תגית: בני אדם

כמה וכמה מדינות בארצות הברית העבירו לאחרונה חוקים האוסרים ברמה זו או אחרת על הפלות. על פי המחוקקים האיסור מתבסס על הידע המדעי והרפואי המתקדם ביותר בנוגע להתפתחות עוברים. מה המדע יודע על עוברים והפלות?

נעם לויתן

ביום רביעי (15 במאי 2019) אישרה מושלת אלבמה שבארצות הברית חוק [PDF] שאוסר לחלוטין על הפסקת היריון, על הפלה, בכל שלב של ההיריון ואפילו במקרים של אונס או גילוי עריות. כשחתמה על החוק אמרה המושלת הרפובליקאית קיי אייבי שהחוק הוא "עדות רבת עוצמה לאמונתם העמוקה של בני אלבמה שכל החיים יקרים, שכל חיים הם מתנה קדושה מאלוהים".
להמשיך לקרוא על עוברים ואנשים

שיהוקים הם תופעה מצחיקה ומטרידה שעלולה לתקוף כל אחד. עם זאת, אין לחוקרים מושג מה גורם לה ולמה אנחנו משהקים

נעם לויתן

שיהוק נוצר מכיווץ פתאומי ולא רצוני של הסרעפת וסגירה של מיתרי הקול. אין לנו מושג מה גורם לו ולמה אנחנו משהקים. שיהוקים יכולים לתקוף כל אחד ובכל גיל – אפילו עוברים – ולרוב הם נמשכים רק לזמן קצר, אם כי היו מקרים של שיהוקים שנמשכו חודשים ואפילו שנים. השיא הוא שיהוק שנמשך 68 שנה(!) והתחיל כשחזיר נפל על אדם בשם צ'ארלס אוסבורן.
להמשיך לקרוא למה משהקים ואיך להיפטר משיהוקים

לכבוד העונה החדשה של "משחקי הכס", מה הסיכון הביולוגי בזוגיות בין אח ואחות? כיצד הטבע מונע את הסכנות האלה?

יונת אשחר | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

"במשך מאות שנים השיאו בני טארגריין אח לאחות… השושלת חייבת להישאר טהורה. דמם היה דם המלכים, הדם המוזהב של ואליריה העתיקה, דם הדרקון. דרקונים אינם מזדווגים עם חיות השדה, ובני טארגריין לא מערבבים את דמם עם זה של אנשים פחותים."

גילוי עריות, במיוחד בין אח לאחות, הינו אחד המוטיבים החוזרים בספרי "שיר של אש ושל קרח" של ג'ורג' מרטין ובסדרה "משחקי הכס" המבוססת עליהם. אך יחסים כאלו לא התרחשו רק בווסטרוז – מסורות כמו זו של בית טארגריין התקיימו גם אצל שושלות מלכים על כדור הארץ. אצל הפרעונים של מצרים העתיקה, למשל, נישואים בין אח לאחות נחשבו דבר מקובל ואפילו מתבקש. קליאופטרה, הפרעונית האחרונה, אמנם קיימה יחסים קרובים במיוחד עם יוליוס קיסר ועם מרקוס אנתוניוס, אך היא היתה נשואה דוקא לאחיה הקטן.

בצד השני של העולם, שליטי האינקה העדיפו גם הם להתחתן בתוך המשפחה. הקיסרים היפנים, לעומתם, חשבו שחתונה של אחים זה מוגזם במקצת, ומידת הקירבה הנכונה לנישואים היא של אחים למחצה. הסיבות למנהג זה היו לעיתים קרובות הרצון לשמר בתוך המשפחה את הכוח וההשפעה של השליטים, אך ההסברים כלפי חוץ היו דומים לאלו שאותם הכירה דאינריז – המשפחה השלטת היא בעלת דם מיוחד, אלוהי, ואל לו להתערבב עם דם של אנשים רגילים.
להמשיך לקרוא אחים לחשק: בווסטרוז וכאן אצלנו, מה מקור האיסור החברתי על גילוי עריות?

