קצרצרים: הנחש ועץ הדעת

עכסן

עכסן. צילום: Tom Spinker, CC-BY-NC-ND.

בני אדם ופרימטים אחרים מומחים בזיהוי נחשים, כל צורה או תנועה נחשית בשדה הראיה שלנו גורמת לנו לזנק בדריכות. יתכן כי יכולת זיהוי זו התפתחה במהלך האבולוציה של הפרימטים. נחשים צדו את הפרימטים ואת אבותיהם, והרגו אותם בחניקה ועם התפתחות הארס – גם בהכשה. לכן, סיכוייו של פרימט בעל ראיה טובה, המסוגל לזהות נחשים במהירות, לשרוד ולהעמיד צאצאים היו גבוהים משל פרימט פחות דרוך. וכך, על פי לין איזבל (Isbell) מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, הברירה הטבעית הובילה לפרימטים שנוטים לפחד מנחשים ושהמוח שלהם מזהה את נוכחות הזוחלים בקלות.

מחקר של איזבל ועמיתיה, שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS, מספק עדויות תומכות להשערה שלה. החוקרים שתלו אלקטרודות בנוירונים (תאי עצב) של קופי מקוק יפני (Macaca fuscata) באזור הכּר (Pulvinar) בתלמוס, אזור הקשור לניתוח מידע המועבר מהעיניים והפניית תשומת לב למראות מאיימים. אזור זה גדול במיוחד אצל פרימטים, לעומת חיות אחרות. איזבל ועמיתיה הראו לקופים, שגדלו בשבי ולכן ככל הנראה לא ראו נחש מימיהם, תמונות של נחשים, של קופים עם הבעות פנים מאיימות, של ידיים ושל צורות גיאומטריות ומדדו את תגובת הנוירונים. התגובה החזקה והמהירה ביותר, ובמספר רב יותר של נוירונים נמדדה כשקופי המקוק ראו תמונות של נחשים.

על פי החוקרים זיהוי אזור מוחי המתמחה בנחשים מאשש את ההשערה כי נחשים השפיעו על האבולוציה של הפרימטים בכלל, ושל מוח הפרימטים בפרט. אך חוקרים אחרים מזהירים כי עוד מוקדם לקפוץ למסקנות. ניסוי יחיד בקופי מקוק לא מספיק כדי להסיק מסקנות על פרימטים אחרים ובטח לא על אבותינו הקדומים. כמו כן יתכן כי האזור שהתגלה אחראי על תגובת פחד כללית – אחרי הכל בני אדם מגיבים במהירות זהה לסכנה מנחש, מאקדח או ממכונית נוסעת ואין ספק שהתגובה לשניים האחרים לא הופיעה בזכות ברירה טבעית.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי:

Le, Q. V. et al. Pulvinar neurons reveal neurobiological evidence of past selection for rapid detection of snakes. PNAS (2013). doi: 10.1073/pnas.1312648110

פרטים נוספים בבלוג Why Evolution is True

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , ,

3 responses to “קצרצרים: הנחש ועץ הדעת”

  1. dgilad says :

    ואני סקרן לגבי הדחיה הדי אינסטינקטיבית של אנשים מג'וקים (תיקנים). כבר מזמן העליתי לעצמי את ההשערה שמשהו בצורת התנועה שלהם – התזזיתית, המתפרצת, הבלתי צפויה, המהירה – תורם לתחושת הרתיעה מהם, צורת תנועה שדומה גם לריצות עכברים – עוד חיה שידועה לשימצה ביחס כלפיה.
    האם אתה מכיר מחקרים בנושא?

    • Yonat says :

      כמו שאמרת, במקרה של ג'וקים ועכברים התחושה היא פחות של פחד, ויותר של רתיעה וגועל. תחושת הגועל היא דבר מאוד מעניין, מבחינה אבולוציונית. אחת התיאוריות, שלמיטב ידיעתי היא המובילה היום, היא שאנשים נגעלים מדברים שיכולים להעביר מחלות (הפרשות, אוכל מקולקל, וגם בעלי חיים שיכולים להעביר מחלות). לכן אני משערת שהרתיעה היא כלפי בעל החיים, והקישור לצורת התנועה נעשה אח"כ. אני מצרפת לינק למחקר שמראה שרגש הגועל הוא אוניברסלי אצל בני האדם, ומקושר בכל התרבויות לגורמי מחלות. לא ברור מתי התחושה הזו התפתחה, ועד כמה אנחנו חולקים אותה עם פרימטים אחרים. לא נראה שקופים וקופי אדם נרתעים מחרקים – רבים מהם אוכלים אותם. לעומת זאת, בניגוד לאמונה הנפוצה, קופים לא מתעסקים עם הצואה שלהם (אני לא בטוחה עד כמה אפשר להסיק מכך על תחושת גועל). הסטריאוטיפ של הקופים שזורקים חרא מגיע מגני חיות של העבר שבהם הקופים היו מתוסכלים והדבר היחיד שהיה להם כדי להוציא את התסכול היה החרא של עצמם.

      http://www.hygienecentral.org.uk/pdf/CurtisBiran.pdf

  2. שלומי says :

    אני לא בטוח שהמוח שלי מגיב באותה מהירות לאקדח ונחש..
    בפעם היחידה בה ראיתי נחש לא בשבי, זו הייתה תנועה קלה בעשב לצדי, ששיגרה אותי לריצת 100 מטר אולימפית..
    אמא שלי (שהייתי מטפלת בנחשים בצעירותה) זיהתה אותו, וצחקה על התגובה שלי כי זה זעמן שחור והוא לא ארסי…

    אני מתקשה להאמין שהייתי מגיב כך לאקדח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: