תגית: בעלי חיים

למור נדיר ומשונה שחי רק במדגסקר מסוגל לשלוט בטמפרטורה של האצבע האמצעית המיוחדת שלו

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אם תצאו בלילה לטיול באי מדגסקר, ואם יהיה לכם הרבה מזל, אולי תוכלו לראות את אחד מבעלי החיים המוזרים ביותר החיים כיום. הוא נראה כמו הכלאה בין חולדה, סנאי וקוף: זנבו שעיר וסבוך, אזניו גדולות, שיניו הקדמיות בולטות וממשיכות לצמוח במשך כל חייו, כמו שיניהם של מכרסמים. עיניו מחזירות אור כעיני חתול ונראות תמיד כאילו הן עומדות לצאת מחוריהן.

הדבר המוזר ביותר בו (ואין ספק שמדובר בתחרות קשה…) הוא אצבעו האמצעית, שהיא ארוכה ודקה כל כך עד שהיא נראית כשלד מכוסה עור. בקרב תושבי מדגסקר נקשרו בשמו אגדות הרואות בו סימן מבשר רעות, ולא קשה להבין למה.

ליצור הזה קוראים איי-איי, ואנחנו דווקא חושבים שהוא חמוד.
להמשיך לקרוא אצבעו של האיי-איי

עצמות מאובנות של מגלנים מצביעות על כך שעופות אלה השתמשו בכנפיהם כדי לחבוט ביריבם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בשנת 1977, סטורס אולסון (Olson) מהמוזאון לטבע בוושינגטון מצא כמה עצמות כנף של מַגְלָן – עוף מים – במערה בג'מייקה. במבט ראשון העצמות נראו מעוותות: המטאקרפוס – "עצמות המסרק" שבכף היד, שאצל העופות מאוחות לכדי עצם אחת – היתה גדולה בהרבה מהמקובל אצל עופות דומים, חלולה ובעלת דופן עבה, וצורתה מעוקלת. גם עצמות הגומד, החישור ושורש כף היד נראו שונות. ככל הנראה, חשב אולסון, סבלה הציפור מבעיה התפתחותית כלשהי. אך עצמות כנף נוספות שנתגלו, בעלות אותה צורה, הוכיחו שטעה. המוזרות אינן סימן של בעיה, אלא העידו לדעתו על התאמה מיוחדת של ציפור זו. איזו התאמה? במאמר שהתפרסם במגזין Proceedings of the Royal Society B, מציעים אולסון ועמיתו ניקולס לונגריץ' (Longrich) תשובה מעניינת במיוחד.
להמשיך לקרוא ציפורי קרב

חוקרים מציעים ששועלים משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ בשעת ציד

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אם אתם נוהגים לצפות בסרטי טבע, ייתכן שראיתם את הסצנה המרשימה הזו: שועל אדמדם פוסע בשדה מכוסה שלג, מטה את ראשו ימינה ושמאלה, ואז נעצר וקופץ פתאום בתנועה מסוגננת לתוך השלג, ראשו לפנים. כשהוא יוצא מבצבצת מפיו הסיבה לתרגיל האקרובטי הזה – עכבר חסר מזל.

איך מצליח השועל לקבוע בדיוק כזה את המקום שבו נמצא העכבר? ברור כי חוש השמע משחק כאן תפקיד נכבד, אך מאמר שפורסם במגזין Biology Letters מציע כי השועלים נעזרים גם ב"חוש שישי" – היכולת לכוון את עצמם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ.
להמשיך לקרוא מצפן לשועלים

על גילויה של גולגולת כבדה וגרמית ועל ענפים צדדיים בעץ משפחת האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ביולי 1959, מרי ולואיס ליקי (Leakey), אולי זוג האנתרופולוגים המפורסם ביותר, עסקו בחפירות בערוץ אולדובאי (Olduvai) שבטנזניה. הם חיפשו, כפי שעשו במשך רוב הקריירה שלהם, אחרי מאובנים של מינים נכחדים משושלת האדם שיוכלו לשפוך אור על האבולוציה של המין האנושי. בני הזוג ליקי עבדו באולדובאי מ-1935, ומצאו בעיקר כלי אבן מתקופות שונות, אך לא מצאו דבר שטרם נראה. למעשה, היבול הדל שהניב הערוץ במשך שנים ארוכות כל כך הטיל בספק את כדאיות המחקר באזור. כל זה השתנה ב-17 ביולי. בבוקר זה מרי יצאה לבדה לחפירות – בעלה לואיס נשאר במחנה, חולה. אך לא היה זה רק המקרה שזימן לידיה את אחת התגליות החשובות ביותר של הזוג – מרי תמיד היתה זו שהעדיפה ללכלך את ידיה בחפירות, בעוד לואיס היה אחראי על מציאת המקומות המבטיחים לחפור בהם, ועל פיתוח השערות, שממצאיה של מרי שימשו להן בסיס. להמשיך לקרוא השיח האנושי

