מי נתן לסוכּי בינה?

האם זכרי ציפור הסוכי משתמשים באשליה אופטית כדי להיראות גדולים ומרשימים יותר?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זכר סוכי בפתח סוכתו.

זכר סוכי בפתח סוכתו. צילום: sunphlo, CC-BY-NC-ND.

הסוּכּי היא ציפור שיר החיה באוסטרליה ובפפואה גיניאה החדשה. מצגי החיזור של זכרי הסוכי הם מהמרשימים ביותר בעולם החי. לא מדובר בציפורים גדולות או צבעוניות במיוחד, ואין להן ריקוד אופייני מלהיב או שירה מיוחדת. לא, כאשר זכר הסוכי מנסה להשיג לעצמו שידוך, הוא מסתמך על תכונה אחת לחלוטין: כישרון הבנייה והקישוט שלו. ציפורים אלו בונות מבנים מיוחדים שכל תכליתם היא להרשים את הנקבות. המבנים יכולים להיות בצורת סוכה (מכאן השם) או מעין שׂדֵרָה נטולת-גג, והם מסתיימים בחצר מקושטת, מרוצפת באבנים ובפריטים צבעוניים שונים, שבה הזכר מפגין את מצגי החיזור שלו. לכל אחד ממיני הסוכי מבנה המאפיין אותו, ונראה כי הנקבות מעדיפות להזדווג עם הזכרים שהקימו את המבנה המעוצב והמקושט ביותר.

ג'ון אנדלר (Endler) ועמיתים מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה חקרו מין אחד של סוכי (Chlamydera nuchalis), הבונים שדרה פתוחה. במאמר שהתפרסם ב-2010 בכתב-העת Current Biology, חשפו החוקרים ממצא מעניין בקשר לחצר המרוצפת בקצה השדרה. הזכרים בונים את החצר מאבנים, עצמות וקונכיות, כולן בצבע לבן-אפרפר, שעליהן הם מניחים עצמים צבעוניים. בשתי אוכלוסיות שונות שאותן חקרו הבחינו אנדלר ועמיתיו כי העצמים הלבנים אינם מסודרים באקראי, אלא שהעצמים הקטנים ביותר הונחו ממש ליד השדרה, והם הלכו וגדלו ככל שהתרחקו ממנה. הדבר היה נכון לגבי כל הזכרים באוכלוסייה.

מדוע הם עושים זאת? קשה מאוד לענות על שאלה כזו, מאחר שלמרבה הצער אי אפשר לשאול אותם. אך אפשר להתחיל בשאלה פשוטה יותר: האם זה בכלל מכוון? כדי לבדוק זאת, הפכו החוקרים את הסדר ב-15 חצרות, ושמו את האבנים הגדולות יותר ליד השדרה. בתוך שלושה ימים החזירו רוב הציפורים את החצר שלהם למצבה המקורי. בתוך שבועיים חזרו כל החצרות לסידור מקטן-לגדול. החוקרים הסיקו שהסידור הזה אכן משמעותי ומכוון.

השאלה הבאה היתה: איך הסידור משפיע על מה שרואה הנקבה? במהלך מצגי החיזור, הנקבה עומדת בצדה השני של השדרה ומתבוננת בזכר העומד בחצר המרוצפת. הסידור המיוחד של האבנים גורם לאשליה אופטית המכונה פרספקטיבה כפויה (forced perspective) – החצר נראית קטנה יותר מכפי שהיא באמת, ובעלת ריצוף אחיד יותר. מדוע שהזכרים ירצו ליצור אשליה אופטית כזו? שוב, בלתי אפשרי להיכנס למוחו של הסוכי ולדעת מדוע הוא עושה זאת, אך אפשר לשער: למשל, ייתכן שכאשר הזכר מבצע את מצגי החיזור שלו, הוא נראה גדול ובולט יותר על רקע החצר ה"מוקטנת".

עדכון: לורה קלי (Kelley) ואנדלר הראו, במחקר שפורסם ב-Science בשנת 2012, כי הזכר שיוצר את האשליה המוצלחת ביותר זוכה בנקבות. החוקרים גילו כי ככל שריצוף החצר מסודר מקטן-לגדול בצורה טובה יותר נוצרת פרספקטיבה כפויה עוצמתית יותר. זכרים שהצליחו לסדר את הריצוף ליצירת האשליה הטובה ביותר הם אלו שזכו להזדווג בהצלחה ולעיתים קרובות יותר מהזכרים הפחות מסודרים.
סוכת סוכי.

סוכת סוכי. צילום: Natalie Tapson, CC-BY-NC-SA.

לבסוף, האם זכרי הסוכי בונים את החצר בצורה כזו במחשבה תחילה, והאם הם מבינים מה הם עושים, או פשוט נשמעים לאינסטינקט כלשהו, המכתיב את אופן הסידור של האבנים? כאשר אנו מסתכלים על המבנים הארכיטקטוניים המופלאים שבונות דבורים, או על קִני הטרמיטים שמחזיקים מעמד מאות שנים, ההנחה המקובלת היא שהחרקים אינם מתכננים את יצירותיהם במודע אלא פועלים לפי "הוראות" המחווטות במוחם על-ידי הגנים. אך באשר לציפורי הסוכי, הדבר אינו כה ברור. הסוכיים (Ptilonorhynchidae) הם משפחה של ציפורי שיר שקרובה למשפחת העורביים (Corvidae), שחבריה ידועים בחוכמתם וביכולתם לפתור בעיות, גם כאלו הדורשות שימוש בכלים. לדוגמה, כאשר חוקרים נתנו לעורבים תיל מתכת, הם יצרו ממנו צורת וו והשתמשו בו כדי להוציא אוכל מתוך שפופרת. אם אכן זכרי הסוכי יוצרים את האשליה אופטית במתכוון ובמודע, ייתכן שהם גילו את סודות הפרספקטיבה לפני בני האדם, ששכללו אותם עד תום רק בתקופת הרנסנס.

למרבה הצער, אין במחקר הנוכחי תשובה לשאלה אחרונה זו, שהיא אולי המעניינת מכולן. יידרשו מחקרים נוספים, ויצירתיים במיוחד כדי לענות עליה, ולבדוק עד לאן מגיעה האינטליגנציה של קבוצת הציפורים החכמה והאמנותית הזו.

לקריאה נוספת

המאמרים המקוריים:

Endler, J. A., Endler, L. C. & Doerr, N. R. Great bowerbirds create theaters with forced perspective when seen by their audience. Curr. Biol. 20, 1679-1684 (2010). doi: 10.1016/j.cub.2010.08.033

Kelley, L. A. & Endler, J. A. Illusions promote mating success in great bowerbirds. Science 335, 335-338 (2012). doi: 10.1126/science.1212443 [PDF]

הכתבה המקורית התפרסמה במגזין גליליאו גיליון 147, נובמבר 2012

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , ,

One response to “מי נתן לסוכּי בינה?”

  1. motior says :

    מרשים מאוד!
    תודה על הרשומה המעניינת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: