הקוף שקרא זאב

האם קופים מסוגלים לשקר?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

קוף קפוצ'ין בברזיל. צילום: Kenny Ross, CC-BY-SA.

בעלי-חיים חברתיים רבים נוהגים להשמיע קריאות אזהרה כאשר הם מבחינים בטורף, דבר המניע את חבריהם לקבוצה לברוח ולהסתתר. תיאוריות רבות מתייחסות לקריאות האזהרה ומתמודדות עם השאלה האם הן מקנות יתרון כלשהו לפרטים המשמיעים אותן. והנה, ברנדון וילר (Wheeler) מאוניברסיטת סטוני-ברוק שבארצות הברית העלה שאלה שונה לגמרי: האם בעלי-חיים משתמשים בקריאות אזהרה כשיטת רמייה?

במאמר שפורסם במגזין Proceedings of the Royal Society B חקרו וילר וצוותו קבוצה של קופי קפוצ'ין (Sapajus nigritus), הידועים במנהגם להשמיע קריאות אזהרה בתגובה לנוכחות טורף. הניסוי נעשה בקבוצה החיה ביערות ארגנטינה, החוקרים הציבו שש פלטפורמות בצמרות העצים, שם פיזרו פירות כדי לצפות בהתנהגותם של הקופים בזמן ההאכלה. כאשר מתקרב טורף לאזור ההאכלה, הקופים, כמובן, מתפזרים. והנה, אם קוף יעמיד פנים שהוא מבחין בטורף כזה וישמיע קריאות אזהרה, הוא יוכל ליהנות מהאוכל שנשאר מאחור, ללא תחרות.

בשביל לקבוע שקופים אכן "מרמים" בצורה כזו, לא די בתיעוד של קופים המשמיעים קריאות אזהרה גם כאשר אין טורף באזור: יש להראות כי הם עושים זאת על מנת להשיג את האוכל. וילר מציין ארבע הנחות שיתקיימו אם זה אכן המצב:

קופים ממעמד נמוך ייטו להשמיע יותר קריאות-שווא בהשוואה לקופים ממעמד גבוה מהם, שיוכלו בקלות להשיג את המזון בכוח המעמד והזרוע, ולא יזדקקו לאמצעים אחרים.
הקופים ישמיעו יותר קריאות כאשר המזון ירוכז כולו על פלטפורמה אחת ולא יפוזר על כל שש הפלטפורמות, שכן כאשר המזון מפוזר קל יותר גם לקופים הנחותים להשיג את חלקם. כאשר המזון מרוכז קוף אחד או שניים – הקופים הנמצאים בראש המדרג החברתי של הקבוצה – מסוגלים להשתלט על כולו.
יותר קריאות יושמעו כאשר יש מעט מזון בהשוואה למצב שבו יש הרבה מזון – מאותה סיבה.
קופים ישמיעו קריאות-שווא רק כאשר הם קרובים דיים לפלטפורמה שעליה מונח מזון, כך שיוכלו לנצל את הסתלקותם של הקופים האחרים מהאזור.

התצפית העלתה כי קריאות אזהרה ללא סיבה נראית לעין היו תופעה נפוצה למדי, וכי מתוך ארבע ההנחות, שלוש התבררו כנכונות: הקופים הנחותים יותר הרבו להשמיע קריאות כאלו, ועשו זאת בעיקר כאשר המזון היה מרוכז, וכאשר הם נמצאו קרוב אליו. עם זאת, לא היה הבדל משמעותי בקריאות כאשר המזון היה מועט או מרובה. החוקרים הסיקו כי הקופים אכן משתמשים בקריאות אזהרה על מנת להשיג מזון, וזה גם עבד: ב-40% מהפעמים קופי האלפא שהשתלטו על המזון ברחו, והקופים הנחותים הצליחו לגנוב כמה חתיכות פרי. האם פירוש הדבר כי הקופים אכן מרמים במודע – האם הם מבינים שהקריאות יגרמו לחבריהם להאמין שהם בסכנה, ולהפקיר את הפירות?

קפוצ'ין חורץ לשון. צילום: Kenny Ross, CC-BY-SA.

השאלה הזו נשמעת פשוטה, אבל מאחוריה עומדת שאלה כבדת משקל ומעוררת מחלוקות: האם בעלי חיים מסוגלים לשים את עצמם במקומם של פרטים אחרים בקבוצתם, לנחש מה פרטים אחרים ידעו ויחשבו במצבים שונים, ואפילו לחוש אמפתיה? אם קופי הקפוצ'ין במחקר זה השתמשו בקריאות האזהרה בכוונה מודעת לרמות, הדבר מעיד על הבנה של המצב התודעתי של קוף אחר, ועל ניסיון מודע לשנות מצב זה לתועלתם. קיים ויכוח מתמשך בין מדענים האם בעלי-חיים, ובעיקר אילו בעלי-חיים, מסוגלים לכך. ישנם דיווחים על מעשי מרמה אצל קופי-אדם וקופים, אך רובם אנקדוטות ולא פרי של מחקר שיטתי.

למרבה הצער, אף על פי שהמחקר מחזק את התיאוריה כי קופים מסוגלים לרמות במודע אין בו די כדי להוכיח אותה. וילר עצמו מציע במאמרו הסברים חלופיים: למשל, ייתכן שקופים ממעמד נחות שהשמיעו קריאות אזהרה במשך ההאכלה מסיבה כלשהי – אולי ראו או חשבו שראו סכנה אמיתית – קישרו את השמעת הקולות עם מזון זמין ולכן המשיכו בהתנהגות זו, מבלי להבין כיצד היא גורמת להסתלקותם של הקופים הדומיננטיים. ייתכן אפילו שהקריאות מעידות פשוט על מצוקה של קופים נחותים כאשר הם במגע קרוב עם קופים חזקים ושתלטנים יותר, כפי שקורה בהאכלות. מחקרים קודמים הראו כי לחץ ומצוקה אכן יכולים להביא להתנהגות כזו, ובמקרה זה, השגת המזון היא תופעה שלא תוכננה במודע. מחקר זה הראה בבירור את מעשה הרמאות של הקופים – אך כדי להבין אם יש בבסיסו כוונה מודעת, יהיה צורך במחקרים נוספים.

המאמר המקורי:

Wheeler, B. C. Monkeys crying wolf? Tufted capuchin monkeys use anti-predator calls to usurp resources from conspecifics. Proc. R. Soc. B 276, 3013-3018 (2009). doi: 10.1098/rspb.2009.0544