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

רשומה זו עוסקת באחד המינים היותר מסתוריים ומסקרנים מבין ההומינינים – קבוצת המינים בשושלת שהובילה אל בני-האדם, לאחר ההתפצלות מהשימפנזים. המין הוא הומו פלורסיינסיס (Homo floresiensis, "האדם מפלורס"), אך בניו ידועים יותר בכינוי "הוביטים", בשל קומתם הנמוכה, אך מעט מעל מטר אחד (לצערנו, ממצאי המאובנים אינם מספרים לנו דבר בנוגע לכפות רגליים שעירות ואהבה לשירים עליזים או לארוחות פטריות דשנות). להמשיך לקרוא "בתוך מאורה באדמה חי לו הוביט"

האם סימני חריטה בעצם מעידים על שימוש בכלי אבן לפני יותר משלושה מיליון שנה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

הסיפור הבא עוסק בשאלה מתי בדיוק, במהלך האבולוציה, הפכנו למי שאנחנו – ומה בעצם מגדיר אותנו: האנטומיה היחודית שלנו, שימוש בכלים, אכילת בשר? זהו גם סיפורה של מחלוקת מדעית, והשאלה: כמה עדויות אנחנו צריכים בשביל לשנות את התיאוריה שלנו?

הכל התחיל בינואר 2009. קבוצה של חוקרים מגרמניה, צרפת וארצות-הברית בראשותו של זרסנאי אלמסגד (Alemseged) סרקה את אזור דיקיקה (Dikika) באתיופיה בחיפוש אחר מאובנים. להמשיך לקרוא עצם המחלוקת

"סיפורי ככה זה": חוקרים מאוניברסיטת יוטה טוענים כי הפנים האנושיות התפתחו כדי לעמוד באגרופים וכי כף היד התפתחה ליצירת אגרוף יעיל. האם הם צודקים? ספוילר: לא

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

גולגולת האדם התפתחה במהלך האבולוציה כהגנה מפני אגרופים! טענה זו מוצגת במאמר סקירה של צמד חוקרים מאוניברסיטת יוטה בארצות הברית, דייוויד קרייר (Carrier) ומיכאל מורגן (Morgan), שפורסם בכתב העת Biological Reviews. המאמר, שהוצג על ידי מרבית כלי התקשורת ללא כל ביקורת (כרגיל), הוא המשך למחקר אחר של הצמד בו הם טענו כי כף היד האנושית התפתחה כך שתוכל לתת אגרופים בקלות ובלי להיפצע.

במחקר הראשון, על כף היד, החוקרים בחנו את מבנה היד של האדם המודרני מול ידי קופי-אדם אחרים. הם החליטו שמאחר שמבנה יד-האדם מאפשר לקפוץ אותה לאגרוף להמשיך לקרוא אגרוף לפנים [ידפרצוף]

העברה ישירה של מסורות התנהגותיות בקרב נמיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זה שנים ידוע כי תרבות – העברה של מסורות נלמדות מדור לדור ובין פרטים מאותו דור – אינה ייחודית לאדם. מחקרי שדה על פרימטים ולווייתנאים הראו כי לאוכלוסיות שונות יש רפרטואר שונה של התנהגויות, וניסויים בשבי הראו העברה של התנהגויות נלמדות בין פרטים. אחת הדוגמאות הנודעות ביותר היא מסורת נלמדת ומועברת של שטיפת בטטות במי ים על-ידי קופי מקוק יפני ("קופי שלג"). עם זאת, עדויות ישירות להעברת מסורות באוכלוסיות-בר עדיין נדירות.

והנה, מחקר שפורסם במגזין Current Biology מוסיף מידע חשוב בנושא. להמשיך לקרוא ביצת ההפתעה של הנמייה התרבותית

ריפוי גֶני אִפשר לקופים בוגרים, שהם עיוורי צבעים מלידתם, ראייה המבוססת על שלושה צבעים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עיוורון צבעים נפוץ מאוד בבני-אדם – כאחד מכל 12 גברים ואחת מ-230 נשים לוקים בתסמין זה. חוסר היכולת להבדיל בין אדום לירוק הוא הסוג הנפוץ ביותר, והוא נגרם על-ידי מוטציה באחד מצבעני הראייה – החלבונים האחראים לקליטת אור בתחום אורכי גל מסוים. חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר גן תקין המקודד יצירת צבען ראייה הקולט את אורכי הגל הארוכים ("האדומים") לעיניהם של שני קופי סנאי, שחסרים גן זה באופן טבעי. התאים בעיניהם של הקופים ביטאו את הגן – ומה שמפתיע יותר, הקופים היו מסוגלים לפענח את המידע ולראות צבעים שלא היו מסוגלים לראותם קודם.
להמשיך לקרוא להכניס עוד צבע לחיים

זרעונים עתיקים וארוכים במיוחד התגלו במאובני סרטנים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זרעונים ענקיים התפתחו בכמה קבוצות של בעלי חיים. במינים מסוימים של זבובי דרוזופילה (Drosophila, זבוב התסיסה), למשל, אפשר למצוא זרעוני ענק, כשהזרעונים הגדולים ביותר שייכים לזכרים מהמין D. bifurca. הזרעונים של זכרים אלה מגיעים לאורך של 58 מ"מ, פי 20 מאורכו של הזכר (!) ופי 1,100 מאורכו של זרעון אנושי. זרעונים אלו ארוזים בגוף הזכר, הקטן מהם, להמשיך לקרוא סרטן קטן, זרעון ענק