תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות

פרומונים שמפרישה מלכת הדבורים מונעים מפועלות ללמוד לקשר בין המלכה לבין חוויה שלילית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

כאן טמון סוד האושר האנושי והמידות הטובות – עליך לאהוב את מה שמוטל עליך לעשות.
זו מטרתה של כל התניה: לגרום לכך שאנשים יאהבו את ייעודם החברתי הבלתי נמנע .

— אלדוס האקסלי. עולם חדש מופלא. תרגום: מאיר ויזלטיר. הוצאת זמורה ביתן, 1985.

במשטרים שבהם עבדים היוו את מרבית כח העבודה, נוגשי העבדים שמרו על סדר ועל צייתנות באמצעות מלקות שוט ובאמצעים אחרים. בכוורות הדבורים השוט הוא כימי – תערובת של חומרים המבטיחה, כמו ב"עולם חדש מופלא" של האקסלי, כי העבדים ימלאו את ייעודם החברתי: במקרה זה, על דבורי הכוורת לטפח את מלכתן ולטפל בה.

מלכות דבורי הדבש מפרישות פֶרומונים המשפיעים על הדבורים האחרות. פועלות צעירות נמשכות למלכה בהשפעת הפרומונים ומאכילות, מלקקות ומלטפות אותה. במהלך הטיפוח הפרומונים של המלכה עוברים לפועלות, וכאשר הן מתפזרות בכוורת – לכל המושבה. בין היתר, הפרומונים מונְעים גידול של מלכות חדשות ומונעים את התפתחות השחלות בפועלות. במחקר, שפורסם במגזין Science, הראו וַנינה ורגוז (Vergoz) ועמיתיה להמשיך לקרוא מלקת הדבורים

תאים ייחודיים בתולעת השטוחה פלנריה מסוגלים ליצור תולעת שלמה. התברר שהם תאי גזע בעלי פוטנציאל בלתי מוגבל, בדומה לתאי גזע עובּריים

נעם לויתן | גליליאו

בעלי חיים רבים מסוגלים לבנות מחדש חלקי גוף שנקטעו, תהליך הקרוי רֶגֶנֶרַציה (מילולית – יצירה מחדש). השממית, למשל, מסוגלת לצמח מחדש את זנבה לאחר שניתקה אותו, וסלמנדרה שאיבדה את גפיה תצמיח במהרה גפיים חדשות. אך ישנן חיות בעלות יכולת רגנרציה מרשימה ומעוררת פליאה אף יותר, היכולות לבנות מחדש חלקים נכבדים מגופן. אחת מחיות אלו היא הפְּלָנַריה, תולעת שטוחה החיה במים מתוקים (אם כי יש מינים ימיים). אורכה נמדד במילימטרים והיא משמשת חיית מעבדה כבר למעלה ממאה שנים. כאשר, כדברי מלכת הלבבות, עורפים את ראשה של הפלנריה, הוא יצמח מחדש בתוך פחות משבוע, ואם מבתרים את גופה לכמה חלקים כל חלק יתחדש ויתפתח לפלנריה שלמה.
להמשיך לקרוא התולעת העולה מן האפר

הולי דנסוורת' | The Mermaid's Tale

אנשים אינם מתנגדים לאבולוציה, נרתעים ממנה או מבקשים ללמד בריאתנות במקביל ("ללמד את המחלוקת") רק מאחר שהם נאחזים בהסברים על-טבעיים המאפשרים להם להרגיש שייכוּת לשבט. תרבות היא אמנם עוצמתית למדי, אך ההתנגדות נובעת מסיבות מורכבות יותר מאשר אמונה עיקשת בעל-טבעי כפי שהוא מפורש ומוצג בכתובים עתיקים.

לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור שאינה מוגבלת לבריאתנות פונדמנטליסטית, אלא מתפרשׂת מעבר לכך. גם אנשים משכילים, בעלי ראש פתוח ושאינם פונדמנטליסטים לא רואים אותה בעין יפה! רשמתי כאן מספר רעיונות למה זה כך…

להמשיך לקרוא לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור

נוצות צבעוניות של תוכים עמידות יותר בפני חיידקים המעכלים אותן

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

ציפורים רבות מושכות את עינינו בשלל הצבעים של כסות הנוצות שעל גופן. הצבעים הבוהקים משמשים לתקשורת בין הציפורים ולרוב מבדילים בין זכרים ונקבות ובין צעירים לבוגרים. במרבית העופות מקור הצבעים האדומים, הכתומים והצהובים הוא בפיגמנטים המצויים במזונם ומכונים קָרוֹטֶנוֹאידים. עקב כך מעטה הנוצות הרבגוני מאפשר לזכרים הניזונים היטב להפגין לא רק כמה הם מרהיבים, אלא עד כמה הם בריאים וכשירים. דוגמה מפורסמת להשפעת המזון על צבע הנוצות היא הפלמינגו שבשבי צבעו לבן, לרוב, אך בטבע צבעו ורוד בוהק בזכות פירוק של בטא-קרוטן המצוי בסרטנים ובאצות שהפלמינגו אוכל.
להמשיך לקרוא צבעי איכות

שינוי באיבר הרחה גורם לעכברות להתנהג כעכברים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זכרים ונקבות מתנהגים באופן שונה אלה מאלה, בעיקר בהקשר של התנהגות מינית וחברתית. טלי קמחי (Kimchi) ועמיתיה מאוניברסיטת הרווארד הראו כי די בשינוי בגן יחיד כדי לגרום לעכברות חסודות לשנות את התנהגותן לזו של זכרים רודפי מין.
להמשיך לקרוא עכבר/ה

הזכרים של דגי האבובון נכנסים להיריון, ויכולים להחליט עד כמה שווה להם להשקיע בעוברים

יונת אשחר ונעם לויתן | גלילאו

לא נעים להודות, אך עולם החי הוא שוביניסטי למדי. ברוב המוחלט של בעלי החיים, אם ההורים דואגים באופן כלשהו לצאצאיהם – ולא פשוט מטילים את ביציהם ומסתלקים – הרי שמלאכת הטיפול נופלת קודם כל על האֵם. נכון, ישנם מינים שבהם הזכרים הם הורים מסורים – במינים רבים של ציפורים האבות שומרים על הקן ומאכילים את הגוזלים, ויש גם יונקים שנוהגים כך. אך כמעט תמיד מדובר בשיתוף פעולה: האב והאם מגדלים יחדיו את צאצאיהם. מינים שבהם האב הוא ההורה המטפל היחיד נדירים מאוד, אך קיימים. המקרה המפורסם ביותר, ובוודאי הקיצוני ביותר, הוא זה של סוסוני הים וקרוביהם: סוסוני האצה והאבובונים. במינים אלו, הנקבה מטילה את ביציה לתוך שק עור מיוחד על גופו של הזכר, ושם הן להמשיך לקרוא מצטער, גברתי, הביצים שלך לא חשובות מספיק

ליצור חד תאי החי במים מתוקים יש שבעה מינים הנקבעים באקראי

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

יצורים רבים נחלקים לשני זוויגים (מינים): זכר ונקבה. לעתים מאפייני הזוויגים מופיעים על פרט יחיד, כמו בחלק מהצמחים והרכיכות, ולעתים על פרטים נפרדים, כמו אצלנו בני האדם. אורגניזמים בעלי שני זוויגים יכולים להתרבות ברבייה זוויגית רק באמצעות סקס עם הזוויג הנגדי. אישה למשל, אינה מסוגלת להביא צאצאים לעולם בלי שגבר יהיה מעורב בעניין, ולהפך; ואם להסתדר עם שני זוויגים זה לעתים מורכב ומסובך, מה תאמר הריסנית (Tetrahymena thermophila), שלה שבעה זוויגים?
להמשיך לקרוא שבעת המינים של הריסנית

ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על נטייה הומוסקסואלית. בהנחה כי גברים הומוסקסואלים מביאים פחות ילדים – כיצד נטייה זו ממשיכה להתקיים?

על פי תיאוריית האבולוציה, פרט המתאים לסביבתו שורד ומעמיד צאצאים וכך מעביר את הגנים שלו הלאה. לאור זאת, דומה שקשה להסביר תכונה כגון הומוסקסואליות, המוכרת בקרב בעלי-חיים רבים – תמנונים, אווזים, בני אדם, איילים ועוד. כיצד ייתכן כי הומוסקסואלים – שסביר כי יביאו לעולם פחות צאצאים, אם בכלל, ממקביליהם ההטרוסקסואלים – קיימים? הרי צפוי כי תכונה המונעת העמדת צאצאים תיעלם מהאוכלוסייה במהלך הברירה הטבעית. במחקר שפורסם בכתב-העת המקוון PLOS ONE, הציעו אנדראה קאמפריו צ'אני (Camperio Ciani) ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה שבאיטליה מודל שנועד לענות על שאלה זו.
להמשיך לקרוא גאווה משפחתית