קחי טסטוסטרון, נווטי כמו גבר(?)

שושנת רוחות.

שושנת רוחות. צילום: marfis75, CC-BY-SA.

יכולות מסוימות הקשורות לתפיסה מרחבית השתפרו בנשים שקיבלו טסטוסטרון

סביר כי כל אחת מהקוראות שמעה בדיחות על יכולת הניווט של נשים, או ספגה ביקורת על יכולות הנהיגה שלה – כמו למשל של שולה נמירוביץ' נמיר הסקסיסטית מהתוכנית "אחד העם 1":

בדיחות אלו כמובן מוגזמות לחלוטין, אולם מוחות של גברים ומוחות של נשים אכן נבדלים זה מזה בתכונות מסוימות. כתוצאה מכך אפשר למצוא הבדלים בין גברים ונשים בשכיחותן של מחלות שונות (אוטיזם נפוץ בהרבה בגברים, נשים פגיעות יותר למחלת אלצהיימר) וכן ביכולות שונות, כגון חלוקת קשב או התמצאות במרחב. עם זאת, ההבדלים הם לרוב זעומים: יש חפיפה גדולה בין "סוגי" המוחות. ההבדלים הם בין מוח ממוצע של גבר לבין מוח ממוצע של אישה, כפי שגבר ממוצע גבוה מאישה ממוצעת, אך יש חפיפה גדולה בגבהים של המינים.

אחד ההבדלים הבולטים בין נשים וגברים הוא בתפיסה המרחבית, הכוללת התמצאות במרחב ויכולת סיבוב מנטלי (mental rotation), שהיא היכולת לדמיין תנועה סיבובית של אובייקטים במרחב תלת ממדי. מחקרים רבים מראים באופן שיטתי כי בממוצע גברים מצלחים יותר מנשים במבחני סיבוב מנטלי [PDF], כלומר כאשר הם נדרשים לסובב בראשם אובייקט תלת ממדי כדי לזהות איור שמציג את האובייקט מכיוון שונה במרחב [PDF], או כשהם נאלצים להרכיב מוצר של איקאה.

בדרך כלל, גברים מנווטים – מתמצאים במרחב – מהר יותר ובאופן יעיל יותר מנשים [PDF]. בעוד נשים לרוב מנווטות על פי סימני דרך מקומיים: "רמזור שני שמאלה, לעבור את הקניון ולפנות ימינה לפני המטף", גברים משתמשים יותר בשושנת הרוחות ובמרחקים: "עוד 100 מטר פנה מערבה, המשך 200 מטרים ופנה צפונה". האסטרטגיה של הגברים תלויה פחות בנקודת ההתחלה ובסימני דרך ולכן היא גמישה יותר, יעילה יותר ומהירה יותר מזו של הנשים.

כלל הנראה הורמון המין הזכרי טסטוסטרון קשור להבדלים בתפיסה המרחבית של גברים ונשים. נשים שנחשפו ברחם לרמה גבוהה של טסטוסטרון, למשל בגלל היפרפלזיה מולדת של האדרנל או מאחר שיש להן אח תאום זכר, מצליחות יותר מנשים אחרות במבחנים שונים של תפיסה מרחבית. כמו כן, יכולת הסיבוב המנטלי של גברים טרנסקסואלים (נקבה-לזכר) השתפרה עם נטילת הטיפול ההורמונלי, שיפור שנותר אף מספר שבועות לאחר שהפסיקו לנטול טסטוסטרון.

דוגמאות למבחני סיבוב מנטלי שונים

מבחני סיבוב מנטלי. איור: Jennifer Oneske, Public Domain.

במחקר קטן, שפורסם במגזין Behavioural Brain Research, בדקו קרל פינצקה (Pintzka) ועמיתיו מאוניברסיטת נורווגיה למדע וטכנולוגיה האם תוספת חד פעמית של טסטוסטרון תשפר את יכולת הניווט של נשים. במחקר השתתפו 42 נשים צעירות, ימניות, שנוטלות גלולות למניעת היריון. החוקרים הורו למשתתפות להפסיק לנטול את הגלולות מספר ימים לפני תחילת הניסוי. באופן זה הם סנכרנו את המחזור של המשתתפות לשלב שבו רמת הורמוני המין בגופן נמוכה, ולכן צפוי כי השפעתה של תוספת חיצונית של טסטוסטרון תהייה מקסימלית.

לאחר שבדקו כי אף משתתפת לא בהיריון חילקו החוקרים את המשתתפות לשתי קבוצות שוות בגודלן. 21 הנשים בקבוצה אחת קיבלו טיפות של טסטוסטרון מתחת ללשון ו-21 הנשים בקבוצה השנייה, קבוצת הביקורת, קיבלו טיפות של חומר דמה – פלסבו – מתחת ללשון. המחקר נערך בסמיוּת כפולה, כך שגם הנבדקות וגם החוקרים לא ידעו מי מהקבוצות קיבלה איזה חומר ומהי קבוצת הביקורת עד לאחר סיום איסוף התוצאות וניתוחן.

יכולת הניווט של המשתתפות נבדקה בסביבה וירטואלית. כל משתתפת צוידה במשקפי תלת ממד ובג'ויסטיק והתבקשה למצוא את דרכה בבניין משרדים ממוחשב וכן לבצע מטלות שונות במרחב הוירטואלי (כגון: "מצאי את האיש האדום"). בשעת הניווט נסרקה פעילות מוחן של המשתתפות באמצעות דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI). נוסף ליכולת הניווט, החוקרים בדקו את יכולת הסיבוב המנטלי של המשתתפות.

הנשים שקיבלו טסטוסטרון היו טובות יותר במבחני סיבוב מנטלי ממשתתפות שקיבלו פלסבו. הן גם היו טובות יותר בזיהוי כיוונים בסביבה הוירטואלית והפעילות המוחית שלהן בזמן ניווט דמתה יותר לפעילות המוחית של גברים בשעת ניווט, וכללה פעילות מוגברת בהיפוקמפוס. ההיפוקמפוסים, הממוקמים באונות הרקתיות במוח, מעורבים בסוגים מסוימים של זכרונות ובניווט במרחב.

למרות כל זאת, לא נמצא הבדל ביכולות הניווט של שתי קבוצות הנשים. פינצקה ועמיתיו משערים כי על אף שהייצוג הסביבתי של הכיוונים השונים היה טוב יותר בנשים שקיבלו טסטוסטרון הן לא ידעו כיצד לנצל זאת בשעת הניווט. ניווט הוא יכולת נלמדת ומורכבת, וככל הנראה הנשים המשיכו לנווט באמצעות השיטות והסימנים אליהם היו רגילות, ללא הטמעה של המידע החדש. (יהיה מעניין לבדוק האם חשיפת גברים להורמון מין נקבי תקטין את המידע הזמין להם לניווט ותשפיע לרעה על יכולת התמצאותם במרחב.)

המחקר הנוכחי עוסק אמנם ביכולות ניווט, אך על פי ההודעה לעיתונות בנוגע למחקר פינצקה מקווה כי הבנת ההבדלים בין אסטרטגיות הניווט השונות של גברים ונשים והבנת אזורי המוח המעורבים בכך, יוכלו לעזור בהבנת התפתחות מחלת אלצהיימר ובמציאת דרכים להתמודד עמה עבור מי שכבר נפגעו מהמחלה. אחרי הכל, אבדן חוש הכיוון הוא אחד הסימפטומים הראשונים של מחלת אלצהיימר. לדברי פינצקה אנו יודעים כי מחלת אלצהיימר תוקפת פי שניים יותר נשים מגברים ולכן סביר להניח כי משהו מגן על הגברים או מזיק לנשים. לדעתו, כמו במקרה של יכולות הניווט, המשהו הזה קשור להורמוני מין.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי:

Pintzka, C. W., Evensmoen, H. R., Lehn, H. & Håberg, A. K. Changes in spatial cognition and brain activity after a single dose of testosterone in healthy women. Behav. Brain. Res. 298, 78-90 (2016). doi: 10.1016/j.bbr.2015.10.056

ההודעה לעיתונות (שעוסקת גם בתזה של פינצקה וגם במחקר הנוכחי).

ידיעה המבוסס על רשומה זו תפורסם במגזין גליליאו.

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: