אם אתם עושים כושר (או סתם מסתובבים בתל-אביב בקיץ) אולי שמתם לב שלעתים הבגדים שלכם מצחינים ולעתים המצב לא כל כך נורא. אם לא שמתם לב לכך – שאלו את החברים שלכם. ההבדל בריחות קשור לבגדים שעל גופכם. בדים סינתטיים – בדי פוליאסטר – מריחים רע בהרבה מאשר בדי כותנה, ועל פי מחקר שהתפרסם לאחרונה ב- Applied and Environmental Microbiology, כל זאת בגלל חיידקים.
להמשיך לקרוא סיפורי בדים
נעם לויתן | גליליאו
עטלפים הם היונקים היחידים המסוגלים לעוף בכוחות עצמם, עובדה שתרמה ככל הנראה לכך שכחמישית ממיני היונקים הם עטלפים. התמרונים האוויריים שהעטלפים מבצעים במהלך מעופם, כגון שינויי כיוון פתאומיים או ריחוף במקום, מעוררי השתאות ומתעלים על יכולותיה של כל ציפור. הכנפיים המעניקות לעטלפים את היכולת לעוף ולבצע את כל הפעלולים האלו התפתחו מהיד, והן מורכבות מקרום תעופה המחבר בין האצבעות.
להמשיך לקרוא תמרונים מסמרי שיער
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
אם תצאו בלילה לטיול באי מדגסקר, ואם יהיה לכם הרבה מזל, אולי תוכלו לראות את אחד מבעלי החיים המוזרים ביותר החיים כיום. הוא נראה כמו הכלאה בין חולדה, סנאי וקוף: זנבו שעיר וסבוך, אזניו גדולות, שיניו הקדמיות בולטות וממשיכות לצמוח במשך כל חייו, כמו שיניהם של מכרסמים. עיניו מחזירות אור כעיני חתול ונראות תמיד כאילו הן עומדות לצאת מחוריהן.
הדבר המוזר ביותר בו (ואין ספק שמדובר בתחרות קשה…) הוא אצבעו האמצעית, שהיא ארוכה ודקה כל כך עד שהיא נראית כשלד מכוסה עור. בקרב תושבי מדגסקר נקשרו בשמו אגדות הרואות בו סימן מבשר רעות, ולא קשה להבין למה.
ליצור הזה קוראים איי-איי, ואנחנו דווקא חושבים שהוא חמוד.
להמשיך לקרוא אצבעו של האיי-איי
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
אם אתם נוהגים לצפות בסרטי טבע, ייתכן שראיתם את הסצנה המרשימה הזו: שועל אדמדם פוסע בשדה מכוסה שלג, מטה את ראשו ימינה ושמאלה, ואז נעצר וקופץ פתאום בתנועה מסוגננת לתוך השלג, ראשו לפנים. כשהוא יוצא מבצבצת מפיו הסיבה לתרגיל האקרובטי הזה – עכבר חסר מזל.
איך מצליח השועל לקבוע בדיוק כזה את המקום שבו נמצא העכבר? ברור כי חוש השמע משחק כאן תפקיד נכבד, אך מאמר שפורסם במגזין Biology Letters מציע כי השועלים נעזרים גם ב"חוש שישי" – היכולת לכוון את עצמם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ.
להמשיך לקרוא מצפן לשועלים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
עיוורון צבעים נפוץ מאוד בבני-אדם – כאחד מכל 12 גברים ואחת מ-230 נשים לוקים בתסמין זה. חוסר היכולת להבדיל בין אדום לירוק הוא הסוג הנפוץ ביותר, והוא נגרם על-ידי מוטציה באחד מצבעני הראייה – החלבונים האחראים לקליטת אור בתחום אורכי גל מסוים. חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר גן תקין המקודד יצירת צבען ראייה הקולט את אורכי הגל הארוכים ("האדומים") לעיניהם של שני קופי סנאי, שחסרים גן זה באופן טבעי. התאים בעיניהם של הקופים ביטאו את הגן – ומה שמפתיע יותר, הקופים היו מסוגלים לפענח את המידע ולראות צבעים שלא היו מסוגלים לראותם קודם.
להמשיך לקרוא להכניס עוד צבע לחיים
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
זרעונים ענקיים התפתחו בכמה קבוצות של בעלי חיים. במינים מסוימים של זבובי דרוזופילה (Drosophila, זבוב התסיסה), למשל, אפשר למצוא זרעוני ענק, כשהזרעונים הגדולים ביותר שייכים לזכרים מהמין D. bifurca. הזרעונים של זכרים אלה מגיעים לאורך של 58 מ"מ, פי 20 מאורכו של הזכר (!) ופי 1,100 מאורכו של זרעון אנושי. זרעונים אלו ארוזים בגוף הזכר, הקטן מהם, להמשיך לקרוא סרטן קטן, זרעון ענק
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
ההתנהגות המוזרה הזו נראית כאילו נוצרה בידי כוריאוגרף כדי ליצור סרטון יוטיוב ויראלי במיוחד: מכרסם קטן וחמוד למראה מתרומם לפתע על רגליו האחוריות, מניף את רגליו הקדמיות באוויר ומשחרר צווחה קצרה בקול גבוה. לפעמים, להגברת האפקט הקומי, הוא מאבד שיווי משקל ונופל על גבו. לעתים קרובות כמה מהם חוזרים על הפעולה אחד אחרי השני, בקצב מהיר:
ג'וזף, אחד הילדים בקומדיה "שוטר בגן הילדים", מצהיר כי "לבנים יש פין, לבנות יש נרתיק" – מידע אליו הוא נחשף בזכות אביו הגינקולוג. ואכן ג'וזף צודק. לחלק מבעלי החיים המתרבים בהפריה פנימית – כלומר שתאי הזרע והביצית שלהם נפגשים ומתלכדים בתוך גופה של הנקבה – יש פין. ועד היום אם פגשת פין יכולת להכריז בוודאות כי מולך עומד זכר, אך לא עוד. בחרקים מהסוג Neotrogla מיקום איברי המין התהפך: הנקבות הן אלו שיש להן פין בעוד שלזכרים יש מעין נרתיק.
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
את הסיפור הזה אפשר למצוא כמעט בכל ספר לימוד על אבולוציה: זהו הסיפור על עש הפלפל (עש נקוד, Biston betularia), שצבעו האפור בהיר-מנומר הסווה אותו בהצלחה כשהוא נח על עצי שַׁדָּר ("ליבנה") באנגליה מולדתו. במאה ה-19 החלו להופיע פרטים בעלי צבע כהה אחיד – ואלו היו לנפוצים יותר ויותר. השינוי בצבע יוחס לשינוי בצבעם של העצים: עקב המהפכה התעשייתית וזיהום האוויר שהתלווה אליה, הפכו הגזעים והענפים לשחורים, והעשים הבהירים בלטו למרחוק כשנחתו עליהם, כמו פרסומת לארוחת בוקר בעבור ציפורים. העשים השחורים שרדו טוב יותר וכך הגֶן לצבע שחור התפשט באוכלוסייה. רק להמשיך לקרוא עש ועשן
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
הנמטודה (תולעת נימית או תולעת עגולה) השקופה Caenorhabditis elegans חיה מתחת לפני הקרקע, באפלה, ולכן נראה כי אינה זקוקה ליכולת ראייה – ואמנם, כפי שהיינו מצפים, אין לה עיניים. עם זאת, מחקר שהתפרסם בכתב-העת Nature Neuroscience מגלה כי אף שהנמטודה חסרת עיניים, היא מסוגלת להבחין באור ולהימלט מפניו.
להמשיך לקרוא לראות את האור
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 