תגית: גליליאו

כרישים לימוניים צעירים לומדים זה מזה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אחת האמרות המפורסמות המיוחסות לאייזק ניוטון היא "אם ראיתי למרחוק, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים". ואם את זה אמר ניוטון, שהיה לא רק גאון אלא גם ידוע כאדם קשה, שמעולם לא התנדב לתת קרדיט לאחרים, מה נגיד אנחנו? בבירור, כמעט את כל מה שאנחנו יודעים למדנו מאחרים. ולא רק אנחנו: זה מכבר ידוע שבני האדם אינם היחידים שלומדים זה מזה. ממחקרים רבים התברר כי למידה חברתית קיימת בשוּרה של בעלי חיים, ולא רק פרימטים ובכלל יונקים, אלא גם עופות, דגים ואפילו חרקים. במחקר שפורסם במגזין המדעי Animal Cognition התבררה בפעם הראשונה למידה חברתית בסוג של חולייתנים שנחשבים כ"פרימטיביים" – דגי סחוס, וליתר דיוק, כרישים לימוניים.
להמשיך לקרוא כריש חברתי

זכרי אילנית אדומת עין מאיימים זה על זה על-ידי הרעדת ישבנם והענף עליו הם יושבים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

אילניות אדומות עין (Agalychnis callidryas, שפירושו "נימפת יער יפהפייה ובוהקת") חיות סמוך לבריכות ונהרות ביערות הגשם של מרכז אמריקה ומקסיקו. הן מעבירות את יומן במנוחה, כשהן צמודות לחלקם התחתון של עלי חופת היער, ואת הלילה בציד חרקים.

בלילות עונת החיזור, שהיא העונה הגשומה (מסוף מאי עד נובמבר), נשמעים ברחבי יערות הגשם קולות צקצוק (chack). קולות אלה הם קריאותיהם של זכרי אילנית אדומת עין המנסים לפתות את הנקבות לבוא אליהם. להמשיך לקרוא תזיזו ת'ישבן

נשיכות קטנות: ארסו של הערפד

נעם לויתן | גליליאו

ערפדים הם עטלפים הניזונים אך ורק מדם, בדומה ליצור האגדי שעל שמו הם נקראים. בניגוד לערפד האגדי המפורסם ביותר – הרוזן דרקולה – שמסופר כי התגורר בטירה באירופה, כל שלושת מיני עטלפי הערפד (המשתייכים לשלושה סוגים שונים) חיים במערות ובחללים אפלים אחרים במרכז אמריקה ובדרומה. בלילה, בחסות החשכה, הערפדים פורשים כנפיים ויוצאים לשחר למקור מזון, יונק או עוף השקועים בשינה. הם מאתרים את קורבנם באמצעות חושים מחודדים – ראייה מעולה, חוש ריח מפותח, שמיעה רגישה ואיכּון הד (Echolocation), המאפשר לעטלפים לזהות עצמים בסביבה על פי ההד החוזר מהם. לאחר שנמצא קורבן מתאים, הערפד נוחת לידו ורץ ומדלג לעברו על ארבעותיו. ערפדים הם העטלפים היחידים שמסוגלים לרוץ.

לאחר שהגיע לקורבן להמשיך לקרוא דם אמיתי

דגיגים שוחים אל הצל בעזרת חוכמת ההמונים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

הסתכלו על פולי השעועית שבתמונה. האם תוכלו להעריך כמה פולים יש בצנצנת? (אתם מוזמנים למלא את הערכתכם כאן). לא משנה מה המספר שתנחשו, יש סיכוי טוב שהוא יהיה נמוך או גבוה באופן משמעותי מהמספר הנכון. בני אדם פשוט אינם מוצלחים באופן מיוחד בהערכות כאלו. בעצם, זה לא מדויק: כל בן אדם בנפרד אינו מוצלח בכך במיוחד. אך מחקרים הראו שככל שמספר האנשים הנותנים הערכות עולה, הממוצע של כל ההערכות האלו מתקרב יותר ויותר למספר האמיתי! רוב האנשים טועים, נכון, אך הם טועים בכיוונים שונים (חלקם מנחשים נמוך מדי וחלקם גבוה מדי) וכך מתקזזות הטעויות. תופעה זו נקראת "חוכמת ההמון" (Crowd wisdom), והיא ידועה כבר מתחילת המאה הקודמת. מתברר שהיא קיימת לא רק אצל בני אדם. ממאמר שפורסם במגזין Science עולה שאצל להקות דגים נרשמה תופעה דומה, אם כי ככל הנראה מסיבה אחרת.
להמשיך לקרוא ניווט בשביל הזהב

איזו התנהגות ילדותית נצפתה אצל השימפנזה המצוי והבונובו ומהן ההשלכות לגביה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בעלי החיים הקרובים ביותר מבחינה אבולוציונית לאדם הם השימפנזה המצוי והבונובו. מינים אלו דומים למדי זה לזה ולמעשה עד לשנות העשרים של המאה הקודמת הם נחשבו כמין-ביולוגי אחד. ובכל זאת, יש ביניהם הבדלים – עדות לכ-2.5 מיליוני שנים של אבולוציה נפרדת, מאז נפרדו שתי השושלות. חוקרים רבים סבורים שמקצת מההבדלים נובעים משוני בהתפתחות הפרט – הבונובו מראים סימנים מסוימים של "פֶּדוֹמורפיזם", כלומר, שמירה על תכונות האופייניות לצעירים גם בבגרות. דוגמה לפדומורפיזם אפשר לראות בכמה גזעי כלבים, המראים בבגרותם את האף הפחוס והעיניים הגדולות האופייניים לגורים.

אצל הבונובו, הבוגרים שומרים על כמה להמשיך לקרוא תסמונת פיטר פן אצל קופי האדם

פרומונים שמפרישה מלכת הדבורים מונעים מפועלות ללמוד לקשר בין המלכה לבין חוויה שלילית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

כאן טמון סוד האושר האנושי והמידות הטובות – עליך לאהוב את מה שמוטל עליך לעשות.
זו מטרתה של כל התניה: לגרום לכך שאנשים יאהבו את ייעודם החברתי הבלתי נמנע .

— אלדוס האקסלי. עולם חדש מופלא. תרגום: מאיר ויזלטיר. הוצאת זמורה ביתן, 1985.

במשטרים שבהם עבדים היוו את מרבית כח העבודה, נוגשי העבדים שמרו על סדר ועל צייתנות באמצעות מלקות שוט ובאמצעים אחרים. בכוורות הדבורים השוט הוא כימי – תערובת של חומרים המבטיחה, כמו ב"עולם חדש מופלא" של האקסלי, כי העבדים ימלאו את ייעודם החברתי: במקרה זה, על דבורי הכוורת לטפח את מלכתן ולטפל בה.

מלכות דבורי הדבש מפרישות פֶרומונים המשפיעים על הדבורים האחרות. פועלות צעירות נמשכות למלכה בהשפעת הפרומונים ומאכילות, מלקקות ומלטפות אותה. במהלך הטיפוח הפרומונים של המלכה עוברים לפועלות, וכאשר הן מתפזרות בכוורת – לכל המושבה. בין היתר, הפרומונים מונְעים גידול של מלכות חדשות ומונעים את התפתחות השחלות בפועלות. במחקר, שפורסם במגזין Science, הראו וַנינה ורגוז (Vergoz) ועמיתיה להמשיך לקרוא מלקת הדבורים

תאים ייחודיים בתולעת השטוחה פלנריה מסוגלים ליצור תולעת שלמה. התברר שהם תאי גזע בעלי פוטנציאל בלתי מוגבל, בדומה לתאי גזע עובּריים

נעם לויתן | גליליאו

בעלי חיים רבים מסוגלים לבנות מחדש חלקי גוף שנקטעו, תהליך הקרוי רֶגֶנֶרַציה (מילולית – יצירה מחדש). השממית, למשל, מסוגלת לצמח מחדש את זנבה לאחר שניתקה אותו, וסלמנדרה שאיבדה את גפיה תצמיח במהרה גפיים חדשות. אך ישנן חיות בעלות יכולת רגנרציה מרשימה ומעוררת פליאה אף יותר, היכולות לבנות מחדש חלקים נכבדים מגופן. אחת מחיות אלו היא הפְּלָנַריה, תולעת שטוחה החיה במים מתוקים (אם כי יש מינים ימיים). אורכה נמדד במילימטרים והיא משמשת חיית מעבדה כבר למעלה ממאה שנים. כאשר, כדברי מלכת הלבבות, עורפים את ראשה של הפלנריה, הוא יצמח מחדש בתוך פחות משבוע, ואם מבתרים את גופה לכמה חלקים כל חלק יתחדש ויתפתח לפלנריה שלמה.
להמשיך לקרוא התולעת העולה מן האפר

נוצות צבעוניות של תוכים עמידות יותר בפני חיידקים המעכלים אותן

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

ציפורים רבות מושכות את עינינו בשלל הצבעים של כסות הנוצות שעל גופן. הצבעים הבוהקים משמשים לתקשורת בין הציפורים ולרוב מבדילים בין זכרים ונקבות ובין צעירים לבוגרים. במרבית העופות מקור הצבעים האדומים, הכתומים והצהובים הוא בפיגמנטים המצויים במזונם ומכונים קָרוֹטֶנוֹאידים. עקב כך מעטה הנוצות הרבגוני מאפשר לזכרים הניזונים היטב להפגין לא רק כמה הם מרהיבים, אלא עד כמה הם בריאים וכשירים. דוגמה מפורסמת להשפעת המזון על צבע הנוצות היא הפלמינגו שבשבי צבעו לבן, לרוב, אך בטבע צבעו ורוד בוהק בזכות פירוק של בטא-קרוטן המצוי בסרטנים ובאצות שהפלמינגו אוכל.
להמשיך לקרוא צבעי איכות