נעם לויתן
הקוואקה (Quokka, Setonix brachyurus) היא חיית כיס ממשפחת הקנגוריים, קרובה של הקנגורו ושל החיה המפורסמת באות ו', הוולבי.
להמשיך לקרוא קצרצרים: אמא יודעת הכי טוב
נעם לויתן
ה"צרעה" בתמונה היא בכלל מין חדש למדע של גמל שלמה, שהוא אחד מהדברים המגניבים יותר שראיתי השנה. מין גמל שלמה המתחזה הזה התגלה לראשונה בשנת 2013 סמוך לנהר האמזונס בצפון פרו.
התחזות לנמלים, ולעיתים נדירות מאוד לצרעות ולדבורים, היא תופעה המוכרת בנימפות, השלב הצעיר, של גמלי שלמה מסוימים. לעומת זאת, גמלי שלמה בוגרים, כמו זה שבתמונה, שמחקים צרעות אינם ידועים. עד עתה רק מין אחד של גמלי שלמה (Nemotha metallica) נחשד כמתחזה לצרעות, בגלל שצבעיו הם שחור וצהוב.
מין גמל שלמה שהתגלה הוא היחיד בעל צבעי כתום ואדום בולטים ומבריקים, בשילוב צבע שחור. מבנה גופו גם כן מזכיר צרעות, וכך אף התנהגותו: הוא מתקדם בפרצי תנועה קצרים ומניע את מחושיו ואת בטנו בדומה לצרעות ממשפחת הצרעכבישיתיים או הצרעתניים.
החוקרים שגילו את גמל שלמה זה קבעו שהוא שייך לסוג חדש של גמלי שלמה, Vespamantoida – מהמילה Vespa, צרעה בלטינית, ומשם המשפחה אליה הוא שייך Mantoididae. הם העניקו לו את השם Vespamantoida wherleyi, לכבודו של ריק וורליי (Wherley), מתנדב ותיק במוזיאון הטבע של קליבלנד.
ככל הנראה גמל שלמה הזה מתחזה לצרעות כדי להטעות טורפים ולגרום להם לחשוב שהוא ארסי כמו צרעה. חקיינות כזו, שבה חיה לא ארסית או רעילה מתחזה לכזו כאמצעי הגנה, קרויה חקיינות בייטסית (חקיינות בייטסיאנית, Batesian mimicry), על שם חוקר הטבע האנגלי הנרי וולטר בייטס (Bates).
נעם לויתן
ביום חמישי הוענק פרס איג נובל לשנת 2019. בתחום הפיזיקה זכתה בפרס ההיתולי קבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים – יונקי כיס אוסטרליים – מפרישים גללים בצורת קוביות, כלומר איך וומבטים מחרבנים קוביות. לרגל הזכייה העתקתי לכאן גרסה מעודכנת קלות של פוסט שפרסמתי בפייסבוק לפני יותר משנה:
הוומבט, יונק כיס חמוד וחיה מפורסמת באות ו"ו, מעביר את ימיו במאורה, בעיקר בשינה. בלילות ובשעות הדמדומים הוא יוצא לחפש אוכל, צמחים שונים, ולפזר בשטח בין 80 ל-100 גללים יבשים. כחיה שמבלה את רוב זמנה בחשיכה ראייתו של הוומבט גרועה וגם חוש השמיעה שלו, אך הוא מפצה על כך בחוש ריח מפותח במיוחד. הריח משמש אותו גם לתקשורת, או יותר נכון גלליו ה… ריחניים.
נעם לויתן
הומוסקסואליות תועדה בקרב מאות מיני בעלי חיים, בהם תולעים, חרקים, עופות ובני אדם ויונקים אחרים. נראה שהיא טבועה במין האנושי – היא קיימת באחוזים נמוכים כל תרבות בעולם ובכל שכבות האוכלוסייה – ושכמו כמעט כל תכונה אנושית היא מושפעת מגורמים גנטיים ושאינם גנטיים. מחקרים בתאומים הראו שלתאומים זהים, שהמטען הגנטי שלהם זהה, סיכוי גדול יותר לחלוק נטייה להתנסויות חד מיניות, מאשר תאומים לא זהים. על פי אחד ממחקרי התאומים הגדולים, כ-34 אחוז מההתנהגות המינית ההומוסקסואלית בגברים וכ-18 אחוז מזו של הנשים מושפעת מגורמים גנטיים.
להמשיך לקרוא זה מורכב: הגנטיקה של הגאווה
נעם לויתן
ביום רביעי (15 במאי 2019) אישרה מושלת אלבמה שבארצות הברית חוק [PDF] שאוסר לחלוטין על הפסקת היריון, על הפלה, בכל שלב של ההיריון ואפילו במקרים של אונס או גילוי עריות. כשחתמה על החוק אמרה המושלת הרפובליקאית קיי אייבי שהחוק הוא "עדות רבת עוצמה לאמונתם העמוקה של בני אלבמה שכל החיים יקרים, שכל חיים הם מתנה קדושה מאלוהים".
