נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
לצפרדעים ולדו-חיים אחרים יש כלל אצבע פשוט מאוד – אם זה זז וקטן זה מזון. כלל זה הופך אותם לציידים מוצלחים הזוללים בתאווה חרקים, חלזונות ועוד. אך אם אתרע מזלם של הדו-חיים והטרף המיועד הוא חיפושית מסוג אֶפּוֹמיס (Epomis) הם יגלו במהרה כי התהפכו היוצרות והטורף הפך לנטרף, בבחינת "מהאוכל יצא מאכל".
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
כמדי בוקר הדייגים של עיירת החוף לגונה בדרום ברזיל יוצאים אל הים ופורשים את רשתותיהם. במים העכורים של האוקיינוס האטלנטי קשה לראות היכן הדגים נמצאים, אבל למזלם, לדייגים יש עוזרים בעלי יכולות על-אנושיות בכל הנוגע להתמצאות מתחת למים. הם מכוונים את הדגים ישר אל הרשתות – ואוכלים את אלו שמנסים להימלט.
להמשיך לקרוא …ותודה על הדגים!
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
מתחת לאדמת אפריקה – בסומליה, באתיופיה ובקניה – חיים החולדים העירומים (ששמם העברי הרשמי מכרתנים עירומים, Heterocephalus glaber). אלה הם יונקים משונים – כפי שמלמד כינוים הם חסרי פרווה – אך אין זו תכונתם יוצאת הדופן היחידה. החולד ככל הנראה לעולם אינו מפתח סרטן, ולמרות היותו מכרסם קטן הוא יכול לחיות 25 שנה ויותר (תוחלת חייו של עכבר, למשל, היא רק 3 שנים). נוסף על כך, החולדים הם היונקים הידועים היחידים שכמעט אינם יכולים לווסת את טמפרטורת גופם (לאמור, הם פויקילותרמיים), וכמו טרמיטים, נמלים וחלק מהדבורים והצרעות, הם חיים במערכת חברתית המהווה מעין אורגניזם-על.
להמשיך לקרוא חסין כאב
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
גופנו, כמו גופם של שאר בעלי החיים, מאוכלס בכמות עצומה של חיידקים (וכן מיקרואורגניזמים אחרים) שמספרם גדול פי עשרה ממספר תאי הגוף. ללא "נוסעים סמויים" אלו לא היינו שורדים. החיידקים הקיימים בגופנו משפיעים על בריאותנו ותזונתנו: הם מספקים ויטמינים, עוזרים בעיכול מזון, משפיעים על התפתחות מערכת העיכול, מגנים מפני גורמי מחלות ו"מאמנים" את מערכת החיסון (וראו לקריאה נוספת). גיל שרון (Sharon) מאוניברסיטת תל-אביב ועמיתיו פרסמו, בכתב-העת המדעי PNAS, את תוצאותיו של ניסוי אלגנטי המראה כי לפחות במקרה של זבובי דרוזופילה (Drosophila melanogaster, תסיסנית המחקר), החיידקים החיים בגופם משפיעים גם על העדפתם המינית, וכך עשויים לתרום להתפתחותם של מינים ביולוגיים חדשים.
להמשיך לקרוא אהבה מבטן
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
זכרים ונקבות של העוף הדורס זרוֹן הסוּף (Circus aeruginosus) נבדלים זה מזה בגודל גופם ובצבע נוצותיהם. תופעה זו קרויה דו-צורתיות זוויגית, והיא קיימת גם בטווסים, בבני אדם, באריות ובבעלי חיים רבים נוספים. אצל זכרי הזרון נוצות הזנב והנוצות הסוככות (coverts) אפורות וקצות הכנפיים שחורים, בעוד לנקבות ראש וכתפיים לבנבנים וגוף חוּם ללא כל גוון אפור. כמו כן, הזכרים קטנים בכ-30% מהנקבות. אך מתברר כי לא כל הזכרים מצייתים לקוד לבוש זה. באוכלוסיית זרוני הסוף במערב צרפת, קרוב ל-40% מהזכרים עוטים במהלך כל חייהם "בגדי נשים" – דהיינו, כסות הנוצות שלהם זהה לזו של הנקבות, וההבדל היחיד ביניהם הוא צבע העיניים: לזכרים בדראג, כמו לזכרים רגילים, קשתית צהובה-לבנה ולנקבות אוכרה-חום.
להמשיך לקרוא מופע דראג גרסת הדורסים
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 