תגית: גליליאו

האם סימני חריטה בעצם מעידים על שימוש בכלי אבן לפני יותר משלושה מיליון שנה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

הסיפור הבא עוסק בשאלה מתי בדיוק, במהלך האבולוציה, הפכנו למי שאנחנו – ומה בעצם מגדיר אותנו: האנטומיה היחודית שלנו, שימוש בכלים, אכילת בשר? זהו גם סיפורה של מחלוקת מדעית, והשאלה: כמה עדויות אנחנו צריכים בשביל לשנות את התיאוריה שלנו?

הכל התחיל בינואר 2009. קבוצה של חוקרים מגרמניה, צרפת וארצות-הברית בראשותו של זרסנאי אלמסגד (Alemseged) סרקה את אזור דיקיקה (Dikika) באתיופיה בחיפוש אחר מאובנים. להמשיך לקרוא עצם המחלוקת

מחקר על האבולוציה של הרב-תאיות עורר הדים בבלוגים וברשתות החברתיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ויליאם רטקליף (Ratcliff) מאוניברסיטת מיניסוטה ישב יום אחד במשרדו של המנחה שלו, מייקל טרביסנו (Travisano), והשניים תהו איזה ניסוי יוכלו לערוך שישפוך אור על אחת השאלות הגדולות של מדעי החיים. "החלטנו שמוצא החיים (המעבר מחומר דומם לצורת החיים הראשונה) זה מסובך מדי", אמר רטקליף לקרל זימר (Zimmer), סופר וכתב לענייני מדע של ה"ניו-יורק טיימס", "ואז חשבנו – חוץ ממוצא החיים, מה יהיה הכי מגניב?"
להמשיך לקרוא לא טוב היות השמר לבדו

"סיפורי ככה זה": חוקרים מאוניברסיטת יוטה טוענים כי הפנים האנושיות התפתחו כדי לעמוד באגרופים וכי כף היד התפתחה ליצירת אגרוף יעיל. האם הם צודקים? ספוילר: לא

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

גולגולת האדם התפתחה במהלך האבולוציה כהגנה מפני אגרופים! טענה זו מוצגת במאמר סקירה של צמד חוקרים מאוניברסיטת יוטה בארצות הברית, דייוויד קרייר (Carrier) ומיכאל מורגן (Morgan), שפורסם בכתב העת Biological Reviews. המאמר, שהוצג על ידי מרבית כלי התקשורת ללא כל ביקורת (כרגיל), הוא המשך למחקר אחר של הצמד בו הם טענו כי כף היד האנושית התפתחה כך שתוכל לתת אגרופים בקלות ובלי להיפצע.

במחקר הראשון, על כף היד, החוקרים בחנו את מבנה היד של האדם המודרני מול ידי קופי-אדם אחרים. הם החליטו שמאחר שמבנה יד-האדם מאפשר לקפוץ אותה לאגרוף להמשיך לקרוא אגרוף לפנים [ידפרצוף]

העברה ישירה של מסורות התנהגותיות בקרב נמיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זה שנים ידוע כי תרבות – העברה של מסורות נלמדות מדור לדור ובין פרטים מאותו דור – אינה ייחודית לאדם. מחקרי שדה על פרימטים ולווייתנאים הראו כי לאוכלוסיות שונות יש רפרטואר שונה של התנהגויות, וניסויים בשבי הראו העברה של התנהגויות נלמדות בין פרטים. אחת הדוגמאות הנודעות ביותר היא מסורת נלמדת ומועברת של שטיפת בטטות במי ים על-ידי קופי מקוק יפני ("קופי שלג"). עם זאת, עדויות ישירות להעברת מסורות באוכלוסיות-בר עדיין נדירות.

והנה, מחקר שפורסם במגזין Current Biology מוסיף מידע חשוב בנושא. להמשיך לקרוא ביצת ההפתעה של הנמייה התרבותית

ריפוי גֶני אִפשר לקופים בוגרים, שהם עיוורי צבעים מלידתם, ראייה המבוססת על שלושה צבעים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עיוורון צבעים נפוץ מאוד בבני-אדם – כאחד מכל 12 גברים ואחת מ-230 נשים לוקים בתסמין זה. חוסר היכולת להבדיל בין אדום לירוק הוא הסוג הנפוץ ביותר, והוא נגרם על-ידי מוטציה באחד מצבעני הראייה – החלבונים האחראים לקליטת אור בתחום אורכי גל מסוים. חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר גן תקין המקודד יצירת צבען ראייה הקולט את אורכי הגל הארוכים ("האדומים") לעיניהם של שני קופי סנאי, שחסרים גן זה באופן טבעי. התאים בעיניהם של הקופים ביטאו את הגן – ומה שמפתיע יותר, הקופים היו מסוגלים לפענח את המידע ולראות צבעים שלא היו מסוגלים לראותם קודם.
להמשיך לקרוא להכניס עוד צבע לחיים

זרעונים עתיקים וארוכים במיוחד התגלו במאובני סרטנים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זרעונים ענקיים התפתחו בכמה קבוצות של בעלי חיים. במינים מסוימים של זבובי דרוזופילה (Drosophila, זבוב התסיסה), למשל, אפשר למצוא זרעוני ענק, כשהזרעונים הגדולים ביותר שייכים לזכרים מהמין D. bifurca. הזרעונים של זכרים אלה מגיעים לאורך של 58 מ"מ, פי 20 מאורכו של הזכר (!) ופי 1,100 מאורכו של זרעון אנושי. זרעונים אלו ארוזים בגוף הזכר, הקטן מהם, להמשיך לקרוא סרטן קטן, זרעון ענק

עכביש קפצן מתגונן מפני עכביש טורף – על ידי מגורים בסמוך לנמלה טורפת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אין מה לקנא בעכביש הקפצן פינטלה פיאטנסיס (Phintella piatensis). כרוב העכבישים ממשפחת הקופצניים גם פינטלה הוא עכביש קטן וחמוד למראה, שאינו טווה רשתות אלא מתגורר בקן עשוי קוּרים הדומה לגולם של פרפר. אך לפינטלה יש בעיה המיוחדת לו: הוא נאלץ להתמודד עם שני מיני טורפים עיקריים, כל אחד מהם נראה מאיים ומסוכן יותר מהאחר.
להמשיך לקרוא לך אל הנמלה עכביש

בתהליך הביות פיתחו הכלבים יכולת לתקשר עם בני האדם אבל איבדו את היכולת ללמוד זה מזה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עד כמה שקשה להאמין לכך כאשר מסתכלים על יצורים כמו הפקינז או הבולדוג האמריקאי, מוצאם של כל הכלבים הוא מהזאב. בזמן הקצר יחסית שעבר מאז ביותם – כמה אלפי שנים בלבד – רבות מהתכונות שלהם השתנו באופן ניכר. אמנם כמה מהגזעים שמרו על הפרופורציות ומבנה הגוף של הזאב והם דומים לו יותר מהאחרים, אך עדיין בין שני המינים קיימים הבדלים רבים, ולכן לא קשה להבדיל בין חברו הטוב של האדם לבין קרוביו הפראיים.

הביות שינה לא רק את מבנה הגוף של הכלבים, אלא גם את צורת ההתנהגות שלהם. מחקרים הראו שכלבים קשובים יותר לבני אדם מזאבים, גם אם הזאבים גדלו בחברת בני אדם. כלבים, למשל, מגיבים לסימנים כמו הצבעה באצבע לעבר מקום מסוים, בעוד שזאבים נוהגים להתעלם מכך. אך האם הביות, שחיזק את התקשורת בין הכלבים לאדם, פגע ביכולתם לתקשר בינם לבין עצמם?
להמשיך לקרוא ולמד זאב מכלב (וכלב מאדם)

מכרסמים בשם נבחניות קופצים ומשמיעים קולות כדי לדעת כמה מבני מינם נמצאים בסביבתם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ההתנהגות המוזרה הזו נראית כאילו נוצרה בידי כוריאוגרף כדי ליצור סרטון יוטיוב ויראלי במיוחד: מכרסם קטן וחמוד למראה מתרומם לפתע על רגליו האחוריות, מניף את רגליו הקדמיות באוויר ומשחרר צווחה קצרה בקול גבוה. לפעמים, להגברת האפקט הקומי, הוא מאבד שיווי משקל ונופל על גבו. לעתים קרובות כמה מהם חוזרים על הפעולה אחד אחרי השני, בקצב מהיר:

להמשיך לקרוא עושים גלים