להמשיך לקרוא על עוברים ואנשים
נעם לויתן
להמשיך לקרוא למה משהקים ואיך להיפטר משיהוקים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
קבוצת קופים בסוואנה האפריקאית מתעוררת ליום חדש. קצת פיהוקים, התמתחויות, אולי גניבה של עוד כמה שניות מתוקות של שינה, ואז צריך לקום, לעזוב את אזור השינה וללכת. לאן? אולי לחורשת עצי הפרי, שם בוודאי כבר יצאו כמה פירות חדשים מאז הביקור הקודם של הקבוצה. אולי לבור המים, לשתות ולהקל במקצת על החום. אולי לאזור אחר בשטח המחיה שלהם, שם יוכלו להשיג עשבים טעימים ולצוד חרקים. חלק גדול ממיני הקופים הם אוֹמְניבוֹרים – אוכלי כל – כך שבשבילם, כל אזור בשטח המחיה שלהם הוא סוג אחר של מזנון אכול-כפי-יכולתך.
אבל עם כל כך הרבה אפשרויות, איך הקבוצה מחליטה לאן ללכת? חישבו על הפעם האחרונה שבה יצאתם למסעדה עם חברים. גם בקבוצה קטנה, השאלה "לאיזו מסעדה ללכת" עשויה להוביל לדיון ארוך ומתיש. ולכם יש יתרון גדול של שימוש בשפה. איך מצליחים בעלי חיים, בעיקר כאלו החיים בקבוצות גדולות, להגיע להחלטה, למרות שאמצעי התקשורת מצומצמים בהרבה?
להמשיך לקרוא מצביעים ברגליים
נעם לויתן
סוון ומג'יק, שני פינגווינים זכרים באקווריום בסידני, מנהלים זוגיות כבר כמה חודשים ומאוקטובר 2018 הם הורים גאים לגוזל קטן, שאותו הם יאכילו עשר פעמים ביום במשך כמה שבועות. שני הזכרים התחילו להתקרב זה לזה לפני כמה חודשים, הם הסתובבו יחדיו ויצאו לשחייה משותפת. לקראת עונת החיזור הם גם הביאו זה לזה חלוקי אבן – המקבילה של טבעת – וכשהתחילה עונת החיזור בנו יחדיו קן מחלוקים. הקן שלהם הוא הגדול ביותר במושבה.
צוות המטפלים הביא לזוג הגאה ביצת דמה, כדי שיוכלו לדגור על משהו כמו הזוגות ההטרוסקסואלים סביבם. לאחר שהמטפלים ראו שהזוג דוגר על הביצה המזויפת במסירות רבה, הם הביאו להם ביצה אמיתית מזוג שהטיל שתי ביצים, ביצה שגם כך הייתה מתה ולא בוקעת. סוון ומג'יק דגרו על הביצה האמיתית וב-19 באוקטובר בקע ממנה גוזל בריא ושלם. כשלושה חודשים לאחר הבקיעה, כשהגוזל גדל והתחזק, עשו לו בדיקת DNA כדי לבדוק את מינו. עתה מתברר שהגוזל, סוונג'יק, הוא היא. סוון ומג'יק הם הורים גאים לנקבת פינגווין.
מקרה זה הוא לא התיאור הראשון של זוגיות פינגווינית גאה בגני חיות, וגם לא הזוגיות הראשונה שבה לזוג גאה בקעו צאצאים מאומצים.
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
היצור בעל ראש הכלב שבתמונה נמצא ביערות הגשם של אקוודור. לא מדובר בעכביש, וגם לא בכלב מוטנטי, אלא בקוֹצֵר (רגלביש) – פרוק רגליים ממחלקת העכבישניים. בניגוד לרוב העכבישים לקוצרים אין בלוטות ארס והם גם לא טווים משי.
הקוצר המתוק שבתמונה (Metagryne bicolumnata) מכונה באנגלית "קוצר ארנבוני" (Bunny harvestman), אף שברור לכל שהיה צריך לקבל כינוי כלבי או זאבי יותר. וכמו כל הקוצרים נראה שהוא מורכב בעיקר מרגליים.
לא ידוע עדיין מדוע הקוצר הכלבלבי החמדמד הזה נראה איך שהוא נראה. לא מדובר בפוטושופ או בחוקר טבע עם אקדח דבק חם ונצנצים, אלא אולי בעיניים מזויפות ובליטות דמויות קרניים או אוזניים שמפחידות טורפים וגורמות לקוצר להיראות גדול יותר. או אולי זו סתם דרך למשוך בני או בנות זוג – אין ספק שכשראיתי את התמונות ואת הסרטון רק רציתי להתקרב לשחק עם הקוצר וללטף אותו.
העיניים האמיתיות של הקוצר, אגב, נמצאות ב"אף" של הכלב.
להמשיך לקרוא קצרצרים: הקוצר שנראה כמו עכביש עם ראש כלב
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 