יכולות מסוימות הקשורות לתפיסה מרחבית השתפרו בנשים שקיבלו טסטוסטרון

סביר כי כל אחת מהקוראות שמעה בדיחות על יכולת הניווט של נשים, או ספגה ביקורת על יכולות הנהיגה שלה – כמו למשל של שולה נמירוביץ' נמיר הסקסיסטית מהתוכנית "אחד העם 1":

בדיחות אלו כמובן מוגזמות לחלוטין, אולם מוחות של גברים ומוחות של נשים אכן נבדלים זה מזה בתכונות מסוימות. כתוצאה מכך אפשר למצוא הבדלים בין גברים ונשים בשכיחותן של מחלות שונות (אוטיזם נפוץ בהרבה בגברים, נשים פגיעות יותר למחלת אלצהיימר) וכן ביכולות שונות, כגון חלוקת קשב או התמצאות במרחב. עם זאת, ההבדלים הם לרוב זעומים: יש חפיפה גדולה בין "סוגי" המוחות. ההבדלים הם בין מוח ממוצע של גבר לבין מוח ממוצע של אישה, כפי שגבר ממוצע גבוה מאישה ממוצעת, אך יש חפיפה גדולה בגבהים של המינים.
להמשיך לקרוא קחי טסטוסטרון, נווטי כמו גבר(?)

תגלית חדשה מצביעה על כך שאבותינו החלו ליצור כלי אבן מוקדם בהרבה משחשבנו; המין הראשון שעשה זאת ככל הנראה לא היה שייך לסוג הומו, שאליו שייכים בני האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מתי החלו בני האדם להשתמש בכלים? כיום אנו מוקפים בכלים בכל רגע מחיינו: מכפית ועד למטוס סילון, כלים מעורבים כמעט בכל פעולה שאנו עושים. אין חברה אנושית שאינה תלויה בהם, וגם מעולם לא הייתה – שכן אבותיהם של בני האדם החלו להשתמש בכלים מיליוני שנה לפני שאנו, בני האדם המודרנים בני המין הומו ספיינס (Homo sapiens), הופענו על במת האבולוציה.

אם כך, השאלה הנכונה יותר היא: מתי החלו אבותיהם של בני האדם להשתמש בכלים? לכך, למרבה הצער, אין תשובה ברורה.
להמשיך לקרוא כלי האבן העתיקים בעולם

מהן העמדות של הרשימות המתמודדות בבחירות מחר בנושאים כמו מדע, רפואה וסביבה?

רוב הדיונים בתקופת בחירות מקיפים נושאים כמו ביטחון, הסדרים מדיניים, חברה כלכלה ועוד (לפחות כאשר הפוליטיקאים מתפנים מהכפשות הדדיות), בעוד נושאים כמו מדע, סביבה או רפואה לא זוכים לייחס ולרוב עמדת המפלגות כלפיהם לא מתפרסמת בתקשורת. לכן, בדיוק לפני חודש, התאגדנו יחד – מספר מומחים ובלוגרים המבינים דבר או שניים בנושאים אלו (ועם דעות פוליטיות מגוונות מימין ומשמאל) – ושלחנו קובץ שאלות לרשימות שונות: יש עתיד, הליכוד, הרשימה המשותפת, המחנה הציוני, מרצ, כולנו, הבית היהודי, ישראל ביתינו, ש"ס, יחד ויהדות התורה.

מכל הרשימות האלו רק שלוש (יש עתיד, הליכוד והרשימה המשותפת) חשבו כי הנושאים חשובים מספיק ושלחו לנו תגובה, אם כי – כפי שתראו – התשובה של אחת הרשימות לא מספקת, בלשון המעטה.

את השאלות והתשובות של המפלגות בנוגע לבריאות הציבור, לתזונה בריאה, להנדסה גנטית בחקלאות, לרגולציה ברפואה המשלימה, לריצוף גנטי באדם, לניסויים בבעלי חיים, לחינוך ולמחקר אקדמי תוכלו לקרוא ברשומה "רגע לפני, בודקים את המפלגות" בבלוג של שי פליישון, שיזם את שליחת השאלון.

לקריאת הרשומה בבלוג של שי.

Image credits: Noam Leviatan, CC-BY-SA. This is a derivative of Open Science Logo by Greg Emmerich, CC-BY-SA and of Kalpi