Tag Archive | טריפה

הפעלה חשמלית

הצלופח החשמלי מכריח את טרפו לחשוף את מיקומו "בשלט רחוק"

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

צלופח חשמלי וטרפו

צלופח חשמלי וטרפו. צילום: © Kenneth Catania.

מה יעשה דג קטן כשהוא רואה דג גדול מתקרב אליו? ינסה לברוח, מן הסתם, ואולי יתחבא בין סלעים בקרקעית הים, ישב שם בשקט ולא יזוז עד שהסכנה תחלוף. זו אסטרטגיה טובה נגד רוב הדגים, אבל לא נגד כולם. ישנו דג אחד המסוגל לשלוט מרחוק בדגים אחרים. הוא מסוגל לגרום להם לזוז נגד רצונם, וכך לחשוף את מיקומם.
קראו עוד

מודעות פרסומת

מצפן לשועלים

חוקרים מציעים ששועלים משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ בשעת ציד

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אם אתם נוהגים לצפות בסרטי טבע, ייתכן שראיתם את הסצנה המרשימה הזו: שועל אדמדם פוסע בשדה מכוסה שלג, מטה את ראשו ימינה ושמאלה, ואז נעצר וקופץ פתאום בתנועה מסוגננת לתוך השלג, ראשו לפנים. כשהוא יוצא מבצבצת מפיו הסיבה לתרגיל האקרובטי הזה – עכבר חסר מזל.

איך מצליח השועל לקבוע בדיוק כזה את המקום שבו נמצא העכבר? ברור כי חוש השמע משחק כאן תפקיד נכבד, אך מאמר שפורסם במגזין Biology Letters מציע כי השועלים נעזרים גם ב"חוש שישי" – היכולת לכוון את עצמם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ.
קראו עוד

לך אל הנמלה עכביש

עכביש קפצן מתגונן מפני עכביש טורף – על ידי מגורים בסמוך לנמלה טורפת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עכביש יורקן מתכונן לאכילת עכביש פינטלה

יורקן מתכונן לאכילת פינטלה. צילום: courtesy of Ximena Nelson & Robert Jackson.

אין מה לקנא בעכביש הקפצן פינטלה פיאטנסיס (Phintella piatensis). כרוב העכבישים ממשפחת הקופצניים גם פינטלה הוא עכביש קטן וחמוד למראה, שאינו טווה רשתות אלא מתגורר בקן עשוי קוּרים הדומה לגולם של פרפר. אך לפינטלה יש בעיה המיוחדת לו: הוא נאלץ להתמודד עם שני מיני טורפים עיקריים, כל אחד מהם נראה מאיים ומסוכן יותר מהאחר.
קראו עוד

נמאס מכל הזבל הזה…

חיפושית הזבל ורב-הרגל

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל

חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל. צילום: Trond Larsen.

חיפושיות הזבל חיות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. כפי ששמן מרמז, הן מפורסמות בכך שהן ניזונות מגללים – מזבל. הזבל ממנו הן ניזונות, בעיקר גללים של אוכלי עשב, עשיר בחיידקים ומספק להן את כל וחומרי המזון להם הן זקוקות. חלק מחיפושיות הזבל חופרות מתחת לזבל או מתחפרות וחיות בתוכו, אך הידועות ביותר מקרבן הן אותן חיפושיות, כדוגמת זִבלית פרעה (ה"חרפושית" של מצרים העתיקה), המכדררות את הזבל לכדורים גדולים ומגלגלות אותם בקו ישר, הרחק מהחיפושיות האחרות.
קראו עוד

הדרבן הקטלן

דרבן צפון-אפריקאי

דרבן צפון-אפריקאי. צילום: Drew Avery, CC-BY.

הדָּרְבָּן הוא מכרסם גדול שגופו וזנבו מכוסים דָּרְבוֹנוֹת – קוצים – חדים, ארוכים וקשיחים שצבעם שחור ולבן. הוא אוכל-צמחים, אף כי ינשנש מדי פעם חרק או בעל חיים קטן אחר. מאחר שהדרבן גדול למדי ורגליו קצרות קשה לו לחמוק במקרה שיתקל בסכנה בשעת חיפושיו אחר מזון. במקום זאת, הוא סומך על שריון הדרבונות שלו להגנה. הדרבונות, שהתפתחו משערות, עשויים להגיע לאורך של 40 סנטימטרים ומשמשים להרתעת טורפים. במקרה שטורף נפגע מדרבן הוא עלול למות מזיהומים או סיבוכים אחרים. מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Mammalia, חושף כי דרבנים לא משתמשים בדרבונותיהם רק להרתעת אויבים אלא גם משתמשים בהם כסכינים כדי להרוג את טורפיהם – הבא להורגך השכם להורגו.
קראו עוד

קצרצרים: הנחש ועץ הדעת

עכסן

עכסן. צילום: Tom Spinker, CC-BY-NC-ND.

בני אדם ופרימטים אחרים מומחים בזיהוי נחשים, כל צורה או תנועה נחשית בשדה הראיה שלנו גורמת לנו לזנק בדריכות. יתכן כי יכולת זיהוי זו התפתחה במהלך האבולוציה של הפרימטים. נחשים צדו את הפרימטים ואת אבותיהם, והרגו אותם בחניקה ועם התפתחות הארס – גם בהכשה. לכן, סיכוייו של פרימט בעל ראיה טובה, המסוגל לזהות נחשים במהירות, לשרוד ולהעמיד צאצאים היו גבוהים משל פרימט פחות דרוך. וכך, על פי לין איזבל (Isbell) מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, הברירה הטבעית הובילה לפרימטים שנוטים לפחד מנחשים ושהמוח שלהם מזהה את נוכחות הזוחלים בקלות.

מחקר של איזבל ועמיתיה, שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS, מספק עדויות תומכות להשערה שלה. החוקרים שתלו אלקטרודות בנוירונים (תאי עצב) של קופי מקוק יפני (Macaca fuscata) באזור הכּר (Pulvinar) בתלמוס, אזור הקשור לניתוח מידע המועבר מהעיניים והפניית תשומת לב למראות מאיימים. אזור זה גדול במיוחד אצל פרימטים, לעומת חיות אחרות. איזבל ועמיתיה הראו לקופים, שגדלו בשבי ולכן ככל הנראה לא ראו נחש מימיהם, תמונות של נחשים, של קופים עם הבעות פנים מאיימות, של ידיים ושל צורות גיאומטריות ומדדו את תגובת הנוירונים. התגובה החזקה והמהירה ביותר, ובמספר רב יותר של נוירונים נמדדה כשקופי המקוק ראו תמונות של נחשים.

על פי החוקרים זיהוי אזור מוחי המתמחה בנחשים מאשש את ההשערה כי נחשים השפיעו על האבולוציה של הפרימטים בכלל, ושל מוח הפרימטים בפרט. אך חוקרים אחרים מזהירים כי עוד מוקדם לקפוץ למסקנות. ניסוי יחיד בקופי מקוק לא מספיק כדי להסיק מסקנות על פרימטים אחרים ובטח לא על אבותינו הקדומים. כמו כן יתכן כי האזור שהתגלה אחראי על תגובת פחד כללית – אחרי הכל בני אדם מגיבים במהירות זהה לסכנה מנחש, מאקדח או ממכונית נוסעת ואין ספק שהתגובה לשניים האחרים לא הופיעה בזכות ברירה טבעית.
קראו עוד

מהיר וקטלני

הטורף המהיר בעולם הוא דווקא צמח מים עדין למראה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

המילים "תנועה מהירה" עשויות להעלות על הדעת את מעוף הנץ, או ריצה של ברדלס – מה שבטוח, הן אינן מתקשרות ל…צמחים. אך צמח הנֹאדיד, כך מתברר ממאמר שפורסם בכתב-העת Proceeding of the Royal Society B, מסוגל לתנועה כה מהירה, עד שבמשך עשרות שנים החוקרים לא הצליחו להבין כיצד בדיוק היא מבוצעת. רק בעזרת טכנולוגיה של המאה ה-21 הצליחה קבוצת חוקרים, בראשותו של פיליפה מרמוטנט (Marmottant) מאוניברסיטת גרנובל בצרפת, להאט את התנועה מספיק בשביל להבחין בכל פרטיה.

קראו עוד

%d בלוגרים אהבו את זה: