק.


עקבו אחרי גם ב:

Facebook Instagram Threads Youtube Mastodon WhatsApp Twitter
פרופילים אישיים, לא רק על מדע


למידע נוסף

הודעה לעיתונות של WHO על מסקנות IARC ו-JECFA

דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס בעקבות הדלפת ההכרזה הצפויה של IARC

עמדות מומחים על ההכרזה ועל אספרטיים

תגים: , , , , ,

5 תגובות ל-“סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה”

  1. motior אומר:

    גם אני מעדיף מים… תודה על ההסברים והבלבול

    Liked by 1 person

  2. ביולוג ירושלמי אומר:

    תודה נעם.
    הסברים מעולים.

    Liked by 1 person

  3. יאיר אומר:

    תודה.
    מה זה מכון רמציני? ומה יש להם נגד ממתיקים מלאכותיים?

    אהבתי

    • Noam אומר:

      מכון שנתמך על ידי קבוצת חוקרים שקרויה "רמציני קולגיום" שהוקמה בין היתר על ידי החוקר שגילה את הקשר בין אסבסט למחלות ריאה, ונאבק בתעשייה שניסתה לצייר אותו כשרלטן, או לפחות כאחד שמגזים בקשר לסיכונים.
      המטרה הרשמית של הקבוצה היא להגן על בריאות הציבור על ידי חקר סכנות אפשריות, ושימוש בכלים פוליטיים כדי להגן על הציבור ממה שמתברר כמסוכן.
      הבעיה שנראה שרבים מהמחקרים שלהם, לפחות לגבי סרטן, לא באיכות טובה ולכן כמו שציינתי מופרכים שוב ושוב.
      מה המניעים שלהם אם יש בכלל כאלו? לא יודע. כאן אפשר למצוא השערות:

      SlimeGate 3.1: AsparTort 2/4: The Corruption of Bernardino Ramazzini

      אהבתי